עריכת הדף "מסכת סופרים/כ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} {{הערה|{{ממ|[[בבלי/שבת/כא/ב|שבת כא:]] עיי"ש כל הסוגיא}}.}}אמרו בעשרים וחמשה בכסליו מדליקין נר חנוכה, ואסור להדליק בנר ישן, ואם אין לו אלא ישן מלבנו באור יפה יפה ומותר, ואין מגביהין אותו ממקומו עד שיכבה.

{{עוגןמ|ב}} מצות הדלקתו משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#כב|שמות יג כב]]}}, ואם הדליקו ביום אין ניאותין ממנו ואין מברכין עליו, שכך אמרו אין מברכיו על הנר עד שיאותו לאורו ואין חוששין לפתילתו להחליפו עד שיכלה.

{{עוגןמ|ג}} נר חנוכה מצוה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, לקיים מה שנאמר מה יפית ומה נעמת {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ז|שיר השירים ז ז]]}}, מה יפית במזוזה ומה נעמת בנר חנוכה, ונרות כבית הלל משום מעלין בקודש ולא מורידין, כעין ימים היוצאים.

{{עוגןמ|ד}} כיצד מברכין, ביום הראשון המדליק מברך שלש והרואה שתים, המדליק אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, ומתנה ואומר הנרות האלו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות האלו קודש ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתיך, ואומר ברוך אתה שהחיינו, ואומר ברוך אתה שעשה נסים, אלו למדליק אבל לרואה אינו אומר ביום ראשון אלא שתים, שהחיינו ושעשה, מיכאן ואילך המדליק מברך להדליק ומתנה והרואה אומר שעשה נסים.

{{עוגןמ|ה}} והחזן צריך לומר קדושה בשמנה עשרה של חנוכה וכן כראשי חדשים וכן בחולו של מועד, מפני שכתוב בהן עולת תמיד ותני ר' חייא כל יום שיש בו מוסף יש בו קדושה אין בו מוסף אין בו קדושה חוץ מן החנוכה שאף על פי שאין בו מוסף יש בו קדושה, מפני מה, מפני שיש בו הלל, ויש אומרים אף בפורים מפני שיש בו מגילה.

{{עוגןמ|ו}} ואומרים בהודייה וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כן עשה עמנו ה' אלהינו ואלהי אבותינו ניסים ופלאות ונודה לשמך לנצח ברוך אתה ה' הטוב, וניסי מרדכי ואסתר מזכירין אותן בהודייה, ושניהם נזכרין בברכת הארץ.

{{עוגןמ|ז}} וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה, בשלשה פרקים הראשונים אין משיבין ואין צריך לומר לשאול, בשנים האחרונים שואלין מפני היראה ומפני הכבוד, ואלו הן שלשה ראשונים-[[תנ"ך/תהלים/קיג|הללו עבדי ה']], [[תנ"ך/תהלים/קיד|בצאת ישראל]]{{הערה| ולכאו' ס"ל שלא לנו {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קטו|תהלים קטו]]}} אינו תחילת פרק, ולכן בצאת ישראל אינו מסיים בהללויה כשאר פרקי ההלל.}}, [[תנ"ך/תהלים/קטז|אהבתי]], שנים האחרונים-[[תנ"ך/תהלים/קיז|הללו את ה']], [[תנ"ך/תהלים/קיח|הודו לה']], וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה, דתניא ר' שמעון בן יהוצדק אומר ימים שמונה עשר ולילה אחד יחיד גומר בהן את ההלל, ואלו הן שמונת ימי חנוכה ושמונת ימי החג ויום טוב של עצרת ויום טוב הראשון של פסח ולילו, ובגולה אחד ועשרים יום ושני לילות, ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות ולברך עליהן ולאומרן בנעימה לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לד#ד|תהלים לד ד]]}}, וכשהוא קורא אותו בביתו אינו צריך לברך שכבר בירך ברבים.

{{עוגןמ|ח}} ואחר כך מוציאין ספר תורה וקורין בנשיאים ויהי המקריב ביום הראשון {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ז#יב|במדבר ז יב]]}} וביום השני וביום השלישי וכן עד יום השמיני, ובשבת שבתוכו קורא ויהי ביום כלות משה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ז#א|שם פסוק א]]}} עד כן עשה את המנורה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ח#ד|שם ח ד]]}}, וכן ביום השמיני עד וזה מעשה המנורה (שם), ומפטיר ותשלם כל המלאכה {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ז#נא|מלכים-א ז נא]]}}, אין מקדימין בשמונת ימי חנוכה לומר ביום הראשון וביום השני, ביום השני וביום השלישי, ביום השלישי וביום הרביעי, ביום הרביעי וביום החמישי, ביום החמישי וביום הששי, ביום הששי וביום השביעי, ביום השביעי וביום השמיני כדי לגמור עשרה פסוקים.

{{עוגןמ|ט}} בזמן שחל ראש חדש טבת להיות באחד בשבת ביום ראשון קורא בעניין ראש חדש תחילה שלשה והרביעי בשל חנוכה שכל התדיר מחבירו תדיר קודם והוא קודם משל חבירו, אבל ביום שני אינו כן אלא קורין שלשה בשל חנוכה והרביעי בשל ראש חדש, שאין חשבון חודש מיום שני אלא בזמן שהשנים כסדרן, דר' יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין, בעניין כלות, ומפטיר בשל שבת וראש חדש, חל להיות בחול קורין ביום הראשון שלשה בשל ראש חדש והרביעי בשל חנוכה שכל התדיר מחבירו קודם את חבירו, הואיל וקורא תחילה בשל ראש חדש ביום השני קורא לחנוכה שלשה והרביעי של ראש חודש ובראשי חדשיכם עד שישלים כל השיטה, ולמה כן שלא בא הרביעי אלא מחמת מוסף של ראש חדש, הרי מפסיקין לחנוכה.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}