עריכת הדף "מסכת סופרים/טו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} {{הערה|[[בבלי/מגילה/ח/ב|מגילה ח:]], וכפול לעיל {{ממ|[[מסכת סופרים/יד#יז|פי"ד הי"ז]]}}.}}אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבין אלא בלשון אשורית, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית.

{{עוגןמ|ב}} אף על פי שאמר רבן שמעון בן גמליאל אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית הודה לחכמים שמצילין אותן מפני הדליקה, שאמרו מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה עומד על גבי בניין בהר הבית והביאו לו ספר איוב כתוב תרגום ואמר לבנאי וגנזו תחת הנדבך, ואף חכמים עמדו בדבריהם דתנינן {{ממ|[[בבלי/שבת/קטו/א|שבת קטו.]]}} כל כתבי הקדש מצילין אותם מפני הדליקה בין שקוראין בהם בין שאין קוראין בהם ואף על פי שכתובין בכל לשון טעונין גניזה, ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק של תפילין עם התפילין ואף על פי שיש בתוכן מעות, ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש, בן בתירא אומר אף למפולש.

{{עוגןמ|ג}} אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה אבל שונין ודורשין בהן, צורך דבר נוטל ובודק, אבל בשטרי הדיוטות אף על פי שמסורגלין אסור לקרות בהן.

{{עוגןמ|ד}} ברכות שכתובין בהן עניינות הרבה מן התורה אין מצילין אותן מפני הדליקה, מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה, מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך ר' ישמעאל לבודקו כיון שהרגיש קול פרסותיו של ר' ישמעאל נטל תכריך של ברכות וזרקן לתוך הספל של מים, בלשון הזה אמר לו עונש האחרון קשה מן הראשון, אמרו לו מפני מה, אמר לחם מפני ענינות של תורה שכתובין בהן.

{{עוגןמ|ה}} הדא אמרה שהמשנה קודמת למקרא, ודא מסייע לההיא דתני ר' שמעון בן יוחי, דתני ר' שמעון בן יוחי העוסק במקרא מדה שאינה מדה העוסק במשנה מדה שמקבלין עליה שכר, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, על מנת שקרא ושנה, לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד, ור' יוסי בר' אבין אמר הדתמר עד שלא שיקע בו רבי רוב משניות, אבל מששיקע בו רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה.

{{עוגןמ|ו}} אבל אמרו נמשלה המקרא במים והמשנה ביין והתלמוד בקונדיטון, אי אפשר לעולם בלא מים ואי אפשר לעולם בלא יין ואי אפשר לעולם בלא קונדיטון, ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן, כך אי אפשר לעולם בלא מקרא בלא משנה ובלא תלמוד, ועוד נמשלה התורה במלח והמשנה בפלפלין והתלמוד בבשמים, אי אפשר לעולם בלא מלח ובלא פלפלין ובלא בשמים ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן, כך אי אפשר לעולם בלא מקרא בלא משנה ובלא תלמוד, אבל אשרי אדם שעמלו בתלמוד, ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא לתלמוד, אלא על מנת שילמוד מקרא ומשנה ויבא לתלמוד, ועל זה נאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#יא|משלי יח יא]]}} הון עשיר קרית עוזו וכחומה נשגבה במשכיתו.

{{עוגןמ|ז}} {{הערה|{{ממ|[[בבלי/קידושין/פב/א|קידושין פב.]] עיי"ש}}.}}אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גורייא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספן ספר קדר רועה וחנוני, לפי שאומנתן אומנות ליסטין, ר' יהודה אומר משמו: החמרים רובן רשעים, והספנין רובן צדיקים, טוב שברופאים לגהינם והכשר שבטבחים שותפו של עמלק, רובן של ממזירים פקחין, רובן של עבדים נאים, רובן של בני אבות ביישנין, רובן של בנים דומין לאחי האם, תני ר' שמעון בן יוחי הכשר שבגוים בשעת מלחמה הרוג, הטוב שבנחשים רוץ את מוחו, הכשירה שבנשים בעלת כשפים, אשרי מי שעושה רצונו של מקום.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}