עריכת הדף "מסכת סופרים/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} {{הערה|חלק גדול מאד מפרק זה לקוח מ[[מסכת ספר תורה/א|מסכת ספר תורה פ"א]], עיי"ש.}}אין כותבין ספרים לא על עורות בהמה טמאה ולא על עורות חיה טמאה ולא תופרין בגידן ולא כורכין בשערן, והלכה למשה מסיני שכותבין על עורות בהמה טהורה ועל עורות חיה טהורה ותופריו בגידן וכורכיו בשערן, הלכה למשה מסיני שמסרגלין בקנה וכותבין בדיו על העור שהוא סמוך לו מן המקרא {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לו#יח|ירמיה לו יח]]}} ואני כותב על הספר בדיו.

{{עוגןמ|ב}} {{הערה|{{ממ|[[בבלי/שבת/קח/א|שבת קח.]]}}.}}שאל אחד את ר' יהושע הגרסי מפני מה כותבין על עורות נבילות וטריפות, אמר לו אמשיל לך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו אספקלטור, איזה מהם משובח-זה שהרגו מלך, אמר לו אם כן יהא מותר באכילה, אמר לו הרי הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#כא|דברים יד כא]]}} לא תאכלו כל נבילה, הכתוב אסרה אני מה אעשה לך.

{{עוגןמ|ג}} (מיכן שכותבין על עורות הנבילה ועל עורות הטריפה ואין חוששין שמא עורות לבובין הן){{הערה|הגר"א מ"ז.}}.

{{עוגןמ|ד}} לוקחין עורות מכל מקום לספרים לתפילין ולמזוזות ואין חוששין שמא עורות לבובין הן.

{{עוגןמ|ה}} כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואינו רשאי לשנות, הלכה למשה מסיני שאם שינה בזה ובזה אין קורין בו.

{{עוגןמ|ו}} אין כותבין לא על גבי דיפתרא ולא על גבי נייר מחוק לא בשחור ולא בשיחור ולא בקומוס ולא בקנקנתוס{{הערה|נ"א קנקנתום.}} ולא במי טריא, ואין נותנין קנקנתוס בדיו, אמר ר' יעקב משום ר' מאיר שמעתי שנותנין קנקנתוס לתוך הדיו, אמר ר' יהודה לא היה אומר כך אלא חוץ מפרשת סוטה שבמקדש מפני שהיא נמחקת, אבל ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר שאמר משום ר' ישמעאל שנותנין קנקנתוס לתוך הדיו.

{{עוגןמ|ז}} אין כותבין לא עברית ולא ארמית ולא מדית ולא יוונית, כתב בכל לשונות בכל כתבים לא יקרא בה עד שתהא כתובה אשורית, מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית והית אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה, שוב מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כינסם, נכנס אחר כל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם, נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה ושלשה עשר דבר שינו בה{{הערה| {{ממ|עי' [[בבלי/מגילה/ט/א|מגילה דף ט.]]}}.}}, אלהים ברא בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#א|בראשית א א]]}}, ויאמר אלהים אעשה אדם בצלם ובדמות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כו|שם א כו]]}}, ויכל בששי וישבת בשביעי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#ב|שם ב ב]]}}, זכר ונקוביו בראם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ה#ב|שם ה ב]]}}, הבה ארדה ואבלה שם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יא#ז|שם יא ז]]}}, ותצחק שרה בקרוביה לאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יח#יב|שם יח יב]]}}, כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#ו|שם מט ו]]}}, ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושאי אדם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#כ|שמות ד כ]]}}, ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובארץ כנען שלשים שנה וארבע מאות שנה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#מ|שם יב מ]]}}, את צעירת הרגלים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#ו|ויקרא יא ו]]}}, לא חמד אחד מהם נשאתי {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טז#טו|במדבר טז טו]]}}, אשר חלק ה' אלהיך אותם להאיר לכל העמים תחת כל השמים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#יט|דברים ד יט]]}}, ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעובדם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#ג|שם יז ג]]}}.

{{עוגןמ|ח}} אין כותבין בזהב, מעשה בתורתו של אלכסנדרוס שהיו כל אזכרותיה כתובות בזהב ובא מעשה לפני חכמים ואמרו תיגנז.

{{עוגןמ|ט}} כל התורה כולה עברית היא אלא שיש בה ששה דברים של תרגום, (והכי קאמר) כל הדברים של עברית אל יכתוב תרגום ושל תרגום אל יהפכם, כגון [[תנ"ך/בראשית/לא#מז|יגר]] גל, [[תנ"ך/בראשית/לא#מז|שהדותא]] עדות, ויש אומרים לא דברו אלא על יגר שהדותא ועל גלעד שהן שני לשונות עברית ותרגום.

{{עוגןמ|י}} עברית שכתבו תרגום ותרגום שכתבו עברית לא יקרא בה, ואיזהו תרגום כגון [[תנ"ך/בראשית/לא#מז|יגר שהדותא]] וחביריו.

{{עוגןמ|יא}} האזינו שעשאה שירה שירה שעשאה האזינו, רצוף שעשה מסורג מסורג שעשה רצוף, או שעשה את המסורג שלא כהלכתו אל יקרא בה{{הערה|{{ממ|[[בבלי/שבת/קג/ב|שבת קג:]]}}.}}.

{{עוגןמ|יב}} גמר את כל הספר ושייר בה פחות מדף מסרגו ועושה אותו דף קטן בפני עצמו ואינו נמנע.

{{עוגןמ|יג}} יריעה של ששה חולקין אותה לשנים, של חמשה אין חולקין אותה שמא יעשה אחד שנים ואחד שלשה, ואינו רשאי לכתוב אלא אם כן יודע לקרות.

{{עוגןמ|יד}} ספר תורה שכתבו מין או מסור או גר או עבד או חרש או שוטה או קטן אל יקרא בו, זה הכלל כל המוציא את הרבים ידי חובתן אף כתבו מוציא את הרבים ידי חובתן.

{{עוגןמ|טו}} פתוחה שעשאה סתומה סתומה שעשאה פתוחה הרי זה יגנז{{הערה|{{ממ|[[בבלי/שבת/קג/ב|שבת קג:]]}}.}}, איזו היא פתוחה כל שלא התחיל בראש השיטה, ואיזו היא סתומה כל שהניח מבאמצע השיטה, וכמה יניח בראש השיטה ותהא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של שלש אותיות, וכמה יניח באמצע השיטה ותהא נקראת סתומה כדי לכתוב שם של שלש אותיות.

{{עוגןמ|טז}} גמר את כל הפרשה בסוף הדף ישייר שיטה אחת למעלה ואם שייר מלמטן כדי לכתוב שם של שלש אותיות מתחיל מלמעלן.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}