עריכת הדף "מנחת שי/ירמיה/מח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''קול צעקה.''' בנביאים עם פירש הרי"א זעקה בזי"ן וטעות הוא שזהו א' מן ד' צעקה בנביאים כמו שבאו במסורת:

'''מחורנים.''' בס"א מחרנים חסר:

'''ושבר.''' במקצת כתובי יד הוא"ו בשוא ובספרים אחרים בקמץ:

== ד ==

'''השמיעו.''' בס"א כ"י מוגה השמיעו ואינו כן בספרים אחרים ובמקר' גדולה נמס' עליו לית וזהו הכרנו שכתוב השמיעו בחירק שאין דומה לו במקרא שאם היה בפתח הלא נמצאו רבים כמוהו:

'''צעוריה.''' צעיריה קרי:

== ה ==

'''הלחות.''' הלחית קרי:

'''חורנים.''' ס"א חרונים ויש ספרים חרנים:

== ו ==

'''ותהיינה.''' במקצת ספרים ותהיינה בשני יודי"ן אבל במסורת כתוב על זה ב' חסר וכן נמסר בירמיה י"ח על פסוק ותהינה נשיהם שכלות:

== ז ==

'''כמיש.''' כמוש קרי:

'''יחד.''' יחדו קרי:

== יא ==

'''שאנן.''' חד מן ד' שהנו"ן פתוחה ע"פ המסורת וכן כתב רד"ק:

'''טעמו בו.''' העי"ן בשוא לבד בספרים כ"י ודפוסים ישנים ובמסורת ד' טעמו וחד וטעמו וסימן נמסר בשמואל א' כ"א ותהלים סימן ל"ד וכולם בשוא לבד:

== יח ==

'''ישבי בצעא.''' ושבי קרי:

== יט ==

'''ערוער.''' מלא וא"ו כי לא נמנה במסורת במנין החסרים:

== כ ==

'''הלילי.''' הלילו קרי:

'''וזעקו.''' וזעקו קרי:

== כא ==

'''מופעת.''' מיפעת קרי:

== כו ==

'''והיה לשחק גם הוא.''' בספרי הדפוס ובמקצת מדוייקים כ"י חסר וא"ו וכן במסורת ב' מלא בלישנא בנביאים וסימן הראים בשחוק שמשון (שופטים ט״ז:כ״ז-כ״ח) פתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום (ירמיהו כ׳:ז׳) וכל כתובים דכוותה מלא בר מן ד' חסרים וסימן שחק לרעהו אהיה. קדמאה דפסוק איוב י"ב. גם בשחק יכאב לב (משלי י״ד:י״ג) כן שחק הכסיל (קהלת ז׳:ו׳) הייתי שחק לכל עמי (איכה ג׳:י״ד) כך היא הגירסא המצויה אצלי בה' קדמון מדוייק מספרד והוא שוה עם לשון אחרון שהובא בירמיה סי' כ' במ"ג ועם לשון ראשון שבמשלי י"ד. וכוונה א' לכולן אלא שמתחלפות בסדרן ולשונות אסרים שהובאו בשני המקומות אין בהם ממש משום דהאי גרים בהאי לישנא והאי גרים בלישנא אחרינא וסחרן אהדדי ומבלבלי לישנא במניינא ובגירסא. והאי דכתב המגיה בירמיה כ' ואני הצעיר המאסף בקשתי ולא מצאתי פסוק קדמאהדהיינו כי היה דבר ה' לשחק וגו' ודאי דקושטא קאמר ולפום מאי דהזי לי הואו דמשתבש בגירסיה בפסוקא הדין דכתיב ביה כי על ה' וגו' ודין הוא החסר דקאמר עליה בקדמיתא לשחוק ז' מלא וא' חסר ומיהו קשיא רישא אסיפא דבמניינא דמני בתר הכי וא"ו מלא מני בגווייהו וספק מואב בקיאו דהיינו הך חסר דמעיקרא ותו קש'. דקא חשיב והיה מואב לשחוק דהאי פרשתא לקמץ בהדי המלאי' דהוא חסר בכולהו ספרי ותו האי דכתב במשלי י"ד ל"א כל נביאים מלא בר מן ב' חסר בשחק שמשון. פתיחני ה' ואפת. פליג אכולהו לישני ואכולהן ספרי דאינון מלאים אישתכח השתא דכל חדא וחדא מאילין מסראתא הויה לה הדא לגבי תרתי או לגבי מלא ולאו כלום כ"ש דאית בהו פירכי וחזינא נמי מסרה אחריתי דקאמרה בשחוק ב' חד מלא וחד חסר בשחוק שמשון. גם בשחק יכאב לב. קדמאה מלא ותו לא מידי בהאי עניינא והדא נמי נסחא ממליא הוא כלישנא קמא דמשלי. ה' ישיב שבות ירושלם כבראשונה אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה:

== כז ==

'''ואם לוא השחק.''' חסר וא"ו כמ"ש לעיל:

'''נמצאה.''' נמצא קרי:

== ל ==

'''עברתו ולא כן בדיו.''' סימן דישעיה ט"ז ועברתו לא כן דירמיה עברתו ולא כן ומה שיש לדקדק מבראשית רבה סוף פ' נ"א עיין יפה תואר שם סימן י"ג:

== לב ==

'''עד ים יעזר.''' העי"ן בשוא לבדו כמו שהוא חברו בפ':

== לג ==

'''מיקבים.''' היו"ד נחה:

== לד ==

'''שלשיה.''' בספרים מדוייקים חסר יו"ד אחר למ"ד וכן נכון שהמסורת אומרת שלשיה ג' וסימן עד צוער מגלת שלשיה (יכמיה ט"ו). עד חרנים עגלת שלשיה. ביום ההוא והיה ישראל שלשיה (שם סימן י"ט) בתראה מלא:

== לו ==

'''למואב כחללים.''' חסר יו"ד קדמאה:

'''חרש כחלילים.''' מלא דמלא כן מצאתי בדפוס ישן ובמקצת ספרים כ"י מדוייקים ובא' מהם נכתב מבחוץ בס"א כחללים תרוייהו חסר ובספר מוגה קדמאה חסר תניינא מלא. שוב מצאתי שזו היא מן הפלוגתות שבין מטרבאי ומדנחאי. ולמערבאי חרש כחלילים מלא דמלא:

== לט ==

'''והיה מואב לשחק.''' חסר וא"ו כמ"ש לעיל:

== מא ==

'''והיה לב.''' בס"ס הוא"ו בגעיא:

== מד ==

'''הניס.''' הנס קרי:

== מה ==

'''כי אש יצא.''' ג' סבירין יצאה:

'''מבין סיחן.''' י"ס סיחון:

== מז ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}