עריכת הדף "מחברת מנחם/ג/גב"

{{ניווט כללי עליון}}

<strong><big>‎גב </big></strong>

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, '''גב''' המזבח {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מג#יג|יחזקאל מג יג]]}}, ותבני לב '''גב''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/טז#כד|שם טז כד]]}}, על '''גבי''' חרשו חורשים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קכט#ג|תהלים קכט ג]]}}, בעבי '''גבי''' מגניו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#כו|איוב טו כו]]}}, '''לגבי''' חמר '''גביכם''' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יג#יב|שם יג יב]]}}. ואנשי פתרון אמרו על גוי חרשו חרשים, החליפו בי"ת בוא"ו, והעמידו פשר המלה גו, ונראת המלה כי מבלי תמורה ומאין חליפות עומדת כמשפט מכתבה. ופתרון 'על גבי', כמו על במתי, ו'גב המזבח' קומת המזבח.

‎וכמהו ותבני לך גב, גב כבמה. וגם כה החליפו אותיות הקודש אשר לא כרת, ואפס לא היו ראויות להחליף, וישימו לאותיות תמורות, ולא כן עשו.

‎וסר אל משמעתך ונכבד בביתך {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כב#יד|שמואל א, כב יד]]}}, החליפו סמ"ך בשי"ן, והעמידו הפתרון וכה אמרו: שר אל קהילתך, הרחיקו המלה מהיותה מגזרת סורה אדני סורה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ד#יח|שופטים ד יח]]}}, וקרבוה לשר שרים {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ח#כה|דניאל ח כה]]}}, ובי שרים ישרו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#טז|משלי ח טז]]}}, ונראה שזה הפתרון קרוב ממנו, והוא הראוי להיות מבלי תמורת אותיות, וכה פתרונו סר אל משמעתך, נוטה אחרי דבריך להקשיב קשב.

‎אכן סר מר המות {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/טו#לב|שמואל א, טו לב]]}}, גם פה החליפו הפותרים סמ"ך בשי"ן, וכה אמרו: אכן שר מר המות, בי אדני שר מר המות, בעל המות. ויען כי אין המלים שקולים על הפשר ולא נוטים אחרי הענין, כי כה פתרון אכן סר מר המות, עתה ידעתי כי קרוב מר המות. סר אלי ויגש.

‎על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ז#יד|הושע ז יד]]}}, תקנו הפותרים יסורו ממני לא החליפו האותיות כי אם הסירו המלה מעקרה, ומלה אחרת הביאו תחתיה, ולא נכון לעשות כן, כי המלים נכונים הם וסדורים כמשפט, וכה מראה פתרון על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי, על רוב טובי יפשעו וימרדו בי, ויהיה מגזרת סורר ומורה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כא#יח|דברים כא יח]]}}, ודבר סרה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ג#ו|דברים ג ו]]}}, לשון מרי ומרדות הם.

‎וגם כה פתרו שתה גם אתה והערל {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ב#טז|חבקוק ב טז]]}}, תשתה ותשתכר וְהֵרָעֵל, הפכו את המלה והעמידו פתרונה מכוס התרעלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#יז|ישעיה נא יז]]}}, וכה פתרונו ופשר ענינו, שתה אתה וגם הערל וְתֵעָרֵל ותגלה ערותך, ויהי הערל מגזרת אשר לו ערלה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לד#יד|בראשית לד יד]]}}, לעת שכרותו יגלה קלונו וערות ערלתו.

‎שן רעה ורגל מועדת {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יט|משלי כה יט]]}}, השוו הפותרים 'מועדת' ללא מעדו קרסולי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יח#לז|תהלים יח לז]]}}, ולא תמעד אשריו {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לז#לא|שם לז לא]]}}, ומתניהם תמיד המעד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סט#כד|שם סט כד]]}}, סברו כי הם המלים האלה מגזרה אחת הם, ואפס כי המלים לא נראים כן, כי המ"ם אשר במועדת איננו יסוד, כי אלו היה מגזרת מעדו קרסלי, היה על המחוקק להכפיל המ"ם ולחקות רגל ממֻעדת כיתר המלים, ועתה הואיל ואין המ"ם יסוד במלה ראוי להיות גזרתה ממעדה בגד ביום קרה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#כ|משלי כה כ]]}}, וכמהו וכבגד ערים כל צדקתינו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סד#ה|ישעיה סד ה]]}}, פתרונו כבגד המוסר אשר איננו ראוי לגעת בו.

‎גל נעול מעין חתום {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#יב|שיר השירים ד יב]]}}, גם פה החליפו למ"ד בנו"ן, וכה העמידו פתרונו: החזיקוה מגולה אשר הוא ענינו וקרבוה לגגה אשר איננו ענינו, מעין חתום יורה על גל נעול שהוא גולה.

‎נשוב לענין ראשון, המחלקת השני, עשה הנחל הזה '''גבים''' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ג#טז|מלכים ב, ג טז]]}}, ולחשוף מים '''מגבא''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#יד|ישעיה ל יד]]}}, בצאתיו '''וגבאיו''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מז#יא|יחזקאל מז יא]]}}, באו על '''גבים''' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יד#ג|ירמיה יד ג]]}}, '''לגבא''' די אריוחא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ו#יז|דניאל ו יז]]}}, לשון ברוות המה. השלישי, הנה יוצר '''גובי''' {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ו#א|עמוס ו א]]}}, כמשק '''גבים''' שקק בו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לג#ד|ישעיה לג ד]]}}, לשון ארבה וחסיל המה. הרביעי, ואת '''גבת''' עיניו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יד#ט|ויקרא יד ט]]}}, '''וגבתם''' מלאת עינים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#יח|יחזקאל א יח]]}}.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}