עריכת הדף "מגן אברהם/אורח חיים/תרל"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} אמרינן בסוכה {{ממ|סוף דף י"ו}} פס ד' ומשהו מוקים ליה פחות מג' לדופן ומתיר משום דופן וכתבו התוס' ס"ל דאמרינן ב' כהלכתן ותימא דיעשה ב' קנים שיש בכל א' חצי טפח ומשהו ומוקי חד פחות מג' סמוך לדופן והשני בפחות מג' מהראשון וי"ל משום דאמרי' ספ"ק דעירובין כל מחיצה שאינ' של שתי וערב אינה מחיצ' עכ"ל, וכ' הרש"א דהיינו לר"י בר יהוד' אבל אנן ק"ל דקנה קנה פחות מג' הוי מחיצה לסוכה וכדאי' בגמ' דף ז' אבל מחיצה של ערב פחות פחות מג' לא וכ"כ הרא"ש פ"ב סי' מ' וזהו דוחק גדול שבערב לא מהני כיון דלא מהני אלא בשיירא ובשתי מהני אף על גב דלא מהני אלא בשיירא והר"ן כתב גבי פס ד' ומשהו כו' בסוכה העשוי' כמבוי מיירי ודוקא בפס ד' דאיכ' בעומד שיעור ראוי אבל בטפח ומוקי לה בי מיצעי פחות מג' להך גיסא ופחות מג' להך גיסא לא סגי כיון דליכא בעומד שיעור ראוי עכ"ל, וכ"כ גבי וצריכא נמי צ"ה דבעי טפח שוחק פחות מג' וצ"ה של ד' וכ"כ הג"מ דבעינן ז"ט כדי הכשר סוכה וא"כ צ"ל הא דתניא דמהני קנה קנה פחות מג' היינו כשעוש' ד' דפנות אבל כשעושה ג' דפנות בעי ב' שלימות דעריבן ושלישית בטפח וצ"ה וכ"כ הר"ן בהדיא גבי ב' כהלכתן ע"ש וא"כ אין אנו צריכין לידחק בדברי התוס' לומ' שהם שלא אליבא דהלכתא כמ"ש רש"א אלא גם הם ס"ל כיון דלא הוי מחיצה אלא בשיירא כמ"ש סימן ש"ס לא הוי מחיצה גמורה ולא מהני אא"כ יש ד' דפנות בקנה קנה פחות מג' וכן משמע בטור ס"ז וכן כוונת הרא"ש והטור ומ"ש התוס' שאין חילוק היינו קודם דידעינן סברא:

'''כנגד הכותל.''' היינו כנגד סוף המקצוע השני כזה {{תמונה להוספה}} טפח וכמש"ל בשם הר"ן והג"מ: 

{{עוגןמ|ב}} '''והדופן מגיע.''' צ"ע דדופן מאי בעי הכא דהא הקנה שע"ג מונח על הטפח והקנה שכנגדו כמש"ל וכ"ה במרדכי בהדיא ואם ב' הקנים מגיעות וכו' ומ"מ צ"ע דבירושלמי{{הערה|[[ירושלמי/סוכה/א/א|סוכה פ"א ה"א]].}} איתא פיאה [פי' קליעת הזמורה המתוחה מאילן לאילן] מצלת בסוכה ואין סוף סכך מצלת מה בין זה לזה זה נעשה לכך וזה לא נעשה לכך ע"כ א"כ היאך מתיר המרדכי והג"מ אף על פי שלא נעשה לכך וצ"ע{{הערה|בעיקר קושיית רבנו עמדו רבותינו האחרונים ומהם: אליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/{{כאן}}#ב|כאן סק"ב]]}}; נזירות שמשון {{ממ|[[נזירות שמשון/{{כאן}}#ב|כאן ב']]}}; קרית חנה הנדפס מכ"י בקובץ מפרשים מכת"י בסוף שו"ע מהדורת מכון ירושלים, כאן; שיירי קרבן {{ממ|[[שיירי קרבן/סוכה/א/א#זה|סוכה שם]] ד"ה זה נעשה}}; פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#ב|כאן אשל אברהם סק"ב]]}} וביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|כאן]]}}. ובספר המפתח (פרנקל) על הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/סוכה/ד#ב|פ"ד מסוכה ה"ב]]}} ציינו בזה לעיין בזה עוד בספרי רבותינו: ילקוט הגרשוני {{ממ|[[ילקוט הגרשוני/{{כאן}}#ג|כאן סק"ג]]}}; שו"ת בית אפרים {{ממ|[[בית אפרים/אורח חיים/כח#ומ"ש|אורח חיים סימן כח]] ד"ה ומ"ש כ"ת בסופו}}; אהל דוד ח"ג סוכה ז. {{ממ|נדפס באסיפת זקנים סוף סוכה על השו"ע כאן}}; רבי שלמה קלוגר זללה"ה בספריו חכמת שלמה {{ממ|[[חכמת שלמה/{{כאן}}#ב|כאן ס"ב]]}}, ספר החיים {{ממ|[[ספר החיים/{{כאן}}#|כאן]]}} ונדרי זריזין ח"ב קונטרס יוסיף דעת סימן כו; בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/{{כאן}}#ז|כאן סק"ז]]}}; שו"ת מהר"י אשכנזי אורח חיים ריש סימן כו; כתבי רבי יצחק דב מווירצבורג סוכה ז.; דמשק אליעזר {{ממ|[[דמשק אליעזר/{{כאן}}#ז|כאן ס"ק ז]]}}; שו"ת שמן ראש {{ממ|או"ח סוף סימן סז ד"ה אולם}}; מעיני ישועה {{ממ|או"ח סימן שסב}}; שו"ת מהרש"ם {{ממ|ח"ב סי' קמ"ט ד"ה ומ"ש רו"מ}} ודעת תורה למהרש"ם {{ממ|כאן ס"ב}}; שו"ת חבלים בנעימים {{ממ|[[חבלים בנעימים/ג/טו#א|חלק ג סימן טו]] סוף אות א}}; שו"ת שערי ציון {{ממ|לרב"צ שטרנפלד, [[שערי ציון/א/ג/ב#ג|ח"א סימן ג ענף ב]] אות ג}}; חזון איש {{ממ|יו"ד סימן קעב ס"ק סק"ב ד"ה או"ח}}; שו"ת בית אב {{ממ|[[בית אב/ב/יז#ד|תנינא סימן יז אות ד-ו]]}}; שו"ת קרן לדוד {{ממ|[[או"ח סימן קה]]}}; אורח לחיים {{ממ|כאן ס"ב}}.}} ולכן יש להחמיר ועיין בטור ס"ז וסי' שס"ג סכ"ו: 

{{עוגןמ|ג}} '''וכשר'.''' דזה מקר' ב' דפנות דעריבן כיון דפרוץ פחות מג' ואיכא ד' שיעור עומד [ר"ן] ומשמע דאפי' הסוכה רחבה הרבה כשר אף על פי שהשלישית רחוק' ממנו ואפשר דדוקא בסוכ' קטנה כשר אבל בסוכה גדול' שהשלישית רחוק' ממנו יותר מג' פסול וצ"ע: 

{{עוגןמ|ד}} '''בד"א כו.''' דברי הרב"י צ"ע דז"ל הר"ן סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשרה מיירי במבוי שאינו מפולש וסוכה כלפי חוץ רחוק מדופן האמצעי וכו' ומוכח בגמ' שהעוש' סוכתו בכה"ג כיון שאינ' מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו במבוי באמצע החצר רחוק מדפנות החצר נתרת בטפח שוחק פחות מג' סמוך לדופן כשם שנתרית בו סוכה דאית לה ב' דפנות דעריבן ולא הצריכו פס ד' אלא בסוכה שהיא מפולשת ואין דופן אמצעי כנגד' עכ"ל, וכוונתו כמ"ש התוס' ע"ש והרב"י הבין מ"ש כמו העושה סוכתו וכו' ר"ל דאף זה כשר בטפח וקשה דא"כ תלי תניא בדלא תניא אבל כוונתו דר"ל דהעושה סוכתו בכהאי גוונא כלומר שיש ג' דפנות אף על פי שהיא מפולש' שסיכך רחוק מדופן ג' מ"מ אינה מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו כמבוי באמצע החצר וכו' דהתם ליכא ב' דפנות דעריבן [אבל הכא דאיכא שני דפנו' דעריבן] סגי בטפח שוחק כנ"ל ברור בדברי הר"ן דאטו בגמ' סוכ' במבוי מיירי ע"פ בשד' במקו' שאין מחיצה כנגדה אלא ע"כ לא מהני אא"כ איכא ב' דפנות דעריבן וע' בתו' ורש"י דף י"ח ע"ב: 

{{עוגןמ|ה}} '''הפרוץ יהיה מרובה.''' נ"ל דעכ"פ בעינן בעומד שיעור מקום או שעושה ד' דפנות כמ"ש ס"ב: 

{{עוגןמ|ו}} '''מרובה על העומד.''' פי' עם שתי הדפנות הפרוצות אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור: 

{{עוגןמ|ז}} '''בקרנות.''' פי' בכל הקרנות אבל אם ב' מחיצות מחוברין שרי וכ"כ הר"ן בהדיא כמ"ש ס"ב: 

{{עוגןמ|ח}} '''נעץ כו'.''' עסי' שמ"ה סי"ו דכשאין מחיצות הבית ניכרים לכ"ע לא אמרי' גוד אסיק דהא אפי' בעמוד י' מועיל בשבת ופסול בסוכה כמ"ש סי' תרל"ג כ"ש זה: מ"ש הע"ש כאן בשם הש"ג דאמרי' חוקקין לא קי"ל הכי דוק בפוסקים ע"ל סי' שמ"ה ס"י ובסוכה דף ד': 

{{עוגןמ|ט}} '''סיכך ע"ג מבוי.''' המחבר סתם כלשון הרמב"ם ורש"י והרא"ש דס"ל דאפי במבוי מפולש מכשירי' דמדאורייתא לחי מחיצה מעלויתא היא וה"ל ג' מחיצות ואף על גב דמדרבנן אסור לטלטל בג' מחיצות בשבת דסוכה מותר משום מצות סוכה ודעת הר"ן ותוס' דדוק' במבוי סתו' כמ"ש ובפסין אף על גב דלא התירו אלא לעולי רגלי' מ"מ כיון דמדאורייתא מחיצה מעלייתא הוא ורבנן הוא דגזרו וגבי סוכה לא גזרו כ"כ התו', וק' דא"כ למה לא התירו במבוי מפולש מה"ט וי"ל דשאני התם דאין לו היתר כלל לעולי רגלים משא"כ כאן דיש היתר לעולי רגלים: 

{{עוגןמ|י}} '''במקום שלחי וכו'.''' כלו' דוקא כשהלחי עומד אצל המבוי והפסין דוקא בשדה ולא בחצר: 

{{עוגןמ|יא}} '''מבפנים כשרה.''' דאמרי' פי תקרה יורד וסותם: 

{{עוגןמ|יב}} '''אחרים חולקים.''' וס"ל דאפי' ע"י פצימין לא אמרי' פ"ת יורד וסותם כיון ששני הדפנות אין מחוברין כמין ג"ם כמ"ש ססי' שס"א ומשמע נמי קורה רוחב ד' כמ"ש שם, והב"ח דקדק מל' הטור דדי ברוחב טפח ע"ש ואין להקל, ולפי מ"ש בח"ש פסולה כיון שלא נעשה התקרה אלא לצורך האכסדרה ולא לצורך הסוכה אבל מהרש"א חולק עליו וכ"כ הב"ח דדוקא כשעושה הסוכה סמוך לאכסדר' אז פסולה דהתקר' לגוואי עבידא ולא לבראי ואם ב' דפנות כמין ג"ם ובשלישי פצימין בולטין טפח מהני ומיהו משמע ברא"ש דבעי' נמי צ"ה וכתב הב"ח דהיינו דוקא בנרא' מבחוץ ושוה מבפנים אבל נראה בפנים ושוה בחוץ לא בעי צ"ה ואינו מוכרח ע"ש כי קצרתי: 

{{עוגןמ|יג}} '''ג"ט פסולי'.''' שהגדיים בוקעים תחתיו: 

{{עוגןמ|יד}} '''העושה סוכתו כו'.''' ולא סמכה ע"ג האילן דאל"כ אין עולין לה בי"ט כמ"ש סי' תרכ"ח ס"ג ועמ"ש שם דלא כב"ח, אבל סמך הסכך ע"ג בהמה פסולה מפני שאין לה קבע כמ"ש סי"א וע' בתו': 

{{עוגןמ|טו}} '''חזקים.''' משמע קצת בתוס' דאם רוב הדופן מן החזק כשרה עס"ה: 

{{עוגןמ|טז}} '''הרוח מצוי'.''' אפי' עומדת בבית שאין שם רוח אינה מחיצה עמ"ש סי' שט"ו: 

{{עוגןמ|יז}} '''קנים בפחות מג'.''' וא"כ אף שהרוח מנענע היריעות מ"מ נשארו מחיצות בקנים [ב"ח] ולפ"ז מ"ש ס"א אם עשו רק ג' דפנות לא מהני קנים בלא יריעות ע"ש: 

{{עוגןמ|יח}} '''שיקשור.''' וצריך שתהא מתוחה למעלה או שתהא גבוה כ"כ שאף שתמות ותפול תהיה גבוה י', ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג' צריך לגודרו [גמ'] והמאור ובס' יראים כ' דלא חיישי' למיתה כסתם משנה פ"ג דגיטין וע' בגמ' ותוס': 

{{עוגןמ|יט}} '''שלא ידע.''' דאז הוי כמחיצ' העשויה בשוגג אבל בהמה הוי כעץ בעלמא ואסור להעמידה בי"ט לדופן ג' וכ"כ רי"ו: 

{{עוגןמ|כ}} '''אפי' אין גבוה.''' מ"ד אמכניס מטתו בסוכה דמותר לישב עליו אף על פי שאין גבוה י' מן המטה לסכך:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:מגן אברהם]]