עריכת הדף "מגן אברהם/אורח חיים/תצד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''קשה לי''' היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי"ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש בי"ד סי' קצ"ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון{{הערה|בספר פרחי כהונה לרבי דוד צבי קצבורג {{ממ|עמוד יב}} הביא תשובת רבי נטע וואלף רא"ב פה פ"ב, שיישב דהא לא אמרינן יום מתן תורתנו אלא זמן מתן תורתינו, וזה היה ג"כ קודם שבועות דהא במרה נצטוו על הרבה מצוות. כמה אחרונים יישבו שעיקר מתן תורתנו הוא במה שניתן הכח לחכמי ישראל לקבוע דבר מן התורה, ולא בשמים היא, וזה באמת היה בו' בסיון שהוסיף משה יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו, כ"כ הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/הקדמה|בהקדמה]]}} והבית הלוי.}} ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות וכתב הכסף משנה בגירסת הרמב"ם והרשב"א דחכמים סבירא להו ג' עונות ופסק כוותייהו ע"ש. וא"כ מנהגנו הוא על פי הרמב"ם ומ"ש בי"ד כר' יוסי היינו לחומרא ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו, בליל שבועות אין מקדשין של הכוס עד צ"ה דכתיב תמימות תהיינה (ע"ה ומ"ב): איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה: ועסי' ד' סי"ג שבבוקר אין לברך ענ"י וגם אין לברך על טלית קטן כמ"ש סי' ח': ולענין ברכת התורה אני מסופק דבסימן מ"ז סי"ב כתב אף אם למד בלילה וכו' א"צ לברך כל זמן שלא יישן משמע דאם נעור כל הלילה א"צ לברך ביום שלאחריו וכ"מ בגמ' פ"ד דסוכה סוכה דלא מפסקי לילות מימים א"צ לברך על הסוכה אלא פעם א' כל ז' ועססי' תרל"ט, מיהו קשה דהא אנן קי"ל שינה ביום לא הוי הפסק אפי' שינת קבע א"כ י"ל דגם בלילה השינה לא הוי הפסק אלא שמתחלה אין דעתינו לפטור רק ביום ולילה א' וכשקם בבוקר קודם ע"ה אזי נחשב ליום שאחריו, תדע דהא לר"ת א"צ לברך קודם ע"ה דנפטר בברכה של אתמול עד שיאיר היום א"כ לדידן נמי י"ל כיון שנוהגין לברך כל היום ברכת התור' א"כ מעיקרא לא היה דעתו לפטור רק ליום ולילה ולכן צריך לברך ברכת התורה כשיאיר היום וכן נראה עיקר אך הרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת י"ח: ועסי' רל"ה דצריך לקרות ק"ש אחר צ"ה כיון שאין קורא על מטתו: ואי' בכתבים שאם חל ליל טבילה בשבועות ישמש מטתו: כתב המ"ב סי' ו' בשבועות קורין בטעם העליון שיש בעשרת הדברות, ובשבת פ' יתרו קורין בטעם התחתון ואז הוי לא תרצח סוף פסוק וקורא הצד"י בקמ"ץ וה"ה שאר סופי פסוקי' או אתנחתא וכשקור' בטעם העליון אז קורא לא תרצח הצ"די בפת"ח ובחזקוני פ' יתרו כת' שבעצרת שהיא דוגמת מ"ת ומתרגמין הדברות קורין כל דבור לא יהיה לך ודבור זכור בנגינות גדולות לעשות מכל א' פסוק א' ודברות לא תרצח בנגינות קטנות אבל בשבת יתרו קורין לא יהיה לך וזכור בנגינות קטנות ולא תרצח וגו' בנגינות גדולות לעשותם פסוק א' כי לא מצינו פסוק בתורה מב' תיבות וגם באנכי וגו' יש נגינה גדולה ע"ש ובס' אור תורה כתב היחיד קורא התחתון ובצבור קורא העליון וכ"כ הכותב בע"י בירושלמי פ"ז דשקלים ע"ש: '''כל הבכור.''' ואם חל בשבת מתחילין עשר תעשר: 

{{עוגןמ|ב}} '''וה' בהיכל.''' ובמדינות אלו מתחילין תפלה לחבקוק: 

{{עוגןמ|ג}} '''אסור להתענות.''' מפני כשחל עצרת בשבת היה יום טבוח הקרבנות אחר השבת ועמ"ש ססי' תכ"ט הנשים מותרות במלאכה באסרו חג (ש"ג בהג"מר פ"ב דשבת): 

{{עוגןמ|ד}} '''מתחלת ר"ח סיון.''' דמיד בב' בסיון א"ל משה לקדשם לתור' כדאי' פ"ח דשבת: כתב הגמ"נ סוף י"ה ג' ימים קודם שבועות אין מתענים דהוי ימי הגבלה משמע דבשני בסיון מותר להתענות אבל נהגו העולם שלא להתענות מטעם שכתבתי לעיל: 

{{עוגןמ|ה}} '''לשטוח עשבים.''' ואם חל שבועות ביום א' שוטחן בכניסת השבת (מהרי"ל) דס"ל כיון שאין ראוי' למאכל בהמה אסור לטלטלן בשבת וי"ט ע' סימן ש"ח סכ"ח, ואפשר לומר כיון שחשב עליהם מבע"י שרי לטלטלן כמ"ש בסי' ש"ח ס"ח וכן נהגו לשוטחן בי"ט, ואפשר דגם מהרי"ל לא בא אלא למעוטי שלא ישטחם בשבת שכוונתו לצורך י"ט דאין שבת מכין לי"ט: נוהגין להעמיד אילנות בבה"כ ובבתים ונ"ל הטעם שיזכירו שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם: 

{{עוגןמ|ו}} '''חלב.''' יש הרבה טעמים ומ"כ הטעם דאיתא בזוהר שאותן ז' שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אשה המיטהרת מנדתה וידוע שדם נעכר ונעשה חלב, והיינו מדין לרחמים, ומנהג אבותינו תורה היא אך יש ליזהר שלא יבא לידי איסור ועבי"ד סי' פ"ט דא"צ להפסיק בב"ה אם אינו אוכל גבינה קשה, ויזהר ליקח מפה אחרת: 

{{עוגןמ|ז}} '''כמו שני תבשילין.''' כלומר כשם שבפסח עושין זכר לקרבן ה"ה בשבועות: 

{{עוגןמ|ח}} '''וצריכים להביא כו'.''' דאסור לאכול בשר וחלב מלחם א', ולכן נהגו לאפותו עם חמאה דאז בודאי יצטרך להביא לחם אחר לאכול עם בשר, ויזהר להסיק התנור יפה כמ"ש סי' תס"א וגם צריך מרדה חדשה כמ"ש סי' תנ"א סי"ט ודלא כמקצת נשים שמהפכין אותה על צדה השני דהא בלוע מעבר אל עבר משמנונית עבי"ד סי' ק"ח ס"ג: 

{{עוגןמ|ט}} '''זכרון לב' הלחם.''' וא"כ יהיו של חטים דוגמת שתי הלחם, כתב בשל"ה שלא יחלקו עשבים להריח בבה"כ עד אחר תפילת י"ח כדי שיוכלו לברך על הריח דאסור להפסיק מברוך שאמר עד אחר י"ח:

{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:מגן אברהם]]