עריכת הדף "כתר תורה (ויטל)/עשה/לא"

{{ניווט כללי עליון}}
<big><big>לא</big> '''ידים'''</big> פירוש שישאו הכהנים ידיהם קדש ויברכו את ישראל שנאמר בפרשת נשא {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו#כג|במדבר ו כג]]}} כה תברכו את בני ישראל אמור להם. בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נושאים את כפיהם אבל במנחה אין נשיאות כפים מפני שבמנחה כבר סעדו כל העם ושמא שתו הכהנים יין ושכור אסור בנשיאות כפים ואפילו ביום התענית אין נושאין כפיהן במנחה גזרה מנחת תענית מפני מנחת כל יום. במה דברים אמורים בתענית שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון צום כפור ותענית צבור אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ושבעה עשר בתמוז הואיל ותפלת מנחה שלהם סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפיכך יש בה נשיאות כפים וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחה של יום הכפורים הואיל והדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החסד שלא יאמרו פסול היה לפיכך הורידוהו.

כיצד היא נשיאות כפים בגבולין בעת שיגיע שליח צבור לעבודה, כשיאמר רצה כל הכהנים העומדים בבית הכנסת נעקרין ממקומן והולכין ועולין לדוכן ועומדים שם פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם כפופות לתוך כפיהם עד שישלים שליח צבור ההודאה ומחזירין פניהם כלפי העם ופושטין אצבעותיהן ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהם ומתחילין יברכך ושליח צבור מקרא אותם מלה במלה והם עונים שנאמר אמור להם עד שיאמר במשלימין פסוק ראשון כל העם עונים אמן וחוזר שליח צבור ומקרא אותם פסוק שני במלה והן עונין עד שמשלימין פסוק שני וכל העם עונין אמן וכן בפסוק שלישי כשישלמו הכהנים שלשה פסוקים מתחיל שליח צבור ברכה אחרונה של תפלה שהיא שים שלום והכהנים מחזירין פניהם כלפי הקדש וקופצין אצבעותיהן ועומדים שם בדוכן עד שיגמור הברכה וחוזרין למקומן ומתקנות עזרא שלא יעלו הכהנים לדוכן בסנדליהן אלא עומדים יחפים בשעה שכל כהן עולה לדוכן כשהוא עוקר רגליו לעלות אומר יהי רצון מלפניך יי' אלדינו שתהיה ברכה שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ואל יהי בה מכשול ועון מעתה ועד עולם וקודם שיחזיר פניו לברך את העם מברך ברוך אתה יי' אלדינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה ואחר כך מחזיר פניו לצבור ומתחיל לברכם וכשמחזיר פניו מן הצבור אחר שמשלים אומר עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקעפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל.

כשמחזירין הכהנים את פניהם לצבור לברכם וכשמחזירין פניהם מן הצבור אחר שמברכים לא יחזרו אלא על דרך ימין בכל מקום שכל פינות שיהיה האדם פונה לא יהיו אלא על דרך ימין.

וכל העם מתכוונים לשמוע הברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ואינם מביטים בפניהם.

עם שאחרי הכהנים אינם בכלל הברכה והעומדים מצדיהם הרי הם בכלל הברכה. ואם היתה מחיצה בין הכהנים ובין המתברכין אפילו היא חומה של ברזל הואיל ופניהם מול פני הכהנים הרי הם בכלל הברכה.

נשיאות כפים בעשרה וכהנים מן המנין.

בית הכנסת שכלן כהנים כלם נושאים את כפיהם. ולמי הם מברכין, לאחיהם שבצפון ולאחיהם שבדרום. ומי עונה אחריהם אמן, הנשים והטף. ואם נשארו שם עשרה כהנים יותר על אלו שעלו לדוכן, העשרה עונין אמן והשאר מברכין.

ששה דברים מונעין נשיאות כפים: הלשון והמומין והעברה והשנים והיין וטומאת הידים.

במקדש מברכין ברכת כהנים פעם אחת ביום, אחר תמיד של שחר באין ועומדין על מעלות האולם ומברכין ובכל מקום משתדלים שיהא המקרא ישראל שנאמר אמור להם מכלל שאין המקרא מהם.

וכיצד ברכת כהנים במקדש, הכהנים עולים לדוכן אחר שישלמו הכהנים עבודת תמיד של שחר ומגביהין ידיהם למעלה על גבי ראשיהם ואצבעותיהם פשוטות חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ ואחד מקרא אותם מלה במלה כדרך שעושין בגבולין עד שישלמו שלשת הפסוקים ואין העם עונים אחר כל פסוק אלא עושין אותה במקדש ברכה אחת. וכשישלמו כל העם עונים ברוך יי' אלדי ישראל מן העולם ועד העולם.

וחיוב מצוה זו לזכרי כהונה בכל מקום ובכל זמן כמבואר ובאורה במגילה פרק עומד יושב {{ממ|}} ובתעניות פ' בשלשה פרקים {{ממ|}} ועקרו במסכת סוטה פ' אלו נאמרין {{ממ|}} והרב פירשה בספר אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פרקים [[רמב"ם/תפילה/יד|י"ד]] ו[[רמב"ם/תפילה/טו|ט"ו]]:  
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:ברכת כהנים]]