עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/לו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} זה בלי זה עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בישוב דלמא לא חיישינן שמא הבריא כמו לעיל סי' ל"ג ע"ש 

{{עוגןמ|ב}} ויש מטריפין הש"ך נתן טעם דלפעמים הרוח נכנס בזה ויוצא בזה וא"כ אפי' מב' רוחות טריפה והט"ז כ' זמנין דמזדמני' להדדי ולכך מכשיר בב' רוחות ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהבאתי ראיה לדברי הש"ך: 

{{עוגןמ|ג}} מחמת נפיחה טריפה. היינו שלא נפחוהו יותר מדאי אבל נפחוהו יותר מדאי אמרינן רבוי נפיחה גורם ש"ך. וזה להקל אבל להיפוך ג"כ אמרי' לקמן אם לא היה היקף בשר ובאו אחרים ונפחוהו בכח והיה היקף בשר דכשר דאזלינן בכל דוכתי לקולא דבהמה בחזקת היתר עומדת. ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהסכמתי לדברי מהר"ץ דבלא"ה היה סביבה יבש ע"ש 

{{עוגןמ|ד}} עלה קרום עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שבררתי ענין קרום מחמת מכה וסתימא מעיקרא: 

{{עוגןמ|ה}} פושרין עיין סקפ"ח מזה וחד דינא אית ליה: 

{{עוגןמ|ו}} אין לה תקנה כי המים קרים סותמים את הנקב וכן מים חמין ולכך אין תקנה: 

{{עוגןמ|ז}} שהעביר טבח ידו בכח היינו שידעינן שהעביר ידו ט"ז 

{{עוגןמ|ח}} זאב אם תלינן בעכו"ם עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש מזה 

{{עוגןמ|ט}} תולעים עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה דעיקר אם נמצא תולע ע"ג ריאה אסור רק סמוך לנקב תלינן ביה וכשרה. אבל כשאין בחוץ תולע אין לסמוך להניח ריאה בשמש אם ירחשו התולעים עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|י}} אבל ניקב לבשר עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בישוב הרמב"ם ועיקר דגם הרמב"ם מכשיר אם הנקב בסמפון לאחר שנתפצל לתוך הבשר והוא הב"ח דמחמיר. 

{{עוגןמ|יא}} אפילו סמפון אחד עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש דלא תקשה מגמ': 

{{עוגןמ|יב}} עכורים וסרוחים עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דלפי רמ"א לקמן בסי' ל"ז דמכשיר בעכורים אף בזה יש להכשיר: 

{{עוגןמ|יג}} ויש מי שאוסר הוא הרמב"ם דס"ל דאין נקרא חסרון מבפנים כיון שניכר מבחוץ ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דישבתי מה שטענו עליו מגמ': 

{{עוגןמ|יד}} כף כפופה דאז ניכר החסרון ביותר ולא הוי כחסרון מבפנים והש"ך פקפק על זה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] בזה כמה תי': 

{{עוגןמ|טו}} יתר מכאן והט"ז חולק ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דבמקום הפסד יש להכשיר 

{{עוגןמ|טז}} מקום אטום מראיתו כמראה ריאה רק משמשו קשה: 

{{עוגןמ|יז}} סמוך ממש למקום אטום וכן עיקר דאם יחתוך באטום לא יוכל לבדוק: 

{{עוגןמ|יח}} ואם לאו משום דריאה צריך לרחוף תמיד ובאותו מקום ניכר ריעות' והוי כנקב כ"כ רמב"ם ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה 

{{עוגןמ|יט}} טינרי אפי' אין בו לחלוחית כלל ומ"מ לא הוי אטום דהדר בריא רמ"א בתשובה דלא כמהרש"ל: 

{{עוגןמ|כ}} קלה כעץ היינו עץ נרקב והפשוט עץ שנתייבש שיצאו כל לחלוחית ממנו הוא קל בטבעו: 

{{עוגןמ|כא}} שיבשה וכו' ולא קשה הא הוי אטום עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|כב}} אפי' מקצת וכ' הרמב"ם דהוי כחסורה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ליישב מה שקשה בזה: 

{{עוגןמ|כג}} צמקה כולה דעת מהרש"ל ליישב דצמקה אונה אחת ג"כ כולה מיקרי ועיין מ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|כד}} טריפה כתב הרמב"ם דהוי כחסרה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה: 

{{עוגןמ|כה}} קול ארי' רבים אוסרים ולא שכיח בגלילות ארופ"א: 

{{עוגןמ|כו}} כיצד כו' עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי בזה לדעת רשב"א ור"ן מה ביניהו וגם ע"י חולה אם הוה כבידי שמים או אדם והארכתי שם ולהיות לא שכיח לא בקשתי לכותבו שנית 

{{עוגןמ|כז}} בין אם היא דקה. כי מאתר שסמפון ריאה רחבי' והקרום שלם וגם עולה בנפיחה מה יש לחוש: 

{{עוגןמ|כח}} ואם היא חתוכה כתב פר"ח דוקא דיש לה עוקץ אבל אם הוא כמו גרעין תמרה דל"ל עוקץ לנקוב אפי' חתוכה כשרה כ"כ לעיל סוף סי' ל"ג עגולים שמלעיטין בה אוזזת אם הם כמו גרעין תמרה לית לן בה כלל: 

{{עוגןמ|כט}} יש עליה קורט דם ולא קשה ניחוש דאחר שחיטה ניקב כמו בבה"כ עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}