עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/יג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum=18}}


{{עוגןמ|א}} דגים וחגבים דכתיב דגי הים יאסף ובחגבים כתיב אוסף החסיל ולשון אסיפה משמע בלי שחיטה עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|ב}} מותר באכילה דשחיטת אם מתיר דכתיב כל אשר בבהמה תאכלו לרבות העובר כזה: 

{{עוגןמ|ג}} ואם הפריס וכו' לפעמים משמע עמד ולפעמים משמע דהלכה ויש להחמיר בעמידה גרידא: 

{{עוגןמ|ד}} טעון שחיטה משמעות כל פוסקים דלא כט"ז דשחיטה מעכב דיעבד ולכך מצריך הרשב"א ברכה על שחיטה דלא סגי בלא"ה: 

{{עוגןמ|ה}} שחיט' וצריך ברכה שהוא מצוה דרבנן עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|ו}} אבל שאר טריפות ודעת רשב"א אפי' שהה והחליד וכו' מ"מ מותר כי אין ניכר לכל ולא חסרוהו חכמים ודעת פוסקים לאסור וכן מסתבר: 

{{עוגןמ|ז}} אינו אוסר ואם ניקב וושט או נפסק גרגרת עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שעשיתי סמוכים מש"ס דאין לאסור: 

{{עוגןמ|ח}} אוסר אפי' נולד טריפה מבטן ונוצר מבטן מ"מ כל בבהמה מתירו עיין הגהת הרא"ש פ' בהמה המקשה: 

{{עוגןמ|ט}} פרסותיו קלוטות א"כ הולד קלוט פרסותיו מדובק ונמצא במעי אמו זהו ג"כ לא שכיח ומדכרא דכירי אינשי ולא אתא לאחלופי ומותר: 

{{עוגןמ|י}} או שהיה בו שאר דבר תמוה. דין זה לקוח מהגהת הרא"ש ושם נאמר בו חופה הוא דבר תימא ופרסומי מילתא וצ"ע: 

{{עוגןמ|יא}} ויש מגמגמין דס"ל תמיד אפי' במילתא דרבנן הלכה כלישנא בתרא דס"ל דבעינן עוד תמי' דהיינו האם שנמצא בה הולד יהיה קלוטה וא"כ הוא קלוט בן קלוט' בן פקועה: 

{{עוגןמ|יב}} טעון שחיטה לעצמו דארבעה סימנים אכשיר רחמנא והרי הוא כילוד ויש לו שחיטה: 

{{עוגןמ|יג}} וניתר בה ואם יש בו טריפות אסור כשאר בהמות דהרי הוא כילוד לגמרי: 

{{עוגןמ|יד}} הרי זה אסור דאין בן שחיטה כלל: 

{{עוגןמ|טו}} ועכשיו אין וכו' אבל אם האם כשרה א"כ לו יהיה דהולד נפל גמורה שחיטת אמו מתירתו מכל בהמה תאכלו: 

{{עוגןמ|טז}} דחיישי' שמא אינו בן ט' ואם שהה ח' ימים מתחלת לידתו מותר כ"כ הש"ך ופר"ח ופרישה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי בסתירת דבריהם ולעולם אסור אף ששהה זמן רב: 

{{עוגןמ|יז}} וגדל ובא על בהמה וכו' ה"ה בהמה דעלמא שבא על בהמה שהיה מותרת בשחיטת אמה. דמ"ש: 

{{עוגןמ|יח}} אותו ולד וכו' דמצד אחד מבן פקוע הרי סימנים כשחוטים ומצד השני אינו כשחוטים הרי כאן שהיה או חצי סימן שחוט וחצי אינו שחוט ואע"ג דקיי"ל ארבעה סימנים אכשר רחמנא היינו אלו היה אמו טרפה דלית לי' סימנים דאמו אז הכשירה התורה סימנים דילה ואז אם בא על בהמה דעלמא באמת הולד כשר אבל אם נשחטה אמו תו לית ליה סימנים והרי הם כשחוטים ואין כאן שחיטה: ולכך דייק הש"ע שנמצא במעי אמו שחיטה כשרה: ודע כל זה הכל אסור מספק דזהו הכל אי חיששין לזרע אב ואנן קיי"ל דמספקא לן אי חוששין לזרע אב: 

{{עוגןמ|יט}} אין לו תקנה ואם היא בא על בהמה דעלמא עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דכתבתי לדעת הש"ך בסי' י"ד יש להכשירו ולדעת הב"ח אף אותו ולד אין לו תקנה 

{{עוגןמ|כ}} ואם היא בת פקועה ובא עליה בהמה דעלמא ונשחטה ונמצא בה אותו ולד ג"כ אין לו תקנה דשחיטת האם אינו יכול להתירה דשחוט ועומד הוא והולד יש לו קצת סימן מזכר דהוא בהמה בעלמא ש"ך: 

{{עוגןמ|כא}} מדבריהם אם הפריסו על הקרקע: 

{{עוגןמ|כב}} ומצא בה ה"ה נולד ג"כ אסור: 

{{עוגןמ|כג}} דאפי' פרסותיו וכו' כבר נתבאר לעיל סעיף ב' דאדרבה אם נמצא פרסותיו קלוטים אפי' מדרבנן א"צ שחיטה וא"כ יש להבין מה אפי' והאחרונים האריכו ומה שנראה קרוב לפשטא דודאי אם נמצא בהמה כשרה במעי בהמה אף שפרסותיו קלוטות מ"מ כשר רק אם דמות בהמה טמאה ופרסתו קלוטות נמצא בבהמה ה"א אף דקיי"ל במסכת בכורות גמל נולד מפרה כשרה הני מילי להכשירו אבל שיהי' שחיטת האם מתיר לא דהוי דמות טמא ואין לו פרסות וכתיב פרסה קמ"ל דמ"מ כשר הואיל הוא דמות בהמה וגדר בהמה להיות לו פרסות: 

{{עוגןמ|כד}} אסורה דכתיב בתורה השסועה ברי' שיש לו ב' גבין וב' שדרות ואינו במציאות שיהי' חי אפי' זמן קטן ולא זכרה התור' אלא אם ימצא במעי בהמה עובר שיש לו כך שלא יהי' שחיטת אם מתיר ואסורה. גמר' והא דמתירין שליא נמוחה בשחיטת האם ולא חיישינן דלמא שסועה היא ונמוח או דמות יונה ואין שחיטה מתיר וצ"ל הואיל ולא שכיח לא חששו לכך:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}