עריכת הדף "יצחק ירנן/תלמוד תורה/ז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ד ==

'''מנודה אסור לספר ולכבס כאבל כל ימי נידוייו.'''  ולא כתב אי אסור בתשמיש המיטה או לא וכתב מרן בב"י חלק יו"ד סי' של"ד דס"ל כהרי"ף לקולא כיון דלא אפשיטא בש"ס יעו"ש וכן הביא הטור שדעת הרי"ף והרא"ש להקל יעו"ש ואין זה כ"כ הכרח בדעתם דס"ל להקל אי משום שכתבו וכל הני בעיי דלא אפשיטא להקל לא קיימי לבעיית המנודה דמנודה מהו בתשמיש המיטה אלא לשאר בעיי דלעיל דסלקן בתיקו וראיה דכתבו כן בבעיי דלעיל ואי דעתם גם בהאי בעיא הו"ל לכתוב כן לקמן אחר הך בעיא דמנודה מהו בתשמיש המטה זאת ועוד דמלישנא דכתבו כל הני בעיי דסלקן בתיקו נראה דדוקא הנהו דלעיל דסלקן בתיקו ולא הא דתשמיש המטה דלא נאמרה בה האי לישנא דתיקו ואחרונה הכביד דברי הרא"ש שהראנו החכם השלם שלמה בן עזרא נר"ו בנדרים דף כ' ע"ב גבי בני תשע מדות וחד מינייהו בני נידוי וכתב הרא"ש אם הוא או היא מנודין ואסורין בתשמיש המטה וה"ה נמי אבל אלא מילתא דשכיחא נקט הרי דעשה נידוי ואבל חד וכתב דאסורין ואיך אפשר לומר דפסק להקל אלא ודאי דלא קאי להאי בעיא דתשמיש המטה ולולי דבריו היינו אומרים דהנך ט' מידות לאו איסורא ממש נינהו אלא כמו עניני עזות ודברים מכוערים ברם לדידיה דפירש כן צ"ל דנפשטא הבעיא (בהא) [מהא] דנדרים והש"ס לא חש לפשוט ממנו דהוי אמורא וצ"ע.<br>'''  ונראה'''  לישב דהטור לא הוה ליה דברי הרא"ש הנ"ל דנדרים שכתב באו"ח סי' ר"מ וז"ל בני נידוי בני נידה אע"פ שאינו ממזר מן התורה ויש מפרשים שאם [הם] בנידוי או הוא או היא שאסורים בתשמיש המטה וה"ה אם אחד משניהם אבל עכ"ל ואי הוה גרסי כן בהרא"ש הו"ל למימר ואדוני אבי פירש פי' וכן מרן שם לא כתב שהם דברי הרא"ש נראה דלא הוו גרסי כן ומ"מ לא ימלט מן הגמגום בזה ושוב אחר זמן רב ראיתי לרבינו פרק כ"א מהל' איסו"ב הי"ב כתב וכן אסרו חכמים שלא ישמש וכו' ולא כשהיה אחד מהם מנודה וצריך לעיין גם אחר זמן רב מזה ראיתי סוף משנה ב' מפי"ד דמסכת (טהרות) [נגעים] דתני הכי נכנס לפנים מן החומה מנודה מביתו ז' ימים ואסור בתשמיש המטה וצריך לעיין גם בזה.

== יא ==

'''והשגת '''  הר"א. עיין בספרי תועפות ראם דף כ"ד ע"א.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}