עריכת הדף "ילקוט שמעוני/ב/כט"

{{ניווט כללי עליון}}

=={{מרכז|{{גופן|5|דוד|'''יהושע טז'''}}}}==
===פרק טז - רמז כט===

'''{{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכב/א|ב"ב קכב.]]}}:'''<br>
תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים, ולא נתחלקה אלא בכספים{{הערה|'''אלא בכספים'''. היכל רענן: שהיו שמין סאה ביהודה שוה ה' בגליל, והיו מחזיר לו ההוא דביני ביני.}}, דכתיב בין רב למעט (במדבר כו, נו). ואמר רבי יהודה סאה ביהודה שוה חמשה סאין בגליל. ולא נחלק אלא בגורל דכתיב אך בגורל יחלק את הארץ (במדבר כו, נה). ולא נתחלקה אלא באורים ותומים. הא כיצד אלעזר מלובש באורים ותומים, יהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של תחומין היו מונחים לפניו, והיה מכוון ברוח הקדש ואומר אם זבולון עולה תחום עכו עולה לו, טרף בקלפי שבטים{{הערה|'''טרף בקלפי שבטים'''. היכל רענן: הממונה עירבב יפה את הפיתקין שהיו כתובים עליהם שמות השבטים וטרף כמו טרופות בקערה.}} ועולה בידו זבולון, טרף בקלפי תחומין ועלה בידו עכו. וחוזר ומכוון ברוח הקדש ואומר אם נפתלי עולה תחום גינוסר עולה לו, וכן לכל שבט ושבט. לא כחלוקה של עולם הזה העולם הבא, העוה"ז אדם שיש לו שדה פרדס אין לו שדה לבן, שדה לבן אין לו שדה פרדס, אבל חלוקה של עולם הבא אין לך אדם מישראל שאין לו בשפלה בהר ובנגב. דכתיב שער ראובן אחד{{הערה|'''שער ראובן אחד'''. היכל רענן: שוה, דכל מה שיש לזה יש לזה.}} (יחזקאל מח, לא). שער שמעון אחד (שם לג). והקב"ה מחלקה בעצמו, שנאמר ואלה מחלוקתם נאם ה'{{הערה|'''נאם ה''''. היכל רענן: הוא עצמו יאמר לכל אחד ליטול חלק פלוני ופלוני.}} (שם כט). אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, אידך למאן{{הערה|'''אידך למאן'''. היכל רענן: החלק הי"ג למי יתנו.}}, אמר רב חסדא לנשיא, דכתיב והעובד העיר{{הערה|'''העובד העיר'''. היכל רענן: היינו הנשיא שכל צרכי רבים מוטלים עליו.}} יעבדוהו מכל שבטי ישראל (שם יט). א"ל רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא{{הערה|'''אימא רונגר בעלמא'''. היכל רענן: פירושו שכירים בעלמא, לעבוד לו כתלמדים לרב אבל לא ליתן לו מנחלתם.}}, א"ל עליך אמר קרא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחוזת העיר (שם כא): 

<big>'''ולו תאנת שילה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טז#ו|יהושע טז, ו]]}}.<br> 
'''{{ממ|[[בבלי/זבחים/קיח/ב|זבחים קיח:]]}}:'''<br>
אמר רבי חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף ונכנסה בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, דכתיב ונסב הגבול מזרחה{{הערה|'''ונסב הגבול מזרחה'''. היכל רענן: תאנת שילה.}} וגו' (יהושע טז, ו). ר' יוסי בר חנינא אומר ורצון שוכני סנה{{הערה|'''ורצון שוכני סנה'''. היכל רענן: על ידי שעשה רצון השי"ת ולא רצה ליהנות ממה שאינו שלו.}} (דברים לג, טז). עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלה, תזכה ותאכל מן הסנואין שלה{{הערה|'''מן הסנואין שלה'''. היכל רענן: קדשיו נאכלים אף בגבולי שאר השבטים ששנאוהו.}}: 

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי עליון}}
=={{מרכז|{{גופן|5|דוד|'''יהושע יז'''}}}}==
===פרק יז - המשך רמז כט===


<big>'''וידברו בני יוסף את יהושע מדוע נתת לי גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה''''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יז#יד|יהושע יז, יד]]}}.<br>
'''(פסיקתא רבתי):'''<br>
נתן לי עשרים אלף וחמש מאות יותר מאפרים אחי{{הערה|'''יותר מאפרים אחי'''. זית רענן: פירוש שבני אפרים אמרו כך, שהם נתברכו, שמתחלה בפרשת במדבר היו ל"ב אלף ומאתים, ובפרשת פנחס היו נ"ב אלף וז' מאות, אם כן היו כ' אלף ות"ק יותר.}} בסדר פנחס, ונתקיימה הברכה בי כה יהיה זרעך{{הערה|'''כ"ה יהיה'''. זית רענן: יהיה כ' אלף ה' מאות.}} (בראשית טו, ה):

<big>'''ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יז#טו|יהושע יז, טו]]}}.<br>
'''{{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קיח/א|ב"ב קיח.]]}}:'''<br>
לכו ותחבאו עצמכם ביערים כדי שלא תשלוט בכם עין הרע, א"ל מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב ביה בן פורת יוסף בן פורת עלי עין (בראשית מט, כב). ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי בר' חנינא אמר מהכא וידגו לרוב. מה דגים שבים אין עין הרע שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם:

'''(ירושלמי דיומא פ"ד ה"א, דף כ.):'''<br>
בשתי קלפיות (פירוש ארגזים) נתחלקה ארץ ישראל, אחת שהגורלות נתונים בתוכה, ואחת ששמות השבטים בתוכה, ושני פרחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בג' דברים נתחלקה ארץ ישראל: בגורלות, באורים ותומים, ובכספים, הה"ד וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה'. גורל אלו הגורלות. לפני ה' אלו אורים ותומים. בין רב למעט אלו הכספים, אמר רבי אבין אלמלא שנתן הקב"ה חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותנינן ג' חינין הן חן אשה בעיני בעלה, חן מקום בעיני יושביו, חן מקח בעיני לוקחיו: 

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי עליון}}
=={{מרכז|{{גופן|5|דוד|'''יהושע יט'''}}}}==
===פרק יט - המשך רמז כט===

<big>'''על פי ה' נתנו לו את העיר'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יט#נ|יהושע יט, נ]]}}.<br>
'''{{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכב/ב|ב"ב קכב:]]}}:'''<br>
ארץ ישראל לא נתחלקה אלא בגורל, שנאמר אך בגורל (במדבר כו, נה). יצאו יהושע וכלב שלא נטלו בגורל, אלא על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח. כתיב סרח וכתיב חרס. א"ר אלעזר בתחלה פירותיה דומים לחרס ולבסוף פירותיה מסריחין מרוב שומנן, ואי תימא בתחלה מסריחין מרוב שומנן ולבסוף דומים לחרס: 

<big>'''אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יט#נא|יהושע יט, נא]]}}.<br>
'''{{ממ|[[בבלי/יבמות/פט/ב|יבמות פט:]]}}:'''<br>
א"ר יצחק מנין שהפקר בית דין הפקר, שנאמר וכל אשר לא יבא בעצת השרים והסגנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מעדת הגולה (עזרא י, ח). ר"א אומר מהכא: אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל (יהושע יט, נא). וכי מה ענין ראשים אצל אבות, לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין לעם כל מה שירצו:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}