עריכת הדף "ילקוט שמעוני/א/תרס"

{{ניווט כללי עליון}}

=== פרק כה - רמז תרס ===

{{מנוקד|<big>'''יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ'''</big>}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יא|ויקרא כה, יא]]}}.<br>
{{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ח/א|ר"ה ח.]]}}<br>
{{מנוקד|יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה}}. מה תלמוד לומר, לפי שנאמר {{מנוקד|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#י|ויקרא כה, י]]}}. יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת מסופה, ואל תתמה שהרי מוסיפי מחול על הקודש, תלמוד לומר {{מנוקד|יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה}}. שנת חמשים אתה מקדש ואי אתה מקדש שנת חמשים ואחת. ורבנן שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן:

{{מנוקד|<big>'''כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ'''</big>}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יב|ויקרא כה, יב]]}}.<br>
{{ממ|[[בבלי/קידושין/כז/א|קידושין כז.]]}}<br>
{{מנוקד|כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם}}. הערלה וכלאי הכרם מכרן וקדש בדמיהן מקודשת, מנלן, מדגלי רחמנא בעבודה זרה {{מנוקד|וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ}} {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#כו|דברים ז, כו]]}}. כל מה שאתה מחייה ממנו הרי הוא כמוהו, מכלל דכל איסורים שבתורה שרו. ונילף מינה משום דהויה עבודה זרה ושביעית שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדים. שביעית מאי היא {{מנוקד|כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ}}. מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה, או מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין, תלמוד לומר {{מנוקד|תִּהְיֶה}} בהוייתה תהא, הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר, אלו ואלו מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים, יצא בשר ונכנסו דגים. בדגים יין, יצאו דגים ונכנס יין. ביין שמן, יצא יין ונכנס שמן. הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור. הניחא למאן דאמר שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין, אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר. תרי מעוטי כתיבי, כתיב הכא {{מנוקד|וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ}} {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#כו|דברים ז, כו]]}}. וכתיב התם {{מנוקד|יוֹבֵל הִוא}}, היא אין, מידי אחרינא לא. 

('''תורת כהנים'''):<br>
{{מנוקד|מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ}}. כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, כלה מן השדה כלה אתה מתוך הבית. מכאן אתה אומר: הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון. ורבי יהושע אומר אף על אחרון. רבן גמליאל אומר כל שלא כלה מינו מן השדה מינו מן הבית, כלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר כל הירק אחת דינה לבעור. אוכלים ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה:

{{מנוקד|<big>'''בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ'''</big>}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יג|ויקרא כה, יג]]}}.<br>
{{ממ|[[בבלי/סוכה/מ/ב|סוכה מ:]]}}<br>
{{מנוקד|בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ}}. אמר רבי אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח. ורבי יוחנן אמר בין דרך מקח בין דרך חילול. מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא {{מנוקד|בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת}}. וכתיב {{מנוקד|וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|ויקרא כה, יד]]}}. מה להלן דרך מקח ולא דרך חילול אף כאן דרך מקח ולא דרך חילול. ורבי יוחנן מאי טעמא {{מנוקד|יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יב|ויקרא כה, יב]]}}. מה קודש בין דרך מקח בין דרך חילול אף שביעית, ור' יוחנן האי {{מנוקד|וְכִי תִמְכְּרוּ}} מאי עביד ליה, מיבעי ליה לכדתניא, אמר ר' יוסי בר חנינא בא וראה מה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את וכו'. ור' אליעזר האי קרא דר' יוחנן מאי עביד ליה. מיבעי ליה לכדתניא {{מנוקד|יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יב|ויקרא כה, יב]]}}. מה קודש תופס את דמיו וכו'. מדקתני לקח אלמא דרך מקח אין דרך חילול לא, אמר רב אשי מחלוקת בפירי שני אבל בפירי ראשון דברי הכל דרך מקח אין דרך חילול לא (כתוב ברמז תתקנ"ח). 

('''תורת כהנים'''):<br>
{{מנוקד|בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת}}. זו מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים. שהיה בדין ומה אם יובל שאינו משמיט כספים מוציא את העבדים, שביעית שמשמטת את הכספים אינו דין שתוציא עבדים, תלמוד לומר {{מנוקד|בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת}}, זו מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים: קל וחומר ליובל שישמיט כספים, ומה אם שביעית שאינה מוציאה עבדים משמטת כספים, יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמיט כספים, תלמוד לומר {{מנוקד|וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט}} {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טו#ב|דברים טו, ב]]}}. שמיטה משמטת כספים ויובל מוציא עבדים. {{מנוקד|תָּשֻׁבוּ}} וגו'. לרבות המקדיש את שדהו ועמד בנו וגאלה שתחזור לאביו ביובל:

{{מנוקד|<big>'''וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו'''</big>}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|ויקרא כה, יד]]}}.<br>
{{ממ|[[ויקרא רבה/לג#ב|ויקרא רבה לג, ב]]}}:<br>
{{מנוקד|וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ}} {{מנוקד|אַל תּוֹנוּ}}. כתיב {{מנוקד|כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ}} {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ז#ז|עמוס ז, ז]]}}. על שורא דאוניתא, {{מנוקד| וּבְיָדוֹ אֲנָךְ}}, כבעל חוב שהוא עומד ובידו שטרו. רבי ברכיה בשים ר' אלעזר אמר בכל עונות כתיב {{מנוקד|נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע}} {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ז#יח|מיכה ז, יח]]}}. ברם הכא {{מנוקד|לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ}} {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ז#ח|עמוס ז, ח]]}}. ר' יודן בשם ר' יוחנן {{מנוקד|וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם}} {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ט#א|עמוס ט, א]]}}. קופה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בראש כולם גזל, בני אדם שהיו בהם עובדי אלילים ושפיכות דמים וגילוי עריות הגזל חמור כנגד כולם. אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל, ומכולם לא חתם אלא בגזל, שנאמר {{מנוקד|וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ}} {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כב#יג|יחזקאל כב, יג]]}}. לפיכך משה מזהיר לישראל {{מנוקד|אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|ויקרא כה, יד]]}}. אמר ר' חייא בר אבא {{מנוקד|וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ}}. וכי תמכרו, אתם עתידים לימכר לאומות העולם, אלא תשתתפון לברייכון עמכון כהדין שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנאצר: {{מנוקד|לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל דְּנָה פִּתְגָם}} וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ג#טז|דניאל ג, טז]]}}. {{מנוקד|הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא}} וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ג#יז|שם יז]]}}:

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}