עריכת הדף "יד אלעזר/כג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|'''סימן כ"ג'''}}{{ש}}<small>[פלפול בענין תחומין למעלה מעשרה]</small>}}

שיל"ת יום ב' כ"ב מרחשוון תקצ"ח לפ"ק פה וויען הבירה.

'''אשיב שלום וברכה, ליפה עינים וטוב רואי בהלכה, ה"ה כבוד ידידי ורב חביבי הרב הגאון המפורסם בנן של קדושים מופלא באנשים, החריף ובקי כקש"ת מוה' אברהם אולמאן נ"י אב"ד דק"ק לאקענבאך יע"א.'''

'''הנה''' קבלתי מכתבו הנעים עם הקונטרס שבוע העברה ובאשר כי כעת טרידנא טובא בענינים שונים לא אוכל לקחת לי פנאי לעיין היטב בדבריו. אך למען הראותו כי מחבב אני דבריו. אכתוב לו מה שנלע"ד לפקפק ולהשיב על דבריו. הנה מה דקשיא לי' לפר"מ נ"י לפ"ד הרמב"ם בתשובה דלכך מוהר להפליג בספינה חוץ לי"ב מיל למעלה מיו"ד משום דאפי' בלמטה מיו"ד אין כאן תחומין דאורייתא לפי שהמים כרמלית ולא יתכן שיהיה המעביר ע"פ המים אסור מדרבנן והמהלך לוקה מן התורה. והקשה מכ"ת דלטעם זה היאך משכחת כלל ספק תחומין למעלה מיו"ד שיהיה ספק דאורייתא דהלא אין לנו רק תרי גווני ביבשה. או בהולך ע"ג עמוד גבוה יו"ד ואינו רחב ד'. או בקופץ. וא"כ בעמוד גבוה יו"ד ואינו רחב ד' הוי מקום פטור ואי בכרמלית אין תחומין מכ"ש במקום פטור והלא מעביר או מוציא בעמוד גבוה יו"ד ואינו רחב ד' פטור מכ"ש דתחומין פטור. ובקופץ ג"כ הלא הלכה מורווחת בישראל אויר למעלה מיו"ד ברה"ר מקום פטור הוא וא"כ ה"נ איך יתכן דמעביר ברה"ר למעלה מיו"ד יהיה פטור והולך בו חוץ לתחום יתחייב מדאורייתא. ופר"מ רצה ליישב עפ"מ דקיי"ל {{ממ|ב[[בבלי/שבת/צב/א|שבת צ"ב]]}} המוציא משא על כתיפו למעלה מיו"ד חייב שכן משא בני קהת ושוב חזר בו מטעם שכתב דשם האדם הולך בארץ ברגליו רק המשא למעלה מיו"ד. משא"כ כאן דאם נשא רגליו וקפץ למעלה מיו"ד והעביר משא ברה"ר זה ודאי פטור מדאורייתא עכ"פ. ואני תמה על תמיהתו דאטו מי לא משכחת שיחייבו אויר מקום פטור שהוא למעלה מיו"ד והלא במושיט חייב דוקא בכה"ג שכן היתה עבודת הלוים שהושיטו הקרשים מעגלה לעגלה שהיו גבוהין יו"ד דרך אויר רה"ר למעלה מיו"ד כדאי' ר"פ הזורק. ומספקא לרבה [[בבלי/שבת/צז/א|שם צ"ז]] ובריש מסכת שבת אי יליף ר"ע זורק ממושיט ויחייב זורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע אפי' למעלה מיו"ד. ועוד מי לא אמר רבא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/ח/ב|ד"ח ע"ב]]}} ובעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/צח/א|צ"ח ע"א]]}} המעביר חפץ מתחילת ד' לסוף ד' ברה"ר אע"פ שהעבירו דרך עליו חייב ולפרש"י שהגביהו למעלה מיו"ד דלא שלט בי' אויר רה"ר והוי מקום פטור. וא"כ הרי עכ"פ משכחת שיחייב אותו אויר זה חיוב חטאת וסקילה. ולכן שפיר יש להסתפק שיחייבו ג"כ אויר מקום פטור בתחומין. משא"כ בים דלא משכחת כלל שום חיוב חטאת שפיר כתב הרמב"ם דלא יתכן שהמעביר יהי' פטור וההולך מחוץ לתחום יתחייב. ועוד לא הבנתי מעיקרא קושייתו דהא גם עמוד גבוה יו"ד ורחב ד' למעלה משכחת שיהי' מקום פטור ודהיינו באם אינו רחב למטה ג"כ ד' על ד' טפחים לא הוי רה"י למ"ד דלא אמרינן גוד אחית מחיצה. וא"כ הרי בעמוד גבוה יו"ד ורחב ד' מפשט פשיטא לי' להש"ס דחייב משום תחומין. ואף דהוא מקום פטור דדוחק לומר דסוגית הש"ס אזלא לר' יוסי בר"י דס"ל נעץ קנה ברה"ר גבוה יו"ד ובראשו טרסקל וזרק לתוכה דחייב משום דאמרינן גוד אחית מחיצה:

'''{{עוגן1|אמנם}}''' אי קשיא הא קשיא לי ע"ד הרמב"ם הנ"ל דכתב דלא יתכן שיהי' המעביר פטור והמהלך לוקה מן התורה. והא י"ל יום טוב יוכיח דאין בו כלל איסור הוצאה ומעביר ואעפ"כ תחומין אסור בו דבר תורה. ועוד מה יענה פר"מ נ"י לדברי שמואל ב[[בבלי/עירובין/מב/א|עירובין מ"ב ע"א]] דאמר שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך רק אלפיים אמה ומותר לטלטל בכולה ע"י זריקה ותניא כוותי' שם היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר כולה ובלבד שלא יעבור את התחום ברגליו יעש"ה. וא"כ תיקשי ג"כ איך יתכן דמותר להשתמש ע"י זריקה ואיסור תחומין שייך בו. אע"כ כדאמרן זו"ז כבר מלתי אמורה שאני מוטרד מאוד. ועוד חזון למועד אי"ה וכו' דברי ידידו וכו':

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ב חשון ה'תקצ"ח]]</noinclude>