עריכת הדף "יד אברהם/יורה דעה/קצ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סימן ק"צ סעיף א'}}{{ש}} '''אם הרגישה שנפתח מקורה כו' ולא מצאה כלום י"א שהיא טמאה.''' עיין ברדב"ז ח"א סי' קע"ט שחלק על זה:
(שו"ע סעיף כ"ה) '''שתי נשים שנתעסקו בצפור א' שאין בו דם אלא כסלע ונמצא על כל א' כסלע שתיהן טמאות.''' מ"ש הט"ז לחלק בין כתמים לחמץ דהתם בספק נכנס דבית א' מקילין ליתא לדעת הרמב"ם דמחמיר בבית א' וע"כ טעמו של הרמב"ם דמיקל בב' בתים אע"ג דגבי ב' שבילין ברה"י אליבא דכ"ע אפילו בזא"ז שניהם טמאים דשאני התם בב' שבילין דבצד א' הוי ספק טומאה ברה"י דמדאורייתא טמא ע"כ יש לטמאות גם בשני שבילין ושני ב"א אבל גבי חמץ צד א' שהוא ספק נכנס דבית א' אינו אלא מדרבנן משום ספיקא דבדיקת חמץ דרבנן ע"כ לא מחמירין בב' בתים. וכן בכל מילי שהחמירו בספיקו בא' מדרבנן מקילין בשנים בזא"ז ועוד י"ל דטעמו דהרמב"ם דמיקל בב' בתים הוא כמ"ש ה"ה פ"ב מה' חמץ דין י"ב דודאי א' מהן בדוק וע"כ דשבויה נמי ה"ט דמקילין במחבואה א' אע"ג דבלא"ה מחמירין בספיקה וא"כ ליתא לה"ט שכתב להחמיר בכתמים כיון דבלא תלייה ספיקא אסור דלא גרע מחמץ ושבויה אלא כמ"ש הדרישה דאפשר דשניהם טמאים וע"כ צ"ל כן לדעת הרמב"ם שמיקל בחמץ אפילו בב"א ואי אי' דכתמים שוה לחמץ וכמ"ש הנה"כ לא הוה לן לטמאות שניהם אפי' בב"א אלא ע"כ דכתמים גריעי ודלא כנה"כ ועיין בס' ס"ט:
(בש"ע סעיף ל"א) '''מצאה כתם.''' וא"י אם הוא דם או צבע יש לצדד ולהקל כיון דעכשיו א"א בבדיקה ולא מקרי ספק חסרון ידיעה בכה"ג כמו שמבואר מדברי האחרונים והוי ס' דרבנן ועיין במ"י:
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סעיף מ"ו בשו"ע}}{{ש}} '''חלוק שלבשתו בימי נדת' ונתכבס כו'.''' בס' כרו"פ כתב דכ"ז דתיכף כשבא החלוק מהכובס סגרתו בארגז עד שלא אפשר לבוא עליו כתם כלל וחזקתו מהאשה וא"י לתלות רק בימי נדתה וכמבואר אבל אם לא היה מוסגר עד שלא יפול בו ספק אולי מעלמא אתא ליכא כאן חלוק בדוק ואינה מטמאה משום כתם וא"כ מצינו לב"י תקנה שרוב נשים אינן בודקות חלוקן וסדינן טרם לבישה רק כמו שבאו:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}