עריכת הדף "טורי אבן/מגילה/ג/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף ג' ע"א'''}}

'''{{עוגן1|דלא}} הוי ידעין הי באמצע תיבה.''' ק"ל ה"ל למידע מן הלוחות הי' באמצע והי בסוף דהא פתוחות וסתומו' דמנצפך ישנו בי' הדברות הכתובים על הלוחות ואפי' לפי' התוספות דצופים הללו הי' לאחר ששרף אמון את התורה הא מ"מ הארון עם הלוחות לא נגנזו עד בימי בנו יאשי' ובימיו מצא חלקי' את התודה בבה"מ קודם שנגנזו ארון עם הלוחות כדכתיב בס' מלכים וא"כ ה"ל לידע מן הלוחות ולבתר גניזתן מן הס"ת:


'''{{עוגן1|בהספדא}} דאחאב.''' ק"ל הא אמר בפ"ד דסנהדרין (דף לט) ויעבר הרינה במחנה באבוד רשעים רינה באבוד אחאב ב"ע רינה אלמא לא הספידהו מיהו בספ"ק דב"ק (דף יז) אמ' וכבוד עשה לו במותו לחזקי' מלך יהודה שיצאו לפניו ל"ו אלף חלוצי כתף דר"י א"ל ר' נחמי' הלא לפני אחאב מלך ישראל עשו כן אלמא הספידהו וצ"ל דרשיעי הדור הספידהו ולצדיקים רינה:


'''{{עוגן1|דקטל}} יתי' הדרימון.''' וק"ל הא גבי נעמן שר צבא מלך ארם כתיב כי בו נתן ה' תשועה לאר' ופירש"י שהרג לאחאב וה"ק הדרימון הרג אותו ושמא י"ל דשם איש אחד הן והי' לו ב' שמות א"נ מדרשים חלוקים הם:


'''{{עוגן1|אינהו}} עדיפי מיני' דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא.''' פירש"י דאינהו נביאי שנתנבאו בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה מפירושו משמע שה"ה נביא אבל לא ניבא לאחרי' ואין הלשון משמע כך אלא לא הי' נביא כלל ולא נתיחד אליו הדיבור מפי הגבורה לעולם וכל דברי העתידות בס' דניאל הי' ע"י מלאך או חלום כדמפ' בקרא ורש"י בעצמו נרא' שחזר בו דלקמן בפ"א {{ממ|[[רש"י/מגילה/יד/א#|דף י"ד ע"א]]}} דאמר מ"ח נביאי' נתנבאו לישראל וחשב רש"י דניאל א' מהן ומסיים ועל דניאל אמרו לעיל ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעי' ואי דניאל הי' נביא אלא שלא נשתלח אמאי אפיק דניאל הא חשיב התם במ"ח נביאים הרבה שלא נשתלחו כמו בותהא דקחשיב להו ול"מ שנשתלחו:


'''{{עוגן1|כהנים}} בעבודתן כו' מבטלין.''' הקשה התוס' אמאי מבטלין והלא אחר הקריאה יש שהות לעבודה ותי' כיון דמשהאיר היום הוי זמן עבודה והן מניחן אותה בשביל הקריאה מש"ה קרי ליה ביטל וא"ת ויעשה עבודתן מיד ואח"כ יקראו המגילה לבדן וי"ל דטוב לקרות עם הצבור דהוי טפי פרסומי ניסא ולדידי הא ודאי קשה דהא ודאי כל כה"ג לא שייך לשון ביטל כיון דאין עבודה בטלה לגמרי דלאחר הקריאה יש שהות עדין לעבודה אלא שמקדים קריאת המגילה לעבודה והל"ל שמקדימן קריאת המגיל' לעבודה והא נמי ל"ל דמיירי כשיעבור זמן עבודה בתוך כך שישמעו המגילה ליתא דהא כהני' בעבודת' וכו' וישראל במעמדן אינן אלא בתמידין כדתנן רפ"ד דתענית והא תמיד של שחר אינו קרב אלא עד ד' שעות לר"י ועד חצות לרבנן כדאמר רפ"ד דברכות (דף כו) ואי מיירי שבעוד שקורין יעבור זמן עבודה למר כד"א ולמר כדאית ליה דאם כן תקשה אמאי מבטלין עבודתן יעבדו תחילה כיון שהיא שמצוה עוברת ועדין יש שהות הרבה לקריאה דהא כל היום כשר לקריאת המגילה כדתנן לקמן בפ"ב (דף כ) ונ"ל דהאי מבטלין עבודתן דקא' אתמיד של בין הערבים קאי ומיירי בשלא קרו המגילה עד סמוך לערב עד דלא נשאר שהות ביום כדי לשניהם לעבוד עבודה ולקרות מגילה אלא או זה או זה מבטלין עבודתן לגמרי ובאין לשמוע מ"מ ונ"ל הא דדחקו התוספות בפי' דחוק ולח ר"ל כדפי' משום דלטעמייהו אזלי שפי' בספ"ה דזבחי' (ד' נו) דאמ' התם דם נפסל בשקיעת החמה היינו תחיל' שקיעה שהיא קוד' צאת הכוכבים דהוי לילה בכדי מהלך ד' מיל ולפי"ז אפ"ת דהא מבטלין עבודתן מיירי מתמיד של בין הערבי' אכתי תקשה אי מבטלין עבודה מפני מ"מ לגמרי קאמר ובדליכא שהות לעבוד' אחר מ"מ דמיד תחילת שקיעה אמאי מבטלין את העבודה לגמרי ולהקדים מ"מ זה יעבוד תחילה את העבודה דה"ל מצוה עוברת בתחילת שקיעה ועדיין יש שהות למקרא מגילה מתחילת שקיעה עד הצילה שהוא זמן גדול שעה וחומש לפי חשבון מהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ביום מיהו כבר כתבתי בתשובה [[שאגת אריה/ו|סימן ו']] והוכחתי בראיות ברורות הא דקאמר דם נפסל בשקיעת החמה היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים דה"ל לילה ממש' נמצא עבודה ומ"מ זמן א' להן שכשרין כל היום עד הלילה והשתא אין צריך לדחוק כפי' התו' דמבטלין עבודה למקרא מגילה דקאמר היינו להקדים אלא מבטלין לגמרי קאמר ומיירי בתמיד של בין הערבים ובדליכא שהות ביום אלא לא' משתי אלו וכדפי' כן נראה לכאורה אלא דק"ל אכתי דהא זמן תמיד של בין הערבים שאני משאר קרבנות ואינו כשר מפלג המנח' לר"י שהיא שעה ורביע קודם הלילה הואיל ונאמר בו בין הערבים ומפלג המנחה אינו קרוי בין הערבים וכמ"ס בתשו' שם מש"ה ס"ל ברפ"ד דברכות (דף כו) דתפילת מנחה עד פה"מ שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פה"מ וא"כ אכתי קשה אמאי מבטלין תמיד של בין הערבים לגמרי מפני מ"מ הא אחר זמן התמיד יש שהות הרבה למקרא מגילה דזמנה עד הלילה ואפ"ת דדרשא זו אליבא דרבנן אתיא דס"ל התם דתפילת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב מ"מ הא שמואל גופא דא' כהנים ולוים וכו' מבטלין עבודתן כר"י ס"ל דאחר התם מתפלל אדם של שבת בע"ש ושל מוצאי שבת בשבת וה"נ ס"ל לרבי התם דמתפלל של שבת בע"ש ומוכח התם משום דס"ל כר"י דתפילת מנחה עד פלג המנחה ומכאן ואילך זמן ערבית הוי וא"כ האיך קא' שמואל הכא דמבטלין עבודתן ושל בית רבי סמכו ע"ז דבטלו ת"ת מק"ו מעבודה והא לדידהו לא מ"ל ביטל עבודה בשביל מ"מ כלל דה' אחר כלות זמן עבודת תמיד של בין הערביים אכתי איכא שהות מ"מ ומיהו אי נימא הא דא"ק מגילה בשבת אליבא דרבה דמפ' לקמן גזי' שמא יעבור ד' אמות בר"ה אינו מתקנו' אנשי כה"ג אלא רבנן בתראי גזרו וכדפירש"י לקמן (דף ה) גבי פורים שחל בשבת ע"ש זמנם וכמ"ש שם א"כ אכתי מ"ל ביטול עבודה לגמרי מפני מ"מ דנ"ל ממשפחה משפחה אליבא דרבי ושמואל בחל פורים בשבת דאיכא קרבן מוסף דכשר כל היום כדתנן לקמן ספ"ב (דף כ) כל היום כשר לתפילת מוספין ולמוספין. והשתא אם לא הקריבו מוסף שבת ולא קראו את המגילה עד סמוך לחשיכה ואין שהות כדי לשניהן מבטלין עבודתם כהנים ולוים דוכנן וישראל מעמדן{{הערה|'''והשתא אם לא הקריבו קרבן מוסף דשבת ולא קראו את המגיל' ואין שהות כדי לשניהן מבטלין עבודתן כו'.''' וכ"כ בפיסקי תוספות בערכין פ"ק דהא דמבטלין עבודה היינו אפי' עובר זמן הקרבן יעו"ש. אך לכאור' קשה הא ע"כ כיון שזמן קרבן תמיד עבר כבר בפלג המנח' וע"כ כבר הקריבו להתמיד א"כ א"א עוד להקריב מוסף שהרי עובר בעשה דעליה השלם. וליכא למימר דאתי עשה דמוסף דהוי עשה דרבים ודחי עשה דהשלמה כמ"ש התוס' בפ"ד דר"ה בהא דנתקלקלו הלוים בשיר שהרי רבינו המחבר דחה שם דבריהם וא"כ לפ"ד תקשה ולכאורה י"ל בכה"ג שלא הקריבו התמיד ועבר הזמן וחייבין להקריב המוסף שעדיין זמנו ליקרב וצריכין לקרות את המגילה ג"כ:{{ש}}
אלא שמ"מ יש לעמוד בזה במ"ש דלר' ושמואל מוספין כשר כל היום דאיך אפשר למאן דפסק כר"י דקרבן תמיד אינו קרב אלא עד פלג המנחה ומ"מ מוסף קרב והולך עד הערב והרי א"א להקריב מוסף אחר קרבן תמיד משום עשה דהשלמה ומתני' דמגילה דתנן כל היום כשר לתפלת מוספין ולמוספין ע"כ אליבא דרבנן אבל למאן דפסק כר"י דזמן תמיד של בה"ע כלה מפלג המנח' ודאי דכלה אז זמן מוסף מטעם דמוסף אינו קרב אחר התמיד משו' עשה דהשלמה. ולפ"ז היה נרא' להוכיח שר' יוחנן דאמר בפ' ת"ה הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין לית לי' כר' וכרב דהתפללו של מוצאי שבת בשבת כר"י דמפה"מ ואילך הוי זמן ערבית וכמ"ש התוס' שם (דף ך"ח) דאל"כ תקשה ל"ל לר"י למימר הלכה כו' הל"ל הלכה כרבנן ועוד פשיטא דהלכה כרבנן לגבי ר"י בהך בריית' וכמ"ש רבינו בת' סי י"ט ואין להוכיח מזה כמ"ש רבינו שם דלדיוקא אתי דדוקא ביש שהות להתפלל אח"כ של מוסף אז מנחה קודם אבל באין שהות מוסף קודם מטעם דאין לו תשלומין הרי לדידהו לא משכחת לה כיון דקרבן תמיד קרב עד פלג המנחה ומוסף כל היום א"כ לעולם יש שהות להתפלל מוסף אחר מנחה ולפ"ז י"ל דריב"ל ור"י דפליגי בפ"ק דברכות (דף ג' ע"ב) דלר"י צריך לסמוך גאולה של ערבית לתפלה והיינו כרבנן דתפלת המנחה עד הערב וק"ש קודם לתפלה וריב"ל דס"ל תפילות באמצע תקנום סבר כר"י דמפה"מ הוי זמן ערבית לתפלה וזמן ק"ש הוא אח"כ דתלוי בזמן שכיבה ועיין מ"ש רבינו רפ"ב בד"ה לתפילת מוספים כדעת התוס' דעשה דהשלמה אינו מעכב בדיעבד: {{צבע גופן|אפור|'''{{עוגן1|קונטרס אחרון}}'''}}}} דהא מוסף קרבן ציבור הוא נמי בעי מעמד כדתנן בפ"ד דתענית וקורין את המגילה דזמנה נמי עוברת מ"מ לר"י גופא לא מ"ל כלל לביטל עבודה מפני מ"מ דהא ס"ל רפ"ד דברכות שם דקרבן מוסף אין קרב אלא עד שש שעות על היום בלבד ואכתי שהות ביום טובא למ"מ ועוד לר"י דמפ' התם דה"ט דאין קורין את המגילה בשבת מפני שעיניהם של עניים נשואת למ"מ ולדידי הא דאין קורין את המגילה בשבת מתקנת אכה"ג עצמן שתקנו את המגילה הוא מא"ל:


'''{{עוגן1|אמש}} בטלתם תמיד של בין הערבים.''' הקשה התוס' אמאי לא הקריבו הכהנים ותי' כיון דארון לא הי' במקומו כדאמר בפ' הדר (דף ס"ג) והכהנים נושאים אה הארון וק"ל הא בהקפת יריחו לא הי' צריכין כל הכהנים לנשיאת הארון והא באותו העת הי' כהנים הרבה דהא משה תיקן ח' משמורת מאלעזר וד' מאיתמר מפני שבני אלעזר הי' רבים מבני איתמר כדאמר בפ"ד דתענית (דף כז) ואיכא למ"ד התם משה תיקן י"ו ח' מבני אלעזר וח' מב"א ורשב"א פי' בחי' בשם י"א דלא תמיד ממש ביטלו אלא שלא הי' שם מעמד מישראל לפי שהי' טרודים במלחמה והעלה עליהם כאלו בטלו התמיד והן לא חששו כ"כ לפי שאין מעכבין את הקרבן והקשה הרשב"א על פי זה דאם כן מאי פריך מהא דיהושע דהתם ת"ת עדיף ממעמדות אבל עבודה ממש עדיפא מת"ת ולי בלאו הכי ק"ל לומר דל"ח למעמד כיון דלא מעכבי כיון דמ"מ מצו' איכא איך ל"ח וא"י למה הוסיפו לומר והן לא חששו למעמד אלא בהא לחודי סגי דמפני טרדות המלחמה לא הי' שם מעמד{{הערה|מה שהקשה על הי"מ דלמה מפרש מטעם שאין המעמד מעכב הקרבן הל"ל דטרודין במלחמה היו י"ל דודאי גם הי"מ סוברי' דמעמד מעכב הקרבן א"כ הוקשה להם מאחר שהיו טרודין במלחמה ולא היו יכולין לעשות מעמד מישראל והרי מעמד מעכב הקרבן א"כ למה הביאו כלל התמיד. ואי נימא דטרדות המלחמה אינו מספיק לפטו' מקרבן תמיד א"כ למה לא חששו למעמד. ע"ז פי' דטעו וסברו דמעמד לא מעכב התמיד. אבל באמת כיון דהמלאך הוכיחם שביטלו התמיד בזה שלא הי' במעמד ש"מ דמעמד מעכב הקרבן: {{צבע גופן|אפור|'''{{עוגן|קונטרס אחרון2|קונטרס אחרון}}'''}}}} וקושית הרשב"א לדידי לק"מ דמעמד ודאי מעכב לקרבן למאי דאמרי' בפ"ד דתענית (ד' כ) כהנים ולוים וישראל דהיינו מעמד מעכב את הקרבן:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>