עריכת הדף "חנוכת התורה/לו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
=={{גופן|4|וילנא|'''לו'''}}==

'''איתא ''' במסכת סנהדרין דף נ"ט {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נט/א|ע"א]]}} כל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נישנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ואנו אין לנו אלא גיד הנשה ואליבא דרבי יהודה דרבי יהודה סובר מבני יעקב נאסר גיד הנשה שהיה בן נח קודם מתן תורה עיין שם. והנה באמת צריכין לתת טעם למה נשתנה מצוה זו שלא נישנית בסיני. ולמה עשה כן הקב"ה וכפל השבע מצות כדי להורות לזה ולזה נאמרה והוא נגד הסברא. וגיד הנשה לבד לא נישנית כדי שיהא לישראל לבד נאמרה וגם זה נגד הסברא. דהוה ליה לשנות רק גיד הנשה ויהיה מסתברא דדוקא לישראל. ולא ישנה השבע מצות ויהיה מסתברא דלזה ולזה נאמרה וכו'. ויש לומר דהנה איתא דהמלאך של כל מצוה בא לסיני בשעת מתן תורה ואמר מקבלני את. ואיתא עוד במסכת שבת דבשעת מתן תורה שלח הקב"ה כל המקטריגים לחוץ שלא יקטרגו ונתן התורה בחשאי. והנה איתא בזוהר הקדוש דסמא"ל ממונה על מצות גיד הנשה והוא הוא המלאך המקטרג. אם כן לא היה הוא בסיני בשעת קבלת התורה ולא היה יכול לומר מקבלני את לכן לא נישנית מצות גיד הנשה בסיני. והוצרך לשנות השבע מצות כדי שיהא לזה ולזה נאמרה. ולפי זה יש גם כן לומר טעם נכון בהפלוגתא במסכת חולין ריש פרק גיד הנשה אי גיד הנשה נוהג בשליל או לאו. על פי הפלוגתא במסכת סנהדרין מאימתי היצר הרע בא אם משעת יצירה או משעת לידה. ויש לומר דרבי מאיר דסבירא ליה דגיד הנשה נוהג בשליל סבירא ליה כרבי דהיצר הרע ניתן במעי אמו ושם רביע הסמא"ל הוא היצר הרע על גיד הנשה לכן אסור לנו גיד הנשה של שליל. לאפוקי רבי יהודה סבירא ליה כאנטונינוס דהיצר הרע ליכא בתינוק כשהוא במעי אמו אלא משיצא לאויר עולם משום הכי לא אסר רבי יהודה גיד הנשה של שליל. ולכן קיימא לן דהלכתא כרבי יהודה דהא גם רבי הודה אחר כך לדעת אנטונינוס כמבואר שם בגמרא:

<noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

[[קטגוריה:חנוכת התורה: סנהדרין]]
</noinclude>