עריכת הדף "חכמת אדם/מב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|{{גופן|4||'''דין בשר וגבינה או איסור והיתר הנוגעין זה בזה צוננין''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/צא|סימן צ"א]]}}}}}}

{{אות סעיף|א}} בשר וגבינה צוננין שנגעו זה בזה וכן איסור שנגע בהיתר אם הם יבישים לגמרי א"צ אפילו הדחה {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/צא#א|סימן צ"א סעיף א']]}} ואם אחד מהם לח או שניהם לחים קצת ולא מחמת מליחה צריך להדיח מקום נגיעתן ואם הוא דבר שמן כחמאה וחלב לא סגי בהדחה רק צריך שפשוף היטיב ג"כ ואין חילוק בין בשר וחלב לשאר איסורין בין שנפל בשר צונן לחלב צונן או היתר גוש לאיסור צלול או להיפך הגוש צריך הדחה {{ממ|שם בש"ך ס"ק י'}} ולכן צריך ליזהר שלא להניחם יחד בענין שיגעו זה בזה דכיון דעכ"פ צריכין הדחה חיישינן שמא ישכח ולא ידיח:

{{אות סעיף|ב}} וכן הדין בכל דבר שצריך הדחה ואפילו להניח יחד על סמך שידיח אסור דחיישינן שמא ישכח. ודוקא דבר שאין דרכו בהדחה אבל דבר שדרכו בהדחה כגון בשר חי שהמנהג קודם שמבשלין אותו מדיחין אותו מותר להניח בכלי איסור וכיוצא בו אעפ"י שהוא לח קצת {{ממ|שם סעיף ב'}} ובדיעבד שבישל בלא הדחה אך שא"א להדיח מותר {{בינת אדם|לט}} דין תשמיש היתר בכלי איסור מבואר הכל בכלל נ"ז:

{{אות סעיף|ג}} מותר לצור בשר וגבינה או איסור והיתר במטפחת אחת זה בצד זה וזה בצד זה ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה {{ממ|שם סעיף א'}} וכן מותר ליתן בתוך תיבה אחת כד של בשר אצל כד של חלב דמזהר זהירי שלא יפול מזה לזה ומ"מ אם הם מגולים טוב ליזהר לכתחילה במקום שאינה צורך כיון שאין דבר המפסיק ביניהם {{ממ|סימן צ"ה סעיף ו'}} משא"כ לצור במטפחת דאפילו לכתחלה מותר:

{{אות סעיף|ד}} וכן מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו חומץ או שאר משקין אפי' שניהם מגולים דאפילו את"ל שיפול לתוכו חלב יהיה ניכר ואם יפול בתוכו מעט יתבטל בששים אבל אין מניחין כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו מלח אם שניהם מגולים שמא יפול לתוכו עד שאם היה משים אל לב להשגיח יהיה ניכר החלב בעין במלח וכיון שניכר לא שייך לומר שהוא בטל אך לא ישים לבו ע"ז כי יחשוב מהיכא תיתי שנפל לתוכו וימלח ממנו בשר ומ"מ בדיעבד מותר ולא חיישינן שמא נפל אל המלח {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|ה}} צריך ליזהר שלא יגע בשר או גבינה בלחם אם א' מהם לח קצת שאם יגעו זה בזה אסור לאכיל בו גבינה או בשר ומ"מ אם מדיח קצת המקום שנגע בו מותר {{ממ|צ"א סעיף ג'}}:

{{אות סעיף|ו}} בד"א בצונן חי כגון בשר חי שלא נמלח אבל צלי צונן שנפל לחלב צונן אפילו שניהם אינם מלוחים צריך קליפה ואם יש בו בקעים או שהוא מתובל בתבלין והיא צלי אף על גב שהכל צונן אסור כולו וה"ה אפוי ומבושל צוננים דכיון דנצלה או נאפה או נתבשל אע"ג דהוא צונן רכיך ובולע וכן יש לנהוג במקום שאין הפ"מ ומ"מ החלב מותר דדוקא הגוש בולע מן הצלול אבל אינו מפליט כיון שאינו מלוח ושניהם צוננין {{ממ|ואפילו בהפ"מ צ"ע להקל עיין ש"ך סימן צ"א ס"ק כ"א דרוב הפוסקים אוסרין כולו}} ואם הוא חי אלא שיש בו בקעי' או שהוא מתובל בתבלין עד שאינו נאכל מחמת זה. {{ממ|בל"י בשם דמש"א}} הרבה פוסקים אוסרין כולו {{ממ|ש"ך שם}} ובש"ע מתיר מ"מ ראוי להחמיר לעצמו אף בחי וגם לאחרים צ"ע שהרי הפ"ח אוסר באמת ביש בקעים אפי' בהפ"מ {{ממ|סעי' ז'}} ואם הי' אחד מהן מלוח עיין כלל מ"ג:

{{אות סעיף|ז}} אבל אם אין בו בקעים ולא מתובל בתבלין אפי' צלי רותח ונפל לחלב צונן אפי' נמלח קצת קולף הבשר והשאר בשר מותר דקיי"ל תתאה גבר ר"ל שהתחתון לעולם גובר וכיון דהתחתון צונן מקרר את העליון ומ"מ אדמיקר לי' בלע פורתא ולכן צריך קליפה ואפי' הצלי שוקע בתוך החלב והחלב צף עליו אינו כצונן לתוך חם דכל שהוא במקומו גובר והחלב כיון שהוא במקומו והצלי נפל בתוכו גובר עליו ומקררו {{ממ|שם בש"ך ס"ק כ"ג}} וה"ה חלב רותח שנפל על בשר צונן בין בעירוי שנפסק הקילוח או לא נפסק הקילוח לעולם צריך קליפה ודי בזה {{ממ|ש"ך שם ס"ק ז'}}:

{{אות סעיף|ח}} אבל בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד או אפילו בשר צונן לחלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח הכל אסור משום דתתאה גבר ומחמם העליון והוי כשניהם רותחין וצריך ס' לבטל {{ממ|ועיין כ"ז עוד בכלל ס'}}:

{{אות סעיף|ט}} כל מקום שנכתב רותח ר"ל רותח כ"כ שהיד סולדת בו ואף לאחר שהעבירו מן האש כל זמן שלא נתן אותו בכלי שני נקרא רותח {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קה#ג|סימן ק"ה סעיף ג']]}} ואם הוא דבר גוש והיס"ב י"א דאפילו הניחו בכלי שני נקרא רותח ויש לו דין כאלו הי' בכ"ר {{ממ|ועיין ב[[חכמת אדם/ס#יב|כלל ס' סימן י"ב]]}}:

{{אות סעיף|י}} כל מקום שצריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך כגון בשר שנאסר כ"ק וחתכוהו לחתיכו' דקית בענין שא"א לקלפו עוד וכ"ש חלב או שאר דבר לח שנפל איסור או בשר לתוכו שהחלב הי' ג"כ צריך קליפה אלא שא"א לקלפו בהפ"מ מותר אבל בלא"ה אין להתיר אפילו בדיעבד ואפילו החלב אסור אם אין בה ס' נגד שיעור קליפה ואם הוא בענין שאפשר לקלפו אע"פ שכבר בישל הבשר צריך לקלוף {{ממ|סעיף ד' ובט"ז}} ואם א"י איזה חתיכה שצריך קליפה בטלה ברוב {{ממ|סי' ק"ה [[ש"ך/יורה דעה/קה#לה|ש"ך ס"ק ל"ה]]}}: וכן אם בישל בקדירה שנאסר מתחלה רק כ"ק כגון שמלחו בו בשר להוציא דם או דבר איסור וכיוצא בו וא"כ צריך ס' נגד קליפת הכלי וכיון שקליפת הכלי עומד בעין ולכן אם אין ס' בתבשיל נגד הקליפה אסור אעפ"י שא"א לקלוף התבשיל {{ממ|ש"ך סימן ס"ט ס"ק ס"ד ובסימן צ"ח ס"ד}} והכל מצטרף לבטל הקליפה הבשר והרוטב ול"א דחנ"נ כדלקמן כלל מ"ד {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/צא#ח|ש"ך סי' צ"א ס"ק ח']]}} והמ"א כ' {{ממ|בסי' תמ"ז ס"ק ל"ג}} דבכל מקום דצריך קליפה צריך ס' נגד הקליפה רק בדין תתאה גבר דאינו אלא מצד החומרא שם מותר אם א"א לקלוף:

{{אות סעיף|יא}} שיעור קליפה שנכתב בכל מקום הוא כדי שתוכל להנטל כולו כאחד לאחר שקלפוהו {{ממ|סי' צו בש"ך [[ש"ך/יורה דעה/צו#כא|ס"ק כ"א]]}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}