עריכת הדף "חיי אדם/א/מח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|כלל מח{{ש}}{{גופן|4||'''דין ברכת הזימון''' {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קצב|סי' קצ"ב]] עד [[שולחן ערוך/אורח חיים/רא|סי' ר"א]]}}}}}}

{{אות סעיף|א}} ג' שאכלו ביחד חייבין בזימון והוא מ"ע מדרבנן ואסמכינהו אקרא כי שם ה' אקרא הבו גודל וגו' דהיינו א' אומר לשני' הבו וי"א דברכת הזימון הוא מה"ת {{ממ|לבוש סי' קצ"ט}} דהיינו שיאמר א' נברך שאכלנו משלו והם עונים ברוך שאכלנו וכו' ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו כו' ולא יאמר מטובו חיינו דמשמע מקצת טובו. ומצד הדין ראוי שהמברך לבד יברך והשומעין ישמעו ויכונו לצאת אך לפי שברהמ"ז מ"הת חיישינן שמא יפנו מחשבתם ולא ישמעו ולכן מוטב שכל אח' וא' יברך עם המברך בלחש מלה במל' ויקדים מעט לסיים כל ברכה כדי שיענה אמן {{ממ|סי' קפ"ג}} ולכן צריך המברך לברך בקול רם כדי שישמעו המסובין. אבל מה שהעולם נוהגין שכל אחד ואחד מברך לעצמו זה לא נקרא כלל ברכת הזימון. ולכן עכ"פ יזהרו לברך עמו בלחש מלה במלה עד הזן את הכל דעד שם הוא ברכת הזימון {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/ר|סי' ר']]}} והטוב והישר כשידוע במסובין שיכוונו לדברי המברך שיודיע להם שיכוונו לצאת וגם הוא יכוין להוציאם. ואז יאמר המברך לבד עד הזן את הכל והם ישמעו ויכוונו לדבריו ויענו אמן וכשסיים יאמרו כולם מן נודה לך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קצה|סימן קצ"ה]]}} ואם היו שנים אוכלים מצוה לחזור אחר שלישי להצטרף עמהם לזימון {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/קצג|סימן קצ"ג]]}} ואפילו גמרו כבר השנים לאכול אלא אם היו נותנין להם לאכול איזה דברים לקנוח היו אוכלין חייבין ליתן לו לאכול כדי שיצטרף ואם אין רוצה לאכול פת המנהג שנותנין לו כוס לשתות חוץ ממים: וי"א אפילו מים דעכ"פ הוא בכלל אכילה {{ממ|מגן אברהם סי' קל"ז}} או מיני פירות ויאכל כזית או ישתה רביעית בפעם א' ואז מצטרף לזימון ודוקא קודם שנטלו ידיהם במים אחרונים וקודם שאמרו הב לן ונבריך אבל אח"כ אינו מצטרף ומ"מ מצוה שיטלו ידיהם ויברכו המוציא כדי לצרפו לזימון אע"ג דבלא"ה אין לעשות כן כדלעיל כלל מ"ד סי' א' משום מצוה שאני {{ממ|וצ"ע דבסימן קע"ט כתב דדוחק לחלק משום מצוה}} וזה שמצטרף עמהם צריך לברך אח"כ ברכה אחרונה על מה שאכל ושתה ואם בירך ב"א קודם שזימנו שוב אינו מצטרף עמהם כיון שלא אכל אלא עראי {{ממ|סי' קל"ז ואינו דומה לסי' ד'}}:

{{אות סעיף|ב}} ג' שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא אפילו כ"א אוכל מככרו ואפילו לא אכל עדיין כזית פת אינם רשאים לחלק כיון שקבעו עצמם בתחלת סעודה ואפילו רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים. אבל אם לא קבעו עצמם בתחילת סעודה אלא שהאחרים כבר אכלו אפילו רק כזית ובא הג' וקבע עמהם אם גמר סעודתו עמהם חייבין לזמן אבל אם רצה לגמור סעודתו קודם להם כיון דלא התחיל עמהם וגם לא גמר הסעודה עמהם רשאי לחלק ולברך בפני עצמו {{ממ|ט"ז סימן קצ"ג ס"ק ו' ומש"כ תמיה לי למה לא כתב הב"י חילוק זה וא"ר כתב דלס"ל להב"י לא הבנתי שהרי כ"כ שם סעיף ב" וכ"כ מגן אברהם בשם הב"ח בסי' ר' ס"ק ב'}} ואם היה אנוס או מתירא מהפסד ממון אפילו קבע עצמו עמהם בתחלה מותר לגמור סעודתו קודם להם ויברך {{ממ|א"ר דלא כט"ז בסי' ר'}} אבל אם אין הדבר נחוץ צריך להחמיר {{ממ|ועיין מגן אברהם סי' ר'}}:

{{אות סעיף|ג}} שכחו וברך כ"א לעצמו או אפילו ברכו רק ב' מהם אינם יכולים לזמן עוד אבל אם שכח א' ובירך בפ"ע יכולים לזמן עליו אחר שיגמור ברהמ"ז ויכול לענות ברוך שאכלנו משלו והם יוצאים ידי זימון אבל הוא אינו יוצא {{ממ|סי' קצ"ד}}:

{{אות סעיף|ד}} ג' שאכלו יחד והלך אחד מהן וזימן עם חבורה אחרת אין יכולין לצרפו עוד ב' הנשארים וי"א דעכ"פ יכולין לצרף עמהם אחד מן השוק {{ממ|לבוש וא"ר סי' קצ"ד}} אבל מרשב"א משמע דפרח לגמרי מהם הזימון ולא יועיל אפי' לצרף עמהם אחר {{ממ|וע' בב"י ס"ס קצ"ג בשם רשב"א ויש להקל}}:

{{אות סעיף|ה}} ד' שאכלו ביחד על שלחן אחד ושנים אכלו על שלחן אחד יכול אחד מן הד' להצטרף עם הב' ולזמן עמהם ואם כבר זימנו הג' הנשארים פרח זימון מן האחד ואינו מצטרף אבל אם היו ב' חבורות ובכל חבורה ג' אין רשאי אחד להצטרף עם חבורה ב' דאז ישארו כאן ב' ולא יוכלו לזמן {{ממ|כן מוכח בסי' קצ"ג}}:

{{אות סעיף|ו}} אין חיוב זימון חל אא"כ אכלו במקום קבוע ביחד אבל אם היו אוכלין מפוזרין אפילו כולם אוכלים מככר אחד ובשעה אחת ובבית אחד אינן מצטרפין כיון שלא קבעו מקום יחד ולכן נהגו עוברי דרכים שלא לזמן בבית נכרי מ"מ אם קבעו עצמם אין נכון {{ממ|סימן קצ"ג}}:

{{אות סעיף|ז}} היו יושבין בעגלה ואכלו בקביעות צ"ע אם מצטרפים {{נשמת אדם|א}} ונ"ל דבמקום ספק בג' יזמנו אבל בעשרה יש לחוש להזכרת שם לבטלה אבל בספינה לכ"ע מצטרפין {{ממ|סי' קס"ז מ"א ס"ק כ"ז}}:

{{אות סעיף|ח}} ב' חבורות שאוכלין כ"א על שלחן שלו אם מתחילה קבעו עצמן שיצטרפו יחד אינם אפילו הם בב' בתים אם מקצתן רואין אלו את אלו או שיש שמש אחד המשמש לשני הבתים ויכולין לשמוע ברכת המזון מצטרפין ואם לאו אפי' הם בבית אחד מצטרפים כיון שכל חבורה אוכלת על שולחן בפ"ע {{ממ|סי' קצ"ה מ"א}} אבל דעת הרבה אחרונים דבבית אחד מצטרפין אפי' לא נכנסו מתחלה לכך ונ"ל לסמוך עליהם שלא לבטל מצות זימון כמו שכתבתי בסי' ח':

{{אות סעיף|ט}} ג' שאכלו כאחד ושנים מהם רוצים לברך ברהמ"ז אף ע"פ שהג' אינו רוצה מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה אבל אחד אין יכול לכוף לב' שיפסיקו לו. וא"צ להפסיק מאכילתו אלא עד שיסיים המברך ברכת הזימון שהוא עד הזן את הכל ומותר לאכול אח"כ בלא ברכה ראשונה אם היה דעתו שיאכל עוד ואם לא היה בדעתו לאכול ואכל חייב לברך ברכה ראשונה {{ממ|סי' ר'}}:

{{אות סעיף|י}} זה שהפסיק לשנים יכול להפסיק כמה פעמים כגון שמתחלה אכלו ג' והפסיק להם אחד ואח"כ באו ב' אחרים ואכלו עם האחד יכול זה להפסיק עוד הפעם לשנים אלו דלא שייך לומר פרח זימון מיניה כיון שנצטרפו עמו שנים שלא זמנו יכולים לזמן עליו וכן פעם ג' ויותר אבל אם היו חמשה בחבורה אחת והפסיק אחד לשנים שוב אינו יכול לזמן עם שנים הנשארים דפרח זימון מכולם {{ממ|וע' לעיל סי' ה' בשם רשב"א}} אבל אם היו שבעה או שמונה והפסיק אחד לשנים מהם יכול להפסיק פעם ב' וה"ה ששה דהא נשארו ג' זולתו ואם היו עשרה והפסיקו ג' לשבעה א"צ להפסיק רק עד שאמרו ברוך אלהינו ואה אכלו אח"כ עם שבעה אחרים יכולים לזמן בשם דבאמירת ברוך אלהינו ל"ש פרח זימון דכל בי י' שכינתא שריא וה"ה אם יש ה' שהפסיקו מצטרפין עם ה' אחרים לברכת אלהינו {{ממ|סי' ר' במגן אברהם}}:

{{אות סעיף|יא}} עשרה שאכלו כא' חייבין לברך בשם ולומר נברך אלהינו שאכלנו משלו והם עונים ברוך אלהינו כו' ולא יאמר לאלהינו ולפיכך אינן רשאים לחלק ואפילו לברך ג' ג' כיון דחייבין לברך בשם {{ממ|סי' קצ"ב}}:

{{אות סעיף|יב}} אם טעה ולא אמר אלהינו אם עדיין לא ענו אחריו יחזור ויזמן בשם ואם גם העונים טעו ולא אמרו אלהינו אין יכולים לחזור ולזמן {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|יג}} אפילו היו רק שבעה שאכלו פת וג' שאכלו פירות או ששתו כ"א רביעית משקין אפילו מים בענין שמחוייב לברך ברכה אחרונה יכולים לזמן בשם ויכולים לומר שאכלנו דשתיה בכלל אכילה אבל ששה שאכלו פת אינן יכולים לזמן בשם דרובא דמינכרא בעינן ושאר דיני צירוף הכל שוה עשרה לדין ג' {{ממ|סי' קצ"ז ובמגן אברהם ס"ק ו'}}:

{{אות סעיף|יד}} אעפ"י שבמקום שהם י' ויותר אין רשאי לחלק מ"מ בסעודות גדולות שיש הרבה ב"א אם אינן יכולים לשמוע מן המברך עכ"פ עד הזן את הכל אע"ג שעכשיו כולם מברכין ברהמ"ז מ"מ מוטב שיזמנו ג' ג' משלא ישמעו ברכת הזימון {{ממ|סי' קצ"ג}}:

{{אות סעיף|טו}} עשרה שאכלו כא' וצריך אחד לילך לדבר מצוה כ' המ"א דמותר לזמן בג' ולי צ"ע {{נשמת אדם|ב}} ונ"ל דדוקא כשנשארו י' אבל כשלא נשארו י' אסור לצאת אפילו לדבר מצוה {{ממ|סימן קצ"ג}}:

{{אות סעיף|טז}} י' שאכלו כאחד וקדמו ג' וברכו לעצמם אעפ"כ יכולים לזמן עליהם בשם {{ממ|א"ר ר"ס קצ"ד}}:

{{אות סעיף|יז}} הנכנס אצל המברכין בזימון או שהיה שם ולא אכל שם כלל {{ממ|ועיין לעיל סי' ב'}} כשהמברך אומר נברך שאכלנו משלו עונה ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. ואם נכנס וכבר אמר המברך רק שהעונים אומרים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן. ואם המסובים הם י' ומזמנין בשם אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. ואם כבר אמר המברך עונה אמן {{ממ|סי' קצ"ח}}:

{{אות סעיף|יח}} האוכל דבר איסור אעפ"י שאין איסורו אלא מדרבנן נחלקו הפוסקים אם מברכין עליו. מכל מקום לכ"ע אין אכילתו נחשב לקביעות ולכן אין מזמנין עליו אבל אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכין {{ממ|סי' קצ"ו}}:

{{אות סעיף|יט}} ג' שאכלו כל א' מככרו ואחד נזהר מפת נכרי וא' אינו נזהר וכן אחד מהם כהן אוכל חלה אף על פי שזה שנזהר אינו יכול לאכול עם השנים וכן הישראל עם הכהן מכל מקום כיון שזה שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר וכהן עם ישראל מצטרפין אבל אם הכהן אוכל חלה ונזהר מפת נכרי והישראל אוכל פת נכרי אינם מצטרפין שהרי שניהם אין יכולים לאכול מככר א' ואע"ג דיכולין כולן לאכול לחם אחר זה לא מהני רק דוקא שיכולין לאכול מלחם זה שאוכלין. ואם א' אוכל חלב וב' בשר המנהג שיברך זה שאכל חלב לפי שהוא יכול לאכול עם האוכלים בשר אבל אם א' אכל גבינה קשה וב' בשר אין מצטרפין כלל ואע"ג דיכולים לאכול מלחם א' בלא בשר וגבינה דדוקא לאכול גבינה עם הלחם שאוכל בשר אסור אבל לחם לבד אם אינו מלוכלך מהם נראה שמותר מ"מ כיון שאינם יכולים לאכול הלחם עם התבשיל שאכלו לכן אינם מצטרפין. ומ"מ כיון דיש חולקים בדין זה דבשר וגבינה נ"ל דמצטרפין. ומ"מ אם זה שאוכל חלב אינו שותה יין או שאין כאן אלא שכר חדש והוא אינו שותה חדש מוטב שיברך זה שאוכל בשר בכוס מלברך בלא כוס {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כ}} נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם ואם רצו נשים לזמן בפני עצמן רשות בידם ואם אכלו עם אנשים חייבות ויוצאות בזימון שלנו אף על פי שאינם מבינות. וקטן שהגיע לעונת הפעוטות דהיינו בן ט' או י' ויודע למי מברכין הב"י בש"ע פסק דמצטרף בין לג' ובין לעשרה ודוקא אחד ולא שנים ואע"ג דבתפלה אינו מצטרף אפילו אחד שאני התם כיון דלא מצי פטר נפשיה מיניה אבל ברהמ"ז דאי בעי לא אכיל מצי לאצטרופי אבל אנו נוהגין דאין מצטרף כלל עד שיהיה בן י"ג שנים ואז א"ל לבדוק אחר שערות דסמכינן על החזקה כיון שהגיע לשנים מסתמא הביא שערות אבל להוציא אחרים בב"המז אינו מוציא עד שידעו בודאי שהביא שערות דבדאורייתא לא סמכינן אחזקה זו. וחרש המדבר ואינו שומע וכן מי שאינו שוטה גמור אם מכוונים ומבינים מצטרפין לזימון אעפ"י שהחרש אינו שומע הברכה {{ממ|וע' לעיל כלל ל' סי' א'}}. ומי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו {{ממ|קצ"ט}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}