עריכת הדף "חזקוני/במדבר/לב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

== ב ==

'''ויבאו בני גד''' הקדימם הכתוב לפי שהיו הם בעלי העצה תחלה.

== ה ==

'''[יתן את הארץ הזאת''' הרי לשון זכר גבי נקבה].

== ז ==

'''ולמה תנואון''' כתיב תניאון קרי.

== יב ==

'''בלתי כלב בן יפנה''' ואם תאמר אף יאיר בן מנשה נכנס לארץ ונהרג לפני העי כדאמרינן התם שלושים וששה איש זהו יאיר בן מנשה שהיה שקול כנגד רובה של סנהדרין ואף בפרשה זו נאמר ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם אלא י"ל לא נגזרה גזרה על פחות מעשרים שנה ועל יותר מחמישים דפחות מעשרים ויותר מחמישים אינו יוצא בצבא ושמא יאיר בן מנשה היה בשעת הגזרה יותר על חמישים.

== טו ==

'''להניחו''' להניעו חי"ת מתחלף בעי"ן וראיה לדבר שהרי ויניעם ולהניחו תרגום שלהם שוה וי"א שהוא לשון נטישה כמו בל תניחני לעושקי.

== יז ==

'''ואנחנו נחלץ חשים''' לאחר שנניח נשינו וטפינו מקננו ורכושנו בעבר הירדן נוכל לרוץ מהירים ראשונים שלא יהיה לנו שום כובד ומשא כמו שאר השבטים שיוליכו עמהם הכבוד שלהן שקורין הרניי"ש{{הערה|ראו רש"י כתובות {{ממ|[[רש"י/כתובות/ג/ב#איספרווא|ג: ד"ה איספרווא]]}}: חיל משרתיו המכינים לו צורכי סעודה בלשון לעז הירניי"ש. וכנראה לזה כוונת רבנו כאן. ע"פ הערת הרב משה אהרן, הערות חדשות על פירוש חזקוני על התורה: חידושים בשני לעזים, המעין, ניסן תשפ"ג [סג, ג], עמ' 133.}}.

'''לפני בני ישראל''' שלקחנו ראשונים כן נהיה ראשונים במלחמה.

== כז ==

'''כל חלוץ צבא''' פי׳‎ כל חלוץ שהוא חלוץ צבא כמו הארון הברית שפירושו הארון שהוא ארון הברית וכן את בריתי שלום כמו את בריתי ברית שלום.

== לג ==

'''ולחצי שבט מנשה''' בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג רק בני ראובן וגד שאלו אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.

== לח ==

'''מוסבת שם''' בתחלה נקראו בשם עמון ומואב ואח"כ בשם סיחון ועוג, ואח"כ בשם ישראל.

== מ ==

'''ויתן משה את הגלעד למכיר''' לפי שהיה בכור בבני מנשה נתן לו משה תחלה ולפי שהוא היה זקן ולא יצא בצבא נתן לו עיר מבצר וישב שם בעוד שהלכו בניו עם ישראל וחזרו.

== מא ==

'''ויאיר בן מנשה''' נקרא על שם אמו אעפ"י שהוא ממשפחת יהודה כי כן כתיב כי חצרון לקח בת מכיר והוליד ממנו שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו ערים בערי הגלעד דוגמא זו מצינו בעזרא כהנים נקראים על שם ברזלי הגלעדי. אין פתחון פה לבעל הדין לחלוק איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר שהרי ארץ כנען היא הנחלקת לשבטים ולא ארץ האמורי היא ארץ סיחון ועוג שהיא מעבר לירדן מזרחה.

'''ויקרא אתהן חות יאיר''' לפי שנהרג במלחמת עי נכתב כאן שעשה כך לפני כבוש הארץ וקראן על שמו להזכיר עליהם שם בגבורתו.

== מב ==

'''ונבח''' מבני מנשה היה.

'''ויקרא לה''' לקנת נבח. ''' לה''' רפה ע"י שלא קרא לה נבח אלא לפי שעה עד שובו מעבר הירדן להודיע שהיא היתה שלו. כאן פירש"י ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה ויאמר לה בועז לבנות לה בית, ויש נותנים בהם טעם הא דכתיב ויאמר לה בועז מוסב היא על מה שאמרה אנכי לא אהיה כאחת שפחותיך אמר לה בועז חס ושלום גם לא כאמהות ולא כשפחות זהו שאמרו הזקנים לבועז יתן ה׳‎ את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שהיו גבירות. ומה שכתוב לבנות לה בית, בקש לבנות ולא בנה זו עניות תורה שירדה לבבל ואשתרבובי אישתרבב לעולם שזכו ללמוד ולא ללמד והוא שאמרו רבותינו לבנות ולא בנה ולפיכך שלשתם רפה שהם במקום לא.

{{מרכז|''' שלימא סדרא דפרשת מטות'''}}

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>