עריכת הדף "חזקוני/במדבר/יג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''[שלח לך אנשים''' גלוי וידוע לפניו שלא היתה דעתו של הקב״‎ה שלימה, שישתלחו].

'''תשלחו כל נשיא בהם''' כל נשיא ישלח איש אחד משבטו.

== ג ==

'''כלם אנשים''' פירש״‎י אותה שעה כשרים היו כלומר בשעה שנבחרו אבל מכאן ואילך החמיצו כמו שפירש״‎י וילכו ויבואו.

'''ראשי בני ישראל המה''' שרי אלפים.

== ו ==

'''כלב בן יפנה''' הוא כלב בן חצרון ונקרא שמו יפונה על שפנה מעצת מרגלים.

== יא ==

'''למטה יוסף למטה מנשה''' אעפ״‎י שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים כאן כללו על שבט מנשה לפי ששניהם הוציאו דבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ, ומהאי טעמא בפרשת מסעי ובספר יהושע נקרא עוד יוסף על שבט מנשה משום דשם משתעי בחלוקת הארץ ועל הארץ היתה הדבה ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דבה הפרידם כאן זה מזה.

== טז ==

'''אלה שמות האנשים.''' משבט לוי לא נשתלח מרגל לפי שלא היה לו חלק בארץ.

'''ויקרא משה להושע בן נון יהושע''' לא שקראו עתה יהושע אלא כך הפירוש הוא שקראו משה יהושע כבר כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו שכן הוא המנהג שכן מצינו באברהם ושרה ויעקב דניאל חנניה מישאל ועזריה צדקיה שכבר שמו מתניה ונחמיה שנקרא התרשתא. וי״‎מ שינה שמו על שהוצרך להיות מן המרגלים ולעבור דרך עמלק בשם הושע.

== יז ==

'''עלו זה בנגב''' של ארץ כנען.

'''ועליתם את ההר''' וכיון שתדעו איך תכבשו את ההר העמק יהיה נוח לכבוש.

'''[ועליתם את ההר''' הר האמורי].

== יט ==

'''אם רעה''' אם משכלת יושביה כמו שמצינו והמים רעים והארץ משכלת יושביה ועל זה השיבו ארץ אוכלת יושביה היא.

== כ ==

'''והתחזקתם''' היו צריכים חזוק לפי שהימים ימי ביכורי ענבים והשומרים מצויים שם. 

== כא ==

'''ממדבר צן עד רחב לבא חמת''' באלכסון מרוח דרומית מזרחית עד קרן מערבי צפוני והמקראות שבפרשת מסעי מוכיחים.

== כב ==

'''ויבא עד חברון''' כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי האבות שלא יהא ניסת לחבריו וכו׳‎ כך פירש״‎י, והטעם לפי שלא בקש משה עליו רחמים כמו שעשה על יהושע. ד״‎א ''' ויבא עד חברון''' דרך הפסוק לקרא לכמה מרגלים ואורבים לשון יחיד כדכתיב והאורב קם ממקומו.

'''ושם אחימן''' לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפרש לך הכתוב היכן ראום.

'''וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים''' ועדיין לא מתו הנפילים שהיו שם מימים קדמונים והכתוב בא להכחיש המרגלים שעתידים לומר ארץ אוכלת יושביה היא.

'''לפני צען מצרים''' פירש לך הכתוב חשיבות א״‎י על חשיבות ארץ מצרים לפי שיצאו ממנה והיו בקיאים בה ומכירין בטובתה וחשיבותה.

== כג ==

'''ויכרתו משם זמורה ואשכול''' מלשון ואשכול ש״‎מ ב׳‎ נינהו ומן הזמורה עשו מוט.

'''וישאהו במוט בשנים''' נשאוהו במוט הזמורה על שני מוטות אחרים.

== כה ==

'''מקץ ארבעים יום''' שהתחילו בכ״‎ט בסיון שנשתלחו המרגלים וכלו בח׳‎ באב לערב דתמוז דההיא שתא מלויי מליוהו.

== כו ==

'''אל מדבר פארן קדשה''' מדבר פארן ומדבר צין וחצרות וקדש ברנע ורתמה סמוכים זה לזה דהא כתיב הכא נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. והוא רתמה כמפורש בפרשת מסעי ושם כתיב ויחנו במדבר צין היא קדש וכאן כתיב אל מדבר פארן קדשה ובפ׳‎ מטות כתוב בשלחי אותם מקדש ברנע.

== כח ==

'''אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלות''' תרתי לריעותא. וגם ילדי הענק ראינו שם שנא׳‎ עליהם מי יתיצב לפני בני ענק.

== כט ==

'''עמלק יושב בארץ הנגב''' עד שאתם שואלים משבע אומות שאלו מן העם היושב על הגבול הוא עמלק שנזדווג להם בצאתם ממצרים.

'''והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן''' ואין לנו מקום פנוי ליכנס לארץ.

== ל ==

'''ויהס כלב את העם אל משה''' וגו׳‎ מתוך כך תבין את דברי משה את אשר דבר כנגד המרגלים ואינן כתובים כאן אבל בפרשת דברים נתפרשו ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם.

== לג ==

'''ושם ראינו את הנפילים''' י״‎מ נפילים גבוהים כמו הר נופל יבול דאיוב שפירשו גבוה לשון נפילים.

'''בני ענק''' פירש רש״‎י שמעניקין את החמה בקומתם מרוב גובה קומתן דומים כאילו צוארן נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצא בו כך פרש״‎י בפרק אלו נאמרים.

'''כחגבים''' ולאו דוקא כחגבים אלא קטנים ביותר וכן דרך המקרא לדבר ויושביה כחגבים.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}