עריכת הדף "חובות הלבבות/שער התשובה/פתיחה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||השער השביעי שער התשובה}}
;בביאור אופני חיוב התשובה וגבוליה והדברים התלוים בה.}}
'''אמר המחבר''': מפני שקדם מאמרנו בכניעה והיא שורש התשובה והתחלתה, ראיתי מן הראוי לי לסמוך לה ביאור גדריה ואופני השלמתה.

ואומר תחלה בחיוב התשובה והצורך אליה, שכבר נתברר לנו מדרך השכל ומן הכתוב בתורה כי האדם מקצר מעשות מה שהוא חייב בו מחובות הבורא, מדרך השכל, מה שמצאנו על האדם מהתחלפות טבעיו והבדל שרשי הרכבתו והתהפכות מידות נפשו וסיבות תנועותיו והתחייב בזה התחלפות מעשיו כפי החלוף ההוא, מהם הנאה והמגונה והעול והצדק והטוב והרע, ועל זה יצטרך לקשר תורה ומסורת הנהגה.

אבל מ"ש בתורה בענין הזה, מהם מה שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ח#כא|בראשית ח כא]]}} כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ה|שם ו ה]]}} וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יא#יב|איוב יא יב]]}} ועיר פרא אדם יולד, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ה|שם כה ה]]}} הן עד ירח ולא יאהיל, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ו|שם פסוק ו]]}} כי אנוש רמה, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ד|שם פסוק ד]]}} ומה יזכה ילוד אשה.

וכיון שהתברר מציאות הקיצור במעשי האדם, היה מחנות הבורא אותו שנתן לו יכולת לתקן טעותו ולהשיב אבדת עבודתו בתשובה וחזרה אליו, באהבתו ובחמלתו עליו, ואחר כך נחץ דברה והבטיח בה על ידי עבדיו הנביאים והרחיב אמתלאותינו בנטותנו מדרך עבודתו ויעד אותנו לקבל אותה ממנו ולרצות בנו מהרה, ואם ארך המרותנו את דברו והפרתנו את בריתו, כמו שבאר בפרשת ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וגו' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לג#יט|יחזקאל לג יט]]}}.

ולפי שהיו הצדיקים שני מינים, האחד, הניצלים מן החטא והעוול, והשני, השבים מן החטא, והיה רוב המון הצדיקים בעלי התשובה, התחיל המשורר ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לב#א|תהלים לב א]]}} אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, ואח"כ זכר הכת השנית הניצלת מן החטא, ואם היא קודמת במעלה, מפני שכל שב כבר היה צדיק קודם שיחטא, ואין כל צדיק שב, ואמר עליהם {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לב#ב|שם פסוק ב]]}} אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון וגו', וזכר הכת הזאת באחרונה מפני מיעוט מציאתה בכל דור, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קל#ד|שם קל ד]]}} אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ז#כ|קהלת ז כ]]}} כי אדם אין צדיק בארץ וגו', ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ח#מו|מלכים-א ח מו]]}} כי אין אדם אשר לא יחטא, ובעבור זה קבעו רבותינו בפתיחת תפלתנו ענין התשובה והסליחה בהרוצה בתשובה והמרבה לסלוח.

וראוי לנו עתה לבאר מדברי התשובה עשרה ענינים, [[חובות הלבבות/שער התשובה/א|הראשון]] מה היא התשובה, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ב|והשני]] לכמה חלקים תחלק, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ג|והשלישי]] במה תהיה התשובה מן האדם, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ד|והרביעי]] בבאור גדריה, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ה|והחמשי]] בתנאי כל אחד מהם, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ו|והששי]] איך אופני ההערה לאדם על התשובה, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ז|והשביעי]] בבאור מפסידי התשובה, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ח|והשמיני]] הישתוה בעל התשובה עם הצדיק הניצל מן החטא אם לא, [[חובות הלבבות/שער התשובה/ט|והתשיעי]] אם יתכן לחוטא לשוב מכל חטא אם לא, [[חובות הלבבות/שער התשובה/י|והעשירי]] מה אופני התחבולה למי שהתשובה מחטאיו קשה עליו, ובזה נשלים כל אופני התשובה וחיוביה, אשר בהם נקוה מחילת עונותינו בעזה"י.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}