עריכת הדף "חובות הלבבות/שער התשובה/י"

{{ניווט כללי עליון}}
אבל איך אופן התחבולה למי שקשתה עליו התשובה, נאמר בתשובת השאלה הזאת, כי מי שעבר עבירה מן העבירות שיקשה לתקנה באופן התשובה המיוחדת בה, אינה נמלטת מאחד משני דברים, או שתהיה מן העברות שבינו ובין בוראו או שתהיה מן העברות שבינו ובין בני אדם, כמו האונאה והגנבה ומיני הגזלות והחמס והעוול, ומאיזה מהם שיהיה, ותהיה התשובה נמנעת עליו לאחד מן הפנים שהקדמנו שהתשובה מהם קשה, כשיקבל עליו גדרי התשובה בכל תנאיה אשר בכחו ויכלתו מהם, הבורא מקל עליו תשובתו, ועובר לו על מה שנעלם ממנו ונמנע עליו, וישים לו מוצא קרוב מחטאו וירחיב אמתלאתו בו, ואם יהיה משער העריות, אשר זכרנו במי שהוליד מאסורה, יכרית הבורא את זרעו, ואם הוא מצד אונאה וגזל בממונות, יתן לו האל ממון ויפרענו לחברו וירצהו וימחל לו, ואם הרע לחברו בגופו או בזכרו, יכניס לו הבורא יתברך בלבו רצון ואהבה עד שימחל לו במה שהיה מחטאו עליו, כמו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טז#ז|משלי טז ז]]}} ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, ואם ירחק ממנו העשוק, יזמין הבורא התקבצם עד שיכנע לפניו העושק וימחל לו, ואם לא ידע האנשים העשוקים ומספר הממון אשר עשק, יפיק אותו האל להוציא ממונו בתועלות כוללות, כבנין גשר וחפור בארות יהנו מהם בני אדם, ועשות בורות בדרכים שאין המים מצוים בהם, ומה שדומה לזה מתועלת ההמון, עד שתהיה תועלתו כוללת מי שעשק ומי שלא עשק, ואם ימות העשוק ישיב הממון ליורשיו, ואם הזיק לו בגופו או שספר בגנותו יתודה על קברו בזה במעמד עשרה בני אדם וימחל לו עונו, כמו שאמרו חז"ל בענין הזה {{ממ|[[בבלי/יומא/פז/א|יומא פז.]]}} מוליך עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו.

ואין התשובה נמנעת על החוטא אלא מצד רוע מצפונו ותרמית לבו, אבל אם הוא רוצה להתקרב אל האלהים, לא יסגר שער התשובה בפניו ולא ימנעהו מהגיע אליו מונע, אך הוא פותח לו שער הישרה ומורה אותו הדרך הטובה בחסדו ובטובו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/כה#ח|תהלים כה ח]]}} טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#כט|דברים ד כט]]}} ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת וגו', וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ל#יד|שם ל יד]]}} כי קרוב אליך הדבר מאד, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמה#יח|תהלים קמה יח]]}} קרוב ה' לכל קוראיו וגו'.

וכבר בארתי לך אחי מחובות התשובה וגליתי לך מאופני החזרה מה שיש בו טענה עליך, ונפסקו בו אמתלאותיך, ומה תאמר מחר לאלהיך כאשר ישאלך הסכלת ולמה סכלת, או העשית מה שעשית בידיעה, ומה תהיה תשובתך על השאלה הזאת, ומבלי ספק נהיה נשאלים, הכן התשובה בעוד שמאריכין לך, ודע אחי כי התשובה על זה איננה יוצאת כי אם ממעשינו לא מדברינו, וחשב עם נפשך תגיע לרצון בוראך, כי לא ישיג הטוב היום אלא הממהר אליו, ופרי הקיצור החרטה, הקיצה אחי משינת פתיותך, וחמול על נפשך שהיא הנכבדת שבפקדונות הבורא אצלך, וכמה ועד מתי העכוב הזה, וכבר כלית ימיך ברצון תאותך כאשר יעשה העבד הרע, הלא תשוב לכלות שאר ימיך ברצון בוראך, וכבר ידעת כי ימי האדם קצרים, והשאר בלי ספק יותר קצר, כמו שאמרו רז"ל {{ממ|[[משנה/אבות/ב#טו|אבות ב טו]]}} היום קצר והמלאכה מרובה, היתה לך אחי רוח יקרה ונכבדת, כבדת בה העוה"ז הנבזה והכלה והנחת אחריתך הנשארת לך, הלא תנשא רוחך אל המקום הנכבד והמעון הרם, מקום אשר לא תשפלנה הרוחות העולות אליו לעד, ותמהר בעוד שער התשובה פתוח והקבלה והכפרה מצויה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נה#ו|ישעיה נה ו]]}} דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, מהר אחי, ומהר קודם בא פחדך, כי אינך בטוח בחיי יום אחד, ועיין לנפשך עיון שיאות לכמוך ויהיה שקול עם שכלך, ומי שרוצה להגיע לרצון בוראו, יכנס מן הפתח הצר שיכנסו ממנו החסידים הסובלים ואנשי הטוב, ולא יגיעוהו אלא הממהרים אליו הרצים עדיו, כמו שאמרו חז"ל {{ממ|[[משנה/אבות/ה#כ|אבות ה כ]]}} הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, ואמר דוד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיט#ס|תהלים קיט ס]]}} חשתי ולא התמהמהתי, חשוב עם נפשך ובוש מבוראך שתתנהג עמו במדה שאינך רוצה לנפשך להתנהג בה עם נברא כמוך, כי אתה יודע כי כשתקציף בעל מעלה קטנה מאנשי המלך על נפשך אינך מתעכב מהכנע לו והתחנן אליו למחול לך ולהבטיחך מענשו, עם חולשתו בזה, כ"ש אם יקצף עליך השר וכל שכן המלך שתמהר לבקש מחילתו ותחיש בתשובה אליו ולרצותו מיראתך מהירות עונשו, וכבר ידעת חולשתו מעשות דבר בלתי גזרת הבורא, כמו שאמר החכם {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כא#א|משלי כא א]]}} פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפץ יטנו, עם כלות מלכותו ונתישת ממשלתו והתחלקות לבו וטרדתו בקצת הדברים מקצתם, ועבור השכחה וההעלמה עליו, ורוב מה שנעלם ממנו מן הדברים הנראים כ"ש הנסתרים, ועם ידיעתך כל זה אינך מתאחר לבקש ממנו למחל עוונך ולמהר אל מה שירצהו ויקבלהו ממך, ואיך לא נבוש אחי מבוראנו, המשקיף על הנסתר ועל הנגלה ממעשינו ומחשבותינו, אשר לא תעבר עליו שכחה ולא העלמה, ולא יטרידהו דבר מדבר, ואין מנוס מדינו ואין קץ למלכותו, שנטה מעליו ונתאחר מהכנע לו ומשוב אליו, ואין אנו יודעים עת קצנו ותכלית מדת ימינו, ואלו היה אדם מזהיר אנשי קריה או אנשי מדינה, ויאמר בני אדם היו נכונים לנסע לעוה"ב, כי איש אחד יפקד מכם בחדש הזה ואינני יודע אותו, האין מן הדין על כל אחד מהם שיהיה נכון למות מיראה שמא יהיה הוא האיש ההוא, ואיך לא נהיה כולנו נכונים לו, ואנחנו רואים כי המות בכל חדש ובכל מקום מכלה מספר רב מן החיים, הלא מן הדין עלינו שנירא על נפשותינו בכל חדש, ונחשב על ענינינו וצידתנו ובית מועדנו קודם עת הצורך אליהם אפילו יום אחד, כמו שאמרו ז"ל {{ממ|[[משנה/אבות/ב#י|אבות ב י]]}} שוב יום אחד לפני מיתתך, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ט#ח|קהלת ט ח]]}} בכל עת יהיו בגדיך לבנים, בחן ביתרון שכלך והכרתך בירור זה במה שאתה רואה בעיניך יותר מבירור מה שיגיד לך זולתך, ואל תדחה שכלך ובינתך, כי כבר נאמר כי לבורא יתברך על עבדיו טובות, אם יקבלו אותם ירויחו בם, ואם ישיבום עליו יהיו לטענות עליהם ואח"כ ישובו לנקמה, והבורא יתברך הטיב לך בחכמה ובתבונה ובדעת, שם לך בהם יתרון על זולתך, הזהר והזהר שלא ישובו למענה עליך, וכבר העיר אותך אל הדרך הישרה והורה אותך נתיב טובתך לחמלה עליך ולנהלך לאט, ולא רצה לך שתתמיד על פתיותך ותחזיק במריך, ללכת עמך על דרך החסד אשר יאות לו ובחמלתו ורחמיו על ברואיו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/כה#ח|תהלים כה ח]]}} טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, וכבר קרא אותך לאט ובלשון רכה ואחר כך בתוכחת והכלמה ואחר כך הזהיר אותך בענשו, כדי שתשוב אליו ותמהר לחזר עדיו, מהר אחי, ומהר להאזין אליו ולשמוע בקולו ולדבקה בו, ובחר לנפשך מה שבחר לה אלהיך, ורצה לה מה שרצה ממנה בוראך, ואל תביאך העצלה להקל בה, כי אם תקל נפשך בעיניך, איזה דבר יהיה נכבד אצלך, והזהר פן ישיאך הרהור לבך, ויאמר לך עתה אחרי אורך התעלמותי וחליפות רוב ימי אשוב אל האלהים ואבקש מחילתו, וראוי שתשיב עליו כמו שאמר הנביא מענין הזה, {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יח#כא|יחזקאל יח כא]]}} ובשוב רשע מרשעתו וגו' ובשוב צדיק מצדקתו עד סוף הענין.

וכבר המשילו זה הקדמונים לאדם שהיו בידו דרכמוני כסף, והיה צריך לעבר בנהר גדול, וכאשר עמד על שפת הנהר השליך הדרכמונים ההם בנהר מפני שקיוה להפסיק הנהר בהם, והשליכם כולם חוץ מאחד שנשאר בידו, ולא נפסקו המים בעבורם, וכאשר ראה כן, אמר למלח אחד שהיה בנהר קח זה הדרכמון אשר בידי והעבירני בספינתך בנהר, ועשה המלח כן, והגיעו לחפצו בדרכמון ההוא אשר נשאר בידו, והשיג בו מה שלא הגיע אליו בכל הדרכמונים שאבד בנהר, וכאילו לא אבד מאומה, וכן בעל התשובה אשר כילה רוב ימיו בזולת עבודת הבורא, כשיחזור בתשובה באחרית ימיו, ימחול לו הבורא מה שקדם מרוע מעשיו כל ימיו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יח#כב|שם פסוק כב]]}} כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לג#טז|שם לג טז]]}} כל חטאתיו אשר חטא לא תזכרנה לו.

ואל יכבד עליך אחי, הערתי אותך לשמירת עצמך אשר ארכו ימי התעלמותך ממנה, כי לא יחדתיך בה מבלעדי נפשי, והכנע לאמת ואל תברח ממנה, והודה לאלהים אשר העיר אותך למה שלא ידעת, ואל תקח אורך התעלמות זולתך המעיר לך לטענה לך ולאמתלא, כי זה מתרמית היצר ומצודיו לאנשים אשר הכרתם חלושה, האלהים ישימנו מן הממהרים אליו והשבים עדיו בלב שלם ברחמיו, אמן.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}