עריכת הדף "זכר יהוסף/אורח חיים/ריט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''סימן ריט'''}}}}
ער"ח מנ"א תרנ"ח<!--או תרנ"ה?-->
{{מרכז|להרב דמיר ר' '''אליה דוד ראבינאוויץ'''}}

'''בדבר''' קושיתו באורח חיים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלד#ג|סי' תרל"ד ס"ג]]}} יש בה ז' על ז' ונתן בגדים לנאותה וממעטים אותה מז' על ז' פסולה, וב[[רבי עקיבא איגר/אורח חיים/תרלד#|חידושי רע"א]] בשם הב"ח שהטעם מפני שאי אפשר ליטלם משם, ולכן אם התנה מקודם שאינו בודל מהם כל בין השמשות שמותרים ליטלם אינם ממעטים, והא אין הסוכה נאסרת מצד הנוי רק כשישב בה בחג דמקודם לזה לא הו"ל רק הזמנה בעלמא וכמג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרלח#ב|סי' תרל"ח ס"ק ב']]}} שגם בסוכה בנויה משנה לשנה הדין כן דכשעבר החג בטלה קדושתה וצריך מעשה אחרת שתחול קדושתה, והרי אי אפשר שתאסר בלא ישיבה בליל החג ואז כשיתלה הבגדים לנאותה לא נאסר דאין מוקצה לחצי שבת, ויוכל ליטלם ממילא ואינם ממעטים והדרא הסוכה לכשרותה ותתהפך כחומר חותם ואין זה דומה לענינים רבים כי"ב שביאר בתשובה כשלשים מקומות בכה"ג עכ"ל:

'''וכנראה''' עיקר כונתו להתוס' {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ל/ב|בבא מציעא ל' ע"ב]]}} דאם היתה כשרה הוה ניחא ליה ולכך אין להכשיר וכ"כ הרע"ב {{ממ|[[רע"ב/פרה/ב#ד|פרה פ"ב משנה ד']]}}, והרבה בתשובות האחרונים בסגנון זה בישוב כמה קושיות וכה"ג ב[[בבלי/סוכה/לג/א|סוכה ל"ג א']] עבר ולקטן פסול דברי ר"א בר"צ וחכמים מכשירין, והא כל עיקר האיסור דאין ממעטין דמתקן מנא וכיון דפסול בעבר ומיעטן שוב לא הוה מתקן מנא, וע"כ דאי נימא דמותר למעט שוב הוה בידו ויהא כשר:

'''ומה''' שהביא מהמג"א דכשעבר החג צריך מעשה אחרת, אין דבריו מוסכמים לפמ"ש הברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תרלח#ג|סי' תרל"ח סק"ג]]}} בשם מהר"י מולכו בתשובותיו {{ממ|[[שו"ת מהר"י מולכו/ח|סי' ח']]}} דאסור ליהנות ממנה אף בשאר ימות השנה, ועיקר הדבר תמוה מאד מצד עצמו דמה צריך לטעם מפני שאינו יכול ליטלם משם והא בעינן שתהא מחזקת שיעור ראשו ורובו ושולחנו שהוא שבעה טפחים על שבעה טפחים וכרש"י סוכה {{ממ|[[רש"י/סוכה/י/ב#ומן|י' ע"ב]] ד"ה ומן הצד}} ממעטינן ליה משיעור ז' טפחים דהא אינה מחזקת ראשו ורובו וולחנו, ועי' רש"י לעיל ג' א' ד"ה ור"י סבר וט"ז א' ד"ה אלא שאין שם חלל טפח וע"ש ז' א' רש"י ד"ה ומעמידו וד"ה עושה פס כו', וכרי"ף פרק הישן על משנת כל שהוא רו"ר בסוכה וכו' וכרא"ש רפ"ק בהא דהלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, והיינו ז"ט על ז"ט דגברא באמתא יתיב ושולחנו טפח, כירושלמי פרק הישן הלכה ח' כדי שולחן טפח, וב[[בבלי/סוכה/י/ב|סוכה י' ע"ב]] הא קמ"ל שיעור סוכה קטנה שבעה, וא"כ פשוט דיש בה רק ז' על ז' ונתן בגדים לנאותה שממעטין אותה וממילא דכל שאינו נוטלה משם אין כאן מקום שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו:

'''ולכאורה''' היה נראה לדחות שכונת הב"ח רק לדקדק הלשון פסולה דלא הי"ל למיתני רק ממעטין אותה וכלישנא דגמ' [[בבלי/סוכה/יא/ב|סוכה י"א ב']], וממילא ידעינן ג"כ דפסולה ושמעינן נמי דאית לה תקנתא שאם רוצה להכשירה צריך להסיר הבגדים משם, ואף ללישנא קמא ד[[בבלי/עירובין/ב/א|ריש עירובין]] ו[[בבלי/סוכה/ב/א|סוכה]] דסוכה דאורייתא לא תני תקנתא מ"מ גם אמורא צריך לפרש דבריו ולא לסתום, אבל מהוספת הלשון פסולה מורה כאלו נפסלה הסוכה לגמרי בכל אופן, ולזה פירש הב"ח דכיון שאי אפשר ליטלו משם ממילא שייך לישנא דפסולה כיון דלית לה תקנתא, ומה שפירש אח"כ ולכן אם התנה מקודם שאינו בודל שמותר ליטלם אינו ממעט, כנראה הוא מה שניתוסף על דבריו בחי' רע"א שהוציא מזה דין מחודש, ואולי פלטה הקולמוס שלא בכונה תיבת אינו ממעט במקום אינו פוסל כיון דמותר להסירו, ואפשר לדחוק בלשונו בלא ט"ס דכיון שמותר ליטלו וא"צ להסירו לגמרי רק לעשותו לנוי סוכה למעלה וכדאמר בנוי סוכה דאין ממעטין ומן הצד ממעטין, ולכן מה שבדברי המחבר נקט לשון פסולה לאשמועינן דבסתמא אם לא התנה מקודם פסולה הסוכה כיון שאי אפשר ליטלו משם, אבל אם היה מותר ליטלו היה מותר לנאותו בהסכך גם בהסוכה, וכט"ז ס"ק יו"ד דאם יורדין לתוך עשרה אין פוסלין כמו בהוצין לתוך עשרה ב[[בבלי/סוכה/ד/א|סוכה ד' א']] דהוה דירה סרוחה, דהנויין לה לא יזיק הדירה, ויש לדון הרבה בהפמ"ג [[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרלד#|ר"ס תרל"ד באש"א]] לדידן דיושבים זקופים וע"ש בדברי צבי ואכמ"ל, ולתוס' {{ממ|[[תוספות/שבת/מד/א#|שבת מ"ד]]}} דנר לא מיקרי מוקצה למצותו שאין המצוה מתבטלת ע"י הטלטול, וא"כ בנוי סוכה דלתשובת הרא"ש {{ממ|}} וכמובא באורח חיים {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רלח#|סי' רל"ח]]}} דאין מוקצה אלא ביו"ט ולא בחה"מ שאין הסוכה מתבטלת בחסרון הנוי, ולסברת התוס' למה לא נימא כן גם ביו"ט שאין המצוה מתבטלת, ובפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/סוכה/י/ב|סוכה י' ע"ב]]}} נוטה להמציא דין מחודש דאם עיטר הדפנות קודם שסיכך הסכך לא חייל על נוי הדפנות שם איסור מוקצה והניח בצ"ע:

'''שוב''' מצאתי בפמ"ג {{ממ|[[פרי מגדים - משבצות זהב/אורח חיים/תרלט#ג|סי' תרל"ט ס"ק ג' במש"ז]]}} מדהב"ח בס"ג יראה דנוי סוכה דממעטינן מהצד היינו בהוקצה כל ז' דאסור ליטלו משם משא"כ כשהתנה דרשאי ליטול אין ממעטין בסוכה קטנה עי' ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלח#|סי' תרל"ח]] ו[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלד#|תרל"ד]] וצ"ע. וכנראה היה זה ג"כ לדבר תימה בעיניו על הב"ח, וע"כ דמדמה להא ד[[בבלי/קידושין/סב/א|קידושין ס"ב א']] דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה, ומלבד שיש לדון בעיקר הדמיון דגם בסתמא מצד עצמו לא מהני כיון שבידו במה דלא הוה מחוסר מעשה רק היכי דעומד להעשות וכחולין [[בבלי/חולין/עג/א|ר"ד ע"ג]] ועי' בית שמואל וחלקת מחוקק (וע"ל סי' א' ד"ה אך לכאורה וסי' ב' ד"ה מה שהקשה), ועכ"פ לסברתו א"כ אף היכא דאיסורא רביע עליה נימא ג"כ דחשיב בידו וכ[[בבלי/קידושין/סד/א|קידושין ס"ד א']] והרי בידו להשיאה לחלל ולממזר וע"ש ע"ב בתוס' ד"ה מה לי לשקר מהתוי"ש וכן בנמ"י כיון דדיעבד מהני חשיב מיגו (וע"ל סי' א' ד"ה וראיתי וסי' ר"א אות ה'), ועכ"פ אלו היה מצד בידו היה מקום לדון כן גם באיסור:

'''ואולם''' למעיין בלשון הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/תרלט#ג|סי' תרל"ט ס"ק ג']]}} דקאי על הטור ונר אפילו כשדולק והוא צריך לו אין להניחה בסוכה קטנה, וכן יקשה לכוון בלשונו כהשערתי שדייק מלשון פסולה ממ"ש דלא שייך מיעוט אחר שיוכל להוציאם מסוכה כל שעה שירצה, ולדחוק דסמיך אדלעיל [[טור/אורח חיים/תלד|ר"ס תל"ד]] דנקיט לשון פסולה, וזה לשונו ונר וכו' בפרק הישן ושרגא במטללתא ואמרי לה לבר ממטללתא ולא פליגי הא בס"ק והא בס"ג, כתבו התוס' והרא"ש דאפילו בעודו דולק אין להניחו בסוכה שמא תשרף סוכתו ומתוך חששא זו מבעית ונפיק מינה, ובמרדכי האריך בשם ראבי"ה וגם ממעט בשיעוריה, וק"ל דמשמע דדוקא בתלה בה בגדים לנוי מן הצד כיון שאסור ליטלם כל ז' ימי החג נחשבין כדופני הסוכה וממעטין אותה משיעורא בס"ק, אבל כלים שמשתמשין בסוכה לא שייך מיעוט מאחר שיכול להוציאן כל שעה שרוצה דאל"כ אף קערות וכוסות הי"ל לאסור להשתמש בס"ק דממעט בשיעורא, ודוחק דמיירי בנר שקבעוה בדופן הסוכה אי בסכך שאינו יכול ליטלו, דא"כ אכתי הא אף בקבע בה בגדים לנוי ממעטינן מצד כפ"ק דסוכה, ואפ"ל דאורחא דמלתא נקט דסתם נר קובעין אותו בענין שאינו ניטל וכיון דאי אפשר בלא נר לכך נקיט נר, אבל שאר הפוסקים לא הזכירו טעם זה אלא שמא תשרף סוכתו, דלפ"ז אף בסוכה שאין שיעור מצומצם כל כך אם נראה שיש לחוש דמבעית ונפיק אסור עכ"ל. ומדבריו למדנו שדעת המרדכי בשם ראבי"ה כמובא בדבריו דפשיטא ליה נמי דשייך בכה"ג משום ממעט בשיעורא ושאין לכיון המציאות בענין אחר, ומ"ש הב"ח דא"כ אף קערות וכו', אינו מובן דהא שיעור שלחנו דבעי בסוכה קטנה ע"כ דמיירי בכה"ג להניח עליה זע"ז קערה וכוס כל מה שיצטרך לאכילתו, אבל אינו מחזיק כ"כ להניח מנורה עם נר דולק שבודאי אינו מחזיק כולם בשיעור שולחנו שהוא טפח, ועוד דראבי"ה ע"כ דסובר ג"כ הטעם דמבעית ונפיק מינה ולהכי אין להניחה על שולחנו, מדמסיים וגם ממעט בשיעורא היינו שלהניחה במקום אחר בסוכה שלא על שולחנו וזה אי אפשר דיפחות משיעורו, גם מ"ש הב"ח ודוחק דמיירי כו' או בסכך שאינו יכול ליטלו, וכנראה שכתבו בשיטפא דלישנא דהא לראבי"ה משום ממעט בשיעורא אינו פוסל רק בדופן הסוכה ולא למעלה בגובה הסכך דאינו ממעט אף אם אינו יכול ליטלו דלא בעי רק ז' על ז' באורך וברוחב:

'''וגם''' בעיקר סברתו דאפ"ל דסתם נר קובעין אותו בענין שאינו נוטל וכו', וגם זה אינו ברור כיון שאין איסור לסותרו ביו"ט עכ"פ ע"י נכרי רק מצד איסור שבות דאמירה לנכרי במקום מצוה היכי שאין לו סוכה אחרת, דלמג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רעו#ח|סי' רע"ו ס"ק ח']]}} דיש מתירין אפילו מלאכה דאורייתא ע"י אמירה לנכרי כל שהגוף נהנה ממנה ובאשל אברהם מצדד להתיר אפילו אין הגוף נהנה ועי' בתפארת ישראל בכלכלת שבת ב[[תפארת ישראל - כלכלת שבת/אמירה לגוי/י#ט|אמירה לא"י אות י' סק"ט]] יעש"ב, ולחו"י [[חות יאיר/מו|סו"ס מ"ו]] ו[[חות יאיר/נג|נ"ג]] אם אומר לא"י ומצוה לו לומר לא"י אחר לעשות מלאכה ואפילו דאורייתא וכש"כ אם היא מלאכה בשבות די"ל דבכה"ג ודאי לא גזרו רבנן אפילו שלא במקום מצוה, וע"ש בסי' נ"ג שדחה דעת האוסר וע' בתה"ד [[תרומת הדשן/א/רצא|סי' רצ"א]] הובא באה"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/ה#|סו"ס ה' בהג"ה]]}} אם אין הא"י מסרס רק אומר לא"י אחר יע"ש, ולהבאי"צ חא"ח [[באר יצחק/אורח חיים/יד|סי' י"ד]] האריך אם מותר לומר בשבת לשני נכרים שיעשו ביחד מלאכה דאורייתא בזה יכול וזה יכול במקום מצוה כיון דבשנים שעשו ביחד שפטרה התורה בפירוש אין בו איסור דאורייתא כלל, ואם כי כל דבריו בלי יסוד ונסתרים מעצמן, ומ"מ בסוף תשובתו העלה בעצמו שחלילה להקל בזה ושאין זה אלא שבות א' ושאח"כ מצא במק"ח {{ממ|[[מקור חיים/אורח חיים/תסו#|סי' תס"ו]]}} דבשנים שעשו דפטורים מחטאת אבל לא יצאו מאיסור תורה, ובפרט לפ"י {{ממ|[[פני יהושע/שבת/צג/א|שבת צ"ג]]}} דבשאר איסורין אף שנים שעשו חייבין, ועכ"פ משכחת בגווני דלעיל שיהיה מותר במקום מצוה ע"י נכרי, ולא שייך מי יימר דמזדקק ליה כיון דא"צ אומן לזה ורק לגבי יחיד מומחה כ[[בבלי/שבת/מו/ב|שבת מ"ו ב']] או היכי דמצריך תלתא וכ[[בבלי/קידושין/סב/ב|קידושין ס"ב ע"ב]] ואף דסגי בתלתא מהשוק, וכבר האריכו האחרונים בישוב סתירת הסוגיות, ולא חשיב מחוסר מעשה רק היכי דצריך מעשה גדול ואכמ"ל, ובפרט דאם הפרידו אפילו באיסור מהני מעשיו כדמוכח בכ"מ דחשיב בידו אפילו בדעביד איסור דאורייתא וכש"כ לגבי איסור שבות דאמירה לנכרי ובפרט היכי שהאיסור רק מצד שהיום גורם וכירושלמי פסחים {{ממ|[[ירושלמי/פסחים/ו/א|פ"ו הלכה א']]}} אם עבר והביא שמא אינו כשר וע"ש בשיורי קרבן דהכא אין הפסול מחמת הזבח אלא מחמת שהוא שבת, וכה"ג משני בירושלמי ראש השנה {{ממ|[[ירושלמי/ראש השנה/א/א|פ"ק הלכה א']]}} ע"ש ב[[שיירי קרבן/ראש השנה/א/א|שיורי קרבן]] (וע"ל סי' ב' אות ו' ד"ה ובלא"ה):

'''ועכ"פ''' גם להב"ח בקבעוה בדופן הסוכה בענין שאינו ניטל וכנהוג לא מהני מה שהתנה שיהיה מותר להשתמש, ומשאר הפוסקים שלא הזכירו טעם זה אלא שמא תשרף, דאף בסוכה שאינה מצומצמת כ"כ אם נראה שיש לחוש שמא תשרף סוכתו ומבעית ונפיק אסור, וא"כ גם לדעתו אין חולק בכה"ג על מרדכי וראבי"ה ונפל בבירא כל החילוק שהביא הפמ"ג בשמו, דכפי הנהוג לעשות באופן שאין יכול ליטלו רק ע"י נכרי וכה"ג אין היתר גם לסברא שלו, מלבד שעיקר סברתו אין לה מקום כלל וכמש"ל דפשוט כיון שצריך ליטלו משם אף שהסוכה נעשה בפסול מ"מ הוא ממעט ואין כאן הכשר סוכה וכפשטות לשון ראבי"ה וכנ"ל:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:סוכה]]
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ט תמוז ה'תרנ"ח]]
[[קטגוריה:רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים: תשובות אליו]]</noinclude>