עריכת הדף "
הפלאה/כתובות/קב/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''בגמרא ''' ת"ש כתב לכהן וכו'. לכאורה צריך לומר לפי מה שפירש"י דמיירי בהודאה א"כ כיון שהבעלים יודעין בעצמם שאין חייבים לכהן ממקום אחר א"כ מאי האי דקאמר דבנו אינו פדוי דאף שהכהן אומר שחייב לו ממקום אחר מ"מ כיון שנותן לו לשם פדיון ויודע שאינו חייב לו כבר יצא ידי חובת פדיון דהא אין לכופו אח"כ לשלם הפדיון דהא נאמן כל אדם לומר פרעתי על הפדיון דהא קי"ל במת האב אחר שלשים יום בחזקת שנפדה וכן משמע מדברי התוס' ד"ה לברור וכו' שכתבו לו משום דלא לימא ליה פרעתי וכו' ר"ל כיון דלפי דברי הכהן אינו מקבל שום פדיון אף דהאמת שהוא גזל ביד כהן מ"מ אין בנו פדוי. ועוד נראה דאף לפי פירש"י דמיירי בהודאה מ"מ אצ"ל דוקא שטוען המקבל שיודע שחייב לו דהא אמרינן בב"ב דף קמ"ט בעובדא דאיסור גיורת וליקני באודיתא אלמא אע"ג שהמקבל אינו יודע משום חוב מ"מ כיון שזה מודה שחייב לו יש לומר שהוא חייב והוא לא ידע וה"נ איירי בהכי א"כ יש לומר כיון שהכהן מקבל בתורת חוב אע"פ שיודע שאינו חייב לו לא הוי פדיון ועיין לקמן וק"ל: '''תוס' ''' ד"ה חייב ליתן וכו' ובכה"ג מיירי וכו'. לכאורה קשה דהא כתבו התוס' לקמן ד"ה אמאי וכו' ואפילו לא כתב ליה הכי סתמא דמילתא לפדיון בנו הוא א"כ אפילו נימא דלדעת המקשה ס"ל דסתמא דמילתא לאו לפדיון בנו הוא מ"מ לאו מילתא דפשיטא הוא מדפליג עליה עולא וסבר דבאמת סתמא דמילתא לפדיון בנו הוא ואיך נאמר דלדעת המקשה הוא מלתא דפשיטא איפכא דלא צריך לאשמעינן כלל. ונראה דלפי דעת המקשה דלא ידע הך סברא דכתב לו כדי לברר כהן ודאי סבר דמלתא דפשיטא הוא דמסתמא חוב אחר הוא דלמה יכתוב לו דבר שחייב לו מן התורה וע"כ ליכא לאוקמא בשטר גמור אבל לעולא ס"ל לפי מאי דמשני דכתב לו כדי לברר לו כהן א"כ סתמא דמילתא אין לומר שחייב לו ממקום אחר כיון דאיכא למימר שכתב לו לברר לו כהן. ואין להקשות דמאי פריך אי הכי אמאי אין בנו פדוי הא כיון דכבר משני לברר לו כהן איכא לאוקמי בשטר גמור שחייב לו ממקום אחר. ואין להקשות דמאי למימרא דהא איכא למימר דלפדיון ולברר לו כהן כתב לו וקמ"ל דלא אמרינן סתמא לפדיון. ונראה דבאמת מזה הוציאו התוס' לקמן ד"ה אמאי וכו' דסתמא דמילתא לפדיון בנו הוא דכיון דמשני לברר לו כהן ממילא הדר הש"ס מסברא קמייתא ואדרבא הסברא להיפך דמסתמא אינו חייב לו ממקום אחר ועיין בסמוך. וק"ל: '''תוס' ''' ד"ה לברור לו כהן וכו' ואפילו במכירו וכו' וה"מ לשנוי וכו'. צריך להבין מה שכתבו הואיל ובשטר גמור מיירי דמה פסיקא להו דבשטר גמור מיירי. וצריך לפרש כוונתם דה"ל לאוקמא בשטר גמור. ויותר נראה לי לפרש דכוונתם הוא למה שכתבו בתחלה בד"ה חייב וכו' ובכה"ג מיירי דאל"ה מאי קמ"ל דחייב ואהא קשיא להו דאכתי המ"ל בשטר גמור והא גופא קמ"ל דאינו יכול לומר שחייב עצמו על הפדיון כי היכא דלא לימא ליה פרעתי. והמשך דבריהם כך הוא כמו שכתבנו בסמוך דכי מסיק לברור לו כהן הוי מצי לאוקמא בשטר גמור וחייב ליתן לו מחמת דהוי הודאה על חוב אמר אלא משום דפשיטא לי דודאי יכול לטעון שהשטר הוא על הפדיון עצמו לברר לו כהן והיינו שהוצרכו לכתוב דע"כ מילתא דפשיטא הוא אפילו במכירי כהונה דאל"ה לוקמא במכירי כהונה וקמ"ל דלא אמרינן דהחוב הוא על הפדיון לברר לו כהן אלא ודאי דמילתא דפשיטא הוא אפילו במכירי כהונה והיינו שכתבו עוד דה"ה דהוי מצי לשנוי שפיר בשטר גמור וקמ"ל שאינו יכול לטעון שהוא על הפדיון שלא יכול לומר פרעתי אלא ודאי דמילתא דפשיטא הוא להש"ס השתא דיכול לטעון לברר לו כהן ושפיר מקשה דאי הכי למה בנו אינו פדוי כמו שסיימו התוס' אח"כ. וק"ל: '''והנה ''' לכאורה משמע מדברי התוס' שכתבו הואיל ובשטר גמור מיירי משמע דס"ל דבכתב יד יכול לטעון פרעתי כדעת הפוסקים בח"מ סימן ס"ט. מיהו קשה לי דהא טעם הפוסקים ה"ל משום דאמרינן שלא כתב לו אלא לזכרון דברים או שלא יטעון להד"ם משא"כ הכא דודאי נתחייב לו כדמקשה אי הכי למה כתב לו א"כ שפיר הוי מצי לשנוי דלכך כתב שלא יוכל לטעון פרעתי מטעם דהא לא כתב לו אלא בשביל זה ונראה דהוצרכו זה דאי בכתב יד אין בזה תקנה שלא יוכל לטעון פרעתי דהא יכול לטעון שלא היה על חוב הפדיון אלא על חוב אחר שכתב לו לזכרון דברים ופרע לו אותו החוב וגם פרע לו את פדיון בנו. ולפ"ז יש לומר דס"ל להתוס' כדעת הפוסקים דבכתב יד אינו יכול לטעון פרעתי והא דהוצרך לומר דמיירי בשטר גמור דהא הכא לריש לקיש קיימינן דס"ל דבחוב אחר אינו מתחייב כלל ע"פ כתב יד גרוע ויכול לטעון להשטות או שלא להשביע וא"כ מאי זה ראיה שלא יוכל לומר פרעתי הא יכול לומר שהכתב יד היה על חוב אחר ולהשטות או שלא להשביע ולכך הוצרכו לומר הואיל ובשטר גמור מיירי ואדרבא נראה לפענ"ד מוכרח דס"ל להתוס' דעל כתב יד אינו יכול לטעון פרעתי דאל"ה קשה למאי דבעי לאוקמא לר' יוחנן דאמרינן דחייב לו ממקום אחר נהי דס"ל לר' יוחנן דחייב לשלם ואינו נאמן לומר להשטות במיגו דפרעתי משום דה"ל כמיגו במקום עדים דאנן סהדי דאין אדם משטה בכה"ג מ"מ הכא שהאב טוען ברי שנתן הכתב על הפדיון למה לא יהא נאמן במיגו דפרעתי אלא ע"כ דבכתב יד אינו נאמן לומר פרעתי משא"כ לריש לקיש הוצרכו לומר בשטר גמור כנ"ל ודוק: '''ונראה ''' דה"ה דהוי מצי התוס' למימר דכתב לו שיוכל לטרוף ממשעבדי הואיל ובשטר גמור מיירי דהא קי"ל דעל פדיון בנו אינו גובה ממשעבדי וצ"ל דנקיט טפי אליבא דכ"ע דאפילו לר' יהודה דס"ל בבכורות דף מ"ט ע"ב דפדיון הבן טורף ממשעבדי משום דמלוה הכתובה בתורה כמלוה בשטר דמי. מ"מ יכול לטעון פרעתי כדאיתא במתניתין שם דלאחר שלשים יום בחזקת שנתן וצ"ל דהא דס"ל לר' יהודה דטרוף ממשעבדי היינו כשמודה האב שלא נתן. ולפ"ז יש לתמוה עמ"ש הש"ך בח"מ סימן ע"ט ס"ק ל" להשיג על הסמ"ע ומהר"ל בן חביב שכתבו שם דאפילו במקום שיוכל לטעון פרעתי. מ"מ כשמודה הלוה גובה ממשעבדי. דאיך יעלה על הדעת לטרוף מן לקוחות במקום שהיה יכול לומר פרעתי וכו' ע"ש. והרי חזינן דבפדיון הבן יכול לומר פרעתי ואפ"ה פליגי ר' יהודה ורבנן אי טורף ממשעבדי פדיון עצמו. וא"ל דהתם מיירי שכתב לכהן בכתב ידו דגובה מנכסים בני חורין וא"י לומר פרעתי דא"כ אין פדיונו כלום במה שטורף הכהן ממשעבדי דהא קי"ל הכא דאין בנו פדוי משום גזירה דעולא. ואפשר דס"ל לר' יהודה כר' יוסי בר יהודה דפליג על הך מתניתין וס"ל דבנו פדוי כדאיתא בבכורות דף נ"א ע"ב ושפיר יש לומר דמיירי בכתב בכתב ידו ובזה נכון מה שהשמיט הרמב"ם ז"ל בפרק י"א מהלכות בכורים ולא הביא הך דינא דאינו גובה מנכסים משועבדים משום דבאמת למאי דקי"ל כעולא אין בנו פדוי לא משכחת להאי דינא כלל. אך הטור בסימן שע"ה הביא הך דינא. וכן בש"ע הביאו. ותו דלפ"ז צ"ל דאף רבנן דפליגי עליה דר"י דאינו טורף ממשעבדי משום דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר סבירא להו כר' יוסי בר יהודה דאל"ה תיפוק ליה דיכול לומר פרעתי. ותו קשה לי מכל נזקין דטורף ממשעבדי כמ"ש הש"ך עצמו בסימן קי"ט ובסימן תי"ט אף דיכול לטעון פרעתי כיון דליכא שטרא בידיה. וצריך עיון ודוק: '''תוס' ''' ד"ה אמאי וכו' ויש לומר דהוצרך לפרושי הכי משום דמיירי בכל ענין לכאורה היה נראה דנפקא ליה מדפליג התם ר' יוסי בר יהודה בבכורות ואמר דבנו פדוי. וס"ל דאם אינו כתוב בפירוש שהוא לפדיון לא הוי פליג ריב"י. אך דזה אינו דהא בל"ז מוקי ליה דר' יוחנן לקמן כתנאי ואיכא למימר דריב"י ס"ל כבן ננס. ויותר נראה לפמ"ש לעיל דלפי דעת המקשה צריך לומר דאין יכול לטעון על כתב יד פרעתי דאל"ה למה לא יהא נאמן האב שכתב לפדיון במיגו דפרעתי את הכתב יד א"כ כיון שהסכימו רוב הפוסקים דיכול לטעון פרעתי יש לומר דהיינו טעמייהו משום דס"ל דהיינו טעמא דעולא דלא מוקי ליה בהכי. משום דבאמת האב נאמן במיגו. וק"ל: '''תוס' ''' ד"ה כתנאי וכו' ואי מטעם הודאה וכו'. הקשה מהרש"א דלפמ"ש התוס' לקמן דבתרתי פליגי לא קשה מידי וכ"כ התוס' בגיטין. ולפע"ד נראה דשיטתם הכא משום דלפירש"י אין שיעבוד חדש מועיל לגמרי בשטר אם לא מטעם הודאה א"כ הא דפליגי בתנוק לאו מטעם שיעבוד השטר אלא דס"ל דהא דמשתעבד אפילו שלא בשעת מתן מעות כפירש"י בב"ב היינו דמשום צערא דחברא גמר ומקני אם כן שפיר הקשו דאין ראיה דלא בעיא ספר המקנה. מיהו נראה לולי דבריהם ליישב דהא הקשו שם התוס' בגיטין דף כ' ע"ב בהא דמקשה מזקן אחד שהיה מלוה לבני כפר וכתב בכתב ידו דמאי ענין שטר ההלואה דאינו אלא לראיה בעלמא ע"ש. ונראה דדבריהם שם אליבא דמ"ד דס"ל דשיעבודא דאורייתא אבל למ"ד דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא א"כ עיקר השיעבוד הוא ע"י השטר אך נראה דאף למ"ד דשיעבודא דאורייתא אף במלוה ע"פ מ"מ הא קי"ל דבקנין קרקע דמדאורייתא ניקנית בכסף אפ"ה במקום שכותבין שטר לא סמכא דעתיה ואינו נקנה עד שיכתוב את השטר א"כ כ"ש בהלואה דלא סמכא דעתיה בשיעבוד הנכסים עד שיכתוב את השטר ולא קנה השיעבוד עד שיכתוב לו תדע דקי"ל בח"מ סימן ל"ט סעיף י"ד דאפילו אם כבר הלוה לו ומוחה בעדים שלא יכתבו לו יכול המלוה לחזור מההלואה אלמא סמיכתו על השטר אם כן עיקר השיעבוד הוא בשטר. וראיה לזה דהא קי"ל בח"מ סימן ס"ו סעיף י"ד דשטר ראיה אינו נקנה בכתובה ומסירה וע"ש בש"ך דמכירת שט"ח הוא משום שיעבוד הנכסים שהוא בשטר א"כ מוכרח דאפילו למ"ד דשיעבודא דאורייתא אפ"ה עיקר השיעבוד הוא בשטר תדע דהא פליגי ר' מאיר ורבנן בקידושין דף מ"ח ע"ב בקידשה בשט"ח דאחרים אי מקודשת והוכיחו הפוסקים מזה דמכירת שטרות מדאורייתא ור' מאיר ורבנן פליגי בהא שיעבודא דאורייתא או לא בבכורות פרק יש בכור משמע להדיא דאפילו למ"ד דשיעבודא דאורייתא יכול למכור השטר והיינו משום דבמקום שכותבין את השטר עיקר סמיכות השיעבוד על השטר ונראה דאף למאי דס"ל לרש"י ז"ל הכא דאינו יכול לשעבד מחדש על השטר אלא מטעם הודאה היינו בלא הלואה כלל אבל במקום שלוה ממנו מעות מועיל שיעבוד השטר. דהא משני הכא גבי כתב לו לכהן דהואיל ומשעבד לו מדאורייתא כבר מועיל השטר מחדש לברר לו כהן וכ"ש הכא שכבר נתן לו המעות דמועיל שיעבוד השטר וא"כ שפיר מקשה בגיטין מההוא דזקן אחד שהיה מלוה לכל בני כפר דבעינן ספר המקנה דהא עיקר שיעבוד הוא בשטר. ולפי זה נראה דה"ה בההוא דכתב לו ואני ערב אף דמיירי בהודאה מ"מ לישנא דמתניתין דקתני דגובה מנכסים בני חורין משמע דנשתעבד לו ע"י כתיבת יד דנהי דנשתעבד לו ע"י הודאה או שמשעבד עצמו ע"י צערא דחבריה מ"מ לא עדיף מהלוואה דלא סמכא דעתיה שיכתוב את השטר וה"נ עיקר השיעבוד נכסים הוא ע"י זה שכתב לו דסמכה דעתי' ושפיר הוכיח דלא בעינן ספר המקנה. ודוק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בורר בבלי טושע
(
עריכה
)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/הפלאה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף