עריכת הדף "בכור שור/ויקרא/כז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''בערכך נפשת.''' שיאמר ערך פלוני עלי ונותן לפי השנים, כדמפרש ואזיל, ואין ערך לפחות מבן חדש, שלא תמצא לו ערך בפרשה, ומיהו אם העריך אותו נותן דמיו, כדאמרינן: אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים, ולהכי אמר: נפשת, שאם העריך דבר שהנשמה תלויה בו, כגון ראש האדם או לבו, נותן ערך כולו, דכל הגוף תלוי באותו הדבר, ואם העריך ידו או רגלו נותן דמים, וכן אדם יודע דאין ערך לדבר שהנשמה תלויה בו וגמר ואמר לשם דמים. מה שהוא פוחת ערכו של זקן מכמות שהיה בחור יותר משל אשה, כשהזקינה מכמות ערכה כבחרותה, נראה לי לפי הפשט, כי דרך איש להיות אומנתו בדבר כבד לפי כחו, וכשהוא זקן תש כחו ואינו יכול לעמוד בה, לכך נפחת ערכו, כי אומנות קלה לא למד, ואומנתו כבר אינו יכול לעשות, אבל האשה אומנתה קלה, וכשהיא זקנה יכולה לעמוד בה במקצת:

== ט ==

'''כל אשר יתן ממנו.''' יהיה קודש לעולם, שאינה בתורת פדיון, דיש לה קדושת הגוף כיון דראויה להקרבה:

== י ==

'''[לא יחליפנו].''' ואפילו רע בטוב אסור, דאם באת להחליף, פעמים שתהיה סבור מרע טוב ומטוב רע, שאינך יודע מה חולי יש לה או שמא טרפה היא, לכך, לא יחליפנו ולא ימיר אותו, בין שאמר זו חליפי זו, בין שאמר זו תמורת זו, נתפסת זו בתמורה וזו אינה יוצאה לחולין:

== טו ==

'''ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית.''' וכן במעשר שני ובשדה הקדש ובבהמה בעלת מום, וטעמא לפי שדרך ני אדם שמקדיש ופודה הקדשו או מעשר ופודה מעשרו, שהוא מורה היתר ומזלזל לנפשיה ואומר הכל משלי אם אתן כך, לפיכך אמרה תורה שיוסיף חמישית על האומד, אבל בהקדש לא מצינו כתוב שאם הקדיש מטלטלין שצריך להוסיף חומש אם פודן, ולפי שלא הקפיד הכתוב על דמיהם, אמר שמואל: הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל:

== כב ==

'''אשר [לא] משדה אחזתו.''' לרבות קונה שדה מאביו והקדישו ואחר כך מת אביו:

== כד ==

'''לאשר קנהו מאתו''' שדה של קונה אינו יכול להקדיש, אלא מה שקנה ומה שיש לו בו:

== כו ==

'''לא יקדיש איש אתו.''' אינו צריך קדושת הפה, שהרי קדוש הואר מאליו, משפטר את הרחם:

== כז ==

'''ואם בבהמה הטמאה.''' הטמאה ממש, שאם הקדישה לדמיה למזבח או לבדק הבית, ולעיל מיירי בבהמת בעל מום:

== כט ==

'''כל חרם אש יחרם מן האדם.''' כגון עכן שמעל בחרם. ''' לא יפדה''' כגון: [ו]לא תקחו כפר לנפש רצח:

== ל ==

'''לה' הוא.''' איכא למאן דאמר ממון גבוה הוא חוץ לירושלים ואין מקדשין בו את האשה:

== לד ==

'''אשר צוה ה' את משה.''' כדאי השליח לשלחו אל ב"י, כדאי השליח למי שנשתלח אצלו וכדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח. ''' אל בני ישראל.''' זכות ישראל גרמה לו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}