עריכת הדף "בית יוסף/אורח חיים/תרכו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןד|מקום הראוי כיצד|'''מקום''' הראוי כיצד}} שיעשנה תחת אויר השמים דכתיב בסוכות תשבו ודרשינן ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן ברייתא בפ"ק דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ט/ב|ד' ט:]]}} ופריך בגמ' אדרבא בסוכות תרתי משמע אר"נ ברבי יצחק בסכת כתיב: 

{{עוגןד|ואם האילן צילתו|'''ואם''' האילן צילתו}} מרובה מחמתו פסולה בכל ענין וכו' שם שנינו העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית ובגמרא אמר רבא לא שנו אלא באילן שצילתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצילתו כשירה וכי חמתו מרובה מצילתו מאי הוי הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר א"ר פפא בשחבטן פי' רש"י הא קא מצטרף סכך פסול. מחובר סכך פסול הוא. דכתיב באספך מגרנך ומיקבך ממה שאתה מאסף מגרנך עשה סוכתך בפסולת גורן כגון קשין ובפסולת יקב כגון אשכלות ריקנין וזמורות אלמא תלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסוכה להשלים צילתה של סוכה: בשחבטם. השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך הכשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל דבר בטל ברוב וסיים בה הרא"ש וז"ל ומהיכא תיתי למיפסל משום שני סככים ליכא דהא חד סככא היא ולא משום מחובר איכא דהא בטיל ליה ברובא ומיירי שאין בסוכה צילתה מרובה מחמתה אלא מחמת אילן הפסול שמשלימה דאי צילתה מרובה מחמתה בלא אילן לא מיפסלא משום צירוף סכך פסול כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צילתה מרובה מחמתה וכן משמע לשון צירוף להשלים השיעור אבל רבינו אבי"ה כתב בשם ריב"א אם לא חבטן אפילו חמתו של אילן מרובה מצל אילן והסוכה צילתה מרובה מחמתה פסולה שהרי הצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה שאם ינטל סכך הסוכה אכתי איכא מצל האילן ל"ש קדם האילן לסוכה ול"ש קדמה הסוכה לאילן כיון שמונחים ענפי האילן כנגד סכך הכשר ומיהו אם הוא כך שענפי האילן אינן מצלים כנגד הסוכה אלא כנגד האויר שבין סכך הכשר כשר ובצילתה מרובה מחמתה אין צל האילן פוסל הואיל ואינם מכוונין ויש בכשר כשיעור אם ניטל הפסול והפסול חמתו מרובה עכ"ל. ודעת התוס' כפירוש קמא. אבל דעת הר"ן כדעת אבי"ה שכתב וז"ל וכי חמתו מרובה מצילתו מאי הוי וכו' פי' שאע"פ שהסוכה בעצמה צילתה מרובה מחמתה כיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעלה הרי הוא מבטל צל סכך כשר שהוא למטה ממנו שהרי אינו משמש כלום כיון שהעליון מיצל עליו ונמצא שמצטרף סכך פסול של אילן עם סכך כשר שאינו תחת האילן שבשניהם נעשה הסוכה צילתה מרובה מחמתה וראוי שתפסל עד שיהא צל האילן מעט כ"כ דבלאו סכך שתחתיו יהא צילתה של סוכה מרובה מחמתה אבל בלא"ה מיפסלא ל"ש קדם אילן לסוכה ל"ש קדמה סוכה לאילן שלא כדברי קצת מפרשים דאמרי דכל שקדמה סוכה לאילן לא אמריכן בהן דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר מתרץ לה רב פפא בשחבטן כלומר שהשפילן לענפי האילן ועירבן עם הסכך כשר דכל כה"ג כיון שחמתו של אילן מרובה מצלתו מבטל ברובא מאחר שהכל מעורב אבל אילו היה צילתו מרובה מחמתו לא מבטל ברובא כיון שאין הסכך הכשר מועיל בסוכה כלום וכ"כ ה"ה בפ"ה בשם הרמ"ה וכ"כ הגמ"י בשם ראבי"ה וכ' שאע"פ שמדברי רש"י משמע דאם הסוכה צילתה מרובה מחמתה כשירה אפילו אם האילן מיצל כנגד סכך הסוכה אפילו לא חבטן אח"כ חזר בו ופירש גבי סוכה שתחת סוכה דכשהעליונה למעלה אע"פ שהתחתונה צילתה מרובה מחמתה פסולה והמרדכי כתב בשם רש"י ור"ת כפי' קמא ובשם הר"ש מקוצי כפי' בתרא ולהרמב"ם שיטה אחרת בזה אכתבנה בסמוך בס"ד: 

{{עוגןד|ומ"ש רבינו ומפני|'''ומ"ש''' רבינו ומפני}} זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג וכו' כלומר משום דאיכא למיחש לפי' אבי"ה דאילו לפי' קמא מישרא שרי וכמ"ש רש"י על משנה זו שמעי' מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לט"ש אע"פ שסמוכות זו לזו בפחות מג' כיון שחמתן מרובה מצילתן וכתב המרדכי לפי' הר"ש מקוצי יש להחמיר להסיר כל הלט"ש שעל הסוכה אע"פ שחמתה מרובה מצילתה לפי שהן פוסלין כנגדן ומורי הר"פ היה מצוה להשים הערבה עליהן א"נ לזקוף הערבה על הלט"ש דליהוי כמו חבטן עכ"ל: 

{{עוגןד|ומ"ש רבי' וה"ר|'''ומ"ש''' רבי' וה"ר}} יחיאל היה נוהג כשהיה עושה סוכה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים מן הסכך עד הגג כו' כ"כ בהגהת סמ"ק ונראה דהיינו נמי מ"ש בסמוך בשם הר"פ שהיה מצוה לזקוף הערבה על הלט"ש ומיהו יש לתמוה על רבי' שכתב תיקון זה סתם דמשמע דבהכי נפיק י"ח לכל הפירושים ואין הדבר כן דלא הכשיר רש"י בשחבטן אלא כשנתערב הסכך הפסול עם הכשר ואין נראה בעין אבל אם הפסול ניכר לעצמו לא וכ"כ התוספות בפ"ק דסוכה {{ממ|[[תוספות/סוכה/טו/ב|טו:]]}} אהא דפריך תלמודא והא א"א לצמצם וכ"כ סמ"ג ובסוכה שתחת עצים דקים שבגג אי אתיא למיפסלא כדי לחוש לפי' אבי"ה ומש"ה בעינן לתקונה הא אם איתא דפסולה אין תיקון זה מוציא' מידי פסול לדעת כל הני רבוותא ולדעת הרמב"ם נמי פסולה היא כמ"ש בס"ד ותיקון זה דה"ר יחיאל לא מצי לאוקמי אלא לדעת הר"ן שכתב שאם סכך פסול עומד בעצמו וסכך כשר בעצמו עדיף טפי מכשהם מעורבים יחד: 

{{עוגןד|ומ"ש רבי' ונ"ל|'''ומ"ש''' רבי' ונ"ל}} שהוא מותר שאף לדברי הפוסל כי לא ערבם היינו דוקא שצילתה מרובה מחמתה ומ"מ יש אויר בין סכך הכשר וכו' דברים נכונים הם ומבוארים יותר יפה בדברי הר"ן שכתבתי בסמוך שאע"פ שהסוכה בעצמה צילתה מרובה מחמתה כיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעלה הרי מבטל כל סכך כשר שהוא למטה ממנו וראוי שתפסל עד שיהא צל האילן מעט כל כך דבלאו סכך שתחתיו יהא צילת' של סוכה מרובה מחמתה ונ"ל דגם הר"פ וה"ר יחיאל לא היו מצריכין לזקוף קנים מן הסוכה עד הגג אלא היכא דאי מסלקת לסכך שתחת העצים הדקים הוי חמתה מרובה מצילתה אבל אי כד מסלקת הסכך שתחת העצים הדקים אכתי הוי צילתה מרובה מממתה לא היו מצריכים לזקוף קנים ומיהו אפשר שהיו מצריכין לזקוף בכולם משום דגזרינן הא אטו הא: 

{{עוגןד|ומ"ש שבעל העיטור|'''ומ"ש''' שבעל העיטור}} התירו מט"א שאמר שכיון שהסיר הרעפים העצים הנשארים אין עליהן דין סכך פסול דתנן {{ממ|[[בבלי/סוכה/טו/א|טו.]]}} תקרה שאין עליה מעזיבה מפקפק או נוטל אחת מבינתיים לא מייתי ראיה מדתנן ונוטל אחת מבינתיים דההיא בנותן סכך כשר באויר שבין נסר לנסר הוא ונסרים הנשארים לסכך פסול חשבינן להו אלא מדתנן מפקפק מייתי ראיה דכיון דבמפקפק סגי דהיינו שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סוכה ונכשרת הסוכה בסכך זה אלמא סכך כשר הוא אע"פ שכל עוד שלא פקפק פסולה הסוכה מ"מ כיון דלא מיפסיל מצד עצמו אלא משום תעשה ולא מן העשוי לא חשיב סכך פסול והרמב"ם כתב בפ"ה העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית הדלה עליה האילנות ובדיהן וסיכך ע"ג ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה כשרה ואם לא היה הסיכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשוי לשם סוכה עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה וכתב ה"ה מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וכו' ומה שנאמר עלה בגמ' כמש"ל והביא עוד מאי דאמרי' תו בגמרא אי בשחבטן תנינא הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואם הקיסום וסיכך ע"ג פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה ה"ד אילימא בשלא חבטן הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אלא לאו בשחבטן ותירץ אי מהתם הו"א ה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא קמ"ל ע"כ בגמרא וכתב ע"ז לא נזכר סוגיא זו בהלכות אלא שעל המשנה דהדלה עליה כתוב אם היה סיכוך הרבה מהן אוקימנא בשחבטן דאל"ה קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסול' וזה דעת רבי' דהוא מפרש חבטן שהפרידן זה מזה אבל אם היו מעורבין זה בזה אף על פי שהסכך כשר רבה מצטרף זה בזה ופסול וזהו הדין שכתב רבינו בסמוך עירב דבר שמסככין בו וכו' ואם חבטן שר"ל הפרידן צריך שיהא הסיכוך הכשר הרבה מן הפסול ואם היה כמותו בצמצום פסול וזהו שאמר' המשנה או שהיה הסיכוך הרבה מהן ואוקימנא לה בשחבטן וזהו הדין שכתב רבינו סיכך בדבר פסול ודבר כשר וכו' וכל זה כשאין בסכך פסול ביחד ג"ט כמו שיתבאר לפנינו ומ"ש רבינו בכאן הוא סוף המשנה או שקצצן כשרה ובגמרא אמרי' דצריך לנענע וחידש רבינו שאם היה הסכך כשר רבה וקצץ הפסול שא"צ לנענע ודבר פשוט הוא שהרי כיון שהסכך רבה לא היה צריך קציצה אלא חבטן להפרידן זה מזה כמ"ש וכיון שקצצן כ"ש שכשירה ועוד שלא הזכירו נענוע אלא משום תולמ"ה ופשוט הוא זהו דעת רבינו בדברים אלו וכ"כ בהשגות שרבינו מפרש שחבטן שהפרידן זה מזה עכ"ל ה"ה אבל בפירוש המשנה להרמב"ם נראה שהוא מפרש שחבטן היינו שקצצן שכתב אמתניתין דהדלה עליה וכו' אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה בתנאי שיקוץ אותן ואם לא קצצן יצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה עוד אמר או שקצצן כשירה בתנאי שינענע אותן ואז תהיה כשירה וכ"נ ממ"ש בה' סוכה הדלה עליה וכו' ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה ואם לא היה הסכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשום סוכה ולפ"ז מתני' דהדלה עליה הכי מפרשא אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה בלא נענוע כלל וכדאוקימנא לה בשחבטן היינו שקצצן ומאי דקתני או שקצצן פי' או שקצצן כמשפט דהיינו קצצן ונענען אע"פ שאין הסיכוך הרבה מהן כשיר' דאפי' כל הסיכוך מהן נמי כשיר' כיון שקצצן ונענען ומתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וכדאיתמר עליה בגמרא ה"נ מיפרשא דכל שהאילן חמתו מרובה מצילתו מסתמא הסכך פסול מועט מהכשר הלכך אם חבטן דהיינו שקצצן אע"פ שלא נענען כשיר' וכשאילן צילתו מרובה מחמר זו מסתמא הסכך הפסול רבה על הכשר הלכך אפי' חבטן דהיינו שקצצן פסולה משום תעשה ולא מ"ה עד שינענענו אע"פ שכשקוצצן הם מתנענעין ונופלים על הסכך לא מהני משום דבעינן נענוע בידים והשתא נתבארו דברי הרמב"ם שכתב עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה בדבר שאין מסככין בו בלא קצצן ודאי מיירי וה"ג בגמרא ועל חמת' מרובה מצילתה דמשמע דסכך פסול מועט מן הכשר אקשי' הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ואיצטריך ר"פ לאוקמה בשחבטן דהיינו קצצן הא אם לא קצצן פסולה ואפי' הכשר יתר על הפסול: וסמ"ג כתב וז"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יותר על הפסול פסול והא דאמר בפ"ק דסוכ' והא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אר"פ בשחבטן כתב מורי לפני ר"י בשחבטן ונתערבו ולא הוכרו שם דמדאורייתא חד ברובא בטיל אבל אם הוכר סכך פסול לא יבטל וכתב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל כתב הר"ן דהיכא שחבטן וערבן ואיכא רובא סכך כשר ואין האילן צילתו מרובה מחמתו כשרה שלא כדברי הרמב"ם מפני שהוא סובר שהרמב"ם מפרש חבטן כפירש"י ונראה שלא ראה פי' המשנה וכן נראה ג"כ מדברי הסמ"ג דאל"כ מההיא דר"פ ל"ק מידי דעירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בלא קצצן משמע אך קשה דבשלמא אי הוה ס"ל כפי' הרמב"ם שפי' חבטן קצצן ואפ"ה קתני אם היה סיכוך הרבה מהן כשירה היינו דאיכא למידק מינה דעירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע"פ שהכשר יותר על הפסול פסולה אלא השתא דס"ל כפירש"י דפירש חבטן השפילן ועודן מחוברין דאל"כ לא הוה קשיא ליה מההיא דר"פ דאפ"ה קתני אם היה הסיכוך הרבה מהן כשירה מנ"ל למימר הא דעירב דבר שמסככין בו כו' מדאצטריך לאקשויי עליה הא לא אשכחן בשום דוכתא לפסול את הסוכה בעירב סכך הפסול עם הכשר כשהכשר רבה עליו אלא היכא דקאי לחודיה ואינו מעורב יחד עם הסכך הכשר דומיא דהעושה סוכתו תחת האילן כשלא השפילן אבל כשהשפילן ונתערב הסכך הפסול עם הכשר ביחד בטיל ברובא ואדרבה בהדיא קתני במתניתין {{ממ|טו.}} המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח כמותן כשירה ואוקמוה בגמ' במעדיף שהסכך הכשר רבה עליו ומנ"ל לחלק בין סיכך זה לעצמו וזה לעצמו לעירב זה בזה עכ"ל ול"נ דלק"מ דסמ"ג ודאי לא אסיק אדעתי' בחבטן אלא פירש"י ומ"ש עירב דבר שמסככין כו' לשון הרמב"ם העתיק כמנהגו בכמה מקומות והוצרך ליישב לדעתו הא דאר"פ בשחבטן ועוד דמתוך דברי רש"י והתו' יש ללמוד דין זה דעירב דבר שמסככין בו כו' אע"פ שהכשר יתר על הפסול פסול אא"כ אינו ניכר הסכך הפסול ולפי שהרמב"ם כתב סתם לפסול ולא חילק כתב גם הוא סתם ואח"כ כתב שאע"פ שהרמב"ם כתבו סתם ע"כ אית לן למימר דבלא הוכרו מיירי דאל"כ תקשי הא דאוקי ר"פ בשחבטן: 

{{עוגןד|ול"ש אם האילן|'''ול"ש''' אם האילן}} קדם או הסכך קדם דין א' להם אמתני' דהדלה עליה כתב הר"ן מדקתני הדלה ואח"כ סיכך מוכיח ר"ת דדוקא כי האי גוונא דתחלתו בפסול דתו לא מכשרא בסכך כשר אבל כל שתחלתה בכשרות אע"פ שאח"כ הדלה עליה את הגפן תו לא מיפסלא דאל"ה ליתני סיכך ואח"כ הדלה וכ"ש הדלה ואח"כ סיכך ולאו ראיה היא דמתניתין תרתי קתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת או סיכך ע"ג כלומר בין שקדם הסיכוך כדתני הדלה עליה בין שקדם האילן וסיכך עליו: 

{{עוגןד|ואם קצץ האילן|'''ואם''' קצץ האילן}} להכשירו ולהיות הוא עצמו מן הסיכוך כשר משנה {{ממ|[[בבלי/סוכה/יא/א|יא.]]}} כתבתיה בסמוך: 

{{עוגןד|ומ"ש והוא שינענעו|'''ומ"ש''' והוא שינענעו}} לשם עשיית סוכה אבל לא נענעו לא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן שם או שקצצן כשרה וצריך לנענע ואע"ג דאפליגו אמוראי במלתא הא מ"ד קציצתן זו היא עשייתן אסיקנא בקשיא: 

{{עוגןד|ומ"ש רבינו שינענעם|'''ומ"ש''' רבינו שינענעם}} לשם עשיית סוכה לישנא דהרי"ף נקט שכתב וצריך לנענע שיהא נעשה לשם סוכה וכבר כתב בשם הר"ן נ"ל דלשם סוכה דקאמר ודאי ל"ד דלא בעינן סוכה לשמה אלא משום תעשה ולמ"ה אתי' עליה והכי מוכח בגמרא וה"ק דנהי דא"צ לחזור ולסותרה כולה אבל צריך הוא לנענע קצת מה שהיה בתחלה מחובר לאחר שנקצץ ואי לאו פסולה משום תולמ"ה דהכי משמע סוכות תעשה כשאתה עושה אותה תהא ראויה לסוכה ומיהו נענוע קרוב לסתירה בעי שמגביה כל א' לבדו ומניחו וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו וכן כ' רש"י ואין דבריו מובנין לי דנטוע ולבסוף השריש היינו אילן דפסלינן וכן מ"ש דמחובר מעיקרו כשר לסוכה דברים תמוהין הם ונראה שהוא ט"ס וצריך להגיה תלוש ולבסוף חברו: מ"כ סוכה תחת הגג אומרים העולם שאסור לעשות קודם שיסירו הגג מעליה משום תעשה ולמ"ה וה"ר אלחנן פי' דוקא בסוכה ישינה שייך לומר תולמ"ה אבל כה"ג לא וראיה מהא דאמרינן סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה ימעט דהיינו כה"ג ולא אמרינן לסלק הסוכה והסכך קודם שיסיר הגג מעליה עכ"ל. וז"ל א"ח נוכל לומר שאלו העושים סוכתם בתוך הבית ואין מסירין הרעפים עד אחר שסיכך הסוכה שא"צ לנענע הסיכוך אח"כ משום תולמ"ה לפי שהסרת הרעפים ופקפוק הדפין היא המעשה להכשיר הסיכוך הנעשה בפיסול עכ"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:בית יוסף: אורח חיים]]