עריכת הדף "ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פתיחה למנין העונשין/כב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''ועכ"פ ''' מבואר דהלכה למשה מסיני דבלקה ושנה בחייבי כריתות מכניסין אותו לכיפה. ע"כ צ"ל דלא באה אלא לפרש דזהו בכלל עונש כרת דקרא. דאי אפשר שתהיה הלכה בפ"ע. שהרי אין עונשין מיתה בידי אדם מהלכה. אם לא שבאה לפרש דברי תורה. כמש"כ הראשונים ז"ל. ועפ"ז אתי שפיר בפשיטות תמיהת הרמב"ם ז"ל על הבה"ג וסייעתו ז"ל במה שמנו עונשין שבכרת ושבמיתה ביד"ש בחשבון המצות. והרי אין עונשין אלו מסורים אלא לשמים. ומלבד מה שכבר ביארנו בזה לעיל. איכא למימר בפשיטות דנפק"מ לענין הכנסה לכיפה. דהו"ל מיתה המסורה לב"ד כמו כל עונשי מיתות ב"ד. וכדתנן במתניתין שם. ובודאי נראה דגם חייבי כרת דפסח ומילה בכלל הלכה זו. אע"פ שאין בהם אלא עשה. דהרי עיקר טעמא מפרשינן בגמרא שם דכיון דמתחייב כרת. גברא בר קטלא הוא וקרובי הוא דלא מיקרב קטלי'. וכיון דקא מוותר נפשי' מקרבינן לי' לקטלי' עילויה עיי"ש. וא"כ לא שנא כרת דלאו מכרת דעשה. דהרי שם מבואר דעבירות מחזיקות גם בלא מלקות כלל לענין הכנסה לכיפה. ומאי דתנן במתניתין דהתם מי שלקה ושנה וכו'. עכצ"ל דרק לרבותא הוא דנקט הכי. דאע"ג שכבר לקה בכל פעם שעבר וקבל ענשו. מ"מ באיסורי כרת מכניסין אותו לכיפה כשלא לקה אלא משום עבירת לאו. כמו שנתבאר לעיל {{ממ|סי' ט"ו}} עיי"ש. שהרי אפי' בחייבי מיתות ב"ד שלא התרו בהן. דלאו בני מלקות כלל נינהו. מבואר שם דמכניסין אותן בפעם שלישי לכיפה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל {{ממ|פי"ח מהלכות סנהדרין ה"ה}} עיי"ש. וא"כ ע"כ אפי' חייבי כריתות דעשה נמי בכלל. וכן מתבאר מלשון הרמב"ם שם. שכתב וז"ל מי שעבר על איסור כרת או מיתת ב"ד וכו' ולא קבל התראה וכו'. חזר בפעם שלישית וכו' כונסין אותו לכיפה עד שימות עכ"ל עיי"ש ובלח"מ שם. הרי שכולל כל איסורי כרת כולם בדין זה. וגם חייבי עשה בכלל: | '''ועכ"פ ''' מבואר דהלכה למשה מסיני דבלקה ושנה בחייבי כריתות מכניסין אותו לכיפה. ע"כ צ"ל דלא באה אלא לפרש דזהו בכלל עונש כרת דקרא. דאי אפשר שתהיה הלכה בפ"ע. שהרי אין עונשין מיתה בידי אדם מהלכה. אם לא שבאה לפרש דברי תורה. כמש"כ הראשונים ז"ל. ועפ"ז אתי שפיר בפשיטות תמיהת הרמב"ם ז"ל על הבה"ג וסייעתו ז"ל במה שמנו עונשין שבכרת ושבמיתה ביד"ש בחשבון המצות. והרי אין עונשין אלו מסורים אלא לשמים. ומלבד מה שכבר ביארנו בזה לעיל. איכא למימר בפשיטות דנפק"מ לענין הכנסה לכיפה. דהו"ל מיתה המסורה לב"ד כמו כל עונשי מיתות ב"ד. וכדתנן במתניתין שם. ובודאי נראה דגם חייבי כרת דפסח ומילה בכלל הלכה זו. אע"פ שאין בהם אלא עשה. דהרי עיקר טעמא מפרשינן בגמרא שם דכיון דמתחייב כרת. גברא בר קטלא הוא וקרובי הוא דלא מיקרב קטלי'. וכיון דקא מוותר נפשי' מקרבינן לי' לקטלי' עילויה עיי"ש. וא"כ לא שנא כרת דלאו מכרת דעשה. דהרי שם מבואר דעבירות מחזיקות גם בלא מלקות כלל לענין הכנסה לכיפה. ומאי דתנן במתניתין דהתם מי שלקה ושנה וכו'. עכצ"ל דרק לרבותא הוא דנקט הכי. דאע"ג שכבר לקה בכל פעם שעבר וקבל ענשו. מ"מ באיסורי כרת מכניסין אותו לכיפה כשלא לקה אלא משום עבירת לאו. כמו שנתבאר לעיל {{ממ|סי' ט"ו}} עיי"ש. שהרי אפי' בחייבי מיתות ב"ד שלא התרו בהן. דלאו בני מלקות כלל נינהו. מבואר שם דמכניסין אותן בפעם שלישי לכיפה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל {{ממ|פי"ח מהלכות סנהדרין ה"ה}} עיי"ש. וא"כ ע"כ אפי' חייבי כריתות דעשה נמי בכלל. וכן מתבאר מלשון הרמב"ם שם. שכתב וז"ל מי שעבר על איסור כרת או מיתת ב"ד וכו' ולא קבל התראה וכו'. חזר בפעם שלישית וכו' כונסין אותו לכיפה עד שימות עכ"ל עיי"ש ובלח"מ שם. הרי שכולל כל איסורי כרת כולם בדין זה. וגם חייבי עשה בכלל: | ||