עריכת הדף "
ביאור הגר"א/יורה דעה/רסז
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|א}} '''מ"ע כו'. ''' מפורש בתורה: {{עוגןמ|ב}} '''ואינם נימולין כו'. ''' אפי' הנימולין ליום א' וכמש"ל ר"ס רס"ב: {{עוגןמ|ג}} '''לקח א' כו'. ''' גמ' שם והרמב"ם השמיטה דגריס כגירסת השאלתות וכמ"ש רש"י ד"ה ה"ג ותוס' ד"ה כגון כו': {{עוגןמ|ד}} '''כ"ש קנה כו'. ''' גמ' שם וכבר כ' הרמב"ם וש"ע ומקנת כסף נימול כו': {{עוגןמ|ה}} '''ואע"פ שלקח כו'. ''' עבה"ג וכ"ש לגירסא שלנו דאמר זה שפחה וזה עוברה דוקא בשנים: {{עוגןמ|ו}} '''ונתעברה בביתו. ''' שם בגמ': {{עוגןמ|ז}} '''ואם טבלה כו'. ''' ממש"ש ות"ק לא שני ליה כו' ואם איתא שני ליה בכה"ג אבל פשטא דסוגיא לא משמע כן וגם ממ"ש ר"ח אמר ילדה כו' ולכאורה למה לא מפליג ג"כ במקנת כסף אלא ודאי ניחא ליה ג"כ מילתיה דת"ק ועתוס' ד"ה כגון כו' וי"ל דניחא כו' וטעמיה דרבא דראה דר"ח ל"פ אלא ביליד בית והטעם דלת"ק דמפליג בין ע"מ להטבילה או לא וע"כ בשלא טבלה קודם אלא אח"כ ואר"ח לא היא דבשלא טבלה קודם בשניהם נימול לא' כו': {{עוגןמ|ח}} '''חוץ מיליד כו'. ''' שיש שפסקו כת"ק דיחיד ורבים כו' ור' ירמיה ורב משרשיא שקלו וטרו אליביה ויש שפסקו כר' חמא דרב אסי ס"ל כוותיה וכעל הלכות והרז"ה כתבו דספיקא הוא כמאן הלכה וכ"ד הרי"ף וערשב"א ור"נ וכ"כ הרא"ש וטור ול"נ דאפי' אם הלכה כת"ק אפ"ה ספיקא היא אם מחללין את השבת כמש"ש איני והא אתמר כו' ואע"ג דדחינן לה הא בהא תליא היינו לרב אסי אבל אם קי"ל דלא כרב אסי אתי כפשטה ונראה שזהו דעת הרי"ף ורמב"ם: {{עוגןמ|ט}} '''העבד כו'. ''' כמו בגר וכמ"ש ביבמות מ"ח א' ורבנן אמר עולא כשם כו' דלא כרש"י שם מ"ז ב' ד"ה שלא קבלה כו' וערא"ש שם סוף סל"ח אבל דעת הרמב"ן כרש"י והביא ראיה מירושלמי ע"ש ועוד כתב שבפר"א פכ"ט משמע ג"כ כרש"י דתניא שם רי"א כל הגרים הבאים בישראל נימולים בטובתם וברצונם כו' אבל עברים נימולים בטובתן ושלא בטובתן ברצונם ושלא ברצונם כו' וע"ש וברשב"א שם ודעת התוס' כתב הרמב"ן שהוא כדברי הרי"ף ורמב"ם ועתו' שם מ"ח א' ד"ה אלא. תימא דרשב"א כו' משמע דלרבנן ניחא וערא"ש: {{עוגןמ|י}} '''והעבד כו'. ''' כיון דמדעתו דוקא: {{עוגןמ|יא}} '''ודוקא במקום כו'. ''' גמ' שם שלח רבין כו': {{עוגןמ|יב}} '''אם מל כו'. ''' כנ"ל ס"ג וכמ"ש כשם כו': {{עוגןמ|יג}} '''מיהו אם כו'. ''' גמ' שם מתקיף לה ר"פ אימור כו'. וערש"י שם ד"ה אבל עבד כו': {{עוגןמ|יד}} '''עבד כו'. ''' עבה"ג ובירושלמי <small>(פ"ח דיבמות) </small>מצא בתוכה תינוק מושלך הטבילו לשם עבד את מוהלו לשם עבד לשם בן חורין את מוהלו לשם בן חורין כו': {{עוגןמ|טו}} '''כשישתחרר כו'. ''' ממש"ש א' גר וא' כו' ומסיק לענין טבילה. ויש שכ' דא"צ שלשה כמו דא"צ לקבל וראיה ממ"ש בקדושין ס"ב גר נמי לא כו' מתקיף כו' ועתוס' שם ד"ה אלא כו'. רמב"ן ורשב"א. ועתוס' שם ד"ה גר כו' א"נ י"ל כו' וביבמות מ"ה ב' ד"ה מי כו' וי"ל כו' אבל דעת הרמב"ם אינו כן וכמש"ל סי' רס"ח ס"ג ע"ש: {{עוגןמ|טז}} '''עבד עובד כו'. ''' כמש"ש מ"ז ב' בגד: {{עוגןמ|יז}} '''וי"א כו'. ''' ע"ל ס"ס רס"ח בהגה: {{עוגןמ|יח}} '''הלוקח כו'. ''' כגי' רש"י וספרים שלנו שם לפניה אין לאחריה לא א"ר לפניה בין כו' לאחריה כו' אבל הרי"ף גורס בפניה אין שלא בפניה לא א"ר לפניה בין כו' שלא בפניה כו' וכ"כ הרמב"ם והרשב"א בתשובה: {{עוגןמ|יט}} '''ומ"מ כו'. ''' כמ"ש בגטין מ"א א' רשבג"א כו' במאי קמיפלגי במזיק כו' וקי"ל כרשב"ג כמש"ל סס"ח וכ"ש כאן דמשתרשי ליה. רמב"ן ורשב"א: {{עוגןמ|כ}} '''ואם טבלו כו'. ''' גמ' דיבמות שם מ"ו א' א"ל חזו כו': {{עוגןמ|כא}} '''אבל אם כו'. ''' דלא גרע משוכר עדי שקר ברפ"ו דבב"ק. שם: {{עוגןמ|כב}} '''אבל עובד כוכבים כו'. ''' גמ' שם וערש"י שם ד"ה אבל עובד כוכבים כו': {{עוגןמ|כג}} '''בד"א כו'. ''' עתוס' שם ד"ה כי כו' ופשיט דקני גופיה וא"כ א"י להקדים כנ"ל בסעיף שקדם אבל עובדת כוכבים כו': {{עוגןמ|כד}} '''דשמא כו'. ''' בלא"ה אסור כמו בבן בסי' רס"א ס"א בהג"ה אלא דנ"מ בזה כמש"ו ואם עבר כו': {{עוגןמ|כה}} '''צריך כו'. ''' כמ"ש בספ"ג דברכות <small>(כ"ה ב'):</small> {{עוגןמ|כו}} '''וה"מ כו'. ''' ממש"ש ובב"מ ע"ג א"ל ר"פ לרבא חזי כו' א"ל כו' אלמא כה"ג אפי' בזה"ז ומפרש דאינו אלא למעשה ידיו <small>(ועבריטב"א ונ"י ביבמות שם):</small> {{עוגןמ|כז}} '''ומצי האי כו'. ''' זהו אפי' בזמן שהיובל נוהג כמ"ש בפ"ק דקדושין: {{עוגןמ|כח}} '''דמי כו' ויד כו'. ''' כמש"ש <small>(כ' א') </small>ת"ר נמכר כו' נמכר כו': {{עוגןמ|כט}} '''מלך כו'. ''' כמש"ש ומשעבדי כו' ובפי' דהשאלה לאו משום רבית אלא משום עבדות ודעת הראב"ד כפי' תוס' שם <small>(להספרים דגרסי טפי ועמ"ש רבינו בהגהותיו שם): </small> ''' (ליקוט) ה"ז מותר כו'. ''' כגי' שלנו ומשתעבדי בהו טפי וכפירושו לענין שיעבוד יותר מדאי אבל הראב"ד השיגו דלא אתמר אלא לענין רבית שהיה המס עשרה דינר והיו עושים שוה ט"ו דינר וז"ש טפי ופשט דזביני הוא ותוס' מפרשים דאח"כ היו מחזירים להם הכרגא לספרים דל"ג טפי וע"ש בד"ה משתעבדי כו' אבל פי' הרמב"ם א"י להבין דלמאי קמיבעיא ליה וע"ש בפ"ה מהלכות גזילה ובש"ע ח"מ סי' שס"ט סי"א שמפ' לענין דינא דמלכותא (ע"כ): {{עוגןמ|ל}} '''אבל כו'. ''' כמ"ש ובאחיכם בני כו' וכמש"ש ואף אם גופו קנוי מ"מ לא גרע מע"ע דגופו קנוי כמש"ש בקדושין <small>(ט"ז א'):</small> {{עוגןמ|לא}} '''הקונה כו'. ''' כמ"ש ביבמות מ"ח א': {{עוגןמ|לב}} '''וכן עובד כוכבים כו'. ''' שם מ"ו א': {{עוגןמ|לג}} '''או שמכר כו'. ''' כמ"ש בתורה וממשפחתם אשר הולידו כו'. רמב"ם ובת"כ מהם תקנו בניהם ובנותיהם כו' הם עצמם מנין ת"ל אשר הולידו כו': {{עוגןמ|לד}} '''אלא כו'. ''' גמ' שם ור"ל עד שלא טבל ואם טבל לשם ב"ח כמש"ל ס"ט: {{עוגןמ|לה}} '''ובכולם כו'. ''' כריתות ט' א': {{עוגןמ|לו}} '''ולאחר שיטבילנו. ''' ר"ל עם מילה כדין גר: {{עוגןמ|לז}} '''וחייב כו'. ''' ריש חגיגה וש"מ: {{עוגןמ|לח}} '''ובעבר זה כו'. ''' בת"כ לא תרדה בו בפרך כו' שמא תאמר הואיל ואסרת לנו את כל הדברים האלה במה נשתמש ת"ל ועבדך ואמתך מאת הגוים כו': {{עוגןמ|לט}} '''ואע"פ שהדין כו'. ''' כמ"ש בירושלמי והביא רי"ף ורא"ש בפ' החובל ס"ו והג"מ שם ר' יוחנן הוה אכיל קופד ויהיב לעבדו שתי חמר ויהיב לעבדו וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו כו': {{עוגןמ|מ}} '''ולא יבזהו כו'. ''' נדה מ"ז א': {{עוגןמ|מא}} '''ולא ירבה כו' אלא כו'. ''' לשון הרמב"ם וכן הוא מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהם אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו כו' וכמ"ש בב"ר ריש פ' וירא אתתיה דר' יוסי הוה מכחשא עם אמתיה אכחשא קדמה א"ל מפני מה אתה מכחישני לפני שפחתי א"ל לא כך אמר איוב אם אמאס משפט עבדי: {{עוגןמ|מב}} '''מלך כו'. ''' בגטין ל"ח א': {{עוגןמ|מג}} '''וכן כו'. ''' יבמות מ"ו א': {{עוגןמ|מד}} '''אפי' קטנים כו'. ''' רמב"ם ונראה שלמד ממש"ש נימא דלא כרשב"ג אפ"ת כרשב"ג משמע דס"ד דגם זו הברייתא בעבד עברי ואמר קונה את השפחות ע"כ בקטנית כמ"ש בגטין ס"ד ב' וש"מ ואמר ואינו קונה כו': {{עוגןמ|מה}} '''אבל עבדי כו'. ''' כמ"ש ברפ"ז דיבמות: {{עוגןמ|מו}} '''וי"א כו'. ''' שם לימא כתנאי רשבג"א כו' אלא הב"ע כו' וכרבנן. והרי"ף והרמב"ם השמיטו משום דאוקמוהו דכ"ע א"י לומר כו' ולא קי"ל כן אבל תוס' ורא"ש כתבו דאף למסקנא צ"ל כן ועתוס' שם ב' ד"ה ש"מ כו': {{עוגןמ|מז}} '''הקוטע כו'. ''' ירושלמי [הביאו הרי"ף ורא"ש פ' החובל ס"ו] ועתוס' שם ד"ה שבתו כו': {{עוגןמ|מח}} '''והעבר כו' אע"פ כו' והריפוי כו'. ''' גמ' שם: {{עוגןמ|מט}} '''וכ"ש כו'. ''' מתני' בב"ק פ"ז א' ועתוס' דגטין שם ד"ה רפואתו כו' א"נ כו' וכ"כ הרא"ש שם: {{עוגןמ|נ}} '''כל מה כו'. ''' פסחים פ"ח ב' וש"מ: {{עוגןמ|נא}} '''בין שמצא כו'. ''' ב"מ י"ב א': {{עוגןמ|נב}} '''או כו' בין כו'. ''' בקדושין כ"ג א' והקי"ל דגיטו וידו כו' ובגטין מ"ב א' וערש"י שם ד"ה דקרי להו כו' ועמ"ש בהג"ה: {{עוגןמ|נג}} '''או אחר כו'. ''' בקדושין שם וכמש"ו: {{עוגןמ|נד}} '''בין גוף כו'. ''' ר"ל אע"ג דבגמ' שם מדמי אשה ועבר להדדי אין קנין כו' מ"מ ל"ד דבמתנה אחר לאשה אין לבעל אלא פירות כמו בכל נכסי מלוג וכמ"ש בירושלמי פ"ו דכתובות מ"ט אמרו מציאת האשה לבעלה רי"א שלא תהא אשה מברחת זהוב מבעלה ואומרת מציאה מצאתי הגע עצמך שנותן לה אחר במתנה קול יוצא למתנה כו' ואם הבעל נותן לה מתנה אף אין אוכל פירות כמ"ש בפ"ג דב"ב נ"א ב' אבל כאן בשניהם בין גוף בין פירות שלו כמ"ש בגטין מ"ב א' כנ"ל דלא קנה כלל ועתוס' ורא"ש שם: {{עוגןמ|נה}} '''אפי' א"ל כו' אלא כו'. ''' כר"מ אליבא דרב ששת דסוגיא בפסחים שם ובסנהדרין ע"א וש"מ כרב ששת אליבא דרבנן ומ"מ הלכה כר"מ דרב ס"ל כוותיה בנדרים פ"ה וער"נ שם ורא"ש ועתוס' בקדושין כ"ג ב' ד"ה ור"א כו'. ורי"ף והגאונים פסקו כרבנן ואליבא דר"א וטעמייהו משום דהסוגיא בכ"מ כרבנן וגמ' נקט היותר פשוטה תי' דרב ששת אבל הלכה כר"א כשיטתם שדבריו נאמר באחרונה הוא מסקנא וכאן אין נ"מ בזה לדינא ועבה"ג: {{עוגןמ|נו}} '''ולכן כו'. ''' כנ"ל ובגטין כ"ג ב' ובקדושין שם נראין הדברים כו' ובירושלמי הביאו הרא"ש בקדושין שם פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר מאחר לרבו מרבו לעצמו לא מאחר לעצמו מחלוקת ר"מ ורבנן כו' <small>(ועש"ך):</small> {{עוגןמ|נז}} '''בין כו'. ''' כמש"ש בגמ' מנלן דכתיב והתנחלתם כו' אלמא אפי' אחר שהטבילו רבו ושם ר' יהודה הנדאה כו' א"ל לעבדיה כו': {{עוגןמ|נח}} '''ודוקא אלו כו'. ''' דהא נלמד מקרקעות ובקרקעות אין נקנה באכילת פירות ועבה"מ סי' קצ"ב סי"א בהג"ה. רמב"ן ורשב"א ורא"ש אבל הרמב"ם ובע"ה חולקים שם וכמש"ש בש"ע ועמש"ש: ''' (ליקוט) ודוקא כו'. ''' דאל"כ הוי אכילת פירות דאף בקרקע אינו קונה כמ"ש בספ"ג דב"ב <small>(נ"ז א') </small>והרי אכילת פירות כו' ודלא כהרמב"ם הביאו ש"ע בח"מ סי' קצ"ב. רא"ש ור"נ בקדושין שם בשם הרמב"ן ע"ש בר"נ ועח"מ סי' קצ"ו ס"ד ועבה"ג שם (ע"כ): {{עוגןמ|נט}} '''הגביה הרב כו'. ''' כת"ק אבל הרשב"א פסק כר"ש דשמואל ורב אשי קאי כוותיה דס"ל אף במשיכה וכ"ש בהגבהה ועבח"מ סי' קצ"ו ס"ג: ''' (ליקוט) הגביה כו'. ''' עח"מ שם ס"ג ומ"ש בליקוטים שם (ע"כ): {{עוגןמ|ס}} '''או בראשי אברים. ''' שם כ"ד ב': {{עוגןמ|סא}} '''או בשטר. ''' שם במתני': {{עוגןמ|סב}} '''כיצד כו'. ''' שם: {{עוגןמ|סג}} '''או שוה כסף. ''' שם ח' א': {{עוגןמ|סד}} '''וא"צ כו'. ''' שם כ"ג א' ואף לר"מ ואף בע"כ דהא לר"מ חוב הוא לו ואפ"ה ש"ד וכמש"ש ושאני כסף כו' מקני כו' משא"כ בשטר וכמש"ל סמ"א והר"נ כתב שמדברי הרי"ף ורמב"ם נראה דגם בכסף בע"כ לא וכ"כ הרשב"א בשמם וכמ"ש הרי"ף בכסף ע"י אחרים אע"פ שנתנו שלא מדעתו דקי"ל זכות כו' וטעמו דמ"ש אף בע"כ דוקא לר"מ אבל רבנן לא ממש"ש וחכ"א בכסף כו' ע"י אחרים לא מכדי שמענא להו לרבנן כו' אלמא דוקא משום דזכות כו' ובעומד וצווח לא מהני כמ"ש בפ"ח דב"ב קל"ח א'. ועוד ממש"ש א"ה ויערבינהו כו' משמע דכסף ושטר שוין לגמרי לדידהו אבל הרשב"א ורא"ש כתבו דרבנן ל"פ בזה אר"מ ואף בע"כ כנ"ל וערשב"א שם: {{עוגןמ|סה}} '''אם רצה כו'. ''' דדעת הרב ודאי בעינן ועתוס' דגטין מ"ם ב' סד"ה וכתיב: ''' (ליקוט) אם רצה כו'. ''' במכילתא פ' משפטים ר' ישמעאל אומר עבד כנעני אין לו פדיון לעולם ואינו יוצא אלא לרצון רבו שנאמר והתנחלתם אותם לפי דרכנו למדנו שעבד כנעני כשדה אחוזה לעולם אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שינו וסימא את עינו או אחד מכל ראשי האברים גלוים ה"ז קונה עצמו וז"ש בסכ"ז וכופין כו' ומשמע אפי' אינו מתכוין לאבר כל שמתכוין לעבד כמ"ש רבו רודהו וז"ש הרמב"ם וש"ע בסל"ו לפיכך כו' דוקא לבהמה וכ' שהרי לא ידע דבר כו' אבל אם ידע מהעובר שם לא ומ"ש טוש"ע אבל אם כו' שהרי כיון לאבר ל"ד אלא לעבד והטור נמשך אחר תוס' שס"ל כן וע"ש בד"ה מיבעי כו' ולשון הרמב"ם הרי נתכוין לנגוע באיברי העבד כו' ור"ל בא' מאיבריו אע"ג שלא כיון לאבר (ע"כ): {{עוגןמ|סו}} '''ואם לא רצה כו'. ''' כמש"ש ורבנן סברי לדידיה נמי כו': {{עוגןמ|סז}} '''וי"א כו'. ''' גטין ל"ט ב' ועתוס' שם אבל ר"ח פי' שם בע"א וערא"ש שם וכ"כ הרשב"א משמו שם: ''' (ליקוט) וי"א כו'. ''' אבל הרשב"א חולק ע"ז מדל"ק בקדושין שם ג"כ אסיפא תנא אף בחליפין וכ"כ בגטין שם בשם ר"ח וכתב בשם הרמב"ן דלדברי ר"ח מש"ש בגטין לא עשה ולא כלום ר"ל להוציא מידי שיעבוד דבחליפין יצא מדי שיעבוד אבל צריך גט שחרור וכ"כ הר"ח בהדיא ובתוס' דחו ג"כ הא דגטין די"ל דשם היה בתורת דמים וכ"ד הרמב"ם אלא שהתוס' חזרו לומר כסברא ראשונה דקונה א"ע בחליפין מהא דריש קדושין מניינא כו' כמש"ש בגטין בד"ה משום כו' עכ"ל הרשב"א שם (ע"כ): {{עוגןמ|סח}} '''וצריך כו'. ''' עבה"ג ואע"ג דאמרינן שם המכריעין כו' אמרינן בפ"ג דשבת <small>(מ' א' ועתוס' שם ד"ה דלמא וברשב"א שם ובתוס' דמנחות ל"א ב') </small>דדוקא במתני' הלכה כמכריע ולא בברייתא. הרי"ף וש"פ ועתוס' שם א' ד"ה תנא כו' וכ"ה בירושלמי שם הביאו הרשב"א שם וערא"ש: ''' (ליקוט) וצריך גט שחרור. ''' דהלכה כר"ע מחבירו דר"ט חבירו היה כמ"ש בפ' הכותב (כתובות פ"ד ב') במסקנא ואין הלכה כהמכריעין דלא אמרו הלכה כמכריע אלא במתני' כמ"ש בפ"ג דשבת. הרי"ף וכ"כ הרא"ש ור"נ וכ' ועוד דלא מקרי הכרעה אלא אם הזכירו בדבריהם שראוי לחלק ביניהם כההיא דהתם שהזכירו בדבריהם חמין וצונן וכן ההיא דקולי מטלניות שהזכירו מגוד ודלת והוא כדברי תוס' דשבת מ' א' ד"ה הלכה כו' ועתוס' שם כ"ט א' ד"ה בין כו' וכן סתם מתני' כר"ע כמ"ש תוס' וכמש"ש וכ"ה בירושלמי ולמה לא תנינן ויוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרין א"ר יוחנן בר מרי מפני המחלוקת אית תניי תני צריך גט שחרור ואית תניי תני א"צ גט שחרור והביאו הרשב"א ור"נ וכתב הר"נ והאידנא אף למ"ד שא"צ גט שחרור מודה שצריך דהא בעינן לפני ב"ד סמוכין דהא מדין קנס הוא כמ"ש בפ' מרובה <small>(ע"ד ע"ה) </small>דפטור בהודה בעצמו ואמר שם דבהעמדת ב"ד הוא יוצא לחירות ולא משעת חבלה אלא דכופין אותו האידנא לשחררו כמ"ש בס"מ (ע"כ): {{עוגןמ|סט}} '''וכופין כו'. ''' פשוט וע' בגטין מ"ב ב' איבעיא להו כו' ת"ש כו' ת"ש כו': {{עוגןמ|ע}} '''סרסו כו'. ''' הרא"ש דבכה"ג ודאי לכ"ע הוי מום שבגלוי וערש"י שם ב' ד"ה נתוק כו': {{עוגןמ|עא}} '''אבל אם כו'. ''' כת"ק. הרמב"ם והיינו כראב"י שם ב' אבל בפ"ז מהב"מ פסק כר' יהודה <small>(עמ"ש בא"ע סי' ה' סי"א):</small> {{עוגןמ|עב}} '''וה"ה כו'. ''' נלמד מהנ"ל וכמש"ש מ"ט כו' ותנא תונא כו': {{עוגןמ|עג}} '''בכל אלו כו'. ''' כמש"ש ורבנן האי ושחתה כו': {{עוגןמ|עד}} '''לפיכך כו'. ''' ר"ל דלא כרבא בספ"ב דב"ק דסוגיא דקדושין פליג עליה ואפי' זרק בכוונה כל שלא נתכוין לעבד ודעת תוס' דל"פ וע"ש בד"ה מיבעי כו' וכן בב"ק שם וכ"כ הרמב"ן. ושיטה אחרת לראב"ד ורשב"א וערשב"א: {{עוגןמ|עה}} '''מי כו'. ''' כר"א דאמימר ס"ל כוותיה ועבה"ג אלא דבב"ב נ' א' משמע דלא קי"ל כאמימר ולא כר"א ועבא"ע סי' צ' סט"ז <small>(וע"ש בליקוט) </small>ועלח"מ: {{עוגןמ|עו}} '''עבדי צ"ב כו'. ''' יבמות ס"ז ב' ועמ"ש בא"ח סי' רמ"ו ס"ד: {{עוגןמ|עז}} '''ושל כו'. ''' פלוגתא דתנאי בב"ק פ"ט ב' ולאוקימתא קמייתא ל"פ ולאוקימתא מציעתא הא קי"ל בסוף נדרים דאלמוהו לשיעבודא דבעל וכ"ש לאוקימתא אחרונה דכ"ע ל"ל כו' ואנן קי"ל כתקנת אושא: {{עוגןמ|עח}} '''יציאת כו'. ''' כמ"ש בספ"ק דב"ק ובספ"ג דכתובות ואיתפיס כו' ועבד תפוס בעצמו: {{עוגןמ|עט}} '''ויש מי כו'. ''' כמ"ש הרי"ף בפ"ח דב"ק וכמ"ש בח"מ סוף ס"א: {{עוגןמ|פ}} '''וה"ה כו'. ''' ר"ל אם יש עדים אע"ג דהודה מעיקרא וקי"ל בב"ק ע"ד ע"ה דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור בעינן הודאה בב"ד מומחים שדנין דיני קנסות במש"ש שאני ר"ג דלא בפני כו' וליכא האידנא ב"ד מומחין וערא"ש ספ"ק דב"ק אבל בהודאתו בלבד בלא עדים אין חיוב בקנס כלל ולא יצא לחירות כמש"ש שכבר אין לך עדים ואע"ג דלא בפני ב"ד אודי ולא היה יכול להוציא לחירות ע"י הודאתו בפני שנים או שלשה שאינן סמוכין ובירושלמי ספ"ג דכתובות מהו שיאמרו לו צא ידי שמים נשמעינה מן הדא מעשה בר"ג שהפיל שינו של טבי עבדו אתי לגבי רבי יהושע א"ל טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו א"ל מה בידך ואין קנסות אלא בב"ד ובעדים ויאמרו לו צא ידי שמים הדא אמרה שאין אומרים לו צא ידי שמים [וכ"כ הרשב"א בב"ק שם ומשמע שם דאף ע"י עדים אינו חייב אף לצאת י"ש ממש"ש דה"ה לאבק רבית ע"ש] ועח"מ סי' פ"ז סכ"ו וכ"כ ש"ך ע"ש: {{עוגןמ|פא}} '''כיצד בשטר כו'. ''' כמ"ש <small>(קדושין ט' א' כ"ו א' וש"מ) </small>באשה ובמכירה: {{עוגןמ|פב}} '''הרי כו'. ''' עבה"ג: {{עוגןמ|פג}} '''או לאחר כו'. ''' דקי"ל כחכמים שם ובספ"ק דגטין: {{עוגןמ|פד}} '''ואם מוחה כו'. ''' דאינו אלא משום דזכות כו' וכמש"ל סכ"ו: ''' (ליקוט) ואם מוחה בידו כו'. ''' כ"כ הרא"ש שם וכ"ה בתוס' שם בד"ה מהו שיעשה כו' וכ"כ הר"נ שם וכ"כ הרשב"א שם בשם הרמב"ן וכ"ש בפ' יש נוחלין <small>(קל"ח א') </small>אבל הרשב"א שם מפקפק בדבר זה וכתב שדעתו שאפי' בע"כ ממש ולא דמי לממון דאינו מועיל ועוד טעמים אחרים ע"ש בארוכה (ע"כ): {{עוגןמ|פה}} '''מסר כו' וי"א כו'. ''' עברא"ש פ' בתרא דגטין ס"ד: {{עוגןמ|פו}} '''בששה כו'. ''' שם ט' ת"ר בשלשה כו' והאיכא מחובר כו' ותו כו': {{עוגןמ|פז}} '''ואין חותמין כו'. ''' שם י' ב' וגמ' לא חשיב דהוא בכלל דכשרים בעד כו' אלא שהרמב"ם לא כתב דישראל חתים לבסוף וכתב סתם שיהיה כותי חבר כמ"ש בסמ"ז לפיכך אינו בכלל: {{עוגןמ|פח}} '''כל שטר כו'. ''' ע"ל סי' ב' ס"ט מש"ש: {{עוגןמ|פט}} '''ובזה"ז כו'. ''' פ"ק דחולין <small>(ו' א'):</small> {{עוגןמ|צ}} '''שהצדוקים כו'. ''' ערש"י בספ"ק דעבודת כוכבים כ"א ב' ד"ה כותי כו': {{עוגןמ|צא}} '''בגט אשה כו'. ''' שם כ"א ב': {{עוגןמ|צב}} '''ובגט כו'. ''' כנ"ל סמ"ה: {{עוגןמ|צג}} '''שהמביא כו'. ''' מתני' שם ב' א': {{עוגןמ|צד}} '''ובח"ל כו'. ''' כרבא שם בגמ' דאמר משום עדים כו': {{עוגןמ|צה}} '''ואם בא כו'. ''' כמש"ש ו' ב' ואי עבדית כו' ועבא"ע ר"ס קמ"ב: {{עוגןמ|צו}} '''כשם שהאשה כו'. ''' כמש"ש כ"ד א' אשה מכי כו': {{עוגןמ|צז}} '''כך העבד כו'. ''' שם ח' ב' ת"ר עבד כו': {{עוגןמ|צח}} '''וכשם כו'. ''' במתני' כ"ג ב' וכאוקימתא דגמ' שם: {{עוגןמ|צט}} '''כן העבד. ''' כנ"ל סמ"ה א' גיטי נשים וא' כו'. ששוין בכל דיני מוליך ומביא וז"ש בסנ"ד כל הכשר כו'. ול"ק כל הפסול משום עבד דפסול לקבל בגט כמש"ש ובשיחרור מקבל כמ"ש בסנ"ה העבד כו': {{עוגןמ|ק}} '''בין קרקע כו'. ''' ב"ב ק"נ א' ב': {{עוגןמ|קא}} '''בין פירש כו'. ''' ערש"י בגטין ט' א' ד"ה עד שיאמר כו' וכ"ש לפי' תוס' שם ד"ה לעולם: {{עוגןמ|קב}} '''בין היו כו'. ''' תוס' ד"ה הנ"ל וע"ש בשם תוספתא רש"א כו' אמר כו' אלמא דלת"ק אפי' בכה"ג שפירש השיור ואין לו נכסים אחרים אפ"ה לא יצא לחירות וערא"ש שם: {{עוגןמ|קג}} '''ואפי' כתב כו'. ''' רמב"ם וכפי' הרי"ף מש"ש משום דלאו כרות כו' כתב הרי"ף משום דאית ליה לרביה זכותא בגיטא וכגון זה אינו גט כריתות דבעינן דליהוי גיטא דחירותא כולא לעבדא כו' אבל לפי' תוס' משום שיש שיור בדיבור שמשתחרר בו בכה"ג יצא לחירות. ר"נ. וכ"פ שם הרא"ש וכ"כ שם רש"י בד"ה התם. לפירושו: {{עוגןמ|קד}} '''אבל אם כו'. ''' שם ומי איכא כו' וערש"י שם ד"ה צאי כו': {{עוגןמ|קה}} '''ונתן לאדם כו'. ''' ערש"י שם ד"ה הא דאמר כו' וכמש"ש בגמ' ואב"א כו' ועש"ך: {{עוגןמ|קו}} '''ובעוד כו' ואם המיתו כו'. ''' תו' מ"ב א' ד"ה יום כו': {{עוגןמ|קז}} '''בד"א כו'. ''' שם מ"ג ב' וספ"ו דיבמות: {{עוגןמ|קח}} '''ואם הכה אדם כו'. ''' שם מ"ב א' ב' נגחו כו' ועתוס' ד"ה יום כו': {{עוגןמ|קט}} '''ופטור מחצי כופר. ''' שם מ"ג א' איבעיא כו' אא"ר ראוי כו'. וז"ש למעלה ולא כופר וכן בחצי שפחה דג"כ היא בספק מקודשת כמ"ש בא"ע ס"ס מ"ד ומיהו בעבד גם קנס אין לו כנ"ל בש"ע משום משנה אחרונה: {{עוגןמ|קי}} '''עבד כו'. ''' מתני' וכדאוקמה רבינא שם ושם מ' א' וכמש"ו: {{עוגןמ|קיא}} '''אין ב"ד כו'. ''' דלהכי מקרקש כו' וערא"ש שם וכן פיר"ת ז"ל כו': {{עוגןמ|קיב}} '''ודוקא כה"ג כו'. ''' ממש"ש הוא עשה כו' ועתוס' מ"ב א' ד"ה יום כו' ומיהו נ"מ כו': {{עוגןמ|קיג}} '''גר כו'. ''' עתוס' שם ל"ט א' ד"ה הלכה כו' וכמ"ש בקדושין כ"ג א' וכגי' הרי"ף והרא"ש והגאונים שם וכאבא שאול כו' ועתוס' שם: {{עוגןמ|קיד}} '''אין להם כו'. ''' עתוס' בגטין שם ד"ה קטנים כו': {{עוגןמ|קטו}} '''ואם לא כו'. ''' דדמי להא דאמימר כו' ובזה כ"ע מודי דיורש ליכא: {{עוגןמ|קטז}} '''וברח. ''' טור וכמש"ש תנן רשבג"א כו' א"ל רבא טעמא כו' והיינו לשיטתו שפסק כרשב"ג אבל הרמב"ם וש"ע פסקו כת"ק וכמ"ש בסעיף ס"ז לכן השמיטו וכתבו ובא: {{עוגןמ|קיז}} '''עבד כו'. ''' כת"ק וכמ"ש הרי"ף בפ' בתרא דב"ב דלאו בכ"מ הלכה כרשב"ג במתני' וכמ"ש בס"פ המדיר דאמוראי נינהו כו': {{עוגןמ|קיח}} '''הפודה אותו כו'. ''' תוספתא עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו לשם ב"ח לא ישתעבד רשב"ג אומר בין כך ובין כך ישתעבד ורבו נותן דמיו והך תוספתא לפני ייאוש כאביי ומ"מ ילפינן מינה דכל שמשתעבד לרבו ראשון נוטל דמיו ואפי' לשם ב"ח כמו לרשב"ג והרמב"ם וש"ע כתבו ואם כו' משום דבגמ' קאמר אביי לעולם כו' לשום ב"ה כו' לרבו שני לא דהא לשום ב"ח פרקיה אלמא בלא טעמא דלפני ייאוש הוא אין מגיע לו על העבד כלום ובזה מתורץ קושית תוס' שם ד"ה לעולם כו' ה"ה כו' דקמ"ל דאינו נותן דמים אף לרשב"ג דרשב"ג ל"פ אלא בטעמא דלמא ממנעי כו' ואמר כשם כו' ואי משום דלפני ייאוש היה נותן דמים וה"ה לדידן שהוא כרשב"ג לאביי: {{עוגןמ|קיט}} '''עבד כו'. ''' כאוקימתא דרב: {{עוגןמ|קכ}} '''וצריך כו'. ''' כרשב"ג כמש"ש במאי קמיפלגי כו' ובב"ק ל"ג ב' זאת אומרת כו' הא נמי רבה אמרה כו' מ"ד כו' וקי"ל דלא כרבה כמש"ש צ"ח ב' וכ"ש דמזיק כו' ועתוס' דגטין שם ד"ה במזיק כו': {{עוגןמ|קכא}} '''ישראל כו'. ''' מכילתא פ' משפטים ר' נתן אומר אין ת"ל וילדה לו אלא לרבות הרב שבא על שפחתו שוולדיה עבדים: {{עוגןמ|קכב}} '''וי"א כו'. ''' ממ"ש בגטין מ' א' ומי איכא כו' וכמ"ש בס"ע ועמ"ש בא"ה סי' ט"ו ס"י: {{עוגןמ|קכג}} '''ויש מי כו'. ''' הרי"ף בפ"ב דיבמות כתב דמספקא לן כו': {{עוגןמ|קכד}} '''וכ"ש כו'. ''' שם ומי איכא כו' וערש"י שם ד"ה צאי כו': {{עוגןמ|קכה}} '''או שא"ל רבו כו'. ''' רמב"ם ורא"ש ונלמד מהנ"ל וכמש"ו וכן כל כו': {{עוגןמ|קכו}} '''וכופין כו'. ''' שם אר"א אמר רבי עבד שנשא כו' יצא לחירות ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט שחרור. כ"ה גירסת הרי"ף ורא"ש ורמב"ם: {{עוגןמ|קכז}} '''או שנשא כו'. ''' שם כדאמר כו' ה"נ כשרבו כו': {{עוגןמ|קכח}} '''אסור כו'. ''' כתובות כ"ח א': {{עוגןמ|קכט}} '''ואם כו'. ''' שם: {{עוגןמ|קל}} '''יש כו'. ''' כמ"ש בפירושו שם במתני' אבל הראב"ד פי' כפי' רש"י ותוס' שם דמ"ש יצא לחירות ר"ל אם יצא כו': {{עוגןמ|קלא}} '''המשחרר כו'. ''' למד הרמב"ם שם מסעיף שקדם ולשון הרמב"ם מכאן אתה למד כו': {{עוגןמ|קלב}} '''וה"מ כו'. ''' רש"י שם ד"ה אמר כו': {{עוגןמ|קלג}} '''ואפי' כו'. ''' כמ"ש בסע"ה: {{עוגןמ|קלד}} '''וכופין כו'. ''' כנ"ל סעיף ס"ח וס"ע וכמש"ש במתני' וגמ' שמא ימצאנו בשוק כו': {{עוגןמ|קלה}} '''ואם חזר כו'. ''' דבהכי מיירי ששניהם חזרו בהם דאם עומדים בדיבורים מאי קמ"ל דמאן תבע. שם: {{עוגןמ|קלו}} '''אמר כו' אבל כו'. ''' ערש"י שם ט' ב' ד"ה לא יתנו כו'. וכ"כ הרי"ף והקשו עליו הרא"ש ור"נ וש"פ מהא דאמרינן בפ"ק דקדושין כשטר ע"י אחרים כו' ותי' הרמב"ם כאן דבאמר זכה לי יצא כו' ובכה"ג ההיא דקדושין ואע"ג דשם י"א ב' וא"ת משנתינו כל כו' לענין זה דוקא שא"י לחזור בו לחוד הוא כזכו: {{עוגןמ|קלז}} '''וי"א כו'. ''' עתוס' שם ד"ה לא כו' ושם י"ג א' ד"ה האומר כו' וז"ש דאם נתן כו' גט זה כו': {{עוגןמ|קלח}} '''מי שצוה כו'. ''' כמש"ש דרב דימי טעותא היא וגירסת הרי"ף שם נכונה דגריס שם אלא כי אתא רב שמואל כו' ופי' א"ל ר"א ורב אסי פי' לפני רב דימי ול"ג רבי אי כו' אלא אי אתה כו' וזהו שפשוט שם דרב דימי טעותא היא: {{עוגןמ|קלט}} '''ואסור כו'. ''' רמב"ם וכמ"ש רב שמואל כו' וכ"ש באל ישתעבדו בה וטעותא היא במ"ש כופין דמפסיד וולדות וז"ש אי אתה כו' משמע דוקא משום זה: {{עוגןמ|קמ}} '''ואין כו'. ''' כן פי' הרי"ף שם: {{עוגןמ|קמא}} '''ואין כו'. ''' דהלוקח לא יעשה צוואת אביהם ובמכירתם עוברים על צוואתו: {{עוגןמ|קמב}} '''ואם צוה כו'. ''' שם א"ל אנא כרב דימי כו' הא אמרה כו': {{עוגןמ|קמג}} '''וכן שפחה כו'. ''' כרבינא שם: {{עוגןמ|קמד}} '''קונסין כו'. ''' כלישנא בתרא: {{עוגןמ|קמה}} '''וקנס כו'. ''' הרי"ף. והרא"ש ומרדכי חלקו עליו ועבח"מ סי' א' ס"ה בהג"ה: {{עוגןמ|קמו}} '''לוה כו'. ''' מ"ג ב' ועתוס' שם ד"ה הא כו': {{עוגןמ|קמז}} '''ואם לא כו'. ''' שם מ"ד ואב"א כו' ועתו' שם ד"ה בשלוה כו': {{עוגןמ|קמח}} '''אבל אם כו' או כו'. ''' שם ת"ר כו': {{עוגןמ|קמט}} '''מכרו כו'. ''' שם גופא א"ר כו' ועתוס' שם ד"ה המוכר כו': {{עוגןמ|קנ}} '''מכרו ע"ת כו'. ''' שם כולם בעיא דלא איפשיטא והשמיט כותי וכתב במקומו צדוקי כנ"ל סמ"ז: {{עוגןמ|קנא}} '''ואזלינן לקולא דאיסורא כו'. ''' טור ור"ל דאע"ג שברח ובספיקא דממונא אזלינן לקולא של המוחזק והעבד מוחזק כעצמו מ"מ כיון דמדינא לא יצא לחירות אלא דקנסינן ליה וכיון דהוא דרבנן לא קנסינן ליה מספק: {{עוגןמ|קנב}} '''דאיסורא דרבנן. ''' כמש"ש את"ל כו'. {{עוגןמ|קנג}} '''וי"א כו'. ''' ר"ל לא מיבעיא אם ברח אלא אפי' בכה"ג וכשיטתו דתפיסה מהני בספק. והראב"ד חלק עליו כאן ועש"ך ודבריו אינן מובנים מ"ש דלהכי כתב בלשון י"א כו' הלא סברא ראשונה פליג ע"ז ועוד שהרי הרב פוסק בכ"מ דתפיסה לא מהני וכמש"ל ר"ס שט"ו ובח"מ בכמה מקומות וכדעת החולקים על הרמב"ם: {{עוגןמ|קנד}} '''שמל כו'. ''' דבלא מל בלא"ה אין איסור כמ"ש רש"י במתני' מ"ג ד"ה יצא כו' וכמ"ש בגמ' מ"ד א' שאני עבדא כו': {{עוגןמ|קנה}} '''או לעכו. ''' שם: {{עוגןמ|קנו}} '''וכופין את כו'. ''' מ"ד ב' ת"ר כו': {{עוגןמ|קנז}} '''ומפסיד כו'. ''' שם א"ר ענן כו': {{עוגןמ|קנח}} '''ואפי' כו'. ''' עתוס' שם ד"ה לח"ל כו': {{עוגןמ|קנט}} '''ודין זה כו'. ''' וכ"כ הרמב"ם וש"ע בספ"ד ע"ש: {{עוגןמ|קס}} '''וכופין כו'. ''' שם אלא יצא כו' כופין אותו כו': {{עוגןמ|קסא}} '''ודין זה כו'. ''' ממש"ש ת"ר לעולם ידור כו' והיינו בזה"ז ודלא כר' חיים כתוס' שם ד"ה הוא אומר כו': {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/ביאור הגר"א
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ביאור הגר"א
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/הלכה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/מורה צדק - בציעת הפת
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:על התורה טושע
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קיים מפרשי יורה דעה
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע שו"ע
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף