עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רלד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''כ"ז כו' או נערה. ''' מתני' בפ"ה דנדה מ"ז א':

{{עוגןמ|ב}} '''בגרה. ''' שם ומתני' פ"י דנדרים ע' א':

{{עוגןמ|ג}} '''או נשאת. ''' מתני' בפ"ד דכתובות מ"ח וע"ש מ"ט א' דתדר"י כו' ופשוט בכמה מקומות ועיקרה בספרי ואם היו תהיה לאיש כו' לא בא הכתוב לחלוק אלא רשותו שכ"ז שהיא בבית אביה אביה ובעלה מפירין נדריה ניסת אין אביה מפר נדריה:

{{עוגןמ|ד}} '''משתכנס לחופה. ''' מתני' בנדרים ע"ג ב' וער"ג שם ד"ה עד שתכנס כו' וע"ש בגמ':

{{עוגןמ|ה}} '''עד שתתגרש. ''' מפורש בתורה ונדר אלמנה כו':

{{עוגןמ|ו}} '''וכן כל כו'. ''' אפי' בשניות תניא בתוספתא פ"ב דיבמות דאין מיפר נדריה <small>(וברישא שם תניא בעריות):</small>

{{עוגןמ|ז}} '''נשאת כו'. ''' <small>(בתוספתא שם) </small>ספרי ונדר אלמנה וגרושה כו' או אפי' נתאלמנה מזה וניסת לזה קורא אני עליו ונדר אלמנה וגרושה לפי שמצינו באלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה ת"ל ואם בית אישה נדרה מכל מקום וט"ס אלו ב' תיבות לפי שמצינו וצ"ל ומצינו או צ"ל כגון וכ"ה כספרי זוטא אשה כו' מת"ל בכל הפרשה לרבות אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה ולממזר ולכותי ולחלל וקלות הן משניות כמו בכתובה ופירות ובלאות כמ"ש בפ"ט דיבמות פ"ד פ"ה <small>(ועתוס' דיבמות פ"ט ב' סד"ה כיון):</small>

{{עוגןמ|ח}} '''משתתארס כו'. ''' אין כו' ולא כו'. רפ"י דנדרים:

{{עוגןמ|ט}} '''עד כו' אפי' כו'. ''' שם ע"ג במתני' וגמ':

{{עוגןמ|י}} '''ואפי' נדרים כו'. ''' גמ' שם ס"ז ב' ומיניה ארוס כו':

{{עוגןמ|יא}} '''ואם הפר כו'. ''' שם רפ"י ס"ז א':

{{עוגןמ|יב}} '''ומיהו חלקו כו'. ''' שם ס"ח ס"ט:

{{עוגןמ|יג}} '''וצריך שישמעו כו'. ''' כתב סמ"ג דכ"מ שם ע"ב א' בשלא שמע ארוס ושמע האב דבו ביום כו' ודבריו צ"ע וכבר דחאו לח"מ ע"ש אבל לכאורה משמע שם ס"ח א' או ששמע והפר ומת כו' משמע הא ביום שלאחריו לא כיון שאם היה חי לא היה יכול להפר האב ה"נ לאחר מיתתו אבל הר"נ דחאה שם ע"ש בד"ה ת"ש כו' וכן גורס הרא"ש שם בפסקיו או שמע ושתק ומת בו ביום כו' וכתב שם ומיפר האב ביום שמועה וא"צ כו' וכ"ה ברמב"ם ג"כ בפי"א הלכה ט"ז או ששמע גם הארוס והפר או ששתק ומת בו ביום ומיהו מזה אין ראיה להיפך דשאני התם שמת הארוס ונתרוקנה רשות לאב וכ"כ לח"מ. אלא הרמב"ם למד מן המקראות כמש"ש שנאמר ואם הניא אביה אותה ביום שמעו ואם היו תהיה לאיש כו' ביום שמעו הא למדת שאחר שהפר האב ושמע הארוס ה"ז מפר ביום שמוע האב וה"ה אם שמע הארוס והפר כו' ופי' פשטא דמקראות אלו שביום שמעו קאי שישמעו שניהם ביום א' ולא פי' על יום שמעו משום דקשיא ליה הספרי דתניא שם ואם הניא אביה כו' לימד בבעל שעשה שמיעה וחרישה ביום נדר להקם באב מנין כו' ת"ל אלה החקים כו' מקיש האב לבעל כו' ואע"ג דבאב גופיה כתיב ואם הניא אביה אותה ביום שמעו וכן אמר שם בספרי ואם ביום שמוע אישה יניא אותה כו' לימד בבעל שעשה שמיעה וחרישה ביום נדר ולא למד מהמקרא הראשון ושמע אישת ביום שמעו וזה שהביא הרמב"ם במקום זה ראיה מהמקראות:

{{עוגןמ|יד}} '''וי"א כו'. ''' כ"כ הטור בשם הרמב"ן וכתב והכי מסתבר ומ"ש הב"י שכ"כ הרא"ש ל"נ כמש"ל וכן דחאה לח"מ כנ"ל ולכן לא הביאו הטור בשם אביו:

{{עוגןמ|טו}} '''ואם נתארסה כו'. ''' מתני' וגמ' פ"ט ב':

{{עוגןמ|טז}} '''אם קיים כו'. ''' דבריו תמוהין דבגמרא לא קאמר אלא אם הפר א' מהן בתחלה שהפסיק בין ההפרות הקמה וער"נ ורא"ש שם ודברי ש"ע מועתקין מדברי הטור והטור קאי אמ"ש למעלה ואם הפר א' בלא ב' לא הותר כו' ואם קיים כו' וכן הרמב"ם כתב בפי"ג שקיים לה והפר האחר ואח"כ נשאל והיתה גירסתו בגמ' להיפך דקיים א' והפר א' מהן וחזר המקיים כו' וגירסתו נכונה דלגירסא שלנו ל"ל וחזר המקיים הא בדידיה קמשתעי:

{{עוגןמ|יז}} '''א"י להפר כו'. ''' כדברי הרמב"ם הביאו הר"נ שם ד"ה וחזר וכן הסכים הרא"ש שם בפי' ובפסקיו:

{{עוגןמ|יח}} '''שומרת כו'. ''' ער"נ שם ע"ה א' ד"ה כשם כו':

{{עוגןמ|יט}} '''הלך כו'. ''' גמ' פ"ט א' זה הכלל כו':

{{עוגןמ|כ}} '''מסרה האב כו'. ''' שם לאתויי מסר כו' וער"נ שם וכן בכתובות מ"ט א' דתדר"י כו' כיון שיצאתה כו':

{{עוגןמ|כא}} '''וי"א כו'. ''' טור וכ"כ רש"י בכתובות שם מ"ח ב' ד"ה שמואל כו' וע"ש ד"ה תיובתא כו' אבל תוס' שם ד"ה ושמואל חולקין עליו וכן משמע שם מ"ט א' דוקא שנתארמלה כו' וכן משמע שם בנדרים לפי' הר"נ שם ד"ה זה הכלל דה"ל הך מסירה כו' אבל כו' וכ"ה ברמב"ם פי"א מסר האב כו' שאין הבעל מיפר בקודמין משמע הא בנדרים שנדרה אחר שנמסרה יכול להפר כדברי הר"נ וכ"כ בכ"מ ובבד"ה:

{{עוגןמ|כב}} '''נערה כו'. ''' מתני' פ"ט ב' נערה בוגרת ואביה קיים וגמ' שם ע' ב' ה"ד כו' ועש"ך וה"ה נדרה כו':

{{עוגןמ|כג}} '''נדרה כו'. ''' מתני' שם שמשתכנס כו' אע"ג שהאב א"ל כל נדרים שנדרת כו':

{{עוגןמ|כד}} '''ושמע אביה. ''' כן אוקים בגמ' שם לכי שמע וער"נ שם ד"ה אורחיה כו':

{{עוגןמ|כה}} '''מת הארוס כו'. ''' מתני' שם ע' א':

{{עוגןמ|כו}} '''אפי' מה כו'. ''' גמ' שם ב':

{{עוגןמ|כז}} '''ואפי' יש לה כו'. ''' טור וער"נ ע"ח א' בד"ה כשם. מיהו מסתברא כו':

{{עוגןמ|כח}} '''ועשה כו'. ''' כנ"ל ס"ז:

{{עוגןמ|כט}} '''ודוקא כו' אבל כו'. ''' שם ס"ח אימתי כו' וער"נ שם ד"ה ת"ש כו':

{{עוגןמ|ל}} '''ולהרמב"ם כו'. ''' שמפרש מש"ש ס"ט א' אר"נ ה"ה כו' קאי אבל הבבי דסיפא שבין הפר הבעל בין הפר האב א"י האב להפר עוד דמקלש קליש כיון דהפר הא' דהא עיקר הבעיא בהפר הבעל אלא שה"ה בהפר האב כמש"ש הרא"ש והר"נ וכן שם ע"א א' פליגי ב"ה וב"ש אי מיגז או לא ושם בהפר בעל אלא דשם מיירי בע"א בחזרה ונתארסה אלא דמ"מ דפלוגתייהו גם בהפרת הבעל וזש"ש מ"ח ב' שמע בעלה והפר לה כו' זו היא ששנינו כו' ולא כייל בהדי רישא אימתי אמרו כו' אבל דעת הרא"ש והר"נ שם דבהך בבא ל"פ וער"נ שם ד"ה שמע בעלה כו' זו היא ששנינו כו' וברא"ש ס"ט א' ד"ה הן הן כו':

{{עוגןמ|לא}} '''ואח"כ שמע כו'. ''' הא שמע קודם ל"פ הרמב"ם דהוא רישא אז ששמע והפר כו' דבזה ל"פ ב"ה דשם כללינהו גם לא שמע הבעל או שמע ושתיק ולכן חילק בסיפא שמע בעלה כו' משום פלוגתייהו כנ"ל:

{{עוגןמ|לב}} '''כנסה או כו'. ''' כתובות מ"ט א':

{{עוגןמ|לג}} '''נדרה כו' ''' לארוס זה כו' ע"א ב' איבעיא ודוקא ששמע בעלה:

{{עוגןמ|לד}} '''או לאחד כו'. ''' מתני' שם א':

{{עוגןמ|לה}} '''כנסה ונדרה כו'. ''' מתני' פ"ט א' ואוקמינן שם ע"ב א' בנשואה וער"ג שם פ"ט א' ד"ה נדרה כו' וע"כ מיירי בחזרה ונתארסה לבד דאל"כ מאי קמ"ל דאפי' לא גירשה בנישואין אין הבעל מפר נדרי אירוסין כנ"ל וכן שם בגמ' לאתויי מסר כו' וערא"ש שם בפי' ד"ה זה הכלל כו' לאתויי מסר כו' ע"כ נמי מיירי כה"ג וער"נ ע"ב א' ד"ה אמרי כו':

{{עוגןמ|לו}} '''ולא שמע כו'. ''' דאי שמע אפי' באירוסין כמ"ש בס"כ:

{{עוגןמ|לז}} '''מת האב כו'. ''' מתני' ע' א':

{{עוגןמ|לח}} '''אפי' אם כו'. ''' לשון הרמב"ם ור"ל דמש"ש ס"ח כ' שמע אבוה כו' זו היא ששנינו כו' שמע בעלה כו'. אין הבעל יכול להפר כו' אמר בשניהם לא הספיק ל"ד אלא איידי תרי בבי דחוזר האב ומפר חלקו של בעל דפליגי ב"ה לדעת הרמב"ם אשניהם כנ"ל סי"א דוקא בלא הספיק כמש"ש בסעיף הנ"ל וכן בסיפא דהפר האב וכמ"ש בסט"ז אמר ג"כ באלו הבבות לא הספיק וראיה ממש"ש ע' במתני' מת הבעל כו' ומוקמי בגמ' אפי' שמע הארוס וכן שם ס"ח א' אימתי כו' וע"כ בששמעו שניהם כמש"ל סי"א וא"כ ה"ה רישא מת האב כו' אבל הרא"ש והר"נ ס"ל דגם לא הספיק דחוזר האב ומפר ל"ד כמ"ש בסט"ז ע"כ פי' דכל שמע ולא הספיק דברייתא הכל לרבותא וכ"ה בטור ומ"מ כאן לדינא אין נ"מ בס' זה:

{{עוגןמ|לט}} '''וכן אם כו'. ''' לשון ש"ע ונקט לשון הברייתא ולא הספיק ול"ד ולא היה צ"ל אלא והפר האב או שהפר הבעל לבד כו':

{{עוגןמ|מ}} '''שמע אביה כו'. ''' כפי' הרא"ש והר"נ דב"ה ל"פ אלא אסיפא לבד אבל הרמב"ם מפרש דפליגי ארישא כמ"ש בפי"א הלכה י"ט ולדידיה לא הספיק דוקא כמו ברישא וכמ"ש בסי"א אבל לדברי הרא"ש והר"נ וש"פ ל"ד וכנ"ל:

{{עוגןמ|מא}} '''ואם חזרה כו' ''' ער"נ ע"א א' ד"ה אביה ובעלה כו':

{{עוגןמ|מב}} '''ויש חולקין כו'. ''' כפי' התוס' והרא"ש דגם ארישא פליגי ב"ה והביאה ג"כ הר"נ שם ב':

{{עוגןמ|מג}} '''נדרה כו' ואם לא כו'. ''' ע"ב א' א"ה מאי אריא כו' כשלא כו':

{{עוגןמ|מד}} '''נדרה והיא כו'. ''' שם ת"ש נדרה כו' הב"ע כו' וז"ש ולא שמע אבל בסי"ז אפי' שמע גם הארוס לכן כתב שם ומת ומ"ש ושמע האב לישנא דגמ' נקט:

{{עוגןמ|מה}} '''נערה המאורסה כו'. ''' שם קושית הב"ע בשלא שמע כו' וס"ד דגם האב לא שמע כמש"ש ובסי"ז אמר שני הבבות במת וכאן בסי"ח וסי"ט אמר בנתגרשה:

{{עוגןמ|מו}} '''הא דאמרינן כו'. ''' בעיא שם ולחומרא. והרא"ש בפסקיו וכ"ד הרמב"ן אבל הרשב"א חולק ועבר"נ ד"ה ולענין כו':

{{עוגןמ|מז}} '''אין כו' ולא כו'. ''' פשוט שם ע"ב א' וש"מ ועיקרה בספרי ואם ביום שמוע אישה יניא אותה כו' לימד כו' ושם למעלה מזה ואם הניא אביה אותה כו' באב מנין כו' ת"ל אלה החקים אשר צוה ה' את משה ע"כ אתה מקיש את האב לבעל כו':

{{עוגןמ|מח}} '''ודוקא כו'. ''' עתוס' דשבת קנ"ז א' ד"ה והלכתא כו' וכן מסקנת הרא"ש בנדרים שם בפסקיו וכ"פ הרמב"ם וש"פ:

{{עוגןמ|מט}} '''שאם כו'. ''' מתני' בנדרים שם:

{{עוגןמ|נ}} '''ושעת ידיעתו כו'. ''' ר"נ שם ד"ה יפה כו' וד"ה ר"מ וכסברא האחרונה וכן פי' הר"נ ספ"י ע"ט א' ד"ה וחכמים כו' וע"ב ל"פ רבנן כו' וכ"כ הרא"ש שם בפי' ד"ה ר"מ כו':

{{עוגןמ|נא}} '''נדרה כו'. ''' דקיום בטעות הוי קיום. שם וצ"ע:

{{עוגןמ|נב}} '''וה"ה כו'. ''' כנ"ל בסכ"א דע"כ ל"פ רבנן אלא משום דס"ל דלא הוי יום שמיעה משא"כ כאן:

{{עוגןמ|נג}} '''ואם נשאל כו'. ''' עבה"ג וכמ"ש בפ' המדיר <small>(ע"ד ב') </small>וש"מ וע"ל ס"נ:

{{עוגןמ|נד}} '''בעל כו'. ''' ממ"ש בכתובות ע"א הב"ע כגון כו' וערש"י שם ר"ה שנדרה כו' לא תבקש כו' וכ"ש בשתיקת הבעל וכמש"ש והתניא האשה כו' ולא הפר כו' ואם אמר כו' ושם ב' אבל הכא דנדרה כו' וכ"כ רש"י ביבמות כ"ה ב' ד"ה בנדר כו' וכן פי' רא"מ מ"ש ברפ"י דנדרים יש שאלה בהקם דר"ל כה"ג וכ"ה בירושלמי כפי' רא"מ. הגמ"ר ספ"ג דשבת:

{{עוגןמ|נה}} '''וי"א כו'. ''' ממ"ש בשבת מ"ו ב' מתיב רב"ח מפירין כו' ולא משני דסגי בג' הדיוטות כמש"ש בסמוך. הגמ"ר שם. ובספרי כל נדר וכל שבועת כו' ת"ל לענות נפש מה זה נדר שאין מתחלל ע"י אחרים כו' ר"ל מה עינוי נפש שאין ניתר ע"י אחרים ומתחלל ע"י בעל ה"ה לדברים שבינו לבינה. מרדכי פ"ד דגטין בשם ר"י. ובכתובות שם הוא נותן אצבע כו' ואי יכולה להתיר מאי קעביד ה"ה יכולה להתיר. מהרמ"מ סי' י"ח ע"ש שהאריך מאד. וכתב מהרי"ק ראיתי רבותי נוהגין להתיר אחר שתיקת הבעל כדעת המתירין ואפשר לחלק בין שתיקה לקיום ע"כ יש לנהוג שישאל הבעל על ההקם כו' וז"ש כאן וי"א כו' אבל כו' וטוב כו':

{{עוגןמ|נו}} '''ואם אינו כו'. ''' עש"ך:

{{עוגןמ|נז}} '''אע"פ כו'. ''' גמ' שם וכנ"ל סכ"א:

{{עוגןמ|נח}} '''אלא כו'. ''' שם:

{{עוגןמ|נט}} '''או האב. ''' רא"ש ד"ה מהו ור"נ שם וכמש"ש בגמ' א"ר ת"ש דרך כו':

{{עוגןמ|ס}} '''יכול כו'. ''' ער"נ שם ע"ג א' ד"ה משום כו':

{{עוגןמ|סא}} '''והוא כו'. ''' ר"נ ד"ה בעי ורא"ש ד"ה חרש כו' ע"ש:

{{עוגןמ|סב}} '''וי"ח כו'. ''' הרא"ש בפסקיו כתב דלא איפשיטא וכתב הטור ולחומרא:

{{עוגןמ|סג}} '''ומיהו כו'. ''' הרא"ש ד"ה ומשני כו' אבל מסיק שם דוקא שאמר בפי' לכי שמענא וכ"ד הר"נ שם וע"ש ד"ה ת"ש וד"ה ה"נ כו':

{{עוגןמ|סד}} '''השוטה כו'. ''' וכ"כ הרא"ש ד"ה הרש כו':

{{עוגןמ|סה}} '''לפי כו'. ''' כמ"ש בספ"י דיבמות ורפי"ד שם וה"ה לשוטה כמש"ש ושם:

{{עוגןמ|סו}} '''אבל כו'. ''' ער"נ שם ד"ה ולענין כו' ורא"ש בפסקיו שם:

{{עוגןמ|סז}} '''(ליקוט) ואפי' שלא בפניה. ''' ממ"ש <small>(נזיר כ"ג א' וש"מ) </small>הפר בעלה ולא ידעה כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|סח}} '''וי"א כו'. ''' הב"י והרב קצרו בדברי רי"ו ונתנו מכשול למעיינים דהלח"מ טעה וכתב דהר"ר יונה פסק כר"נ אלא שסובר כסברא הראשונה שכתב הר"נ צ' ב' בד"ה מיהו. וא"ד כו' ולדבריו ה"ל להרב להגיה לקמן סעיף ס"ט ובסי' רכ"ח סי"ז אבל המעיין ברי"ו ששם כתב להדיא כרבנן אלא שכתב דוקא שתלתה בדבר שיש בו עינוי או בינו לבינה כו' ול"ד לאומר אחר ל' יום דהתם חייל ממילא וכ"כ הר"נ שם פ' א' ד"ה ור' יוסי כו' והקשה כו' וי"ל כו' אלא שהוסיף הר"נ וכתב א"נ כגון כו' ולמד ממש"ש פ"ט ב' קונם שאיני כו' וכ"כ שם צ' א' ד"ה מיהו כו' אבל רי"ו לא מחלק בזה דס"ל כדעת הטור והרא"ש בפי' שם ד"ה קונם כו' דהוי דברים שבינו לבינה וכמ"ש רי"ו שם להדיא וכמ"ש בש"ע בסעיף ס"ט ודברים כו':

{{עוגןמ|סט}} '''הבעל כו' וי"ח. ''' ער"נ שם ד"ה לא כו' ולענין כו':

{{עוגןמ|ע}} '''וכן כו'. ''' הרא"ש ור"נ שם:

{{עוגןמ|עא}} '''אין כו'. ''' עבה"ג וכמ"ש בפ"ק דעבודת כובבים <small>(ז' א') </small>דבשל תורה הלך אחר המחמיר הרא"ש שם וש"פ: 

''' (ליקוט) אין כו'. ''' לא כ' כלשון הגמ' האומר לשליח כל הנדרים כו' משום דבכה"ג לכ"ע א"י להפר דפלוגתייהו הוא אליבא דר"א כמ"ש בנזיר י"ב ב' ואנן קי"ל כרבנן וערא"ש בנדרים שם (ע"כ):

{{עוגןמ|עב}} '''לא להקמה. ''' כמש"ש אישה יקימנו כו':

{{עוגןמ|עג}} '''כי כן כו'. ''' ר"ל כמ"ש בסל"ג א"ל נדרה כו' וער"נ שם ד"ה רב אשי כו וקי"ל כרב אשי וכ"פ הרא"ש שם:

{{עוגןמ|עד}} '''ורצה כו'. ''' וכ"כ בסל"ג והוא שרוצה כו'. טור וכ"כ הרא"ש בפסקיו שם:

{{עוגןמ|עה}} '''ואם קיים כו'. ''' תוספתא הביאה הר"נ במתני' שם ד"ה וסבור כו'. וכ"ש דשתיקה אינה כלום וז"ש כשנודע כו':

{{עוגןמ|עו}} '''כל ההפרה כו'. ''' ער"נ שם ד"ה ולענין כו':

{{עוגןמ|עז}} '''וה"ה כו'. ''' כמש"ש במתני' ע"ב ב' שמשתכנס כו':

{{עוגןמ|עח}} '''אסרה כו'. ''' עבה"ג אבל גירסא אחרת לרמב"ן ורא"ש וער"נ שם:

{{עוגןמ|עט}} '''וי"ח כו'. ''' כסתם מתני' דסתם במתני' ומחלוקת בברייתא כו' <small>(כמ"ש ביבמות מ"ב ב') </small>ופי' אחר להר"נ לפי גירסת ספרים שלנו ע"ש בד"ה אבל חכ"א כו':

{{עוגןמ|פ}} '''ודוקא כו'. ''' מתני' שם וכר"ש וע"ל ר"ס רכ"ט:

{{עוגןמ|פא}} '''אע"פ שאינה מכרת. ''' בקיים דהא אפי' קיים בלבו סגי כמ"ש בסמ"א. וכהפרה נמי דהא אפי' שלא בפניה סגי כמ"ש למטה וכן בכל לשון:

{{עוגןמ|פב}} '''וכל לשון כו'. ''' ע"ז ב' יפה עשית כו' וכ' הרמב"ם והטור וא"י למה השמיטו בש"ע וער"ג שם סד"ה תניא. ונראה בעיני כו':

{{עוגןמ|פג}} '''אפי' עשה כו'. ''' ק"ו משתיקה שם ע"ט א':

{{עוגןמ|פד}} '''או בטל. ''' גמ' שם לא יאמר כו' בטל כו' וירושלמי הביאו הרא"ש שם בפסקיו:

{{עוגןמ|פה}} '''או אין כו'. ''' גירסת הרמב"ם היתה בברייתא שם א"א שתדורי לא אמר כלום אין זה נדר יפה עשית כו' דבריו קיימין:

{{עוגןמ|פו}} '''שעניינם עקירת כו'. ''' ער"מ בפירושו בפ' עשירי על מתני' הפרת נדרים כל היום ולשון ספרי כו' לפי שענין הפרה כו' וברפ"ד דנזיר מתני' א' וממה שצריך שתדעהו כו' והוא מ"ש בזאת כו' ועכ"מ ולח"מ:

{{עוגןמ|פז}} '''בין כו'. ''' כמ"ש בנזיר כ"ג א' הפר לה בעלה כו': <small>(או אין כאן נדר. ירושלמי והביאו הרא"ש ור"נ. וגירסת הרמב"ן ורא"ש בברייתא שם כן):</small>

{{עוגןמ|פח}} '''מחול כו'. ''' כמש"ש בעל שאמר כו' וכ"ז היא לשון חכם כמ"ש בסי' רכ"ח ס"ג וער"נ שם ד"ה א"ר יוחנן כו' ודרשינן כו' וכ"ש מחול שהוא מ"ש אבל אחרים מוחלין ושרוי הוא לשון מותר ג"כ. ולשון ספרי חכם מתיר ואין בעל מתיר כו':

{{עוגןמ|פט}} '''ויש מי כו'. ''' כגירסא שלנו וכ"ה בתוספתא:

{{עוגןמ|צ}} '''בד"א כו'. ''' ערא"ש ע"ז ב' ד"ה ואר"י. א"נ פלוגתא כו' וכ"כ הר"נ שם ד"ה אחד כו' בשם תוס' וכ"כ שם ע"ט א' ד"ה הפר:

{{עוגןמ|צא}} '''כ"ז כו'. ''' מתני' ר"פ בתרא דנזיר והביאה הרא"ש שם בנדרים:

{{עוגןמ|צב}} '''אא"כ כו'. ''' כנ"ל ולאפוקי דעת הרמב"ם:

{{עוגןמ|צג}} '''ולהרמב"ם כו'. ''' לתרץ קושיא הנ"ל של הר"נ והרא"ש ומש"ש דאף בטלי ואכלי צריך שיבטל בלבו היינו באינה אוכלת אבל באוכלת א"צ לומר וז"ש בברייתא שם ובה"א אחד כו' וער"מ בפי' לנדרים שם אבל הם אמרו לא יאמר אדם לאשתו כו' וז"ש ה"ז אוכלת כו' וכ"כ לח"מ:

{{עוגןמ|צד}} '''המפר כו'. ''' זה שייך לסברא שלמעלה שכתב ולהרמב"ם כו' וכמ"ש בהג"ה כ"ז כו':

{{עוגןמ|צה}} '''לפיכך כו'. ''' כ"ה גירסת הרמב"ם שם קיים א"י להפר הפר יכול לקיים:

{{עוגןמ|צו}} '''אלא כו'. ''' כמש"ש פ"ז א':

{{עוגןמ|צז}} '''א"ל כו'. ''' מהתוספתא הביאה הכ"מ שם וע"ל סי' רל"ב סי"ב בהג"ה: 

''' (ליקוט) א"ל כו'. ''' תוספתא דטהרות והביאה הר"ש שם בפ"ה מתני' ט' עוד תניא בתוספתא כיצד כו' א"ל כו' וע"ל סי' רל"ב סי"ב בהג"ה נאמן כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|צח}} '''ה"ז מופר. ''' כגירסא שלנו דהפרה חיילא וכ"כ הר"נ שם וכ"כ הרא"ש שם ובפסקיו בשם הרא"מ:

{{עוגןמ|צט}} '''וי"א כו'. ''' כפי' השני ברא"ש שם ושם וכתב הטור ולחומרא:

{{עוגןמ|ק}} '''א"ל כו' או כו'. ''' ער"נ ד"ה בעי רבה קיים מופר כו':

{{עוגןמ|קא}} '''ולהרמב"ם כו'. ''' צ"ע וגם הר"נ תמה עליו:

{{עוגןמ|קב}} '''וי"א כו'. ''' ערא"ש ד"ה ואת"ל כו' וכ"מ בגמ' שם ונראה דגם הרמב"ם ס"ל כן וכמו שמפורש בגמ' להדיא:

{{עוגןמ|קג}} '''א"ל כו' עבר כו'. ''' וכשעברה כו'. מפרש מ"ש בגמ' שם כמ"ד לה מופר ליכי לאחר שעה שר"ל שלאחר שעה א"ל כן:

{{עוגןמ|קד}} '''וי"א כו'. ''' עתוס' דכתובות ע"א ב' ד"ה אבל כו':

{{עוגןמ|קה}} '''כיצד כו'. ''' ט"ס כאן וכצ"ל כיצד כו' כלומר כו' א"י להפר לה שזה כמו שתלה נדרו בנדרה א"ל הריני נזיר ומה כו' ה"ז יפר לה ושלו קיים א"ל הריני נזירה כו' וכבר הרגיש בזה לח"מ ושאר אחרונים:

{{עוגןמ|קו}} '''הבעל. ''' דוקא. לפי' הרמב"ם כמ"ש בסי' רכ"ה סט"ז:

{{עוגןמ|קז}} '''אין הבעל כו'. ''' ער"נ ח' ב' ד"ה ש"מ כו' ושם פ"א ב' ד"ה וגרסינן כו' וכ"כ הרא"ש שם ואע"ג שבפ"ק שם מסתפק אם שרי בהדי אחריני אפי' לר"י הב"י דייק מלשון הטור דאפי' בכה"ג אסור וכ"מ בפי' הרא"ש שם ד"ה הוה ליה כו':

{{עוגןמ|קח}} '''אבל כו'. ''' כמש"ש ע"ז ב' אר"נ הלכה כו':

{{עוגןמ|קט}} '''י"א כו'. ''' ר"נ ורא"ש ברפי"א ד"ה ואלו כו' שיש כו' וער"נ ס"ח א' ד"ה לומר כו' וכ"כ הרא"ש בפסקיו ברפי"א:

{{עוגןמ|קי}} '''ויש כו'. ''' דייק ממש"ש ע"ט ב' הכל בבעל וכן שם ס"ח א' לומר שהבעל כו' אבל כ"ז אינו שוה משום דעיקר עינוי נפש כתיב בבעל קאמר בבעל וכן <small>(בספרי) </small>יליף לה לבעל ואח"כ יליף הכל מאלה החקים לאב ותדע שהרי לתדר"י למד ממ"ש בין איש לאשתו בין כו' וא"א לדחות מ"ש בהדיא בספרי וירושלמי:

{{עוגןמ|קיא}} '''ויש מי כו'. ''' לתרץ דברי הרמב"ם ואינו כלום דמספרי וירושלמי לא משמע כן ואמרינן שם ע' ב' מקיש כו' ואפשר שדייק מספרי שם אין לי אלא בעל שאין מיפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהן עינוי נפש האב מנין כו' לא אם אמרת בבעל שאין הרשות מתרוקנת לו כו' תאמר באב שהרשות כו' ואינו דמשם משמע להיפך:

{{עוגןמ|קיב}} '''איזו כו'. ''' מתני' רפי"א:

{{עוגןמ|קיג}} '''כיחול ופרכוס. ''' שם פ"א ב' וכרבנן:

{{עוגןמ|קיד}} '''כגון כו'. ''' מסקנא שם פ' ב':

{{עוגןמ|קטו}} '''אפילו לא כו'. ''' שם א' ואע"ג דא"צ למסקנא כמ"ש הר"נ שם ב' ד"ה אלא כו' מ"מ הגמ' לא הדר מזה אלא דקשיא להו שנית כו':

{{עוגןמ|קטז}} '''וי"א כו'. ''' משום דכולה פרקין ר' יוסי היא אבל סברא ראשונה היא דעת הרמב"ן והרא"ש דהלכה כחכמים וער"נ פ"א א' ד"ה אלא לאו כו' ושם פ"ב ב' ד"ה וכיון כו' וערא"ש בפסקיו כתב הרמב"ם ז"ל והלכה כרבנן כו' וצ"ל הרמב"ן בנו"ן ושם וכן מסתבר דהלכה כרבנן אבל הרמב"ן ז"ל כו' וצ"ל הרמב"ם במ"ם:

{{עוגןמ|קיז}} '''דרחיצה כו'. ''' כצ"ל ואע"ג דברמב"ם איתא כיחול וקישוט ט"ס הוא דלא כב"י שהרי אמרינן בהדיא פ' א"ב פ"א א' דאף רחיצה לא הוי ענוי נפש לר' יוסי:

{{עוגןמ|קיח}} '''וכ"ז כו'. ''' ד"נ ע"ט א' ד"ה אם אתקשט כו' והכי איתא כו' ור"ל דאמרינן שם ע"א ב' הב"ע בדברים כו' משמע דלד"ה הוי דברים שבינו לבינה אבל כבר סתר תוס' שם ד"ה ה"ג גירסא זו ע"ש וצ"ע דהא אמרינן בנדרים שם פ"א א' איבעיא להו כו' ר"ה אמר אין מפר שלא כו' אלמא דפליגי כה"ג וערא"ש שם ד"ה פיר כו' ואע"ג שהר"נ מפרש שם ארחיצה מ"מ צ"ע:

{{עוגןמ|קיט}} '''או אפי' פירות כו' או כו'. ''' שם דלא כר' יוסי וכנ"ל:

{{עוגןמ|קכ}} '''ואפי' אינו חנוני. ''' שם פ"ב א' וכשמואל:

{{עוגןמ|קכא}} '''ולהרמב"ם כו'. ''' דפסק כר"י אבל מודה בפירות העולם כמ"ש במתני':

{{עוגןמ|קכב}} '''נדרה כו'. ''' ער"נ שם פ"ג ב' סד"ה אמרי וכ"ש לבית המשתה כו' וע' כמתני' דכתובות ע"א כ' המדיר כו' ושם כגמ' בשלמא לבית המשתה כו' ומוקמינן שם למתני' בנדרה היא כו' וקסבר הוא כו' וכ"כ הר"נ שם דגם מתני' דסיפא ע"כ בכה"ג וכתב שם דכ"ז עינוי נפש הוא וכדברי רי"ו. אבל הטור כתב סי' רל"ה דכ"ז אינן עינוי נפש ועמש"ש בס"ג וכ"כ בטוש"ע א"ע סי' ע"ד ס"ד:

{{עוגןמ|קכג}} '''יש כו'. ''' טור:

{{עוגןמ|קכד}} '''ויש כו'. ''' טור בשם אביו הרא"ש והוא מ"ש בפסקיו שם ודוקא משום עינוי נפש כו' וליתא משום דמתני' ר"י הוא כנ"ל וכ"כ בפי' שם במתני' ד"ה קונם שאני כו' וכ"כ הר"נ שם ד"ה אינו כו' וערא"ש פ"ב ב' ד"ה דאר"ה כולה כו' וכ"כ הר"נ שם:

{{עוגןמ|קכה}} '''נדרה כו'. ''' עבה"ג ואע"ג דרבא בתראה מ"מ הלכה כר"נ רבו. הרא"ש:

{{עוגןמ|קכו}} '''ולאחר כו' ''' הר"נ שם ד"ה ר"ג כו':

{{עוגןמ|קכז}} '''וכן הוא כו'. ''' שם ט"ו ב':

{{עוגןמ|קכח}} '''ודברים כו'. ''' הרא"ש שם ד"ה קונם כו' וד"ה ר"נ כו':

{{עוגןמ|קכט}} '''ודוקא שאמרה כו'. ''' הרא"ש שם בפסקיו ובכתובות שם וכמש"ש אלא אר"ה בדר"י באומרת כו'. והרמב"ם כתב דוקא בהקדישה צ"ל יקדשו <small>(כו') </small>אבל בקונם א"צ וכ"כ בש"ע א"ע סי' פ"א ס"ב וטעמו דס"ל כי מתרצינן במסקנא שאני קונמות כו' א"צ לתי' הראשון באומרת כו' דאע"ג דבהקדש בדק הבית אין אדם מקדיש דשלב"ל כמ"ש הרמב"ם בהלכות זכיה מ"מ בקדושת הגוף מקדיש כמ"ש ברפ"ה דתמורה כ"ד ב' מבכרת כו' ושם כ"ה א' קסבר רשב"ג ולדות כו' ואעפ"כ מודה ברישא ועובר הוי דשלב"ל וכמ"ש בקדושין ס"ב ב' ובפ"ט לב"ב <small>(קמ"ב) </small>ומ"מ דוקא במעוברת וכמש"ש בקדושין כמאן אזלא כו' וז"ש שאני קונמות כו' אבל הרא"ש והטור ס"ל דמ"ש שאני קונמות כו' לא תי' אלא קושיא והא משעבדן ידיה לבעל אבל דשלב"ל צ"ל יקדשו כו' וער"נ שם ד"ה אא"ר אשי כו' וכ"מ ממ"ש ביבמות צ"ג א' ובקדושין ס"ג א' האיתמר עלה כו' משמע דמסקנא הכי אבל תוס' בקדושין שם ד"ה וידים כו' וה"ה כו' וכדברי הרמב"ם. ומ"מ דברי הרמב"ם צ"ע באומרת יקדשו ובלא קונם קשה קושית הגמ' והא משעבדן ידיה לבעל:

{{עוגןמ|קל}} '''יקדשו כו'. ''' ואצ"ל לכי מגרשה דכי משני שאני קונמות מתורץ קושיא והא משעבדן כו'. ב"י ועתוס' בנדרים שם:

{{עוגןמ|קלא}} '''לפני בקרו כו' ואינם כו'. ''' ערא"ש שם ד"ה שלא אתן כו' והא כו' והר"נ שם ד"ה שלא כו' והר"נ כתב כגירסת הרי"ף שם והרא"ש כתב כגירסת רש"י שם וערא"ש פ"ה דכתובות סכ"ו ולתוס' גירסא אחרת וע"ש בכתובות ס"א ב' ד"ה לא כו' והרמב"ם גורס בנדרים שם מים לפני בהמתך ותבן לפני בקרך וכתב ב"י משום דסובר כגירסת הרי"ף וסובר דוקא תבן חייבת ולא מים דסתם השקאה בנהר וכל כבודה כו' ובש"ע כאן לא נקט אלא בקרו וכרי"ף וכמ"ש בא"ע סי' פ' ס"ו ובכ"ע אפי' לא הכניסה כו':

{{עוגןמ|קלב}} '''אשה כו'. ''' עש"ך:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]