עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רטז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ואצ"ל כו'. ''' שם נ"ב ב' א"ר ת"ש כו' באלו לא קמיבעיא כו' וז"ש ואצ"ל דהא אף בשאני טועם קמיבעיא להו ועס"ב:

{{עוגןמ|ב}} '''וכן אסור כו' ואם כו'. ''' ר"ג במתני' הנ"ל ד"ה בדבר כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''אבל כו'. ''' שם בא"ד ושם מ"ז ב' בד"ה ת"ש המקדש כו' ונהנה נהנה דחליפין מותרין צ"ל דחליפי חליפין מותרין וכ"כ הרא"ש בספ"ב דקדושין נ"ו ב' במתני' שם וברא"ש כאן בפסקיו כתוב ובגידוליהן ובחלופי חילופיהן וניכר שהוא ט"ס וכן ברמזים לא כתבם:

{{עוגןמ|ד}} '''וכן הדין כו'. ''' טור והוא מתני' שם קונם הן לפי כו' וער"נ שם ד"ה קונם כו' ושם מ"ז א' ד"ה קונם כו'. ובה"ג כתב שהוא מדברי הרא"ש בפי' שם וכ"כ ב"י בתחלת דבריו ושגגה היא עברא"ש שם:

{{עוגןמ|ה}} '''וכן אם כו'. ''' הר"נ בד"ה הנ"ל ובד"ה האומר לאשתו ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''כגון חטים כו'. ''' פ"ב דכלאים עד שתתליע וער"מ שם ובפ"ט דתרומות מתני' ו' ד"ה ור"י כו':

{{עוגןמ|ז}} '''כגון שום כו'. ''' מתני' דתרומות שם וכת"ק:

{{עוגןמ|ח}} '''וכן משקים כו'. ''' שם נ"ב ב' בעיא ולא אפשיטא ולחומרא ובזה אין חילוק בין זרעו כלה וכן בחילופיהם להיתרא דלא כש"ך:

{{עוגןמ|ט}} '''וכן אם כו'. ''' עבה"ג והוא לשון הטור וכ"פ הרמב"ם ועמ"ש בא"ח ס"ס תמ"ג:

{{עוגןמ|י}} '''או נתנן כו'. ''' ר"נ מ"ז א' ד"ה מת כו' וכן מפורש שם ל"ה א' שניתנה כו' וכמ"ש בס"ח:

{{עוגןמ|יא}} '''אפי' מכרו כו'. ''' נלמד מנפל דלמטה ולא דמי למ"ש בפ"ד דב"ב (ס"ג א') גבי בן לוי מכרה ולקחה כו' וכמ"ש בח"מ סי' ר"ט ס"ז דהתם משום שיורא עריב"ש שם:

{{עוגןמ|יב}} '''או כו'. ''' בר"נ שם וחסר שם בלשון הירושלמי ועברא"ש שם:

{{עוגןמ|יג}} '''ואפי' כו'. ''' שם בר"נ:

{{עוגןמ|יד}} '''א"ל קונם כו'. ''' תוס' דגיטין כ"א ב' ד"ה שלא כו' ובקדושין ה' א' ועירובין ט"ו ב' וש"מ:

{{עוגןמ|טו}} '''אמר קונם כו'. ''' הוא בעיא דירושלמי הנ"ל והרא"ש פי' שהם שני בעיות ופשיט הירושלמי לשניה דבלא אמר אלא זה בלבד נפל מותר אבל בעיא הראשונה לא נפשטה ותליא בפלוגתא דס"פ השואל ופ' בית כור וקי"ל שם דספקא הוא וכאן הוא לחומרא כמש"ש נ"ג א' ספק כו' וז"ש בין כו' אבל הר"נ מפרש דהכל בעיא אחת היא דפשיטא ליה דזה מותר בנפל אלא דמיבעיא ליה בביתך זה ונ"מ לנפל ופשיט דמשום זה ופירושו צ"ע דהיאך פשיט ליה ועב"י שישבו בדוחק וזהו וי"א הב' וכתב ב"י דמדברי הרמב"ם הביאו בש"ע ס"ה שכתב ככרי זה כו' משמע דפשיט הבעיא דמשום ביתך וזהו וי"א הראשון וכגירסתו בגמ' ככרי זה א"כ בגמ' שלנו איפשיט דמשום ביתך אבל לח"מ כתב דאין ראיה מדברי הרמב"ם שי"ל דוקא במדיר אמרינן כן וכמו שחילק הר"נ מ"ב ב' <small>(ומ"ז א') </small>ד"ה בעי כו' ועס"ז:

{{עוגןמ|טז}} '''אמר כו'. ''' דלא כרא"ש שכתב דוקא באמר בחיי ובמותי מדלא דחי כמו שדהו שם מ"ב ב' שאני כו' אבל הר"נ כתב דאמסקנא דשם סמיך ועבר"ג שם ד"ה בעי כו' ודברי הרא"ש צ"ע וכ"ש דברי הטור וכבר הקשה ב"י ועלח"מ:

{{עוגןמ|יז}} '''אבל אם כו'. ''' שם מ"ב וכנ"ל ס"ד:

{{עוגןמ|יח}} '''כאומר כו' כאומר כו'. ''' שם אלא כי כו':

{{עוגןמ|יט}} '''קהל כו'. ''' כמ"ש בב"ב קמ"ג א' מחצה כו':

{{עוגןמ|כ}} '''מי כו' דכ"מ וכו'. ''' כמ"ש בב"מ צ"ה ב' דרבא ס"ל כר' יונתן כו' ועש"ך וט"ז בסי' רכ"ח ס"מ:

{{עוגןמ|כא}} '''מי שנשבע כו'. ''' עש"ך:

{{עוגןמ|כב}} '''ככרי זה. ''' לשון הרמב"ם וכגירסתו בגמ' ועמ"ש בס"ז אבל הרא"ש וש"פ ל"ג זה וכתב הרא"ש בפי' שם ד"ה ככרי וכיון דלא אמר זה כו':

{{עוגןמ|כג}} '''ואם אמר כו'. ''' שם ב' ת"ש אר"י כו' כי מיבעיא כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|כד}} '''נתערב כו'. ''' ירושלמי והביאו הר"נ שם א' במתני' בירושלמי כו' וכן הביאו הרא"ש וש"פ וכ"ה בגמ' שם נ"ט א':

{{עוגןמ|כה}} '''האוסר כו'. ''' כנ"ל ס"ג אמר לאשתו כו' וממנה למד הר"נ כמ"ש בס"א שם וכן אם אמר כו':

{{עוגןמ|כו}} '''וה"ה כו'. ''' דלא גרע מחילופיהן:

{{עוגןמ|כז}} '''אבל כו'. ''' כמ"ש נ"ב ב' וכבר יצא כו':

{{עוגןמ|כח}} '''אפי' כו'. ''' דקי"ל בפ"ה דעבודת כוכבים <small>(ס"ו א') </small>כרבא בחמרא חדתי ועינבי כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]