עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רטו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''וי"א דאין כו'. ''' ערא"ש י"ד ב' ד"ה מי שבקינן ור"נ שם ד"ה ואלא כו' ונראה שזה טעם סברא ראשונה ממ"ש מי שבקינן כו' וכמ"ש גבי שבועה במתני' שבועות כ"ט א' נשבע כו' זו היא כו' וער"נ כ"ד ב' ד"ה כך שבועות כו' וכ"ה א' ד"ה אלא אמר כו' וערא"ש בפסקיו פ"ט סס"ה בשם ירושלמי פי' לוקה כו' וזהו דעת סברא ראשונה דמ"מ מדרבנן אסור וכמ"ש הר"נ כ"א א' במתני' תניא בתוספתא דמכלתין כו' וכמש"ל סי' רל"ב סי"ג ומ"מ דבריו צ"ע כיון דכתב שמתירים לו אלמא חל הנדר ולמה ילקה אינו שוא וכן הקשה ראבי"ה שם גם מ"ש שם שאין חל הנדר אינו מובן ואעפ"כ כתב שצריך שיתירו לו וכבר הקשה ראבי"ה עליו ומ"ש שם שמצא בשם ראבי"ה כו' עש"ך. ודברי סברא שניה עיקר:

{{עוגןמ|ב}} '''כד"א כו'. ''' רא"ש שם בשם הרמב"ן מהא דפ"ק דתענית <small>(י"ב א') </small>אם גזירתינו כו' ועא"ח סי' תק"ע מש"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''ואפי' לא קיבל כו'. ''' דלא כטור בשם סה"מ והוא בסמ"ק סי' פ"א שפי' דהא דאמרינן דנדרים חל כו' בקיבל בפירוש משא"כ ההיא דתענית וליתא כמו שהקשה בהגהות שם דהא תנן פותחין כו' שבתות וי"ט והטור נזהר מזה ופי' דברי סמ"ק על דברי רמב"ן דמיירי בשלא אמר אלא בלשון קבלה וז"ש וכתב בס"ה כו' ובב"י בא"ח סי' תי"ח סתר דבריו ואמר דאדרבה דכ"ש בשקבל בפי' דאינו חל משפגעו דהא אמרינן שם <small>(בתענית רפ"ב) </small>אין גוזרין כו' ואם התחילו כו' וז"ש אפי' לסתור דעת הסמ"ק:

{{עוגןמ|ד}} '''המקבל כו'. ''' כנ"ל דנדרים חלין על דבר מצוה:

{{עוגןמ|ה}} '''אבל אם כו'. ''' כמ"ש הרא"ש בפ"ט בשם ירושלמי וכשיטת הרמב"ם לפסוק כמ"ד שנזכר באחרונה <small>(דבריו צ"ע ועמ"ש בא"ח ר"ס תק"ע) </small>ואעפ"כ באומר בלשון קבלה מודה להרמב"ן ועבא"ה שם:

{{עוגןמ|ו}} '''הא כו' בין כו'. ''' כמ"ש קונם סוכה כו':

{{עוגןמ|ז}} '''בין כו'. ''' ממ"ש ט"ו ב' והא משתעבד כו' ולא פריך ממה שנדר לבטל מל"ת:

{{עוגןמ|ח}} '''ואין הפרש כו'. ''' במכ"ש לאיסור הבא ע"י עצמו דחל ועמ"ש למטה ולא הוצרך כאן אלא למטה:

{{עוגןמ|ט}} '''אבל על כו'. ''' עתוס' דשבועות כ' ב' ד"ה דכי. ועוד דהא כו' ואמר בין בקיומו ר"ל קושית תוס' שם שכתבו ומיהו לריב"ב כו' [ועתוס' שם כ"ז א' ד"ה לקיים כו'] ואמרינן במכות כ"ב א' וליחשב כו' מושבע כו' ואם איתא ליחשב בקונם:

{{עוגןמ|י}} '''וה"ה כו'. ''' עתוס' בנדרים י"ז א' ד"ה יש נדר כו' וי"ל משום כו' ור"נ שם ד"ה שבועה וד"ה לרב הונא כו' ושם י"ח א' ד"ה הב"ע וראיתי לקצת כו' וכ"כ הר"נ בשם הרז"ה בפ"ג דשבועות שם וחילק בין איסור הבא מעצמו כו' וחזר ופי' כמ"ש כאן:

{{עוגןמ|יא}} '''כגון כו' וכן כו'. ''' צ"ע שבירושלמי פ"א דנדרים חייב על כל שבועה ושבועה אר"י לא איתא אלא בה' ככרין אבל בככר א' מכיון שהזכיר עליו שבועה עשאו כנבילה מכאן ואילך כו' והביאו הר"נ שם והרשב"א סי' תרט"ו תי' דנדר חל על שבועה משום איסור מוסיף דאיתוסף איסור חפצא עליה וצ"ע שכתב כאן להיפך בנזיר ניחא דהוא נמי מיתסר גברא כמש"ל ס"ס ר"ו:

{{עוגןמ|יב}} '''דהיינו כו'. ''' עתוס' שם ד"ה קונמות כו':

{{עוגןמ|יג}} '''והנדר כו'. ''' כנ"ל ולא חזר אלא לפי ששאלתו היה על זה:

{{עוגןמ|יד}} '''וי"א כו'. ''' מירושלמי ודשבועות הנ"ל ס"ל כתירוץ ראשון של תוס' שם וז"ש אבל אם כו' וערא"ש שם ועבה"ג וכ"ה מסקנא בנזיר כ"ב ב':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]