עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''אין כו'. ''' פ"א דתענית (י"ג א') ונדה ס"ו ב':

{{עוגןמ|ב}} '''ואפילו עלו כו'. ''' פ"ג דברכות (כ"ב א') מה מ' סאה בטבילה כו' ופ"א דשבת (י"ד א'):

{{עוגןמ|ג}} '''בבת אחת. ''' ת"כ פ' אמור:

{{עוגןמ|ד}} '''במי מקוה. ''' עי' סוף ע"ז וש"מ: 

''' (ליקוט) במי מקוה. ''' דא"צ מים חיים אלא זב בלבד כמ"ש בתוספתא רפ"ג דזבים חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים והזבה אינה טעונה מים חיים והביאו רש"י ותוס' בשבת ס"ה ב' ותוס' בבכורות נ"ה ב' ור"ש בפ"ד דזבים וש"פ ובתוספתא פ"א דמגילה אין בין זב לזבה אלא שהזב טעון מים חיים כו' והביאה הרא"ש פ"י ס"ח (ע"כ):

{{עוגןמ|ה}} '''או מעיין. ''' בת"כ אך מעיין ובור מקוה כו':

{{עוגןמ|ו}} '''שיש כו'. ''' הנה בת"כ שם אמר דמעיין מטהר בכ"ש ומקוה במ' סאה והביאו רש"י ותוס' בפ"ו דשבת (ס"ה ב') ובבכורות וש"מ ובמתני' פ"א דמקואות שוה למעיין לטהר בכ"ש וכן ברפ"ה שהמעיין מטהר בכ"ש וכ"פ הראב"ד ועתוס' דפסחים י"ז ב' ד"ה אלא. ואור"י כו'. אבל הרא"ש בשם ר"י כתב דוקא לכלים בכ"ש אבל לאדם במ' סאה מקושית תוס' דפסחים הנ"ל וכ"כ הר"ש בפ"ה מתני' ב' ואי הוה אמרינן כו' אבל כתב ומיהו דבר תימא כו'. ולי אין ראייתו של ר"י מובנת כלל דאטו שאובים לא יוכלו לילך בגידי הקרקע והרבה סילונות של מים שהולך בתוך הבור והבור לא נתמלא והמים הלכו בגידי הקרקע וכתבו בספרי הטבע שכמה פעמים מצאו דגים בתוך בורות מים מכונסים ועוד כתבו שהניחו בתוכן דגים ועשו בהם סימנים בטבעות כסף ומצאום בנהרות וכמה מעשים כזה ורשב"א בריש שער ז' הביא ראיות אחרות בשם ר"ת וגם המה אינן מוכרחין וכתב שם שהראב"ד ורמב"ם חולקים ומ"מ כתב שיש להחמיר בשל תורה: 

''' (ליקוט) או מעיין כו'. ''' עבת"ה בשם ר"ת ראיה ממתני' ו' פ"ה גל כו' וכבר תי' דאמר מ' סאה כדי להתכסות בו האדם ועט"ז ס"ק ו' וקמ"ל דצריך להתכסות כולו כאחת בתוך הגל ואדרבה משם ראיה להיפך דמטהר בזוחלין אף לאדם וה"ה לטהר בכ"ש וכמ"ש הריב"ש דטעמא דמעיין מטהר בזוחלין משא"כ במקוה משום דקטפרס אינו חיבור משא"כ במעיין דמטהר בכ"ש ודברי הש"ך שם (בס"ק כ') אינן ברורין ועוד מביא ראיה ממ"ש ביומא פ' בתרא (ע"ח א') כיון שמגיע לפתח ב"ד כו' וקשה להולמו דאטו מקודם א"י להטביל בו הא כל המעיין מחובר כאחד אלא משום שיהא יכולין להתכסות בהן (ע"כ):

{{עוגןמ|ז}} '''ושיעורה כו'. ''' בפ"ק דעירובין (ד' ב' י"ד ב') וש"מ:

{{עוגןמ|ח}} '''במרובע. ''' כן משמע בעירובין י"ד ב':

{{עוגןמ|ט}} '''באמה בת כו'. ''' כן משמע בפ"י דפסחים ק"ט א':

{{עוגןמ|י}} '''וחצי אצבע. ''' כרבא בעירובין ג' ב':

{{עוגןמ|יא}} '''ואם רחב כו'. ''' עי' ביומא ע"ח א' ובזה מתורץ קושית תוספות בפסחים ק"ט ב' ד"ה אמתא וכ"מ בריב"ש סימן רצ"ב בדברי השואל בשם תוספות:

{{עוגןמ|יב}} '''וצריך (שיהיה) כו'. ''' תוס' שם ד"ה ברום כו':

{{עוגןמ|יג}} '''מי מעיין כו'. ''' ת"כ והביאו רש"י ותוס' בשבת שם ובבכורות ופ"י דנדה וכ"מ בגמ' שם ושם ובפ"ק דמקואות מתני' ז' למעלה מהן כו' לטהר באשבורן כו' ובפ"ה מתני' ד' רי"א כל כו' ושם מתני' ה' הזוחלין כו':

{{עוגןמ|יד}} '''אף בזוחלין. ''' תוס' בשבת שם ד"ה שמא כו' וכ"ש כו' ובבכורות שם ד"ה שמא כו':

{{עוגןמ|טו}} '''אבל ע"י כו'. ''' מת"כ הנ"ל:

{{עוגןמ|טז}} '''היו הזוחלין כו' ואם רבו כו'. ''' מתני' ה' דפ"ה ובשבת ובכורות ונדה שם ופסקו ר"ח והרמב"ם וש"פ כרב וכאבוה דשמואל ואף שמואל כיון דפליג דידיה אדידיה הלכה למעשה אתא לאשמעינן כמ"ש בפ"ח דשבת (נ"ד א') ועבר"נ דנדרים מ' ב' וברא"ש בנדה שם ס"י ועבה"ג:

{{עוגןמ|יז}} '''לפיכך כו'. ''' כן פי' מש"ש ומפצי ביומי תשרי דאף בתשרי איכא למיחש שמא ירבו ובניסן היה עושה תקנה אחרת ועכ"מ שם. ול"נ שמפרש בניסן שרבו מאד לא היה יכול להעמיד המים במפץ. אבל בנדה שם משמע דתקנה דמפץ הוא משום נמל כמש"ש וכ"כ הרמב"ם עצמו בפ"א הלכה י"א:

{{עוגןמ|יח}} '''אבל יש מתירים כו'. ''' עתוס' דשבת שם ד"ה דאמר ובבכורות שם ד"ה אין כו' וברא"ש ור"נ שם ושם:

{{עוגןמ|יט}} '''מיהו כו'. ''' הר"נ בנדרים שם דל"ל בהו מכיפיה מיבריך:

{{עוגןמ|כ}} '''אבל בנהר כו'. ''' בכ"מ לפי סברת כו'. ר"ל אפי' במקום שלא היה מהלך מתחלתו ונתרבה ע"י גשמים וער"נ בנדרים שם שכתב שדעת הראב"ד דאף לאבוה דשמואל ורב דוקא במקום שלא היה מהלך מתחלתו והביא ראיה מהתוספתא הביאה הר"ש פ"ה מתני' ג' ופ"א מתני' ז' ואינו מטהר בזוחלין אלא עד כו' וממתני' דשם ושם דקאמר שוה למקוה כו' ולמעיין כו' וקשיא רישא אסיפא אלא דמקומות מקומות כו' והרמב"ם חולק עליו ועבר"נ שם אבל לדעת שמואל דנהרא מכיפיה מיבריך בכ"ע כשר כמ"ש בר"נ שם בד"ה אבל דעת כו' מיהו סהדותא דר"א בד צדוק כו':

{{עוגןמ|כא}} '''ואם כל כו' אבל כו'. ''' כדעת רשב"א בתוס' דב"ב ס"ו ב' בד"ה מכלל כו' וער"ש ב"ג. ודעת רמב"ם והגאונים כדעת ר"י דאפי' כולו שאוב מדרבנן וכ"ד רשב"א וש"פ וע"ל ס"ז:

{{עוגןמ|כב}} '''מקוה כו'. ''' כמ"ש בתוספתא וער"ש ח' א' אר"י מעשה במקוה שבין אושא לשפרעם כו' מרחץ שבלניה כו' נעלה כו':

{{עוגןמ|כג}} '''ומקבל ממנו כו'. ''' דאל"כ אין לחוש כיון שאין לו הנאה כמ"ש תוס' בעבודת כוכבים י"ב א' ד"ה ושדי כו' ומש"ש בתוספתא שא"א עובדי כוכבים נכנסו וזילפוה כו' כבר פי' ב"י להוריקה ממים המלוכלכים כו' ועש"ך:

{{עוגןמ|כד}} '''דמאחר דרובו כו'. ''' כשיטתו בס"ג אבל אין טעמו של ש"ע בשביל כך אלא כמ"ש בתשובת הרא"ש משום דאז אין המשכה פוסלת בו וע"ל סנ"ג וסעיף ס"ט ועש"ך והרב אזיל לשיטתו וכמש"ו מקוה שהיתה כו' וכמ"ש בתוספתא וכ' בתוס' דב"ב ס"ו ב' בד"ה מכלל. תדע דקתני סיפא כו' ור"ש פ"ב מתני' ג' וע"ל סעיף ע':

{{עוגןמ|כה}} '''וא"ל כו' דרוב כו'. ''' שם ושם:

{{עוגןמ|כו}} '''וכ"ש אם כו' מאחר כו'. ''' כמ"ש בר"פ האשה רבה:

{{עוגןמ|כז}} '''כל הימים כו'. ''' כר' יוסי דקי"ל הלכה כר"י מחבירו ועוד דסתם מתני' שם כוותיה גל שנתלש כו' וערא"ש סי"ג וז"ש הלכך כו'. ורשב"א בשם ר"ת דקדק מכאן דלאדם בעינן מ' סאה מדקאמר ובו מ' סאה ור"ל דנקט מ' סאה בשביל אדם ועברמב"ם בפ"ח דפרה מתני' ח' ושהמימות הנגרות כו' ועט"ז וש"ך (ועמש"ל בס"ק ו' ובספר האשכול ע"ש):

{{עוגןמ|כח}} '''או שזרק כו'. ''' כן פירש"י בחולין אבל בחגיגה י"ט א' פי' כפי' הרמב"ם הנ"ל:

{{עוגןמ|כט}} '''צריך כו'. ''' ע"ל סי' קצ"ח סל"א ובת"כ אך מעיין כו' ת"ל בור אי בור יכול אף בור שבספינה ת"ל מעיין מת מעיין שעיקרו בקרקע אף בור שעיקרו בקרקע:

{{עוגןמ|ל}} '''הלוקח כו'. ''' ער"ש ד"ה וכמה יהא בנקב כו' לכאורה משמע כו' תניא בתוספתא קסטלון כו'. ומזה למד הרמב"ם דה"ה בעושה מקוה בכלי עצמו וכמ"ש במתני' ה' פ"ד השדה והתבה כו' וכ"כ הרא"ש ס"ח ולמדנו מזה שמותר כו' ומ"ש נקב המטהרו הוא מש"ש בתוספתא אראב"י הלכה זו כו' לטהרתו וגירסתו היתה כדי טהרתו אבל מה שחילקו שם בד"א מן הצד כו' פי' דמלמטה א"צ כדי טהרתו לא פסק כוותיה דבמתני' לא מחלק כמש"ש ניקבה מלמטה או כו' וכמה כו' ומפרש דאכולה קאי וכמש"ש הלכה ג' השוקת כו' ניקבה כו' ועבר"ש שם ראית דגרסי להיפך בד"א כו' אבל כו' פוסל את המקוה. ונ"ל דגירסת הרמב"ם לא היה בד"א מן הצד כו' ואם היה מקבל כו' דה"ל לכתוב זה כמ"ש בשוקת כדרכו לכתוב לשון המשנה והברייתא אלא גירסתו בד"א שקבעו בארץ אבל לא קבעו בארץ פוסל את המקוה פקקו בסיד כו' ור"ל אפילו לא קבעו בארץ בסיד כו' וג"כ קאי אלא קבעו בארץ וז"ש כאן עדיין הוא פוסל עד כו' ודעתו דבין נקוב בין סתמו בסיד או גפסית צריך שיקבענו בארץ דאל"כ עדיין כלי הוא משא"כ בסתמו בבנין הוא כבנין ובטלו מתורת כלי ובזה נסתלקו קושית הראב"ד מ"ש משידה תיבה דבעינן כשפופרת הנאד וכן מה שדחק בב"י וכ"מ מ"ש משוקת כו' והאריך שם וא"צ לכ"ז דשאני כאן שקבעו בארץ וג"כ גירסתו בתוספתא וע"ג סיד וגפסים ומירח כו'. והר"ש והרא"ש חלוקים עליו. א'. לשיטתם מן הצד בעינן כשפופרת הנוד. ב'. מלמטה אפי' כ"ש. ג'. דא"צ שיקבענו בארץ. ד'. ואם היה מקבל מן הנקב כו'. ה'. דגרסי או שמירח מן כו'. ו'. דמפרשי סיד וגפסים דוקא שניהם יחד וסיד ובנין אפי' שניהם יחד וכ"ש כ"א לבדו דאינו פוסל והרמב"ם מפרש להיפך בסיד וביין דוקא שניהם יחד בסיד וגפסים אפי' כ"א לבדו. ז'. דהרמב"ם מפרש החילוק שביניהם אי פקקו בדבר שהוא בנין אינו פוסל וא"ל פוסל והם מפרשים בדבר שהוא סתימה מעליא פוסל וא"ל אינו פוסל ונ"מ לשארי דברים. ח'. דלהרמב"ם אם קבעו בארץ כשר אף בסיד וגפסים ולדידהו לא מהני זה כלל. ט'. בשוקת פסקו ג"כ דמלמטה בכ"ש ורמב"ם פסק כפשטא דמתני' כשפ"ה. י'. להרמב"ם אם הושיבו ע"ג ארץ או על סיד ומירח מן הצדדין כשר אף אם סתמו בסיד וגפסים משום דהושיבו כו' הוי כבנין וכמ"ש או יבנה ולדידהו דוקא בלא סתם כמ"ש בר"ש ע"ג הארץ כלומר לא סתם כו' וע"ל ס"מ שכתב כדברי הר"ש:

{{עוגןמ|לא}} '''יי"א כו'. ''' כדברי הרא"ש אלא שלפ"ד מלמטה אפי' בכ"ש כנ"ל אלא שהטור כתב לקמן בשם הרא"ש ומ"מ אין להקל כו' כמ"ש בס"מ ולכן כתב גם כאן בטור דאף מלמטה כשפ"ה וטעמו משום דאפשר דהלכה כת"ק דתוספתא וגם פשטא דמתני' משמע גם אלמטה לכן מפקפקים למעשה אבל להלכה פ' בכ"ש כראב"י דמעשה רב וכן בתוספתא והביאה הר"ש פ"ה מתני' ב' מעיין היוצא לתלמי כו' כיצד כו' ומתני' דכמה מפרשים לענין עירוב מקואות כמ"ש בספ"ק דיבמות וער"ש ורא"ש שם והוא דחוק וגם בתוס' דפסחים ק"ט ב' ד"ה בים כו' משמע דגם מלמטה בעי כשפ"ה. ויש להפוסקים בזה שיטות אחרות והרבה אוסרין לטבול בכלי ועבב"י:

{{עוגןמ|לב}} '''ואם הוליכו כו'. ''' ט"ס הוא וצ"ל ואם הושיבו כו' ור"ל דבזה הוי כבנין ואפי' סתמו בסיד וגפסים ש"ד כנ"ל דלא כפי' ב"י:

{{עוגןמ|לג}} '''מותר כו'. ''' כמ"ש בפ"ג דיומא (ל"א א') ובסוף מדות:

{{עוגןמ|לד}} '''שחקקו כו'. ''' כנ"ל במתני' דשוקת השוקת כו' היתה כלי כו' ובב"ב ס"ה כ' ובב"ק ס"ז א'. וצ"ע לכאורה דאמרינן שם ושם דדוקא בשאיבה דרבנן מכשרינן בקבעו ולבסוף חקקו והרב פסק בס"ד דכולו שאוב דאורייתא והרשב"א אזיל לשיטתו שפסק אפי' כולו שאוב דרבנן ומתני' דשוקת י"ל ברובו כשר או כמ"ש בתוס' דב"ב שם בד"ה מכלל. וה"ר משה מפונטויזא כו' וי"ל דס"ל כמ"ש הר"ש בפ"ה מתני' ב' דטבילה בכלי הוא מדרבנן משום גזירה ע"ש לכך צ"ל כו' אבל בת"כ משמע דד"ת היא דדריש מקרא אי בור יכול אפי' כו' כנ"ל אלא שי"ל דאסמכתא היא כמ"ש תוס' שם וצ"ע וגם בירושלמי (פ"ג דיומא) והביאו תוס' בפסחים ק"ט ב' ד"ה בים פריך והלא שאובין הן (כ"ה בתוס' שם אבל הגירסא שלפנינו ולא כלי הוא וכ"ה בתוס' דבכורות נ"ה ב' ד"ה שמא וברא"ש פ"ז דב"ק ס"ג) משמע דדין שאובין להו וכ"כ המרדכי בשבועות סי' אנ"ד וגם קושית הר"ש הוא דוקא במחובר למעיין וגם קושיתו אינה מוכרחת דשאני כלי בתוך כלי שכל הכלי הוא בתוך המים וע"כ א"א לפרש דברי הר"ש דבכלי הוא מדרבנן אא"כ מחובר למעיין כמש"ש דאל"כ קשה בתוספתא והביאו בפ"ב מתני' ג' ותדע דקתני סיפא צנור כו' ואם איתא גם מהמכתשת אינו אלא מדרבנן כיון שהוא מי גשמים ושם בר"ש וא"ת ואי כולו כו' וי"ל דגזור כו' ובכלי כו' דבעינן כו' ר"ל כמ"ש בת"כ הנ"ל אלמא מדאורייתא היא וכ"כ כ"ז בתוס' דב"ב שם וכן בפ"ק דפסחים בכלים טמאין כו' ושם אוקמוהו אדאורייתא ואף שי"ל דבשאוב מיירי כמ"ש תוס' מ"מ הא סתם ואמר בכלים כו' ותוס' פי' דאף בשאוב מיירי הטור וגם כתב כדברי הרב ומביאו בש"ך ס"ק כ"א וצ"ע:

{{עוגןמ|לה}} '''מעיין כו'. ''' במתני' שם כשר חוצה כו' אלמא דאינו כשר אלא בהעבירו כו' וחוצה לה דוקא ודוקא במעיין כמש"ש שהמעיין כו':

{{עוגןמ|לו}} '''כלי כו' וכן כו'. ''' מתני' ב' פ"ו וגמ' רפ"ג דחגיגה:

{{עוגןמ|לז}} '''ואם הטהו כו'. ''' ער"ש ו' ה' תניא כו' קומקמום שהוא כו' הטהו כו':

{{עוגןמ|לח}} '''ומותר כו'. ''' מתני' שם אם היה כו':

{{עוגןמ|לט}} '''חזרה כו'. ''' דל"ק אלא לזבין כו':

{{עוגןמ|מ}} '''מקוה כו'. ''' כמ"ש ברפ"ה שהמעיין כו' וכנ"ל ס"ח ובפ"א מתני' ז' למעלה מהן מעיין כו' וז"ש בין כו' בין כו':

{{עוגןמ|מא}} '''ומ"מ אין כו'. ''' ער"ש א"ז תניא כו' וכאן לד"ה פסול אף לי"מ דס"ב דכאן ל"ל מכיפיה מיבריך דל"ל אלא במי גשמים:

{{עוגןמ|מב}} '''מעין כו'. ''' שם מתני' ה' הזוחלין כו' וכפי' הרמב"ם שם והביאו הרא"ש ג"כ בסי"א:

{{עוגןמ|מג}} '''מקוה כו'. ''' מתני' ג' פ"ב ורפ"ג ומתני' ד' פ"ד ומתני' ה' פ"ו ומתני' ג' פ"ז ותוספתא וגמ' בכמה מקומות:

{{עוגןמ|מד}} '''ומעין כו'. ''' כנ"ל סי"א:

{{עוגןמ|מה}} '''וע"ל ס"מ כו'. ''' כנ"ל ס"א דאין המעין מטהר בכ"ש אלא לכלים לא לאדם ועברא"ש פ"ז דב"ק ס"ג וי"ל דהא דמעין מטהר בכ"ש היינו כו':

{{עוגןמ|מו}} '''אבל וכו'. ''' משניות הנ"ל וברייתות בכמה מקומות והביאן הר"ש שם ושם:

{{עוגןמ|מז}} '''אפילו אם כו'. ''' מתני' ב' פ"ז ותוספתא הביאה הר"ש פ"א מתני' ה' וש"מ:

{{עוגןמ|מח}} '''או שזרקם בחפניו. ''' בתוספתא שם והביאה הר"ש מתני' ט' פ"ב וכן היה רי"א זילף כו' ובמתני' ו' פ"ב היה תולש כו' ושם בתוספתא הביאה הר"ש שם תניא בתוספתא היה בראשו כו' סחטן כו' ועב"י בשם הראב"ד:

{{עוגןמ|מט}} '''בד"א כו'. ''' שם במתני' בד"א כו' ואכולה מתני' קאי:

{{עוגןמ|נ}} '''מכלי הב' כו'. ''' ר"ל דוקא מב' כלים אבל מכלי א' בכ"ע מצטרפין. ראב"ד וכ"מ במתני' שם:

{{עוגןמ|נא}} '''דוקא מג' כו'. ''' שם במתני' מכלי א' כו' וער"ש שם ד"ה וחכמים פוסלין כו' ותוס' בתמורה י"ב ב' ד"ה יוסף כו':

{{עוגןמ|נב}} '''בד"א כו'. ''' שם וכפי' הראב"ד והטור. והרמב"ם פי' שנתכוין לרבות מי המקוה:

{{עוגןמ|נג}} '''ואם העביר כו'. ''' תוספתא הביאה הר"ש במתני' ט' פ"ב וכפי' הרא"ש שם סוף ס"ב לגיון הוא חיל כו' ואם כו' אבל כו' אבל הר"ש שם כתב וזילפו כו' עם הקרקע קאמר ור"ל דאסיפא קאי על הוליכן כו' וכן בלגיון ובהמה וז"ש וי"א כו' ודעת הראב"ד והרשב"א כדעת הרא"ש וטור וכמ"ש בסל"ט:

{{עוגןמ|נד}} '''וכן דלי כו'. ''' ערמב"ם בפי' שם:

{{עוגןמ|נה}} '''היה המקוה כו'. ''' ער"ש א' ה' נפלו לתוכן שלשת לוגין מים שאובין כו' ופסולין להקוות עליהן כו':

{{עוגןמ|נו}} '''עד שירבו כו' או כו'. ''' אין נ"מ בין רבו לשטפו אלא לענין מים טמאים לחלה כו' דפליגי ב"ש וב"ה ור"ש אבל לענין מקוה אין מחלוקת כלל:

{{עוגןמ|נז}} '''ודוקא כו'. ''' כנ"ל ס"כ:

{{עוגןמ|נח}} '''אין כו'. ''' כת"ק וכרב וכמסקנא דגמ' דמכות ד' א':

{{עוגןמ|נט}} '''אבל במים כו'. ''' כמש"ש מתני' ח' פ"ו היה בעליון כו'. הרא"ש וש"פ דלא כהרמב"ם שמפרש נתן סאה כו' אמים שאובין שכן מוכיח ההיא דיבמות שם וכמו שהקשה בתוס' שם ד"ה נתן כו' ודחקו בזה הרבה ומתני' הנ"ל תי' בכ"מ דדוקא נטל פסול ברובו אבל ירדו מאליו כשר ע"ש. אבל פשטא דמתני' משמע כפי' הרא"ש ור"ש ותוס':

{{עוגןמ|ס}} '''מי צבע כו'. ''' כר"י מדפריך מיניה בפ"ק דמכות (ג' ב') ופ"ג דעירובין:

{{עוגןמ|סא}} '''אבל המקוה כו'. ''' שם בדברי ר' יוסי:

{{עוגןמ|סב}} '''נפלו לו כו' מקוה חסר כו'. ''' ער"ש ז' ד' תניא כו':

{{עוגןמ|סג}} '''בכלי. ''' ער"ש שם ומודה ר"י כו':

{{עוגןמ|סד}} '''וכשמשער כו' ואז כו'. ''' שזהו פלוגתא דת"ק ור"י שם בתוספתא הנ"ל בר"ש עיגולי שלג כו' וקאמר עיגולי דצריך שיהא נכבש יחד שלא יחסר ממנו השיעור כשימוח. הרא"ש סי"ח:

{{עוגןמ|סה}} '''ויש כו'. ''' דמפ' דאיירי בנימוח אבל ההיא תוספתא משמע כסברא דאשונה וכ"כ ב"י ואף שיש לחלק בין השלמה לכולו וכמו בטיט הנרוק מ"מ ל"נ:

{{עוגןמ|סו}} '''ושיתמלא לדעת. ''' ממתני' ז' פ"ב וגמ' שבת ט"ז ב' בשעת פיזור כו':

{{עוגןמ|סז}} '''בין כו'. ''' עתוס' שם ד"ה אחד כו':

{{עוגןמ|סח}} '''דלא מקרי כו'. ''' כמש"ש במתני' מפני שלא נעשה לקבלה וכמ"ש בסל"ז:

{{עוגןמ|סט}} '''זה כו'. ''' ע"ל סט"ו:

{{עוגןמ|ע}} '''כלי כו'. ''' ע' כ"ז מש"ל בס"ז:

{{עוגןמ|עא}} '''ראשונים כו'. ''' ער"ש ן"ז תניא כו': 

''' (ליקוט) ראשונים. ''' פי' אצבע הסמוך לגודל וכמ"ש בתוספתא הביאה הר"ש מתני' ז' פ"ו תניא שתי כו' והוא אצבע כמ"ש בפ"ג דמנחות (מ"א ב') וכמ"ש הר"ש שם והשתא האצבע כו' ודברי הרמב"ם לא משמע כן ועב"י (ע"כ):

{{עוגןמ|עב}} '''בין שהוא כו'. ''' דקתני חוזרות למקומן:

{{עוגןמ|עג}} '''ואם הם כו'. ''' כנ"ל סט"ו:

{{עוגןמ|עד}} '''דספיקא דג' כו'. ''' מתני' ג' פ"ב:

{{עוגןמ|עה}} '''המניח כו'. ''' לשון הטור וס"ל דה"ק בשעת קישור עבים זהו מניח ובשעת פיזור נקרא שוכח אפי' לא שכחן כלל ופליגי בשנתקשרו כו' והכל בשלא שכחן ודחוק. אבל רש"י פי' שם הכל בששכחן. ושיטה אחרת לרמב"ם וע"ש בפי' ופסק כר"מ אבל הטור פסק כר"י וכמ"ש כאן בש"ע דר"מ ור"י הלכה כר"י וטעמו של הרמב"ם דסוגיא דגמ' שם כר"מ דקאמר ואידך כו' ואמרינן שם י"ז ב' א"ה לר"מ כו' אוכלים וכלים כו' ונראה דאזלי לשיטתייהו. ועתוס' שם י"ד ב' ד"ה אלא כו' אור"י כו' אלא נקט משקין (כו') ולכן חשיב להו לתרתי אבל לר"מ דס"ל דאפי' לטמא אוכלין הוא מדרבנן כמ"ש בפסחים ט"ו ב' ט"ז א' א"כ כחדא חשוב להו ור' יוסי לטעמיה דאמר לטמא אוכלין דאורייתא כמש"ש והרמב"ם אזיל לשיטתו שפסק גם שם כר"מ דסתם מתני' בפ"ד (דטהרות) כוותיה אלא שהרמב"ם לא ס"ל הא דתוס' הנ"ל כמ"ש בפ"ח הלכה י' ובלא"ה דבריו שם תמוהים מאד כמ"ש הראב"ד ותוס':

{{עוגןמ|עו}} '''אין כו' עד שיהיו כו'. ''' כראב"י בתמורה וכפירש"י שם וכ"פ התוס' שם וכ' הרא"ש בס"ז אע"ג דמתני' ד' פ"ד קתני דוקא שנתערבו מקודם כמש"ש אימתי כו' היו כו' וכן בראב"י דתוספתא והביאו הר"ש שם גג שיש בראשו כו' בעי עירוב קודם ודלא כפי' הר"ש שם מ"מ קי"ל כראב"י דתמורה הואיל והביאו בגמ' שם ולא הביאו ההיא דתוספתא. אבל הרמב"ם כתב כל השלשה המתני' והתוספתא והגמ' ואף שפסק להא דגמ' צריך להא דתוספתא דקמ"ל אע"ג דכבר נפסל והוי כשאובים כולה אפ"ה מהני המשכה וכמש"ו שהשאובה שהמשיכוה כולה כו' וההיא דמתני' מפרש אימתי בזמן שמתערבין כו' לאפוקי אם ירדו השאובין קודם ומ"ש היו מקלחין כו' פי' שלא בהמשכה כלל וז"ש בהג"ה אבל אם המשיך כו':

{{עוגןמ|עז}} '''שהשאובה שהמשיכוה כולה כו'. ''' כן מפרש מ"ש בתמורה שם דכי אתא רבין כו' והוא תמוה דשם הוא אליבא דרבנן ובכ"ע מכשרי והוא כתב אליבא דראב"י ועב"י וכ"מ שדחק עצמו אבל גירסא אחרת ה"ל בגמ' ראב"י היא דתניא ראב"י כו' ברביה ובהמשכה וכן כי אתא רבין אר"י שאובין כו' וערמב"ם בפי' למתני' ד' פ"ד. ורי"ף והרבה פוסקים פסקו כרבנן וכגירסא דידן דאף כולה כשר בהמשכה ועריב"ש סי' קכ"ה ויש בזה שימות אחרות עתוס' שם:

{{עוגןמ|עח}} '''שיעור כו'. ''' דפחות מכאן כלבוד דמי. ריב"ש שם:

{{עוגןמ|עט}} '''אין כו'. ''' ע"ל סל"ה ולקמן סמ"ח:

{{עוגןמ|פ}} '''מקוה כו'. ''' עט"ז:

{{עוגןמ|פא}} '''הבא כו'. ''' זבחים כ"ה ב':

{{עוגןמ|פב}} '''כגון כו' לא יאחוז כו'. ''' מתני' ה' פ"ה וכר' יוסי וכפי' הרא"ש שם סי"א ונ"ל לפרש נוטפין שעשאן כו' ור' יוסי קאמר לא מבעיא כו':

{{עוגןמ|פג}} '''וכן סילון כו'. ''' שם סי"ב דפשוטי כלי מתכות טמאין כמ"ש רפי"א דכלים ופ"ק דחולין (כ"ה א') וש"מ:

{{עוגןמ|פד}} '''אבל אם נופלים כו'. ''' ערש"י בזבחים שם ד"ה זאת אומרת כו':

{{עוגןמ|פה}} '''של עץ או כו'. ''' כנ"ל סל"ו:

{{עוגןמ|פו}} '''ואם הסילון כו'. ''' כמ"ש במתני' ב' פי"א דכלים וספ"ח דשבת ועכ"ז ברא"ש סי"ב:

{{עוגןמ|פז}} '''ואין חילוק כו'. ''' כ"מ במתני' וגמ' שם ושם:

{{עוגןמ|פח}} '''בד"א כו'. ''' מתני' ה' פ"ו כיצד כו' של אבר. ומ"מ צריך שלא יהיה בית קיבול כמ"ש בתוספתא שם והביאה הר"ש שם תניא כו' ואם נכפף ומ"ש ר"ש וצריך לדקדק מאי שנא נ"ל משום דרכובה אינו כפוף אלא מצד א' ואינו ראוי לקבלה עד שיהיה מב' צדדים וכנ"ל סל"ה ולכן מביא ב' רכובות מב' צדדים אע"ג שעי"ז נעשה מב' צדדים ה"ל קבעו ולבסוף חקקו משא"כ נכפף כ"ש דמקבל מב' צדדים:

{{עוגןמ|פט}} '''ויש מי כו'. ''' עבה"ג אבל הרא"ש לא ניחא ליה בזה דמ"מ הא תנן ומניח ידיו וכנ"ל בסמ"ח ומסיר ידיו טרם כו' וכמ"ש בסי"א שם אבל מתוספתא הנ"ל דל"ק של אבר וקאמר של עץ ושל כו' הכל דברים שפשוטיהן טהורין משמע לכאורה כסברא אחרונה:

{{עוגןמ|צ}} '''מקוה כו' ואם לאו כו'. ''' כ"כ הטור בשם הרא"ש וערא"ש סי"א ואף שסתר שם פי' הר"ש וכתב ולישנא דנוטפין כו' ונ"ל לפרש כו' ראיתי להרמב"ם כו'. ס"ל להטור דמ"מ מסברא אית ליה דאם לא ישאר מ' סאה פסול כמש"ו וכן מבואר בדבריו שכתב וראיתי א' מן המחברים כו' ולישנא דנוטפין כו' כל שקלא וטריא בשביל זה המחבר ובתשובה כלל ל"א ד' מבואר בהדיא כן שכתב מה שראית בספר א' מן המחברים האחרונים כו' ופיר"ש נוטפין כו' ומתוך פי' זה דקדק המחבר כו' ואין לשון המשנה כו' כמש"ש בפסקיו והמשנה אני מפרשה כך כו' כמ"ש בפסקיו ונ"ל לפרש נוטפין כו' ובסופו כתב ואף רבינו לא פירש אלא שנפרץ כו' ולא ישאר בו מ' סאה אם לא יסתום אותו ועמ"ש למטה:

{{עוגןמ|צא}} '''ויש כו'. ''' כפשטו של פי' הר"ש וכ"ד מרדכי והרשב"א אבל ראיות הרא"ש אין להשיב ממ"ש במתני' ג' פ"ג בור כו' והאמה כו' אבל אח"כ מטבילין כו אע"פ שהאמה נכנסת לו ויוצאות ממנו וה"ה זוחלין וע"כ בחרדלית של גשמים כמ"ש הר"ש דאם במעין נטהר מיד ובמתני' ו' פ"ה ומודים שהוא כו' אע"ג שא"א להדק בכלים שלא יצאו ביניהן ובתוספתא הביאה הר"ש שם עוד תניא בתוס' ואיזו כו' ובה"א אין מטבילין בהן עד שיהא כו' אע"ג שהחרדלית עוברת דרך אותו עוגל ונכנס ויוצא ועוד ראיה מתוספתא רפ"ג שלש גממיות בנחל כו' והוא בגמ' דחגיגה י"ט א' וסיים שם בתוספתא וחכ"א אין מטבילין אלא באמצעית שיש בה מ' סאה והביאה תוס' שם סד"ה בתחתונה ור"ש מתני' ה' פ"ז וכ"פ הרמב"ם וש"ע בסעיף ס' ג' כו' שאין הנזחלין כו'. אלמא באמצעית מותר אע"ג שחרדלית עובר וה"ה נזחלין ומזה ג"כ ראיה דאם לא ישאר מ' סאה דאין טובלין בו דלהכי אין מטבילין בעליונה ולא בתחתונה והטעם דאין הזוחלין מערבין כמ"ש הרמב"ם ובמ"ש בספ"ח דטהרות הקטפרס אינן חיבור כו' והאשבורן חיבור וה"ה למקוה שלא ישאר כו' דאינה מצטרפת עם היוצאין דהן זוחלין וקטפרס משא"כ אם ישאר מ' סאה דא"צ לצירופו וכמו באמצעית הנ"ל וזהו הטעם דמעין מטהר בזוחלין ומקוה דוקא באשבורן דזוחלין אינן מצטרפין למ' סאה משא"כ מעין דמטהר בכ"ש וכמ"ש הריב"ש וע"ש בסי' רצ"ב:

{{עוגןמ|צב}} '''וכ"ז דוקא כו'. ''' כמ"ש בתוספתא והביאה הר"ש סוף מתני' ו' פ"א החופר בצד מעיין כו' ובמתני' ו' פ"ה גל שנתלש כו' ובפ"ב דחגיגה (י"ט א') ופ"ב דחולין מטבילין בראשין כו' ודוקא שהיא באה עכשיו אבל אם נפסקה מכבר לא כמ"ש בתוספתא הנ"ל החופר בצד המעין כו' פסקו מלהיות כו' ובמתני' רפ"ה העבירו ע"ג בריכה כו':

{{עוגןמ|צג}} '''ואין כו'. ''' ממ"ש במתני' ג' פ"ו ג' מקואות כו' והטובלין טהורין אע"ג שאין בהן מ' סאה אם לא על ידי תערובתן בזחילה ודלא כמו שנדחק במהרי"ק שם דההיא במעיין דא"כ אפי' בסיפא נמי והוצרך לידחק דמיירי לאדם ואין מטהר בכ"ש כמ"ש בס"מ בהג"ה וכבר הסכימו כל הפוסקים דלא כוותיה ועוד דא"כ אף בזוחלין לא יטהר כנ"ל דאין קטפרס חיבור ובהדיא תנן כמתני' שלשה מקואות ולא מעיינות ובמתני' ספ"ז מחט שהיא כו' וכמש"ל סנ"ז בהג"ה:

{{עוגןמ|צד}} '''ואם בא כו'. ''' כפי' הר"ש וכר' יוסי:

{{עוגןמ|צה}} '''ויש כו'. ''' שמפרש למתני' בד"א וכנ"ל סי"ד וסמ"ח וראיה דמותר כה"ג ממתני' ו' פ"ה ומודים כו' וכלים שגדר כו' וערא"ש שם:

{{עוגןמ|צו}} '''ניקב כו'. ''' דברי המחבר תמוהין דהרשב"א כתב לשיטתו דס"ל כפי' הר"ש אבל לפי מ"ש בסעיף הקודם דאין נפסל אא"כ לא ישאר מ' סאה ואז אף בכה"ג פסול:

{{עוגןמ|צז}} '''הבא כו'. ''' מתני' ז' פ"ו וכפי' הרא"ש שם ובפסקיו סט"ו שאוב כו' או כו' או כו' אבל הר"ש לא כתב אלא ב' האחרונים וכמ"ש בסנ"ג לכן כתב המחבר פסול במקום שאוב דבפסול מודה כמש"ש בהג"ה ודוקא בפסול כו' ודמהני השקה בשאוב מתני' ב' פ"ג ומתני' ג' פ"ו ומתני' ח' שם ובחסר בצד שלם מתני' א' וה' שם וש"מ וב' חסרין מתני' ג' שם ודוקא כשפ"ה מתני' הנ"ל ומתני' א' וה' שם וכ"ש בשתיהן חסרים:

{{עוגןמ|צח}} '''וקילוח כו'. ''' ר"ש ספ"ה דטהרות ועוד יש לפרש דב"מ שהמים מתערבים דרך נקב כו' וניחא השתא כו' וכ"ב תוס' דחגיגה כ"א ב' ד"ה כעוביה כו' וביבמות ט"ו א' ד"ה עירוב כו' ובגטין ט"ז א' ד"ה הניצוק כו' דלא כר"ת ע"ש ושם:

{{עוגןמ|צט}} '''ולאחר כו'. ''' מתני' ח' וג' פ"ו:

{{עוגןמ|ק}} '''ומותר לחפור כו'. ''' כמ"ש בחגיגה כ"ב א' דהא ארעא כו' ור"ל אם חפר ב' וג' הפירות וכ"א אין בו מ' סאה אין מצטרפין וה"ט דחילקן בסל וגרגותני דלא מהני אבל סל וגרגותני שמילאן כלים כו' כיון דמקוה שלם סביבן וז"ש בש"ע אבל אם כו' וער"ש מתני' ה' פ"ו והא דאמרינן בפרק חומר כו' משא"כ מקוה בצד הנהר דהנהר מקוה שלם:

{{עוגןמ|קא}} '''וה"ה אם חלק כו'. ''' גמ' הנ"ל:

{{עוגןמ|קב}} '''הבא להכשיר כו'. ''' ממתני' ח' פ"ו וכמ"ש הר"ש שם העליון כו' וקשיא כו' ונראה לפרש כו' ובספ"ח דטהרות בסופו והא דתנן התם גבי סילון כו' וכ"ד כל הפוסקים לבד הרא"ש והטור כמ"ש במתני' ז' ובפסקיו סט"ו כנ"ל וכפירושו במתני' ה' שם ע"ש בפירושו:

{{עוגןמ|קג}} '''מצד זה כו'. ''' כן פי' הר"ש והרא"ש שם ושם. והרמב"ם פי' שם להיפך וכן הראב"ד:

{{עוגןמ|קד}} '''וה"ה אם כו'. ''' כנ"ל ממתני' ח' פ"ה דפרה:

{{עוגןמ|קה}} '''כשפ"ה. ''' תוספתא הביאה הר"ש שם תניא בתוספתא גממיות כו':

{{עוגןמ|קו}} '''ולכן כו'. ''' מתני' ספ"ז:

{{עוגןמ|קז}} '''ג' גומות כו'. ''' ער"ש ז' ה' ועמש"ל ס"נ:

{{עוגןמ|קח}} '''הכופת כו'. ''' ער"ש י' ד':

{{עוגןמ|קט}} '''מקוה כו' ולא כו'. ''' ער"ש ז' ו' וערא"ש סכ"א וע"ל סי' קצ"ח סכ"ט:

{{עוגןמ|קי}} '''טבלו כו'. ''' מתני' שם ופסק הרמב"ם כת"ק ואפי' ר"י מודה כאן כמ"ש בספ"ב דחגיגה אר"נ מחלוקת כו' ופסק הרמב"ם כלישנא קמא משום דס"ל כר' פדת וכ"ש לבעלה כמ"ש בפ"ב דחולין ל"א א' ודוקא לענין כוונה דחולין א"צ כוונה:

{{עוגןמ|קיא}} '''אע"פ שזבו כו'. ''' ער"ש ב' ו' תניא כו' הטביל כו':

{{עוגןמ|קיב}} '''העלהו כו'. ''' שם בתוספתא וכ"מ במתני' שם:

{{עוגןמ|קיג}} '''ואם מטביל כו'. ''' ער"ש ז"ו תניא כו':

{{עוגןמ|קיד}} '''מקוה כו' אבל כו'. ''' דמוקמינן אחזקתיה כמ"ש בפ"ק דחולין וש"מ ודוקא במקוה שנמדד ונמצא חסר מטמאינן דחסר לפניך כמ"ש בריש נדה ובקדושין ע"ט א' אדרבה העמד כו' הרי חסר לפניך ובחולין י' א' ה"נ הרי כו' הא אתייליד כו' אבל במוחזק להיות כו' לא אמרינן העמד על חזקתו ועתוס' דקדושין שם ב' ד"ה מי כו' ור"י כו' ועמ"ש בא"ח סי' ח' ס"ט:

{{עוגןמ|קטו}} '''ומ"מ כשר כו'. ''' דבמקום שאפשר לעמוד על בירורו לא סמכינן אחזקתיה בדבר המצוי כמו בבדיקת הריאה וכמ"ש בחזקתו בדוק בפ"ק דפסחים וברוב מצויין אצל שחיטה וע"ל סי' א' (ע"ש בס"ק ד') ובא"ח סי' תל"ז ס"ב:

{{עוגןמ|קטז}} '''אבנים. ''' ער"ש שם לא מבעיא כו':

{{עוגןמ|קיז}} '''ובלבד כו". ''' שם מרפ"ג דחגיגה וכנ"ל סנ"ב:

{{עוגןמ|קיח}} '''אבל בכלים פסול. ''' צ"ע דהא תנן ספ"ה ומודים שהוא גודר כו' וכ"ש כה"ג וגם ראייתו אינו מובן ועש"ך:

{{עוגןמ|קיט}} '''ואפי' אם כו' מיהו כו'. ''' ע"ל סי' קצ"ח סעיף ל"ו ל"ז:

{{עוגןמ|קכ}} '''מקוה שהניחו כו' צנור כו'. ''' ער"ש ב' ג' ותוס' פ"ד דב"ב וע"ל ס"ד:

{{עוגןמ|קכא}} '''שהרי יש כו'. ''' לשון הרמב"ם ולא כדברי הפוסקים מפני שכולו שאוב דאורייתא ועכ"מ שם:

{{עוגןמ|קכב}} '''טמא שירד כו'. ''' כת"ק דבדאורייתא ספיקו טמא וכ"פ הרמב"ם להדיא כת"ק ע"ש:

{{עוגןמ|קכג}} '''ב' מקואות כו'. ''' ער"ש ב' ג' תניא בתוספתא כו':

{{עוגןמ|קכד}} '''ב' מקואות כו'. ''' תוספתא ע"ש:

{{עוגןמ|קכה}} '''ויש מקילין כו'. ''' ער"ש י' ד' תניא בתוספתא כו' שפשף או שטבל בחמין טהור וכנ"ל סי' קצ"ה סמ"ה ועתוס' דנדה ס"ו ב' ד"ה אם. ומיהו לפי' ר"ח אין ראיה שפי' כו'. וסברא ראשונה דחקו ופי' ההיא דתוספתא הנ"ל בחמי טבריה והוא דוחק [ולא משמע כן דהא מתחיל שם היו רגליו כו' במקוה כו'] וראייתם מפ"ק דתענית (י"ג א') עתוס' שם ד"ה טבילה כו' אלמא דטעמא משום שאובין הוא וכ"ה בגמ' שם שאובין נינהו אלא שפי' כשאובין נינהו והוא דחוק מאד ואע"ג דמשכחת טבילה בחמין כה"ג מ"מ הוא בדרך רחוקה ולומר דתנא דקאמר כל חייבי טבילות טובלין כו' קמ"ל כה"ג וגם היה רחוק להם בכה"ג אבל כה"ג שכתבו תוס' הוא קל מאד:

{{עוגןמ|קכו}} '''ובחמי טבריה כו'. ''' גמ' שם ובפ"ח דחולין ק"ו א':

{{עוגןמ|קכז}} '''ולאחר כו' אבל כו'. ''' מפ"ק דשבת י"ד א' והבא ראשו כו' שבתחלה כו' לא אלו מטהרין אלא כו' משא"כ להזיע אבל כבר חלקו עליו דגזירה דשם אינו אלא לתרומה שיהא טמא לתרומה מד"ס אבל טבילתו עלתה לו אף לתרומה שאם שהה כמה ימים א"צ הערב שמש וכן טהור כו' וכ"ש לבעלה דבעלה חולין הוא כמ"ש בפ"ב דחולין (ל"א א') לענין כוונה שהוא מהמעלות שגזרו רבנן לתרומה כמ"ש בפ"ב דחגיגה ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]