עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קפז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''מיד כו'. ''' דאח"כ כיון שפטורים מחטאת ואשם ואין הבעל טמא ע"כ לאו מחמת תשמיש קחשיב:

{{עוגןמ|ב}} '''בכדי כו'. ''' שזהו שיעור אשם ובעלה טמא כמש"ש י"ד ב':

{{עוגןמ|ג}} '''וכ"ש אם כו'. ''' דהוא טמא ודאי ובחטאת כמש"ש במתני' א':

{{עוגןמ|ד}} '''ואלו ג"פ כו'. ''' גמ' שם ס"ו א' ואם יש לה ווסת כו' וערש"י שם ולקמן סי"א וכ"ש בלא קבעה ווסת דאינה חוששת רק כמו לווסת שאינו קבוע וכמ"ש בסי"א וערשב"א סי' תתל"ח ותתל"ט:

{{עוגןמ|ה}} '''ואין חילוק כו'. ''' כמ"ש בתוספתא הרי שהיתה נשאת כו'. שם ברשב"א:

{{עוגןמ|ו}} '''וכ"ז כו'. ''' כנ"ל:

{{עוגןמ|ז}} '''עד מקום כו'. ''' רמב"ם וכמש"ש אין כל האצבעות כו':

{{עוגןמ|ח}} '''אם רוצה כו'. ''' כן הוכיחו תוס' שם ד"ה ותבדוק מתוספתא וירושלמי:

{{עוגןמ|ט}} '''וי"א כו'. ''' רש"י שם:

{{עוגןמ|י}} '''ויש כו'. ''' שכל הפוסקים מסכימים עם תוס':

{{עוגןמ|יא}} '''ואם הרגישה כו'. ''' כן הכריע ריצב"א. הג"מ:

{{עוגןמ|יב}} '''אם שמשה כו'. ''' כן פי' הרמב"ם וש"פ:

{{עוגןמ|יג}} '''אם יש כו'. ''' כדעת הרא"ש וש"פ דאפילו בזה"ז סומכין ע"ז דלא כהרמב"ן ע"ש:

{{עוגןמ|יד}} '''וכ"ז כו' וכן כו'. ''' עתוס' שם ט"ז א' ד"ה ומ"ס כו' ע"ש דדעת תוס' דבש"פ א"צ שמרגשת שממכה באו אבל כשמרגשת אף בשעת ווסתה טהורה כמש"ש בגמ' לא דכ"ע כו' והרשב"א מיקל אף בשאינה יודעת שמכתה מוציאה דם אף בשעת ווסתה וראיה מתוספתא בברייתא הנ"ל ונאמנת כו' לא הוזכר שממנה מוצא דם זה ותימ' ביאר לפי' בעלמא ומ"מ רוב הפוסקים מסכימין לדעת תוס' ומיהו כ' בש"ד דאף שלא בשעת ווסתה דוקא שידוע שהמכה מוציא דם אף שאינה מרגשת שממנו יוצא דם זה ועפ"ז הכריע הרב כאן וכ"ז כו' ועט"ז וש"ך: 

''' (ליקוט) וכ"ז כו'. ''' ז"ל המרדכי נאמנת אשה לומר כו' דוקא שיודעת שיוצא הדם מן המכה תולה בה אבל מספק אינה תולה אבל בשעת ווסתה אפילו יודעת ודאי שהדם יוצא מן המכה אינה תולה בה דאל"כ לא תהיה טמאה לעולם אמנם כתמיה שתמצא בבגדים טהורה ותולה במכה אפילו אינה יודעת שהמכה מוציא דם דבכתמים הלכו חכמים להקל משום דכתמים דרבנן ומשמע מדבריו אפילו ידוע שדם זה יוצא מהמכה טמאה בשעת ווסתה וכן משמע מדברי הרב וצע"ג שהוא נגד הגמ' ועוד משמע מדברי המרדכי דאף שלא בשעת ווסתה צריך שתדע שדם זה יוצא מהמכה אבל לשון סה"ת סי' צ"ב אשה שי"ל מכה באותו מקום ואינה יודעת אם מוציאה דם אם לאו כו' טמאה ואינה תולה במכה דתניא נאמנת אשה לומר מכה יש לי באותו מקום שממנה יוצא דם משמע דוקא יודעת שיוצא דם מן המכה תולה בה אבל אם ספק לה אינה תולה אבל בשעת ווסתה אפילו יודעת בודאי שדם יוצא מן המכה אינה תולה בה דאל"כ לא תהא טמאה לעולם אמנם כל כתמים שתמצא בבגדיה טהורים ותולה במכה אפילו אינה יודעת שהמכה מוציאה דם דבכתמים הלכו חכמים להקל וסתם מכה לפעמים היא מוציאה דם והעתיקו הנ"מ פי"א בקוצר ומשמע מדבריו שכל החילוקים הוא בסתם שהמכה מוציא ולא דם זה ונראה שט"ס הוא במרדכי שהרי כל דבריו הוא דברי סה"ת וכ"ה לשון הרב ומ"ש באשה שי"ל ווסת כו' אע"פ כו' אע"ג שלא משמע כן מדברי הפוסקים סמך בזה על דברי המרדכי שפי' מ"ש בגמ' ואם יש לה ווסת תולה בווסתה דאם י"ל ווסת קבוע תולה שלא בשעת ווסתה במכה אפילו אין לה מכה כלל ואף שאין הלכה כדבריו מ"מ יש להצטרף בזה דעת הרשב"א שאין מצריך כלל לידע שהמכה מוציאה דם אפילו בשעת ווסתה כן י"ל דעת הרב אבל טעמו של הרב שהבין דברי המרדכי כך דשלא בשעת ווסתה א"צ לידע שהמכה מוציא דם וז"ל המרדכי ואם י"ל ווסת זמן קבוע שהיא רואה דם תולה בווסתה שיכולה לומר זה הדם שרואה טהור שעדיין לא הגיע ווסתה ותולה במכתה שיכולה לומר מן מכתה היא וטהורה אם היה דם מכתה משונה כו' ומפרש ותולה במכתה קאי אדלעיל מיניה וכן הבין מהרי"א בסי' מ"ז שכתב עוד כ' במרדכי כו' ואם י"ל ווסת תולה בווסתה פי' כו' דעדיין לא הגיע ווסתה ותולה במכתה כו' אלמא דס"ל דאין אורח בא אלא בזמנו מהני דתולין במכה מה שאין תולין בל"ז והיינו אע"ג שאין ידוע שהמכה מוציא דם וכנ"ל אבל העיקר שתולה במכתה הוא פיסקא בפ"ע ועתשו' מהר"ם סי' תרכ"ה וכ"כ ש"ך. ועיינתי בב"י סד"ה ואם שמשה כו' ובד"מ ס"ק ג' שגם הם הבינו כן שהוא בפ"ע ע"ש ושם וע"כ צ"ל כמ"ש לעיל שצירף דעת הרשב"א עמו:

{{עוגןמ|טו}} '''וכן אם אין לה ווסת קבוע והוא ספק כו'. ''' דין זה צ"ע הא בסה"ת וכל הפוסקים הנ"ל כתבו דוקא שיודעת שיוצא דם כו' בסתמא ונראה שמדברי סה"ת הוציא זה שכתב אשה שי"ל מכה באותו מקום ואינה יודעת אם מוציאה דם או לא אם בודקת עצמה באותו מקום ומצאה דם או אם מרגשת כשנופל הדם מן הרחם טמאה ואינה תולה במכה דתניא נאמנת כו' משמע דוקא יודעת כו' כנ"ל מדכתב דוקא שבודקת או מרגשת שבא ממקור אז טמאה בספק וכ"כ בהג"מ אבל במרדכי השמיט זה (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ומ"מ כו'. ''' היינו אם אינה יודעת שממנו יוצא דם זה כנ"ל ועש"ך:

{{עוגןמ|יז}} '''וכתמים כו'. ''' בש"ד שם וכמש"ש במתני' נ"ט ב' אם יש בה מכה כו' שלא אמרו חכמים כו':

{{עוגןמ|יח}} '''אם כו'. ''' כמו בבדיקת השפופרת הנ"ל:

{{עוגןמ|יט}} '''וכ"ש כו'. ''' כמ"ש במכה אף לדעת המרדכי שמצריך שתדע שמכתה מוציא דם זה מוכיח כמו מכה הידוע כו'. שם:

{{עוגןמ|כ}} '''ויש מי כו'. ''' ירושלמי פ"ו דשבת נאמן הרופא כו' והביאו הרי"ף ורא"ש וש"פ שם וכן ה"נ. הג"מ:

{{עוגןמ|כא}} '''ואם תראה כו'. ''' כמו בהפחידוה דס"ט:

{{עוגןמ|כב}} '''מיהו מיחש כו'. ''' כמו בכל ווסת שאינו קבוע:

{{עוגןמ|כג}} '''כי תלינן כו'. ''' כיון שחזינן שאח"כ אינה רואה ולא גרע מאם י"ל ווסת לזה כמ"ש בפי"א ועש"ך:

{{עוגןמ|כד}} '''מיהו כו'. ''' ע"ל ס"ב עד מקום כו':

{{עוגןמ|כה}} '''אשה כו' ואם כו'. ''' כפירש"י שם ואם י"ל ווסת כו':

{{עוגןמ|כו}} '''הרואה כו'. ''' כמ"ש בכתובות כ"ז ב' תנא ואף על פי כן כו' וע"ש סוף פרק ז' וכן כאן דוקא אם קיים פריה ורביה וכן בההיא דסי"ד:

{{עוגןמ|כז}} '''מי שיוצא כו'. ''' כמ"ש נ"ח ב' ותולה בבנה ובבעלה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]