עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קפא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''הוא מקום כו'. ''' רש"י שם:

{{עוגןמ|ב}} '''אינו חייב כו'. ''' תוספתא שם:

{{עוגןמ|ג}} '''ויש כו'. ''' דמתני' משמע דוקא אזקן וכמו שמציין שם בגמ' ואינו חייב כו' ת"ר ופאת זקנם כו' וכ"מ בפ"ו דנזיר ועתוס' דשבועות ב' ב' ד"ה חייב כו' ותוס' דנזיר מ"א ב' ד"ה השתא כו':

{{עוגןמ|ד}} '''אבל איסורא כו' לפיכך כו'. ''' עתוס' דב"מ יו"ד ב' ד"ה אקפי כו':

{{עוגןמ|ה}} '''אפילו כו'. ''' תוס' דשבועות נ' א' ד"ה ועל כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|ו}} '''המקיף כו'. ''' כר"ה בנזיר נ"ז ב' דסוגיא דב"מ הנ"ל כוותיה. תוס' שם ד"ה ורב אדא כו' ובשבועות ד"ה הנ"ל:

{{עוגןמ|ז}} '''אבל מותר כו' ויש כו'. ''' נ"י סוף מכות וז"ל ויש מסתפקים אם ישראל מוזהר להקיף לעובד כוכבים לדעת ר"ה דומיא דקטן והרא"ש ז"ל כתב דאע"ג דאסר ר"ה לאיש להקיף קטן שאני התם משום דאתי לכלל חיובא אבל עובד כוכבים מותר להקיפו ולפ"ז ה"ה להקיף אשה דשרי אבל תוס' דנזיר סד"ה הנ"ל דחו טעם של הרא"ש וכ' טעם אחר להתיר לעובד כוכבים ולאשה מסתפקא להו ובתוס' דשבועות סד"ה הנ"ל משמע דאסור לאשה שכתבן דהא שמואל כרב אדא כו'{{הערה|ו{{ממק|רבי עקיבא איגר}} כתב שלכאורה לכולי עלמא יהיה אסור משום 'לפני עור' שמכשילה את הניקף.}}:

{{עוגןמ|ח}} '''וקטן כו'. ''' זהו פשוט דקטן לאו בר חיובא הוא ואף אשה מותרת להקיפו לר"ה ואף ראב"א לא פליג אלא משום דס"ל אשה בת חיובא היא לאיש:

{{עוגןמ|ט}} '''אשה כו'. ''' ר"ל אפי' להקיף לאיש וכר"ה. הרי"ף ורא"ש. וכן משמע בב"מ שם בסוגיא:

{{עוגןמ|י}} '''וי"א כו'. ''' עבה"ג ועתוס' דנזיר ד"ה הנ"ל והאי דלטייה כו':

{{עוגןמ|יא}} '''עבדים כו'. ''' דנשים לא איפטרו אלא משום דליתנהו בהשחתה משא"כ בעבדים. נ"י בשם הרמ"ה:

{{עוגןמ|יב}} '''טומטום כו' אסורין כו'. ''' ר"ל אבל אין לוקין וכמ"ש בתוספתא פ' בתרא דבכורים (הנדפס בהש"ס בסוף משניות דבכורים) כיצד שוה לנשים כו' ומתעטף ומסתפר כאנשים כו' ואינו עובר על בל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים כנשים ר"ל שאינו לוקה מספק רמ"א אנדרוגנס כו' אבל טומטום כו':

{{עוגןמ|יג}} '''שיעור כו'. ''' ערש"י במתני' ד"ה שתים כו' ובגמ' שם ב' ד"ה המשוה כו':

{{עוגןמ|יד}} '''וכל רוחב כו'. ''' עב"י שמסתפק בזה אם דוקא בנוטל כל אותו המקום וכן משמע מרש"י שם בגמ'. ובתוספתא שם פ"ד אמרו יש תולש ב' שערות וחייב משום ד' דברים משום נזיר ומשום מצורע ומשום י"ט ומשום המקיף בי' אלמא בב' שערות לחוד חייב ועברמב"ם ובבד"ה בשם הריטב"א וכ' ב"י כיון דספיקא דאורייתא הוא יש ליזהר שכל רוחב כו' ועב"י וד"מ:

{{עוגןמ|טו}} '''אבל במספרים כו'. ''' לא מבעיא לדעת הרמב"ם דס"ג אלא ה"ה לדעת התוס' וש"פ שחולקין שם ועתוס' דשבועות ב' ב' ד"ה חייב כו' וכנ"ל ס"ג:

{{עוגןמ|טז}} '''ומ"מ נזהרים כו'. ''' פסקי תוס' דמכות שם:

{{עוגןמ|יז}} '''מיהו נראה כו'. ''' עמ"ש בסי"א:

{{עוגןמ|יח}} '''ורבו כו'. ''' שרש"י פי' במכות שם שנים תחת האוזן בחודו של לחי הבולט לחוץ ושנים לסוף הלחי וא' בשבולת הזקן וע"ש במתני' בד"ה שתים ובגמ' כ"א א' בד"ה בי פרקי דדיקנא אבל בשבועות פי' שהלחי רחב לצד הצדעים וכ"ד רחב יש בו ב' קצוות והן ד' פיאות וא' בשבילת הזקן ור"ח פירש מקום חיבור הלחי לצדעים ב' פיאות כנ"ל וב' בגבולי השפה וא' בשבולת הזקן ולד"ה החמישית בשבולת הזקן אלא שהרא"ש כתב שם אחר כל הפירושים ובפ"י דנגעים תנן איזהו הזקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ומשמע מדבריו שר"ל שלפ"ז החמישית הוא בראש הגרגרת וכ"כ הרמזים ובטור זה לפי' ר"ח ודבריו תמוהים וכן תמה הב"י עליו ועוד דבהדיא תניא בת"כ פאת זקנם סוף הזקן שבולת הזקן וכ"ד כל הפוסקים שתחת הגרון אין שום פאה וז"ל סמ"ק טוב שלא יעלה תער על הזקן ואפילו תחת הסנטר אוסר ר"ת בתער שפעמים שמושך אליו העור של פאה ר"ל של שבולת הזקן וה"ר יונה כתב מטעם אחר משום העברת שער דאסור בכל הגוף בתער כמ"ש בר"ס קפ"ב וז"ש בהג"ה כאן ואפילו כו' ומ"מ דברי הר"י לא נראה דמ"ש מכל מקומות הזקן שלא במקום הפאות דמותר אף בתער ולא אסרו אלא בגוף שאינו גדל כ"כ ואינו עושה אלא ליפותו ואסור משום לא ילבש כו': 

''' (ליקוט) ורבו בהם כו'. ''' והעיקר כפירש"י וכ"ה בא"ר (ע"כ):

{{עוגןמ|יט}} '''לפיכך כו'. ''' הרא"ש וש"פ:

{{עוגןמ|כ}} '''אשה כו'. ''' מתני' פ"ק דקדושין (כ"ט א'):

{{עוגןמ|כא}} '''ודינה כו'. ''' שהקפת הנשים נלמד מהשחתה כמש"ש בקדושין (ל"ה ב') ובנזיר שם:

{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]