עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קמב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''כשם כו'. ''' נ"ד ב' כל שאתה כו' ואף לאידך דאמר הוא כו' מודה בזה ושם ל"ד ב' המקדש בפרש כו' אב"א קרא כתיב לא ידבק כו':

{{עוגןמ|ב}} '''(ליקוט) ואם הסכין כו'. ''' כמש"ש בגמ' מותר כו' ול"ק הרמב"ם דיעבד אלא משום ישן (ע"כ):

{{עוגןמ|ג}} '''ואם היתה כו'. ''' משמע דאף בדיעבד אסור וכ"פ הרשב"א והר"ן וכמו כרכר דס"ג ועצים דס"ד אלא שכ' דבהולכת הנאה לים המלח סגי כמו שם והיינו לשיטת רש"י אבל לפי מ"ש תוס' ורמב"ם ובש"ע שם דדוקא בנתערב אסור לגמרי ולכן כ' הרמב"ם דאסור לגמרי אבל הרא"ש והטור כ' דכאן בדיעבד מותר לגמרי ול"ד לכרכר ועצים דכולו נעשה באיסור וראיה מדפריך שם ותיפוק ליה משום שמנונית ומשום שמנונית לא נאסר כולו ואף במסוכנת שיש הנאה מרובה אעפ"כ לא נאסר בדיעבד ותדע דאמרינן בעבודת כוכבים מ"ח ב' ולא יעבור כו' ואם עבר כו' זורעין תחתיה ירקות כו' אבל לא כו' ול"ק ואם זרע אסור משמע דבדיעבד מותר ואמרינן שם רפ"ה ס"ב א' השוכר כו' קנס קנסו חכמים כו' אבל בלא"ה מותר וערא"ש שם:

{{עוגןמ|ד}} '''אסור בהנאה נתערב כו'. ''' כדעת תוס' דדוקא נתערב פליג ר"א ולא ברישא ודוקא הנאת הבגד ולא הכרכר וערא"ש פ"ג ס"ט דלא כרש"י שם מ"ט א' ד"ה אפה כו' ועתוס' שם ד"ה יוליך כו':

{{עוגןמ|ה}} '''יוליך כו'. ''' שם בגמ' איפסיק כר"א:

{{עוגןמ|ו}} '''בין חדש כו'. ''' שם כמ"ד זוז"ג מותר דאיפסיק בע"ז מ"ט א' כוותיה ועבה"ג ס"ק ז' והן דברי תוס' בפסחים שם ד"ה בין כו' וש"פ:

{{עוגןמ|ז}} '''בעוד שהאבוקה כנגדו. ''' גמ' שם וכמ"ד אף לוחשות מותרות וכמ"ש בס"ו וכרבי שם דקי"ל כוותיה כמש"ש והן דברי הטור אבל הוא תמוה דלא אמרינן אלא באותן שאפרן מותרין וכמ"ש הרא"ש בפסחים שם סוף ס"ב והא דשרי בעוממות לד"ה כו' וכ"כ הטור בשם הרמ"ה וכ"ד הרמב"ם וכבר תמהו האחרונים והאריכו בזה וכ' הש"ך שכ"ה בתוספתא פ"ק דערלה תנור שהסיקו בקליפי ערלה כו' אפה ובשל בגחלים מותר בכולם חוץ מעצי אשרה:

{{עוגןמ|ח}} '''(ליקוט) נתערבה כו' אותה הפת כו'. ''' כן פי' תוס' שם והרא"ש בשמם וכ"ד הרמב"ן במלחמות שם ובפ"ב דפסחים ורש"י ורז"ה כתבו דא"צ להוליך אלא דמי עצים ומותר אפילו אותה הפת ואפילו לא נתערבה ורא"ש כתב דוקא נתערבה אבל מותר בהולכת דמי עצים ואפילו אותה הפת וכ"ד הרי"ף שכתב א"ר הלכה כר"א דאמר אם נתערבה כו' ומשתרי ליה כולהו וכ"ד הר"ן שם שכתב שדעתו כרש"י ואפילו לפי' הראשונים שאנתערבה קאי מ"מ בהולכת דמי עצים סגי ומשתרי אף אותה הפת ע"ש וכ' שם ובמלחמות שם אבל בתערובת יין ביין בין יין ביין בין סתם יינם אינו מותר בפדיון אלא דוקא חבית בחבית דל"ד למכירה כמ"ש רש"י שם מ"ט ב' ד"ה ונשתרי כו' ול"ד כו' דלא אמרו שם אלא אפילו חביות ול"ד לפת כמש"ש רש"י בד"ה אלא כו' ולדברי הרמב"ן ותוס' אף בפת אינו מותר כה"ג דהא אותו פת לא מהני בהולכת דמי עצים ע"ש ושם בארוכה ודעת הרי"ף דיי"נ בפדיון שוה למכירה דכ' שם בההוא דאתעריב ליה כ' חבית דסתם יינן וכ' במלחמות שם והר"נ שם דמפרש בחמריה היינו יין ביין וזה אינו מותר אלא בסתם יינם במכירה וכ"ש בפדיון וכ" המרדכי שם. ורז"ה כ' דאינו ענין זה לזה ואפילו יין ביין מותר ואפי' ביי"נ וה"ה בפת אפילו בלא תערובת מותר כנ"ל (ע"כ):

{{עוגןמ|ט}} '''ושאר כל כו'. ''' משמע אף באכילה וכדעת הרא"ש שם בשם ה"ר יונה ודלא כהרז"ה וע"ש: 

''' (ליקוט) מותרים. ''' כתב הרז"ה בפסחים שם והרא"ש בעבודת כוכבים שם בשמו דוקא בהנאה ומשם ה"ר יונה בשם תוס' דמותר אף באכילה ול"ד לחבית יי"נ דאסור בשתיה דכאן משום איסור אכילה אינו נאסר כמ"ש תנור שהסיקו בכמון כו' ולא אסור אלא באיסור הנאה וכמ"ש בהג"ה הא כו' וכיון שמוליך הנאת כו' מותר בכל (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} '''גרף כו'. ''' לשון הרמב"ם לענין ערלה והוא גמ' שם ע"ה א' בעא מיניה כו' ועתוס' שם ד"ה וגרפו כו' ודלא כמו ששנה בהגהת בה"ג כאן דקמ"ל דאף לכתחלה מותר:

{{עוגןמ|יא}} '''ה"ז מותר. ''' בתנור ישן דבחדש ודאי אסירא כמו בקערות וכוסות כו' דס"ה וכ"כ בט"ז דלא כמ"ש בב"י וכ"מ:

{{עוגןמ|יב}} '''הא דאמרינן כו'. ''' כמ"ש תנור שהסיקו בכמון של תרומה מותר כו' ולכן אמרינן המבשל בשבת יאכל. שם במרדכי [והיא דברי תוס' ס"ו ב' ד"ה אמר כו' וכ"כ רש"י שם ד"ה שאין בה כו' ותוס' דפסחים כ"ו ב' בד"ה חדש כו' ור"ש בפ"י דתרומות מתני' ד']: 

''' (ליקוט) הא כו'. ''' וכ"ה ברא"ש ס"פ כל הצלמים שם בדברי ר' יונה מהא דתנור כנ"ל (ע"כ):

{{עוגןמ|יג}} '''פת שבשלה כו'. ''' כלישנא בתרא וכ"פ הר"ן. והרא"ש פסק לחומרא כלישנא קמא דדוקא בעוממות:

{{עוגןמ|יד}} '''קדירה כו'. ''' כן פי' מש"ש קדירה אסורה דהא קבלה בישולא כו':

{{עוגןמ|טו}} '''מפני שהעוף כו'. ''' מפרש דמסתמא מביא העוף ממקום אחר אבל הראב"ד כ' דוקא שידוע שהביא ממ"א: 

''' (ליקוט) מפני שהעוף כו'. ''' דקי"ל כר' יוחנן שם כמש"ל סי' קמ"ו סי"א (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ולא יעלה כו'. ''' שם יתיז כו' וערש"י שם ד"ה יתיז כו':

{{עוגןמ|יז}} '''האשרה בין כו'. ''' כת"ק שם מ"ח א' איזו אשרה כו' ועלה קאי לא ישב כו':

{{עוגןמ|יח}} '''אסור לישב כו'. ''' ואף בצל צלה טור וכ"ה בגי' הגמ' שלפנינו אבל הרמב"ם מתיר בצל צלה וכגי' בלישנא בתרא מכלל דבצל צלה מותר ותו לא אלא שהוא מפרש דצל צלה היינו צל השריגים והעלים אבל הטור מפרש כפירש"י דהיינו הצל שארוך יותר מקומתה וכ"כ הר"ן וש"פ וכ"ה בירושלמי שם תמן אמרין בשם ר"ח צלה אסור וצל צלה מותר איזהו צלה ואיזהו צל צלה תמן אמרין כל שאלו תפול והיא נוגעת בו זהו צלה כל שאלו תפול ואינה נוגעת בו זהו צל צלה והרי"ף והרא"ש השמיטו כ"ז וכן הש"ע:

{{עוגןמ|יט}} '''קצרה כמוה. ''' תוס' שם ד"ה אי כו':

{{עוגןמ|כ}} '''ואם לאו כו'. ''' רמב"ם והשמיט מש"ש במתני' דדוקא גוזלת את הרבים שמפרש גוזלת היינו שהדרך תחתיה ובכלל דליכא דירכא אחרינא הוא והשמיט הא דאמרינן שם דוקא באדם חשוב שלא היה גורס שם ה"ד אי דליכא כו' עד מתני' וכן הרי"ף ל"ג לה אבל הראב"ד מפרש גוזלת את הרבים שקדם הדרך ואח"כ בנה הבית ע"ז וכמ"ש בס"י:

{{עוגןמ|כא}} '''ודוקא לעבור כו'. ''' מדקאמר ברישא לא ישב ובסיפא לא יעבור ועבר"ן שם:

{{עוגןמ|כב}} '''צל בית. ''' מלת צל יתירה וליתיה ג"כ בטור:

{{עוגןמ|כג}} '''תוכו. ''' כנ"ל דאפילו לעבור תחתיה אסור:

{{עוגןמ|כד}} '''תוך ד"א. ''' שם י"ז א':

{{עוגןמ|כה}} '''צל שלאחריו כו'. ''' כמ"ש בפסחים כ"ו א' שאני היכל כו' וכתי' ראשון של תוס' שם ד"ה שאני ובעבודת כוכבים שם ד"ה לא ישב כו':

{{עוגןמ|כו}} '''ואפילו תוכו כו'. ''' כפי' שם במשנה כנ"ל:

{{עוגןמ|כז}} '''(ליקוט) אם גוזל כו'. ''' ודוקא דליכא דירכא אחרינא כמש"ש וכמ"ש בס"ט וצ"ע על מה שהשמיטו (ע"כ):

{{עוגןמ|כח}} '''ויש אוסרין כו'. ''' כתי' שני של תוס' הנ"ל (וכ"מ בירושלמי ע"ש) וע' ברמזים בעבודת כוכבים שם ס"ה: 

''' (ליקוט) ויש אוסרין כו'. ''' קאי ארישא על שלאחריו ועמש"ש ועתוס' דפסחים כ"ו א' ד"ה שאני כו' ונראה שמזה למד המרדכי שם דשלא כדרך הנאתן מותר לכתחלה. אבל הרא"ש שם כ' דאסור מ"מ מדרבנן וכ"כ ש"פ וכ"כ תוס' בעבודת כוכבים י"ב ב' (ד"ה אלא כו') וצ"ל דבצל לא גזרו רבנן וצ"ע ואלו ב' הדעות תליא בסברות שכ' תוס' דעבודת כוכבים שם י"ב ב' ועתוס' מ"ג ב' ד"ה א"ל כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|כט}} '''מותר ליטע כו'. ''' שם מ"ט א' איפסיק כר' יוסי וערש"י שם ד"ה אלא לעולם כו' ואע"ג דשם מ"ח ב' למימרא דר"י כו' ורבנן כו' ואפ"ה קאמרי רבנן אבל לא ירקות היינו לס"ד דזוז"ג מותר דוקא היכא שב' הגורמין מתערבים יחד כגון גביה וקרקע משא"כ בצל וקרקע אבל למסקנא בכ"ע מותר וזהו דעת הרמב"ם וש"ע אבל הרמב"ן כ' דאף למסקנא אסור בימות החמה כדקס"ד מעיקרא ומ"ש לדבריהם דרבנן היינו רבנן דפליגי אר"י דאמר שוחק כמש"ש:

{{עוגןמ|ל}} '''לפיכך כו'. ''' גמ' שם ודוקא דיעבד וכמש"ש דזוז"ג דוקא דיעבד אבל בירקות מותר אף לכתחלה כיון דהנאה ממילא אתי ל"ד למבטל איסורא לכתחלה. ר"ן שם (קאי גם עמ"ש בס"ק כ"ט):

{{עוגןמ|לא}} '''אילני סרק כו'. ''' ויש מתירין משום דתקרובת הוא ואינן אסורין אלא כעין פנים וכמ"ש בסי' קל"ט ס"ג וע' בטור ובבד"ה בשם הרשב"א ונ"ל דפלוגתייהו כעין פלוגתת רש"י ותוס' מ"ד ב' במרחץ וע"ש ברש"י ד"ה שאין הקדש כו' ובתוס' שם ד"ה וכי כו':

{{עוגןמ|לב}} '''מרחץ כו'. ''' לשון הרמב"ם וגי' במתני' דבר אחר על בבא ב' ד"א א"א נעשה מרחץ כו' נוי למרחץ שאם נותנין לך ממון כו' והוא טעם על מ"ש שהוא לנוי ולא לעובדה:

{{עוגןמ|לג}} '''ואם היה דרך כו'. ''' גמ' שם אר"א תשובה כו':

{{עוגןמ|לד}} '''ומיהו דבר כו'. ''' פסחים כ"ה כ"ו אפילו היכא דאפשר וכן בספ"ח דברכות נ"ג א' ת"ר היה מהלך בשוק של עבודת כוכבים כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]