עריכת הדף "ביאור הגר"א/אבן העזר/צ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''הבעל כו'.''' תניא ברפ"ח דב"ב וש"מ הרבה:

{{עוגןמ|ב}} '''אבל כגון כו'.''' שם קכ"ה ב' קי"ד ב' קנ"ט ב':

{{עוגןמ|ג}} '''שח"ז כו' הבעל כו'.''' כיון שכתב בלשון הודאה ולא אמרינן אומדן דעתא כו' וכמ"ש בירושלמי פ"ט דב"ב ש"מ שהודה ועמד אינו חוזר: דיני מהרי"ו סט"ז:

{{עוגןמ|ד}} '''אבל שבח כו'.''' רשב"ם שם ד"ה אר"פ כו' ע"ש ולהכי לא תני ליה גם כן במתניתין לבטל בהדי הנך תוס' ד"ה אר"פ ורא"ש וש"פ ותוספת דבכורות נ"ב א' ד"ה ולא כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ה}} '''ואינו יורש מלוה כו'.''' תוס' שם ד"ה אר"פ כו' ותו' דבכורות הנ"ל והרא"ש ודלא כהרי"מ דדייק מגמרא דב"ק הנ"ל איפכא דגובה ממלוה דמש"ש לא אמר ר"ע כו' ונוקמ' לרבה כו' אמרי ה"מ לבני מערבא אליבא דרבי אבל בעלמא כרבי כ"ה הגירסא שם ור"ל דדוקא בבכור אבל לענין ירושת הבעל כר' סבירא לן דל"ל ראוי אלא במאי דליכא זכיה מחיים כלל כגון שמת אביו בחיי אבי אביו או כופר אבל כתב שם שר"ה ורי"ף חולקים עליו וס"ל דראוי אף לירושת הבעל וכ"ה לגי' שלנו בגמרא אמרי ה"מ לבני מערבא כו' כי קאמרי הכא כרבי וערש"י שם סד"ה כרבי כו' ה"נ כו' וכ"כ הרמב"ן דכ"ה הגירסא בכל הנוסחאות ומוכח להיפך כנ"ל ובשאלתו' הגירסא בב"ב שם בהדיא אר"פ הלכת' אין הבכור נוטל פי שנים במלוה ואין הבעל נוטל במלוה בין גבו קרקע בין כו' וע' רמב"ן: 

 ''' ה) כגון כו' וכן אם כו' אבל כו'.''' הרא"ש שם דדוקא הנך דמי לנזק אבל אם הלותה כו' דלא עדיף ממכרה שהבעל מוציא כמ"ש בפ"ד דכתובות וש"מ באוש' התקינו כו' ויש בזה שיטות אחרות ועב"י:

{{עוגןמ|ו}} '''אבל אם הניחו כו'.''' עס"ב ואם אמר נכסי לפלוני ואחריו כו'.

{{עוגןמ|ז}} '''ואפי' כו'.''' ע' תוספת שם נ"ה ד"ה אם כן כו':

{{עוגןמ|ח}} '''כל הנכסים כו'.''' כנ"ל דמ"ש אבל אם הלותה כו' דלא עדיף ממכרה כו' משא"כ כה"ג וע"ש בתשובה:

{{עוגןמ|ט}} '''ואם אמר כו'.''' שם אר"א דבר כו' א"ר מסתברא כו' וכתב הרי"ף והרא"ש ודייקינן מינה טעמא דאמר אחריך כו':

{{עוגןמ|י}} '''שהיא צריכה מיאון.''' כמ"ש ביבמות ק"ח א' תניא רא"א כו' רי"א בעלה כו' כללי כו' אלמא דוקא בכה"ג שצריכה מיאון לאפוקי כה"ג שאמרו במתני' שם רחב"א אומר כו':

{{עוגןמ|יא}} '''אבל הפקח כו' והחרש כו'.''' ירושלמי דכתובות. כ"מ. וכמ"ש בגמ' דיבמות קי"ג א' לענין כתובה להיפך:

{{עוגןמ|יב}} '''קטנה כו' בין כו'.''' קדושין מ"ה ב' נתקדשה לדעת וניסת כו' ופ' הרמב"ם כרב אסי ורב הונא לענין תרומה וכ"ש לענין ירושה כמש"ש ומודה רב כו':

{{עוגןמ|יג}} '''אפילו שתק.''' כמש"ש האי דאישתק כו':

{{עוגןמ|יד}} '''אא"כ כו'.''' כמש"ש שמא יבא כו' הא יתרצה ש"ד:

{{עוגןמ|טו}} '''מי כו'.''' רמב"ם בפ"א מה' נחלות ה"ט וכ"כ בע"ה בגמרא הנ"ל ומודה רב שאם מתה איני יורשה אוקי כו' שמעינן דכל ספק קדושין וספק גרושין ומתה אין הבעל יורשה וכתב מ"מ דיש לדחות דשאני ס"ג מס"ק אבל ראי' ממ"ש בגיטין ע"ג ע"ד ת"ר ימים שבינתיים כו' כללו של דבר כו' מדמזכיר ירושה בהנך ש"מ דוקא לפי שהיא כאשת איש לכל דבר וכמ"ש דרבי ור"י וחכמים פליגי עליה בכל הנך דחשיב דאל"כ ה"ל לברורי בהנך דס"ל כוותיה ובירושלמי שם על מתני' ראוה שנתייחדה עמו כו' לאידא מילתא אר"א לירושה דתלינן תמן וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדרי' אר"ז זאת אומרת שהיא כא"א לכ"ד ר"ל מדקאמר לירושה והראב"ד חולק שם:

{{עוגןמ|טז}} '''אבל כ"ז כו'.''' וע' תוספת דב"ב קמ"ו ב' ד"ה נכנס כו' והרא"ש שם דלא כרשב"ם סד"ה נפלה כו' וכמ"ש הרי"ף והרא"ש בפ"ה דכתובות במורדת דלא מפקיע ירושת הבעל אלא בגירושין גמורים:

{{עוגןמ|יז}} '''הטוען כו'.''' בהג"מ שם מבואר דס"ל כרשב"ם וכן מביא ראייתו כדאמרינן כיון שנתן עיניו כו' וכבר כתב דלא קיי"ל כן אלא שבמרדכי שם סימן תתל"ב כתב בשם הר"א כפירשב"ם אבל לא מטעמיה אלא שהמעשה היה שהיה טוען קדושי טעות ונכנס לבודקה ע"י צנון שה"ל בחיקו והיא היתה אומרת שריח כותבת היה ונמצא שלפ"ד היו קדושי טעות והודאת בע"ד כמאה עדים דמיא:

{{עוגןמ|יח}} '''אשה כו'.''' הרי"ף והרא"ש בפ"ה דכתובות סל"ה וכצ"ל:

{{עוגןמ|יט}} '''המורד כו'.''' שם מבואר דס"ל כפירוש רשב"ם הנ"ל ועבד"מ סק"ה והניח בצ"ע:

{{עוגןמ|כ}} '''בין כו' אע"פ כו'.''' שם:

{{עוגןמ|כא}} '''אין כו' ואם כו'.''' ערש"י שם ד"ה ואי לא כו' וכמש"ש עשאוהו כנכסים כו' וה"ה לפירות וירושה וע"ראש שם הלכך אמדי' דעתה כו':

{{עוגןמ|כב}} '''וכשתמו' כו'.''' וכ"כ ברא"ש שם וגם אם תמות כו':

{{עוגןמ|כג}} '''ולא עוד כו'.''' כחכמים שם.

{{עוגןמ|כד}} '''אין כו'.''' מדקאמר שטר פסים וחכ"א עד כו' מ' דאי כתב מהיום הוי כשטר פסים ועוד דמפרש קושית הגמרא ואי לא קננהו כו' דקאי עד מברח' מקצתה ומהיום כו' אבל אכול' לא פריך כיון שקנה המקבל לכשתמות משא"כ כאן דלא קני עד שתרצ' ואהא משני עשאוהו כו' אבל הר"נ כ' דמ"מ אם מתה יורשה כאן וכן בנכסים שאין ידועים כתב במתני' שם דאם מתה יורשה ולכן לכתחלה לא תמכור ואחרי' כתב שאף במברחת כולה אם מתה אינו יורשה ולא הודה לכן הר"ן ע"ש:

{{עוגןמ|כה}} '''אבל לא כו'.''' כמש"ש במתניתין בחייה ולפירות תקנת כו' וכמ"ש התקינו כו' ומתה ואמר מוציא כו' ובב"י נ' א' א"נ זבנה כו':

{{עוגןמ|כו}} '''בלא דמים.''' הרי"ף והרא"ש בפ"ד דהא שוינהו כלוקח ראשון כמ"ש בסכ"ח דב"ב:

{{עוגןמ|כז}} '''וי"א דאף כו'.''' הרא"ש שם בפ"ד סי"ז ע"ש:

{{עוגןמ|כח}} '''ואם הדמים כו'.''' כיון דאינה מכורה הוי גזל בידה וע' בגיטין מ"ד ב':

{{עוגןמ|כט}} '''או שנמצאו כו'.''' הרא"ש בכתובות שם אבל הבעל אינו חייב לשלם בשבילה דפגיעתה רעה:

{{עוגןמ|ל}} '''נתאלמנה כו'.''' ירושלמי ר"פ הכותב ר' הלל בן פזי בעא קומיה ר' יוסי מכר הוא ומתה היא מהו א"ל מכרו בטל לבן שמכר בחיי אביו ומת אביו מכרה היא ומת הוא מהו א"ל מכרה קיים לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו והביאו הר"ן בפ"ד שם:

{{עוגןמ|לא}} '''ואין חילוק כו'.''' וכ"כ הר"נ ר"פ המדיר. עתוס' דכתובות נ"ט ב' ד"ה קונמות כו' וי"ל דדוק' בקונמות כו' והא כו' א"נ כו' אלמא אף בהקדש אלמוהו לשעבודא דבעל וכן פסק הרמב"ם דע"מ אין יוצאין לא לאיש ולא לאשה ועוד דפר"י דוקא קדושת הגוף מפקיע מידי שעבוד וע"תוס דגיטין מ"ב ב' ד"ה הקדש כו':

{{עוגןמ|לב}} '''ואם הבעל כו'.''' כמ"ש בב"ב נ' א' כי קאמר כו':

{{עוגןמ|לג}} '''ראה כו'.''' ול"ד למ"ש בב"ב קל"ב א' ושמואל אמר במחלק כו' כמש"ש ומקולי כו' וע' רשב"ם שם ד"ה ומקולי כו':

{{עוגןמ|לד}} '''צותה כו'.''' עח"מ סימן רמ"ג ס"ב.

{{עוגןמ|לה}} '''בד"א כו'.''' ע"תוס' שם ד"ה עשאום כו':

{{עוגןמ|לו}} '''אפילו נכסים כו'.''' דר"ש ל"פ אלא אסיפא:

{{עוגןמ|לז}} '''נכסים כו' וכן כו'.''' שאין לך נכסים שא"י יותר מחבלה אפילו הכי אמרינן ברפ"ו שלה ילקח כו' וכן מתנה וכמ"של סי' פ"ה ס"ז:

{{עוגןמ|לח}} '''אשה שאמרה כו'.''' ודהודאתה היא כמו מכירה וכמש"ש י"ט א' וכגון שחב כו':

{{עוגןמ|לט}} '''מיהו כו'.''' ואף למש"ש הרא"ש בשם הראב"ד והיכא דפרע כו' כ' הראב"ד כו' כיון שהקרן שלה ואין לבעל בקרן כלום ועב"י:

{{עוגןמ|מ}} '''האשה כו'.''' ב"ב מ"ט ב' הא ראיה כו' הא אתמר כו' והן נצ"ב לפי' תו' שם ד"ה הנ"ל והרי"ף פי' מש"ש אילימא למעוטי שאר נכסים דהיינו נצ"ב ובזה מתורץ קושית תוס' שם ד"ה אילימא כו' והקשה כו' ובכתובות פ"א ד"ה ומגרשה כו' וכמ"ש הרמב"ם וש"ע בסט"ז כיצד כו' מנ"צב כו' או שדה כו' והוא כפירוש הרי"ף:

{{עוגןמ|מא}} '''בין לאחרים כו'.''' מתני' דגיטין לקח מן האשה ואח"כ כו' דוקא שלקח אח"כ מהאיש ובב"ב נ' א' איש ואשה כו' כי קאמר כו' וכ"ש בנצ"ב דחייב באחריותן ואם מתו והותירו לו וביבמות ס"ו ב' עבדי צ"ב יוצאין כו' וע"תוס דב"ק צ' א' ד"ה כמאן כו' ושם פ"ט א' אם אמרו בנ"מ כו' וכ"ש לתקנת אושא:

{{עוגןמ|מב}} '''וי"א כו'.''' ממש"ש תזבין לנ"מ בטובת הנאה כו' ותזבן כתובתה לטובת כו': 

 ''' מב) וכן כו'.''' בין נצ"ב מתני' הנ"ל לקח מן האיש כו' ואוקימנא בג' שדות ואף לפי' הרי"ף ה"ה לנצ"ב ובנ"מ אמרינן בב"ב נ' א' איש ואשה כו' כנ"ל ובכתובות פ' א' איבעי להו בעל כו' אבל לגופה פשיטא להו דלא הוי מכירה וזהו שמכרו כ"א לבדו אבל מנרו שניהם בנ"מ והוא אחריה בנ"צב ודאי דהוי מכירה כמ"ש בב"ב שם ובגיטין שם מ"מ ועסט"ז:

{{עוגןמ|מג}} '''ויש מי כו' ואפילו כו'.''' ביבמות ס"ו ב' מכרו שניהם כו' הבעל כו'. מ' אפילו מכר הבעל וע"תוס שם ד"ה הבעל כו' ונראה כפיר"ח וע"ראש שם בשם ר"ת וע"ש ברא"ש שהאריך בזה ובסה"ת ש"ו ח"א האריך מאד ע"ש וזה כפי שפי' ההיא דיבמות בקרקע צ"ב אבל הר"זה פי' במטלטלין של צ"ב דכל ההיא סוגיא דשם במטלטלין כמש"ש 

 ''' יח) כלי איני כו'.''' וכן פירש הרמב"ם ועס"יד:

{{עוגןמ|מד}} '''אין האיש כו' ואם.''' כמש"ל דפירש ההיא דיבמות במטלטלין וכתב הרי"ף שם והאי מכרו שניהם לפרנס' כו' מוציא כו' לא איפשטא שפיר דלעביד בה מעשה ופ' הרמב"ם לקולא דהמע"ה ועמ"ש בא"ח סי' רמ"ו ס"ד. ירושלמי פ"ו וכתובות והביאו הרי"ף ורא"ש שם אריב"ח הדא אמרה כו':

{{עוגןמ|מה}} '''וי"א כו'.''' כמ"ש בירושלמי דכתובות פ"ו מה ראו לומר כו' אריב"ח הדא כו' והביא' הרא"ש שם ס"ד ומשום לכתחל' לא יתקנו לפחות חומש ועמ"מ פ"ל מה' מכירה ופ' ג"כ כרשב"ג דיבמות הנ"ל וכ' הרא"ש בפ"ז דיבמות ספ"א ויראה דדוקא בקרקע כו' אבל המכנסת כו' וכ"ש לאותן שפ' דבקרקע מכרו בטל דה"ה למטלטלין:

{{עוגןמ|מו}} '''וי"א כו'''' על ס"ס ע"ג:

{{עוגןמ|מז}} '''ישראל כו' אבל כו'.''' עתו"ס דב"ק ע' ב' בד"ה ואי כו':

{{עוגןמ|מח}} '''למחות כו'.''' הוא תמוה דבנכסים דידיה ודאי שא"י למחות כמה שכ' בכתובות פ"א א' הרוצה שימכור כו' ושם ב' דאלת"ה סיפא כו' איבעי כו' וערש"י שם א' ד"ה מגרש' כו' וס"ל כפירש הרי"ף דמ"ש בב"ב שם שאר נכסים היינו נצ"ב ועתו"ס שם בד"ה מגרשה כו' ובב"ב שם ד"ה אילימא כו' וכ"כ הרמב"ם והטור וש"פ ועח"מ:

{{עוגןמ|מט}} '''מטלטלין כו'.''' יבמות שם ולא עוד כו' וכפירושו דבמטלטלין קמיירי אבל לדעת הפוסקים דסי"ג בהג"ה ה"נ דמכרו בטל וכ"ש הוא דהא אינו אוכל פירות בזה:

{{עוגןמ|נ}} '''וה"ה כו'.''' עמ"ש בב"ק ק"ב ב' נעשה כמי כו' וע"ש בהג"א ד"ה וכדמסיק כו' וכן כאן כהפוסקים הנ"ל דאינו מכורה:

{{עוגןמ|נא}} '''ואין חילוק כו'.''' כהיש חולקים בח"מ סימן צ"ז סכ"ו וערא"ש פ"ד דכתובות סל"ב ובגדי אלמנה וגרושה כו' והביאו מהר"מ ראיה ממש"ש לבישתינהו לכולה מאני כו' הלכתא כו' ש"מ דלשמואל אפילו בבגדי שבת ויו"ט וע' במרדכי סימן רל"ז שוב מצאתי כו': 

 ''' נא) אבל כלי זהב כו'.''' כ"כ במהרי"ק שם בשם תשובת הרי"ף דבזה בע"ח גובה ול"ד לבגדי שבת וי"ט דבזה דעתו שאם יצטרך יפרנס מהם ולכן כ' בהג"ה בח"מ שם וי"ח ארישא דוקא אבל דעת ש"ע בכאן תמיה דשם פ' כהרמב"ם ועהג"א שם ד"ה כ' הרמב"ם כו': 

 ''' נא) ואם קרובים כו'.''' היינו כדין נ"מ שאמרו ז"ל כספים ילקח קרקע כו' וכמש"ל סי' פ"ה סי"ג דמתנה כנ"מ דמי וכמש"ש ס"ז משא"כ במתנה דאין אוכל פירות כמש"ש:

{{עוגןמ|נב}} '''מכרו שניהם כו'.''' ואף על גב דאמרי' שם ואב"א כו' והרמב"ם פ' כר"א ס"ל דה"ק ואב"א כו' דמתני' ורבא כר"ה ס"ל אפי' זבנה לעלמא הוי זבינא ואמימר דאמר כר"א בזבנא כ"א לבד וכמו יום או יומים דא"א אלא בכ"א לבדו דשניהם ביחד בלא"ה פטורין מ"ש בפ"ק לבדו דב"ק ובפ"ט דסנהדרין ורשב"ם שם לא פירש כך וכן רש"י בב"ק צ"א א' ד"ה איש ואשה כו' רא"ש שם: 

 ''' נב) כיצד כו' או כו'.''' כפי' הרי"ף שם שאר נכסים היינו נצ"ב אבל לפי' תוס' ג' נכסים היינו נצ"ב כנ"ל:

{{עוגןמ|נג}} '''אא"כ קבלה כו'.''' כמ"ש בגיטין נ"ח וכשמואל דקי"ל כוותיה כמ"ש שם י"ז:

{{עוגןמ|נד}} '''י"א כו'.''' דמתחיל' א"י לומר נחת רוח כו' דהא שדה שייחד לה בכתובת' י"ל נ"ר עשיתי וכתובת' יכולה למחול כמ"ש בב"ק פ"ק א' וש"מ ע' רא"ש סוף כלל נ"ח ואמרי' בר"פ אעפ"י תנאי כתוב' כו' למוחלת:

{{עוגןמ|נה}} '''וי"א.''' ס"ל דהא דר"פ אע"פ לתוספת וכמ"ש ר"ח ורא"ש שם וש"פ:

{{עוגןמ|נו}} '''ואפי' כתבה כו'.''' ממ"ש בב"ב מ"ט ב' הא ראיה יש כו' ולאוקמי כה"ג. הרשב"א וש"פ:

{{עוגןמ|נז}} '''בין כו'.''' ערש"י שם ד"ה ולא כו' וכ"ש באותו שדה:

{{עוגןמ|נח}} '''וי"א כו'.''' כמ"ש בב"ב מ"ח א' מודה שמואל כו':

{{עוגןמ|נט}} '''אשה שסלקה כו'.''' דאדם יוכל להסתלק בדשל"ב כר'"ש ר"פ הכותב וכמו שכ' בח"מ סימן ר"ט ס"ח בהג"ה:

{{עוגןמ|ס}} '''ולא שייך כו'.''' זה כ' הרב מסברתו צ"ע מ"ש דכאן נמי י"ל נתת עיניך כו':

{{עוגןמ|סא}} '''אבל אם כו'.''' כמו בקרקע בסט"ז דחד טעמא להו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}