עריכת הדף "בבלי/ברכות/נו/א"

{{ניווט כללי עליון}}
אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא) 
אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא 
בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי 
וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא 
הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה 
שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו 
טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה 
חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא 
ברחייא דדהבא<ref>בכי"מ הסדר א"ל '''משחדי''' (וצ"ל משחרי וכן בסמוך) לך פרסאי וגרבי '''לך וטחני בך קשותא בריחיא''' דדהבא כו' א"ל '''משחדי לך רומאי וגרבי בך ורעי בך חזירי בחוטרא''' דדהבא, וכן הוא בב"נ ובילקוט שם וכ"נ מדבורי רש"י שכך היה סדרו {{ממ|דק"ס}} צ"ע כוונתו בזה.</ref> הרהר כוליה יומא ולאורתא 
חזא בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב 
ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא 
יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי 
ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא 
יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין [[תנ"ך/דברים/כח#לא|שורך 
טבוח לעיניך וגו']] לרבא אמר ליה פסיד עסקך 
ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי 
א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא 
דלבך<ref>בכי"מ לרבא א"ל '''כבישתיה לאביי א"ל כטיבותיה לאביי א"ל מרווחא עסקך ואהני לך למיכל בישרא לרבא א"ל מיפסדא עסקך ולא אהני לך בשרא למיכל'''. ואהני לך למיכל כו', וגי' מוטעת היא דהא ולא תאכל ממנו כתיב בקרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרי ליה אקרינן [[תנ"ך/דברים/כח#מא|בנים ובנות תוליד 
וגו']] לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א"ל 
בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא 
ומדמיין<ref>בכ"י פ' א"ל '''חזינן דקא קרו לן בחלמא''' בנים ובנות תוליד לרבא א"ל בבישותא '''לאביי א"ל בטיבותא כדכתיב''' (צ"ל לרבא א"ל בבישותא כדכתיב. ויש בכ"י חלק כדי תיבה או שנים) לאביי א"ל כו' ומינסבין '''לגוברין ודמיין''' באפך כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> באפך כדקא אזלן בשביה אקריין 
[[תנ"ך/דברים/כח#לב|בניך ובנותיך נתונים לעם אחר]] לאביי א"ל 
בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא 
אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה 
דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא 
אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב<ref>בכי"מ אמר ר' ירמיה כו' מאי דכתיב ליתא, וחסר בט"ס וביבמות ס"ג ב' איתא בשני כ"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> בניך 
ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב אקרינן בחלמין [[תנ"ך/קהלת/ט#ז|לך אכול בשמחה לחמך]] לאביי אמר ליה מרווח 
עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית 
וקרית{{הערה|וקרית '''פסוקא''' לפכוחי {{ממ|הגהות הב"ח}}. בכי"מ "פסיד עסקך" ליתא והגי' טבחת ולא אכלת '''ולא שתית''' וקרית '''פסוקא'''. ובב"נ מפסיד עסקך אכלת ושתית ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך. וכ"ה בכתב יד פאריז רק דשם הגי' לא אכלת. וגי' הב"נ נראית דהא לך אכול כתיב {{ממ|דק"ס}}.}} לפכוחי פחדך אקרינן [[תנ"ך/דברים/כח#לח|זרע רב תוציא השדה]] לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן [[תנ"ך/דברים/כח#מ|זיתים 
יהיו לך בכל גבולך וגו']] לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה אקרינן [[תנ"ך/דברים/כח#י|וראו כל עמי הארץ וגו']] לאביי א"ל 
נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת 
בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו {{הערה|ותפשי ליה לרבא. '''דחיל כולי עלמא ואמרי רבא איתפיס אנן לא כל שכן'''. אמרי ליה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}ותפשי ליה לרבא. אמרי ליה 
חזן חסא על פום דני לאביי א"ל עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריר עסקך כי חסא אמרי ליה חזן בשרא 
על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך<ref>בדפוס פארה איתא, ואתו כו"ע '''זבין''' בשרא '''למיזבן חמרא''' מינך, פי' ימכרו בשר שלהם לקנות יינך {{ממ|חומת אש}}.</ref> לרבא אמר ליה תקיף 
חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה<ref>במדרש הגדול בראשית מ"א י"ג איתא לאביי אמר ליה '''מיחבב עיסקך כבשרא''' לרבא אמר ליה '''סרי עסקיה כבשרא''', ע"כ {{ממ|חומת אש}}. בכי"מ א"ל '''פסיד עסקך כבשרא''', וגי' הדפוס עדיף דקאמרי ליה תרתי בשרא ואפום דני דהוא חמרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה 
מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי 
אמר ליה עשיק<ref>בכי"מ '''כוליה''' עסקך כרומנא, ואולי צ"ל מלי כדאמרינן מלאים מצות כרמון {{ממ|דק"ס}}.</ref> עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא
לאביי א"ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא<ref>בכי"מ עסקך '''כי הני מידי דנפל לבירא''', וגי' ישרה היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ולא אשתכח<ref>במדה"ג שם איתא לאביי א"ל '''מייקר''' עסקך '''ובחשי ליה בירי בירי''', ע"כ, פי' יחפשו בורות בורות שיבקשוהו עד שיחפשו בחורים ובסדקים את מקומו {{ממ|חומת אש}}.</ref> לרבא א"ל פסיד עסקך ושדי' ליה 
לבירא אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך 
לרבא א"ל פטר חמור {{הערה|גהיט מתפילך '''עיין רבא ואשכח וא"ו דפטר חמור גהיט בתפלה''' לסוף אזל {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}גהיט מתפילך א"ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט 
מתפילך לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא<ref>בכי"מ '''אשיתא''', וגי' הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא 
אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבן<ref>בכי"מ חזיא '''תרין בנאי דפתור ונפול א"ל תרין בנך מייתו''', ואולי צ"ל תרין ככאי דנתור ונפול {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א"ל תרי נשי 
מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא<ref>במדה"ג שם, א"ל תרין קולפי '''ממחית אמר רבא איזיל איתיב בי מדרשא איגריס אחזי מאן אתי מצער לי''' אזל רבא וכו' {{ממ|חומת אש}}.</ref> ההוא יומא ויתיב 
בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו 
לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל חזאי אשיתא 
דנפל א"ל נכסים בלא מצרים קנית א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א"ל אביי שכיב ומתיבתיה 
אתיא לגבך א"ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא<ref>בכי"מ כ"ע '''ומשלפינהו לבנותא ולכסותא''', ולא ידעתי פירושו {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל שמעתתך מבדרן 
בעלמא א"ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א"ל אודרא מבי סדיא נפיק א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא 
א"ל ניסא מתרחשי לך הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר<ref>בכי"מ אמר '''ליה אנא''', ותיבת "ליה" ט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא 
סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע 
בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא 
לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם<ref>בכי"מ אפי' '''על תנאי''', וגי' הדפוס הוא הנכון {{ממ|דק"ס}}.</ref> היא באה וכ"ש רבא 
דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון<ref>בכי"מ ופ' '''חצי''' עון, וכ"ה בסנהדרין ל"ז ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש 
טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א"ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב 
ליה לא א"ל ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א"ל א"ל חזאי 
דנפל תכלא בכולה ידא א"ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה 
א"ל אנא אמאי אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר<ref>ב{{ממק|בית נתן}} וכ"י פ' הגי' '''סוף אישתמע מילתא''' בי '''שבור''' מלכא '''אתיוה''' לריש '''תרזיא''' (בכ"י פ' '''תרייא''') '''אמרו ליה היכי הוה מעשה אמר להו הכי והכי הוה אמרו ליה אטו בחמשה זוזי מפסדת שיראי דמלכא קטלוה[ו]''', וזה נר' לגי' ישרה שגם הריש תרזיא פשע במאי דלא יהיב ליה זוזי וכן צ"ל בהכ"י [א"ה שגורס אחרי תיבות שיראי דמלכא "אייתוה לבר הדיא כפיתין ליה" כו'] וחסר שם תיבת "קטלוהו" אחר שיראי דמלכא דאל"כ אתיוהו לבר הדיא הוא כפול ומיותר אבל כן ליתא גם בכ"י פ'. והגי' שבור מלכא ט"ס הוא דמלך פרס היה ומה ענייניה אפתחא דרומי ויש לי הרהורי דברים בזה דמלך רומי הידועה רגיל הגמ' לכנותו בשם קיסר ועי' מ"ש לקמן נ"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אייתוהו לבר הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו 
{{שומר דף בבלי|שיראי}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]