עריכת הדף "בבלי/ברכות/יא/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
[[תנ"ך/ישעיה/מה#ז|יוצר אור ובורא חשך]] {{הערה|'''ולימא''' יוצר {{ממ|הגהות הב"ח}}. וכ"ה בכתה"י {{ממ|פירנצה מינכן ב"נ ופריס, ולבד מב"נ הגי' '''ונימא'''}} לבד מקטע גניזה.}}לימא יוצר אור ובורא 
נוגה כדכתיב קאמרינן אלא מעתה [[תנ"ך/ישעיה/מה#ז|עושה 
שלום ובורא רע]]{{הערה|שלום ובורא '''את הכל''' מי קא אמרינן {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} מי קא אמרינן כדכתיב אלא 
כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי 
לימא נוגה לישנא מעליא אלא<ref>בכי"מ ובב"נ ליתא וכבר כתבו התוס' בשבת צ"ח א' שאין דרך הגמ' לומר אלא במקום שלא הוזכר אמורא לפניו {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בכ"י פריס וב' קטעי גניזה, ואיתא רק בדפוס וכ"י פירנצה.</ref> אמר רבא<ref>בכי"מ רבא '''בר עולא''' וכ"ה בב"נ וברא"ש. ולקמן י"ב א' בגמ' רבה בר עולא וכ"ה כאן ברי"ף ובשט"מ {{ממ|דק"ס}}. ובכ"י פריס רבא '''בר רב שילא''' וכ"ה בכ"י פירנצה ושם '''רבה'''. ובקטע גניזה א' "רבא בר רב עגלה", ובעוד קטע "ראבא" ובה"ש נוסף "בר עולא".</ref> 
כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה 
ביום<ref>בכי"מ מדת '''לילה ביום ומדת יום בלילה''', והסדר נכון וכ"ה ברי"ף (אבל הרא"ה העתיק דברי הרי"ף כלפנינו בגמ') ובתוס' הרא"ש {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכ"י פירנצה פריס וקטע גניזה, ובב"נ כבדפוס.</ref> בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר 
אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי 
משכחת לה<ref>בכי"מ בלילה '''מאי היא''', וכ"ה בב"נ וגי' ישרה היא {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בגליון קטע גניזה, ובכ"י פריס עירוב נוסחאות "מאי היא היכא משכחת לה".</ref> אמר אביי גולל אור מפני חשך 
וחשך מפני אור ואידך מאי היא אמר רב יהודה 
אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי 
אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה תניא נמי 
הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה 
רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר 
[[תנ"ך/ירמיה/לא#ג|ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד]]<ref>בכי"מ '''ורבנן אמרי אהבת עולם''' תנ"ה '''ר' נתן אומר''' אין אומרים '''אהבה רבה אלא אהבת עולם''' וכה"א אהבת עולם אהבתיך '''וגו'''', וגי' הדפוס אינו מדוקדק דהאי סייעתא תיובתא הוא וכגי' הכ"י כ"ה בב"נ ובבה"ג ובת' הגאונים חמדה גנוזה סי' קכ"ה וברי"ף וברא"ש ובתו' הר"י ובס' המנהיג ובאבודרהם אצל ברכת אהבת עולם ובחי' הרשב"א ובפסקי רי"ד ועי' ב[[בית נתן/{{כאן}}|ב"נ]] שהאריך. אך גי' הכ"י תנ"ה '''ר' נתן אומר''' לא מצאתיו בשום מקום ונ"ל שבא הנה בטעות הסופר מד' י"ב א' {{ממ|דק"ס}} ואכן בשאר עדי הנוסח ליתא. {{ש}}'''ורבנן אמרי אהבת עולם''', תנ"ה אין אומרים '''אהבה רבה''' אלא '''אהבת עולם וכן''' הוא אומר אהבת
עולם אהבתיך. כ"ה נוסח הגמ' בכל הגאונים והראשונים ורוב כתבי היד [א"ה כ"ה בכל כתה"י של הגמ']. ומה שהעיד הראבי"ה {{ממ|חלק א - מסכת ברכות סימן לד}}, שכתב: "וראיתי הגירסות חלוקות דתניא נמי הכי אינו אומר אהבת עולם אלא אהבה רבה, וכן נמצא בספר [הבא] מישיבת ירושלים". יש לומר שבא"י נהגו אז לומר אהבה רבה, ולכן בני א"י שינו בגמרותיהם בבבלי ברכות שם לגרוס "תניא נמי הכי אין אומרין אהבת עולם אלא אהבה רבה", וכיוצ"ב מצאנו בחיבור קדום מא"י שנדפס לאחרונה בספר מגנזי אירופה ח"ב שהמחבר שם מעבד ומשנה העתקותיו מן הבבלי ע"פ דברי הירושלמי המקבילים וכדומה {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש עוד שהאריך}}. ונ' שנוסח הדפוס קדום הוא והיה לפני הראבי"ה, וכ"ה כלפנינו באו"ז הל' ק"ש סי' כא {{ממ|ע"פ כ"י לונדון}}. {{ש}}וע"ע הערת ר"נ זק"ש בתוס' רבינו יהודה הערה 951.</ref> 
א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד 
שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש 
א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה אמר רב 
הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך 
ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך 
למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה 
נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] 
ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך 
דאמר<ref>בכי"מ '''למשנה''' ולמדרש אין צריך לברך ר' אלעזר אומר '''אף למדרש נמי''' צריך לברך לתלמוד אינו צריך לברך '''ר' יוחנן''' אמר אפי' לתלמוד '''נמי''' צריך '''לברך. אמר''' ר' חייא בר אשי. ובגי' הכ"י צ"ל ר' אלעזר אמר אף '''למשנה ולמדרש''' נמי צריך כו'. והא דר' יוחנן אמר אף לתלמוד כ"ה הגי' גם בסדרע"ג שם [גי' כי"מ הוא עירוב נוסחת כ"י פריס וסרע"ג עם נוסחת ב"נ המובאים להלן, וכמו שהרגיש בעל דק"ס]. וגי' הכ"י אמר רחב"א נר' ישר דבזה אזדו רוב הקושיות על גירסות הראשונים וכ"ה בסרע"ג (אבל התו' ר"י העתיק גם דברי רע"ג דאמר) [א"ה כ"ה בסרע"ג כי"מ, אבל במהד"ח '''ודקא מסהיד''' ר"ח וכו'] וכ"ה בס' האגודה ומילתא באפי נפשיה הוא דרב בריך אמדרש [א"ה וכעי"ז בב"נ וקטע גניזה מובא להלן '''וא"ר''' חייא, אבל בדפו"י כ"י פירנצה וכ"י פריס וקטע גניזה כלפנינו. וכ"ה "אמר רחב"א" באו"ז, אבל יתכן ששם הוא הגהה מסברא]. 
{{ש}}ובגליון כי"מ '''למשנה''' אין צריך לברך '''ר' אלעזר''' אמר אף למשנה צריך לברך לתלמוד אין צריך לברך '''ר' יוחנן''' אמר אף לתלמוד צריך '''לברך למדרש אין צריך לברך רבא אמר אף למדרש צריך לברך''' דא"ר חייא בר אשי. וגי' הגליון הוא כגי' הרי"ף אך בחילוף שמות האמוראים ונר' שכן הי' גי' השט"מ שכתב לקמן י"ד ב' וז"ל ואע"ג דלעיל מייתינן ראיה מהכא למ"ד למדרש צריך לברך כו' והכא אמרינן דראיה הוא למשנה איכא למימר כו'.
{{ש}}הגירסאות בזה משונות מאוד בדפוסים הישנים ובכל ספרי הראשונים. בד' שונצינו וינציא ובסילאה [א"ה וכ"ה בכ"י פירנצה, וכעי"ז באו"ז {{ממ|ע"פ בדיקה בכת"י אמ"ד ולונדון}}] הגי' א"ר הונא [באו"ז כ"י אמ"ד '''רבא''' ובכי"ל '''רבה''', ונ' ט"ס] למקרא '''ולמדרש''' [בכ"י פירנצה '''למדרש''', ובאו"ז "למדרש" ליתא כלל] צריך לברך '''לתלמוד''' אין צריך לברך ור' אלעזר [באו"ז ור' '''יוחנן'''] אמר למקרא '''ולתלמוד''' [בכ"י פירנצה '''לתלמוד למדרש''', ונ' דתיבת "למדרש" הושפע מנוסח אחר וצ"ל רק "לתלמוד" וכ"ה באו"ז '''אף לתלמוד'''] צריך לברך למשנה אין צריך לברך ור' יוחנן [בכ"י פירנצה '''רבא''', ובאו"ז '''ורב'''] אמר אף למשנה נמי צריך '''לברך דא"ר''' חייא בר אשי כו'. ופשוט הוא שזאת הגי' היתה לפני רש"י ע"כ פירש גבי מדרש דהוא נמי קרוב למקרא ועל הא דאמר לתלמוד אין צריך לברך פירש אפי' קודם אהבה רבה כו' וה"ה לאידך רק דנקיט פירושו אקמייתא והצל"ח שלא ראה את הגמרות הישנות כתב על דברי רש"י מה שכתב. וצ"ל דספרא דבי רב חשיב ליה כמשנה מדמייתי ראיה מדר' חייא בר אשי וכ"ה לקמן י"ד ב' אבל רש"י הכא קרי ליה מדרש.
{{ש}}אבל הרש"ל הגיה גירסתינו ע"פ גי' הרא"ש אולי מפני שהיה קשה לו איך מייתי ר' יוחנן ראיה מעובדא דר"ח בר אשי קמיה דרב ועוד היה נר' לו דיותר סברא לברך על המשנה מעל הגמ' וכמ"ש בתר"י אבל מה שהגיה צריך '''לחזר ולברך''' בודאי טעות הדפוס הוא דהכא קאי אעיקר הברכה אי צריך לברך אתלמוד אי לא וכ"ה ברא"ש וכ"כ הצל"ח.
{{ש}}ובדפוס קראקא ובנבשתי הדפיסו הגי' כבד' וינציא רק אחר ר' יוחנן אמר אף למשנה צריך לברך הוסיפו '''רבא אמר אף לתלמוד צריך לחזור ולברך''' דארחב"א כו' וגי' זו ודאי גי' בורית היא דמאי מוסיף והא ר"א ור' יוחנן נמי הכי ס"ל.
{{ש}}והרא"ה בפי' להלכות הרי"ף העתיק דברי הרי"ף (ולפי שהוא בכ"י הנני מעתיקו בשלימות) '''אר"ה למקרא צריך לברך למשנה א"צ לברך'''. פי' דעיקר תורה הוא תורה שבכתב ועליה צריך לברך. '''ור' אלעזר אמר למשנה צריך לברך'''. פי' שהוא עיקר תורה שבע"פ והכל הסכימו עליה. '''למדרש א"צ לברך'''. פי' לפי שהוא במחלוקת ושלא בהסכמת הכל. '''ור' יוחנן אמר אף למדרש נמי צריך לברך דא"ר חייא בר אשי כו'.''' וצ"ל לפירושו דמדרש ותלמוד חדא היא.
{{ש}}ובב"נ [א"ה וכ"ה בקטע גניזה א'] הגי' א"ר הונא למקרא '''ולתלמוד''' צריך לברך למדרש אין צריך לברך ר' אלעזר אומר '''אף למדרש נמי''' צריך '''לברך''' [א"ה צ"ל כמו בקטע גניזה '''למשנה אינו צריך לברך''', ואולי צ"ל עוד '''רבא אמר אף למשנה נמי צריך לברך''', כמו שהוא בכ"י פירנצה, ובקטע הגניזה חסר כאן) '''וא"ר''' חייא בר אשי כו'. ונר' דבבא דמשנה חסר בט"ס [א"ה כנ"ל כמו שהערנו].
{{ש}}ועי' בבה"ג [א"ה ברוב כת"י הבה"ג ליתא וכנ' הנד' הוא הוספה מאוחרת] וברי"ף ובסרע"ג ובאו"ז הל' ק"ש סי' כ"ג ובהגמ"י פ"ז מהל' תפלה אות י' ובפסקי רי"ד ובס' האגודה תמצא בכולן גרסאות מחולפות שאין האחת דומה לשני' {{ממ|דק"ס}} [א"ה בעדי הנוסח הישירים של הגמ' יש רק ג' עיקרי נוסחאות: א' כמו דפו"י וכ"י פירנצה המובאים לעיל, ב' כסרע"ג וכ"י פריס מובאים להלן מרינת אהרן, וג' נוסחת ב"נ וקטע גניזה המובאים לעיל, רק מחמת הקושיות והחילופים נוצרו עוד גירסאות, ועי' מש"כ להלן בענין נוסח הרי"ף].
{{ש}}הדק"ס הביא גירסא שמדרש לכו"ע צריך לברך, וכתב שזו היא גירסת רש"י שלכן כתב שמדרש הוא קרוב למקרא. אמנם ברשב"ץ העתיק לשון רש"י מדרש הוא פירוש המקרא, וכ"נ דצ"ל בלשון רש"י המובאת בספר נוה שלום דלהלן. ולענ"ד ראי' דלית ליה לרש"י שמדרש חמור מכולם, מלקמן דף כב. דאיתא אהא דבעלי קריין אסורין בדברי תורה, רבי יוסי אומר שונה הוא ברגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה רבי יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את המדרש [כן גרס רש"י שם], ופירש"י ואינו מציע את המדרש מפני שצריך הוא תמיד להזכיר בו את הפסוקים שהוא דורש. והשתא למה לי משום האזכרות, תיפו"ל דמדרש חמור מהרגיליות והצעת המשנה [דהיינו תלמוד], אלא ש"מ דאינו חמור מהם. [וכ"ת הכא נמי מדוע לא יברך על המדרש מפני האזכרות שבו. י"ל שזהו שדקדק רש"י בלשונו המובאת בס' נוה שלום {{ממ|אעתיקנו כולו להלן}}, "מקרא הוא קריאת התורה שבכתב", לא כתב מקרא הוא תורה שבכתב כי אין חיוב לברך על המקרא להאי מ"ד אא"כ קוראה מתוך הכתב שאז יש לה גדר תורה שבכתב, אבל כשרשאי לאמרה על פה מפני שיצא מכלל תורה שבכתב, והיינו כשדורשה, א"צ לברך.] {{ש}}והנה ברי"ף איתא הסדר, מקרא משנה תלמוד מדרש. וכן גרס בספר נוה שלום דף קעב. וז"ל, אמר רב הונא למקרא צריך לברך למשנה ולתלמוד א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף לתלמוד ולמשנה צריך לברך למדרש א"צ לברך ורב אמר אף למדרש נמי צריך לברך, ע"כ. והביא לשון רש"י כך: מקרא הוא קריאת התורה שבכתב משנה הוא המשניות המסודרות על אדני פז תלמוד הוא הויות דאביי ורבא והיינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו לזו וחסורי מחסרא והכי קתני מדרש הוא קרוב המקרא [ואין לזה ביאור והנכון כדאי' ברשב"ץ הוא פירוש המקרא], ע"כ מצאתי שם. ומלשון זו נראה דגם רש"י גרס בגמ' הסדר הזה, וכן מהא דאייתי הנוה שלום את פירוש רש"י על גירסתו הנ"ל. ונרד ללשון רש"י שם. הנה לפי זה סדר הדבורים ברש"י צ"ל, שאחר כל זה מתחיל הדבור לתלמוד א"צ לברך. אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפרק שני: [ר"ל מדאמר שם רב הוה מקדים ומתני לן פרקין והדר קרי ק"ש, והנה הראייה א"ש גם אי גרסינן שם לתנויי ספרא דבי רב, אף שזהו מדרש שהוא הקל שבכולם, מ"מ ש"מ דבזה מיירי הגמ' כאן. ופתח להסביר כן גבי תלמוד ולא גבי מדרש, כי זו היא השיטה הראשונה של דבר שאין מברכין עליו, כגירסת הנוה שלום] אף לתלמוד צריך לברך. שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה: ומברך וכו' {{ממ|חומת אש}}. וברש"י כת"י כלפנינו, ואין דבריו מוכרחים לדחות דברי הדק"ס.
{{ש}}עיין כאן בדק"ס שהאריך להביא כמה גירסאות, ובסדר רע"ג סימן ח' העתיק סוגיין בנוסח: "אמר רב הונא '''למקרא''' צריך לברך, '''למשנה''' א"צ לברך. ור' אלעזר אמר '''אף למשנה נמי''' צריך לברך, '''לתלמוד''' א"צ לברך. ור' יוחנן אמר '''אף לתלמוד נמי''' צריך לברך (ד)אמר [א"ה כ"ה בעתקת תוס' ר"י, וברע"ג '''ודקא מסהיד''' ר' חייא וכו', והגי' "אמר" כ"ה בכי"מ שם] רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ומברך ומתני לן פרקין". והוכיח מהכא דתלמוד ומדרש חד הוא, מדקא מסהיד רבי חייא מספרא דבי רב את השיטה שאף לתלמוד צריך לברך. וגם בתוס' ר"י שירליאון הביא כאן את נוסח רב עמרם בשמו.
{{ש}}ויש להכריע כנוסח זה מאחר ורע"ג הינו המקור הקדום ביותר שהעתיק את נוסח סוגיין, וכנוסח זה כ"ה בבבלי בקטע גניזה אחד ובכת"י פריס. וגם מסתבר שנוסח זה הוא היותר מקורי כי הוא הנוסח הקשה, ויש לתלות שמחמת הקושי איך מוכחינן ממדרש לתלמוד, הגיהו מדרש תמורת תלמוד, ולכן נתרבו הנוסחאות, וע"ע בנספחים לסדר רע"ג מהדורת סץ שהרחיב בהבאת הנוסחאות בסוגין, והנראה לענ"ד מקופיא כתבתי.
{{ש}}אמנם העירני הרה"ג ר' דוד מונק שליט"א הערה גדולה שלקמן יד ע"ב איתא "לאפוקי ממ"ד למשנה אין
צריך לברך", ושם נוסח זה מופיע לא רק בדפוסים שלנו אלא גם בכל הכת"י כולל קטעי גניזה וכת"י פריס
ואוקספורד. ואולי י"ל שהם סוגיות חלוקות, ואפשר שגם זה גרם לריבוי הנוסחאות כאן (ובסוגיא שם בדפוס
וכת"י אוקספורד ועוד, ליתא כלל תיבות "פירקין בספרא דבי רב" וזה חיזוק למשנ"ת שזה נוסח אחר מסוגיא
חולקת). ועדיין צ"ע {{ממ|רינת אהרן}} ובאמת מחמת קושיא זו כ' בתוס' ר"י להגיה לקמן לאפוקי ממ"ד '''לתלמוד''' א"צ לברך. ולפו"ר יש ליישב בלא"ה דר"ל לאפוקי ממ"ד למשנה א"צ לברך וכ"ש דלתלמוד א"צ, וה"ה דבא לאפוקי מאידך מ"ד אלא דנקט ראשון.
{{ש}}וברי"ף הגי' כמו בסרע"ג וכ"י פריס וקטע גניזה, רק דנתלחפו שמות ר"א ור"י, והוסיף הרי"ף משפט "'''ורב אמר למדרש נמי צריך לברך'''" דאמר ר"ח וכו' [ובאמת בקטע גניזה הגי' ור"י אמר אף לתלמוד צריך לברך '''למדרש אינו צריך לברך''', ואולי נוסף כן ע"פ הרי"ף]. והרא"ש נ' שהיה לפניו נוסחא אחרת בגי' הרי"ף, שהחליף שיטת ר"א ורב, והקדים ר"א קודם ר"י כמו בכל נוסחאות הגמ'.</ref> 
רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה 
קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי 
רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני<ref>[בדפו"י "ומשני" ובכי"מ ומתני]  ודאי שכן צ"ל וכ"ה לקמן י"ד ב' וכאן בכל הראשונים {{ממ|דק"ס}}.</ref> לן 
פרקין. מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל<ref>בכ"י פירנצה ומינכן ופריס וקטע גניזה א' ואו"ז ורי"ף {{ממ|כת"י}} ורא"ש תיבות "אמר שמואל" ליתא, ובב"נ וקטע גניזה א' אר"י '''אמר רב'''.</ref> 
אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי 
תורה<ref>כ"ה כבנדפס גם באו"ז. בכתבי היד הגי' וצונו '''על דברי''' תורה {{ממ|ובקטע גניזה א' אקב"ו '''בדברי''' תורה}}.</ref> ור' יוחנן מסיים בה הכי<ref>כ"ה כבנדפס ברש"י וגליון כ"י פירנצה ומינכן. מאידך, באו"ז וכל כתה"י ור' יוחנן '''אמר''' {{ממ|ודלא כסוגיא לקמן נט: שם אי' ור"י מסיים בה הכי, עי' מאמרו של ר' אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום כ"ו עמ' מ' והע' כ שם}}.</ref> הערב נא ה' 
אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות<ref>בכ"י פריס וקטע גניזה א' '''ובפיות'''.</ref> עמך 
בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי 
עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי<ref>בכ"י פירנצה וב"נ '''ולומדי''' {{ממ|בב"נ '''לומדי'''}}, ובכי"מ נמחק תיבת "ולו" ונוסף בה"ש "ועוסקי תורתך". ובקטע גניזה '''לומדי''' תורתיך '''לשמה''' {{ממ|כ"י פריס חסר מן ונהיה}}.</ref> 
תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו 
ישראל<ref>ברש"י ותוס' מבואר שהנוסח שלפניהם היה "בא"י '''למדני חוקיך'''", ורש"י שינה הנוסח מפני שכל החתימות הם שבח ולא בקשה ו"למדני חוקיך" זה בקשה ולא שבח, ועוד הקשו בראשונים מהירושלמי שאין אומרים ברכה פסוק. וגם בבבלי בכת"י אוקספורד {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} הנוסח "למדני חוקיך", וכ"ה ברא"ה, וכן הוא בנוסח התפילה של הרוקח ומיעוט סידורי כת"י אשכנזיים {{ממ|שככל הנראה הוגהו מנוסח הגמ' שלהם}}.
{{ש}}וכנוסח הדפוס "המלמד תורה לעמו ישראל" כ"ה בכי"מ, ובכ"י פירנצה המלמד תורה '''לישראל''' [וכ"ה ברש"י כ"י לונדון ופרמה], ובקטע גניזה א' המלמד תורה '''לישראל ברחמים''' {{ממ|ובעוד קטע "ב' א' השם על דברי תורה", ונ' טעות}}. וכן נמצא נוסח המלמד תורה לעמו ישראל ברוב ככל סידורים העתיקים מכל העולם. {{ש}}ורק בסידורי הגאונים, והם רע"ג ורס"ג {{ממ|שם נוסח ייחודי ונמשכו סידורים שבגניזה אחריו}} והלכות גדולות ורב נטרונאי ורי"ף ורמב"ם {{ממ|גי' כתה"י}} וסידור ר' שלמה בר נתן, הגי' בא"י '''נותן התורה''', וכ"כ המנהיג בסי' יא בשם מנהג ספרד, וכן מוכח שהיה לפני השואל בשו"ת הרמב"ם {{ממ|מהד' בלאו ח"ב סימן קפב עמ' 331}}, וגם מתשובת הרמב"ם שם מוכח דל"ג "המלמד תורה לעמו ישראל" {{ממ|ע"פ מאמרו של ר' אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום כו עמ' כח ואילך [וגליון כז עמ' רנח ואילך], ועיי"ש באריכות}}.</ref> ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל 
העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן 
התורה אמר רב המנונא זו<ref>בכי"מ תיבות "אמר רב המנונא" ליתא והגי' '''וזו''' היא (ונכתבו על הגרד של כמה תיבות) מעולה שבברכות, וכ"ה ברש"י שברי"ף וברא"ש וסתמא דגמ' קאמר לה ולא רב המנונא על דברי עצמו שאין הדרך לומר כן ובס' האגודה הגי' והא דרב המנונא מעולה כו' {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}כנוסח הדפוס כ"ה גם בכ"י פירנצה וב"נ {{ממ|ולכאו' כן היה בכי"מ לפני המחיקה}}, ובקטע גניזה א' אמר רב '''הונא''', ובעוד קטע '''הא דרב''' המנונא {{ממ|והשאר חסר, והוא כגי' האגודה}}, ובכ"י פריס "אמר רב הונא הא דרב המנונא" וחסר משם ואילך בט"ס.</ref> היא מעולה 
שבברכות<ref>בכי"מ '''א"ר פפא''' הלכך, וכ"ה בב"נ ובבה"ג וברי"ף וברא"ש ובראב"ן ובאו"ז ובפסקי רי"ד ובת' תשב"ץ שם וכן דרכו של רב פפא לומר הלכך בכ"מ דאיכא פלוגתא ולומר כיון דספק הוא עבדינן כתרוייהו וכ"ה לקמן נ"ט בע"א ובע"ב ס' ב' שבת כ' מגילה כ"א סוטה מ' חולין מ"ו וע"ז {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכ"י פירנצה וקטע גניזה.</ref> הלכך לימרינהו לכולהו: תנן 
התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת 
והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה 
אם שמוע ויאמר<ref>בגליון כי"מ נוסף '''אמת ויציב''', ולא מצאתי לו חבר {{ממ|דק"ס}} וראה הערה הבא.</ref> וברכו את העם ג' ברכות 
אמת ויציב ועבודה<ref>בכי"מ תיבות "אמת ויציב" נמחק ובגליון ועבודה '''והודאה''' וב"כ, ונר' דגי' הדפוס עדיף דבהני שלשה ברכות היה או"י דאי כגי' הגליון דכולהו שלש ברכות היו משל שמונה עשרה הי' לו לומר והתפללו את העם כו' וי"ל דסובר הגליון דברכת כהנים לאו היינו שים שלום אלא פסוקי בר"כ {{ממ|דק"ס}}. וזה דלא כאלפי מנשה המובא ב{{ממק|בית נתן}}. ומש"כ בגליון "והודאה" כ"ה בב"נ, וכלהלן. {{ש}}בב"נ הגי' ויאמר ואו"י עבודה '''והודאה''' וברכת כהנים (ותיבות וברכו את העם שלש ברכות ליתא), ונר' דמה דליתא בב"נ וברכו שלש ברכות נשמט בטעות הסופר. ותיבות את העם מחקו נמי בתו' הר"י ובתו' הרא"ש כאן ובתמיד שם {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}ובכ"י פירנצה תיבות "שלש ברכות" ליתא (ואי' בגליון), ובכ"י פריס '''וברכו העם'''.</ref> וברכת כהנים ובשבת 
מוסיפין ברכה אחת למשמר<ref>בכי"מ '''כנגד משמר''' היוצא ונתקן כאשר לפנינו, וט"ס ובהכ"י בתמיד הגי' כבדפוס {{ממ|דק"ס}} אבל כ"ה גם בקטע גניזה א', ובכ"י פריס כנגד '''המשמר''' היוצא.</ref> היוצא מאי ברכה 
אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי<ref>בכי"מ '''דרבא ורב יוסף''' בר אבא, והגי' רבא ודאי ט"ס הוא דמשמת ר' יהודה נולד רבא ואולי היה כתוב רב"א בשני קוים והוא ר"ת ר' אבא ונחסרו הקוים בט"ס ובאו"ז שם סי' כ"ה הגי' '''רבה''' [א"ה וכ"ה בב"נ וקטע גניזה]. ר' יוסף בר אבא, וכ"ה נכון וכ"ה באו"ז שם וכבר הגיה כן מסברא דנפשיה בסה"ד בערך ר' יוסף בר אבא {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכ"י פירנצה, ובב"נ וקטע גניזה "ורב יוסף" ותיבות "בר אבא" ליתא.</ref> בר אבא 
אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה 
אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב 
מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב 
יהודה<ref>כמו בנדפס כ"ה גם בכ"י פירנצה כ"י פריס וקטע גניזה א' {{ממ|וכי"מ אחר התיקון}}. בכי"מ {{ממ|לפני התיקון}} וב' קטעי גניזה הסדר אתו לקמיה דרב '''יהודה''' כו' אתו לקמיה דרב '''מתנה''', וכ"ה בב"נ {{ממ|ושם בפעם הראשונה '''רבא''', וכ' בדק"ס גי' מוטעת היא דרבה ורב יוסף לא אתו למישאל לרבא}}.</ref> אמר להו הכי אמר שמואל אהבה 
רבה ואמר רבי<ref>בכי"מ '''ור'''' זריקא ונראה שהיה כתוב "א"ר" זריקא ונתקן, וכ"ה בב"נ ובד' שונצינו ווינציא ר"פ. ובד' יושטיניאן הגיהו בטעות א"ר זריקא כמו שהוא לפנינו אבל ראיתי אח"כ שגם המהרש"ל הגיהו ולא זכיתי לירד לסוף דעתו {{ממ|דק"ס}} וככי"מ כ"ה גם בקטע גניזה א', אמנם כלפנינו בכ"י פירנצה כ"י פריס וקטע גניזה א'.</ref> זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור 
כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר 
אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש 
זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו אי אמרת בשלמא יוצר אור 
הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה<ref>בכי"מ תיבות "דלא קא אמרי אהבה רבה" ליתא וכ"ה בב"נ ובאו"ז שם {{ממ|דק"ס}} וכ"נ מרש"י ד"ה א"א בשלמא וכו' ע"ש {{ממ|בית נתן}}.</ref> 
{{שומר דף בבלי|אלא}}



{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]