עריכת הדף "בבלי/ברכות/י/א"

{{ניווט כללי עליון}}
כל פרשה שהיתה<ref>בכי"מ כל פרשה (ובגליון ג"א '''זו''') '''שהיא''' חביבה, וגי'‏ הגליון זו אינה מכוונת עם הנוסח כל פרשה [א"ה בגליון כתוב "פרשה זו ג"א" והכוונה תחת תיבות "כל פרשה"] ועי' תוס'‏ {{ממ|דק"ס}} ואין לגי' זו חבר בכתה"י, אבל בכ"י פירנצה הגי' '''פרשה שנאמרה''' שהיתה וכו' (והוגה כלפנינו).</ref> חביבה על דוד פתח בה 
באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי 
דכתיב [[תנ"ך/תהלים/א#א|אשרי האיש]] וסיים באשרי דכתיב 
[[תנ"ך/תהלים/ב#יב|אשרי כל חוסי בו]]: הנהו בריוני דהוו 
בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא<ref>בב"נ "הוו קא מצערי ליה טובא"  ליתא {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בכ"י פירנצה וא' מקטעי הגניזה, ועי' {{ממק|תוספות הרא"ש||תוס' הרא"ש}}.</ref> 
הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי 
דלימותו<ref>בכי"מ במקום הוה קא בעי כו' דלמותו הגי' '''שמתינהו בעא לאבדינהו''', ובגליון '''בעי עלייהו רחמי כי היכי דלמותו''' {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}הקשה ה{{ממק|צל"ח}} דאין הלשון מובן שביקש רחמים עליהם שימותו, דלכאו' אין זה רחמים, והוה ליה למימר בעי רחמי עלייהו דלימותו, עיי"ש מה שתירץ. ובאמת כגירסת הדפוס כ"ה בב' קטעי גניזה {{ממ|רק דשם "הוה קא בעי רחמי" ותיבות "ר' מאיר" ליתא}}, אבל בכ"י פירנצה הגירסא '''הוה בעי רחמי דלימותו''', ובב"נ וקטע כריכה הוה בעי ר"מ רחמי '''עליהו דליבדו''' {{ממ|ב"נ, בקטע כריכה '''עלויהו לאבדינהו'''}} ותיבות "כי היכי" ליתא, ובכי"מ ופריס וקטע גניזה א' הגי' '''שמתינהו בעא לאבדינהו''', ולכל גירסאות אלו לא קשה קושיית הצל"ח.</ref> אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך 
משום דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קד#לה|יתמו חטאים]] מי כתיב חוטאים 
חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא [[תנ"ך/תהלים/קד#לה|ורשעים 
עוד אינם]] כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו 
בתשובה ורשעים עוד אינם<ref>בכי"מ '''אדרבה תיבעי''' רחמי עלייהו דלהדרו בתשובה, וכן ליתא ‏"ורשעים עוד אינם" בילקוט תהילים ק"ד.‏ ובע"י הראשון ליתא מן דלהדרו בתשובה כו' עד והדרו בחשובה וט"ס וצ"ל כמו באה"ת דגריס אלא בעי רחמי עלייהו דלהדרו בתשובה והשאר ליתא ואולי חסר מן בתשובה עד בתשובה [א"ה וכ"ה בקטע גניזה א'. ובכ"י ב"נ ופריס "בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה" ליתא]. וב‎ב‎"נ הגי' דלהדרו בתשובה ‏'''כיון דיהדרו בתשובה'''‏ ורשעים כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה: אמר לה ההוא 
צדוקי<ref>בכי"מ '''מינא''' וכן בסמוך, וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ו‎ב‎ב"נ ובע"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> לברוריא כתיב [[תנ"ך/ישעיה/נד#א|רני עקרה לא ילדה]] משום דלא ילדה רני אמרה ליה שטיא 
שפיל לסיפיה דקרא דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/נד#א|כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה']] אלא 
מאי עקרה לא ילדה<ref>בכי"מ אלא מאי '''רני''' עקרה. ובב"נ "מאי לא ילדה"‏ ליתא.‏ ובכל הדפוסים הישנים הגי'‏ אלא מאי לא ילדה רני כנ"י כו' והמהרש"ל הוא שהגיהו {{ממ|דק"ס}}.‏ </ref> רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים 
לגיהנם כותייכו: א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו<ref>בילקוט המכירי תהלים ג' א', וכן שם נ"ז א' איתא א"ל ההוא מינאה '''לר"מ'''. ולפי"ז דא"ר יוחנן סמוכין מנין תלמודא הוא דקאמר לה, ו"למה נסמכה" הדר לדברי ר"מ, ויותר מתיישב לפי מה שגורס שם עוד '''ולמה''' עם וא"ו, דעד השתא תלמודא קאמר לה ועכשיו הדר לדברי ר"מ {{ממ|חומת אש}}.</ref> כתיב [[תנ"ך/תהלים/ג#א|מזמור לדוד בברחו מפני 
אבשלום בנו]] וכתיב [[תנ"ך/תהלים/נז#א|לדוד מכתם]]<ref>בכי"מ '''מזמור לדוד''' בברחו כו', וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובע"י ובילקוט תהלים ובכולם ט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/תהלים/נז#א|בברחו מפני שאול במערה]] הי מעשה הוה 
ברישא מכדי מעשה שאול הוה ברישא לכתוב ברישא<ref>בכי"מ הי '''מינייהו קדים מעשה דאבשלום קדים או מעשה דשאול קדים ["פשיטא דמעשה דשאול קודם נקדמיה ונכתביה ברישא"]''', ובאה"ת הגי' הי מעשה הוה ברישא '''לאו מעשה דשאול הוה ברישא'''‏ א"ל אתון כו'. וגי' דחוקה היא ‏{{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר ליה אתון דלא 
דרשיתון סמוכין קשיא לכו אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן דא"ר יוחנן<ref>בכי"מ קשיא לכו '''קראי''' אנן דדרשינן סמוכין לא קשיא לן '''קראי אהדדי''' דא"ר '''אלעזר''', ותיבת אלעזר כתוב על הגרד ואולי היה כתוב ר' יוחנן אך גי' הכ"י נכון וכ"ה ביבמות ד' ד' א' וכ"ה בילקוט שם.‏ וכ"ה באה"ת ושם הגי' דא"ר אלעזר מאי סמוכים לעד לעולם‏ למה נסמכה כו' {{ממ|דק"ס}}.‏ ‏</ref> 
סמוכין מן התורה מנין שנא' [[תנ"ך/תהלים/קיא#ח|סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר]] למה 
נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו 
כלום יש בן שמורד באביו אלא הוה הכא נמי הוה<ref>בכי"מ '''לומר לך''' שאם יאמר לך אדם כלום יש '''לך''' עבד שמורד ברבו '''["אף אתה"]''' אמור לו כלום יש '''לך''' בן שמורד באביו אלא דהוה ה"נ '''הוי'''. ה"נ הוי,‏ וכ"ה נכון וכ"ה ברש"י [א"ה בדפוסים אחרונים הוגה "הוה"] {{ממ|דק"ס}}.</ref>: אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי<ref>בכי"מ ליתא "משום ר' שמעון בן יוחי", ואי' בגליון. וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי דכתיב 
[[תנ"ך/משלי/לא#כו|פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה]] כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד 
אביו שדר בחמשה עולמים ואמר<ref>בכי"מ בחמשה '''עולמות''' ואמר '''["על כולם"]''' שירה. ובב"נ "ואמר שירה" ליתא וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> שירה דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קג#א|ברכי נפשי את ה' וכל קרבי 
את שם קדשו]] יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קג#כ|ברכו ה' מלאכיו גבורי 
כח עושי דברו לשמוע בקול דברו]] [[תנ"ך/תהלים/קג#כא|ברכו ה' כל צבאיו וגו']] ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה<ref>בכי"מ "ונסתכל בדדיה" ליתא, וכן ליתא בילקוט תהילים ק"ג {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואמר שירה שנאמר 
[[תנ"ך/תהלים/קג#ב|ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו]] מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה טעמא 
מאי אמר (רבי) יהודה<ref>בכי"מ '''מ"ט''' אמר '''רב''' יהודה '''אמר רב''', וכ"ה בילקוט ‏שם.‏ וכ"ה '''רב'''‏ יהודה בכל הדפוסים הישנים. ובב"נ ליתא כלל "א"ר יהודה" {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> כדי שלא יסתכל במקום ערוה<ref>בכי"מ כדי שלא יסתכל '''בערוה''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב מתנא<ref>בכי"מ ר' '''מתנה''', בהא כ"ה גם בד' שונצינו ווינציא ר"פ ובע"י. ובאה"ת הגי' רמ"א כדי שלא '''יסתכל במקום''' הטנופות '''וינק ממנו''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת ראה 
במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קד#לה|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' 
הללויה]] נסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קד#א|ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת]] 
מאי משמע{{הערה|מאי '''משמע אמר''' רבה בר ר' שילא כצ"ל ותיבות דעל יום המיתה נאמר נמחק {{ממ|הגהות הב"ח}} כ"מ מרש"י וכ"ה בב"נ.}} דעל יום המיתה נאמר אמר רבה בר רב שילא מסיפא דעניינא דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קד#כט|תסתיר פניך יבהלון תוסף 
רוחם יגועון וגו']]<ref>בכי"מ '''בסיפיה''' דעניינא '''כתיב''' תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון '''ואל עפרם ישובון''', וכ"ה בילקוט שם.‏ ובכל הדפוסים הישנים ובע"י הראשון ליתא רק תסתיר פניך יבהלון ‏'''וגו'''' והוסיפו המהרש"ל {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא<ref>בכי"מ "ואמרי ליה מר עוקבא" ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת ובהקדמת המנוה"מ {{ממ|דק"ס}}. במדרש הגדול בראשית ב ז' איתא רב שימי בר '''עיקבי''' ואמרי לה '''רב שימי בר עקביה''', וכעי"ז יש בספר נוה שלום רב שימי בר עוקבא ואמרי לה '''רב שימי בר עקביא''' {{ממ|חומת אש}}.</ref> הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה<ref>בכי"מ הוה שכיח '''בשמעתא''' קמיה דר' שמעון בן פזי '''דהוה''' מסדר, וכ"ה בשמעתא בהקדמת המנוה"מ.‏ וכ"ה דהוה בב"נ ובילקוט שם וקאי על ר"ש בן פזי דהוה מסדר כו'. ובאה"ת היה שכיח קמיה דר"ש בן פזי בשמעתא והוה רגיל קמיה דריב"ל באגדתא {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> מסדר אגדתא 
קמיה דר' יהושע בן לוי אמר ליה מאי דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קג#א|ברכי נפשי את ה']]<ref>בכי"מ "ברכי נפשי את ה'" ליתא, וכן ליתא בילקוט ובאה"ת {{ממ|דק"ס}}. וצ"ע לפי"ז המשך הגמ' א"ל אנא הכי קאמינא וכו'.</ref> [[תנ"ך/תהלים/קג#א|וכל קרבי את שם קדשו]] אמר ליה בא וראה 
שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו<ref>בכי"מ '''אדם''' צר צורה '''בתוך''' הכותל '''אינו''' יכול, וכ"ה במגילה י"ד א' ובהקדמת המנוה"מ {{ממ|דק"ס}}.</ref> יכול להטיל 
בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והקב"ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל<ref>בכי"מ '''אבל הקב"ה''' צר צורה בתוך צורה '''ונותן''' בה, וכ"ה במגילה שם ובילקוט שמואל א' ‎ב‎' {{ממ|דק"ס}}.</ref> בה רוח ונשמה קרבים ובני 
מעים והיינו דאמרה חנה<ref>באה"ת והיינו דאמרה חנה ‏'''בתפלתה'''‏ וכ"ה במנוה"מ {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/שמואל א/ב#ב|אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו]]. מאי אין צור כאלהינו אין צייר 
כאלהינו<ref>בכי"מ במקום "אין צייר כאלהינו" הגי' '''א"ר יהודה בן מנשי''' (והיה כתוב מנשה ונגרר) '''אל תיקרי צור אלא צייר''', וכ"ה באה"ת ‏(ושם בר מנשה)‏ ובילקוט שם ‏(ושם בר מנשיא)‏. ובמגילה שם מייתי הגמ' קרא כסדרו כי אין בלתך א"ר יהודה כו' ואין צור אין צייר כו' ולא היה צריך הגמ' לכפול אר"י בר מנשי אין צייר דכולי קרא דריש אבל כאן דמייתי הגמ' מקודם חצי הפסוק השני ואין צור שהוא השייך להענין ודאי צריך לומר בו א"ר יהודה ב"מ כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי כי אין בלתך אמר ר' יהודה בר מנסיא<ref>בכי"מ א"ר יהודה '''בן מנשי''' (והיה כתוב מנשה ונגרר), וכ"ה במגילה י"ד ובדפוסים האחרונים הגיהו שם מנשיא ו‎ב‎ב"נ הגי' בר מנשה ושם א"ת בלתך אלא בלותך. ובאה"ת לא הוזכר בזה אמורא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אל תקרי כי אין בלתך אלא אין לבלותך שלא כמדת 
הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו<ref>בכי"מ '''כי''' אין לבלותך '''מנהגו של אדם''' מעשה ידיו מבלין אותו '''אבל הקב"ה הוא''' מבלה '''את''' מעשיו, וכ"ה אבל הקב"ה במגילה ובילקוט שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל אנא הכי 
קא אמינא לך הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה<ref>בכי"מ כנגד מי '''כנגד מדותיו של הקב"ה'''. ובב"נ אנא הכי ‏'''שמיע לי''' הני ה' ברכי נפשי כנגד מי כנגד הקב"ה הקב"ה מלא כו'.‏ והגי' הישרה היא באה"ת כנגד מי א"ל כנגד הקב"ה ונשמה הקב"ה מלא כו'‏ וכ"ה בהקדמת המנוה"מ {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> מה הקב"ה 
מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף<ref>בכד הקמח לרבנו בחיי ערך תפלין גרס מה הקב"ה '''גבוה על''' כל העולם אף נשמה '''היא בגבהה של''' גוף, אך עיי"ש בערך אבל דלא גרס הכי, וע"ש שבשניהם מוכח שגרס כן ואינם ט"ס, וצ"ע {{ממ|חומת אש}}.</ref> מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה 
נראית מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה מה 
הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי 
שיש בו חמשה דברים הללו<ref>בכי"מ '''אמר דוד תבא נשמה''' שיש '''בה''' חמשה דברים הללו '''ותבא ותשבח''', וכ"ה תבא נשמה כו' בב"נ ובילקוט תהילים ק"ג ובכד הקמח ערך אבל ג' וכ"ה באה"ת תבא מי שיש בה כו' ותשבח כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>: אמר רב המנונא<ref>באה"ת הגי' א"ר '''הונא'''‏ מ"ד כו' וכ"ה {{ממ|באה"ת}} [באה"כ] {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> מאי דכתיב [[תנ"ך/קהלת/ח#א|מי כהחכם ומי יודע פשר דבר]] מי כהקדוש 
ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי 
דהכי אשכחן באליהו דאזל<ref>בכי"מ '''לגבאי כי היכי דאזל אליהו''' לגבי אחאב, וכ"ה בב"נ ובילקוט מלכים ב' כ' והוא לשון ישר {{ממ|דק"ס}}.</ref> לגבי אחאב (שנאמר [[תנ"ך/מלכים א/יח#ב|וילך אליהו להראות אל אחאב]]<ref>בכי"מ ליתא, וכן ליתא ‎ב‎ב"נ ובאה"ת ובילקוט שם ובמנוה"מ נר ג' כלל ב' ח"א פ"ב וכן מוכח מרש"י שלא היה לפניו וכי היכי דלא אייתי קרא איהורם וכן מחקו המהרש"ל {{ממ|דק"ס}}.</ref>) ישעיהו אמר ליתי חזקיהו 
גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע<ref>בכי"מ '''לגבאי כי היכי דאזל יורם בן אחאב''' לגבי אלישע '''אמר הקב"ה עלי לעשות פשרה ביניהם''', וכ"ה לגבאי כי כו' ‎ב‎ב"נ ובילקוט שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו 
לישעיהו לך ובקר את החולה שנאמר [[תנ"ך/מלכים ב/כ#א|בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר 
אליו כה אמר ה' (צבאות) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו']]<ref>בכי"מ "וגו'" ליתא, וכן ליתא בילקוט שם ובאמת הוא טעות הדפוס {{ממ|דק"ס}}.</ref>{{הערה|כ"ה גם ב[[תנ"ך/ישעיה/לח#א|ישעיה לח א]]. תורה אור}} מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם 
הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה<ref>בכי"מ '''אמאי''' כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפריה ורביה '''דלא נסבת אשה ולא הוו לך בנין''', וכ"ה אמאי בילקוט ובמנוה"מ. ובב"נ '''מ"ט''' משום דלא נסבת אשה ולא הוו לך בני וכ"ה בכד הקמח ערך בטחון. ו‎ב‎מנוה"מ הגי' דלא עסקת בפריה ורביה ולא הוו לך בני {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל משום דחזאי 
לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו<ref>בכי"מ '''דחזאי ברוה"ק דלא נפיק מני זרעא מעליא''', ו‎ב‎ב"נ הגי' בנין דנפקי מינאי לא מעלו. ו‎ב‎אה"ת הגי' והא אמרו לי דנפקין מינאי כו'.‏ ובמנה"מ הגי' ‏'''דאמרין לי חוזאי'''‏ דנפקין כו'‏ {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד<ref>ב‎ב‎"נ הגי' ‏'''איבעי לך לעסוקי בפריה ורביה''' וכ"ה בילקוט ובאה"ת ובכד הקמח שם {{ממ|דק"ס}}.‏‏</ref> 
ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד<ref>בכי"מ ומה דניחא קמיה '''ליהוי''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי 
מנאי בנין דמעלו א"ל<ref>בכי"מ אפשר '''מיני ומינך תסתייע מילתא דנפקא מינן זערא דמעלי''' א"ל '''הא קאמינא לך צו לביתך ואת אמרת לי הב לי ברתך''' כבר כו', ובב"נ דלמא מסתייעא מילתא מיני ומינך ונפיק מינן אינש מעליא ובאה"ת אינשי מעלי.‏ וכ"ה א"ל הא קאמינא כו' בכד הקמח ערך תפלה {{ממ|דק"ס}}.‏ אבל ב[כד הקמח] ערך בטחון איתא כלפנינו, ועם מה שצייננו לעיל נ' דכמה נוסחאות היו לפני רבנו בחיי {{ממ|חומת אש}}.</ref> כבר נגזרה עליך גזירה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' 
חרב חדה מונחת<ref>בב"נ "מונחת" ליתא, [[בית נתן/{{כאן}}|עיי"ש]].</ref> על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים אתמר נמי רבי יוחנן ורבי (אליעזר)<ref>בכי"מ ור' '''אלעזר''', וכ"ה בד' שונצינו ובע"י וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> דאמרי 
תרוייהו אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנא'<ref>‏באה"ת הגי' ר"י ור"א דאמרי תרוייהו '''מנין'''‏ דכתיב הן כו' וכמדומה לי שאין זה לשון הרגיל בגמ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/איוב/יג#טו|הן יקטלני לו איחל]]{{הערה|לו איחל '''לסוף יהב ליה ברתיה נפק מיניה מנשה ורבשקה יומא חדא ארכבינהו אכתפיה לאמטויינהו לבי מדרשא אמר חד מינייהו חזי רישא דאבא למטוי ביה גלדאני וחד אמר חזי רישא דאבא לאקרובי עליה לעכו"ם חבטינהו בארעא מנשה חיה ורבשקה מית קרי אנפשיה וכלי כליו רעים''' [{{כ}}[[תנ"ך/ישעיה/לב|ישעיה לב]]] אמר רב חנן אפילו בעל {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}: 
{{שומר דף בבלי|א"ר}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]