עריכת הדף "בבלי/ברכות/ז/א"

{{ניווט כללי עליון}}
א"ר יוחנן משום ר' יוסי{{הערה|משום ר' יוסי '''בן זמרא''' מנין {{ממ|הגהות הב"ח}}. באה"ת הגי' בכולן משום ר' יוסי '''בן זמרא''' {{ממ|דק"ס}}.}} מנין שהקב"ה מתפלל 
שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/נו#ז|והביאותים אל הר קדשי ושמחתים 
בבית תפלתי]] תפלתם לא נאמר אלא תפלתי 
מכאן<ref>בכי"מ '''בבית''' תפלתם לא נאמר אלא '''בבית''' תפלתי '''מלמד''', וכ"ה בע"י ובאה"ת ובילקוט ישעיה נ"ה ובאו"ז הל' ק"ש סי' ח {{ממ|דק"ס}}.</ref> שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב 
זוטרא בר טוביה<ref>בכי"מ אמר '''מר''' זוטרא ["בר טוביה '''משמיה דרב'''"] אמר רב, וגי' הדפוס הוא הנכון ומצינו לקמן מ"ג ב' הרבה מימרות ממנו {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו 
רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג 
עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים 
משורת הדין. תניא א"ר ישמעאל בן אלישע 
פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים<ref>בכי"מ נכנסתי '''לבית קדשי הקדשים''' להקטיר כו', והוא כפל ומיותר. {{ש}}וב{{ממק|בית נתן}} הגי' פעם אחת '''הייתי מעלה עולה ע"ג המזבח'''. וגי' הדפוס עדיפא וכן אמרו ביומא ל"ט ב' בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד וכתבו שם בתו' ישנים וכן כתבו בתו' בשלהי מנחות משם הירושלמי ששכינה היתה {{ממ|דק"ס}}. 
{{ש}}במקום "נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים" גורסים רבים: "נכנסתי לבית '''קדש/קדשי הקדשים''' להקטיר קטורת" {{ממ|כת"י
מינכן 95; פאריז 671; קטע מן הגניזה באוקספורד; רבינו חננאל, מובא בערכי תנאים ואמוראים ערך
ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול; רבינו נסים בספר המפתח ברכות נז ע"ב; מגילת סתרים, בתוך: תורתן של גאונים, ז, עמ'
858; ספר רושיינא פרשת ואתחנן עמ' ק; תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם באגרות קנאות עמ' 19}}. 
{{ש}}ובמקום "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי...", יש גורסים: "פעם אחת '''הייתי מעלה עולה על גבי המזבח''' וראיתי..." {{ממ|כת"י אוקספורד 366 [מובא ב{{ממק|בית נתן}}]; קטע מן הגניזה בבהמ"ל 10–1/147 ENA ;מנורת המאור לר'
ישראל אלנקאוה, חלק ד עמ' 575}}. {{ש}}בזה יש להבין את דברי הרשב"ץ במגן אבות על אבות פ"א מט"ז: "ועל זה האחרון אמר שמואל הקטן בסנהדרין פרק א', ישמעאל ושמעון לחרבה, והוא ר' ישמעאל בן אלישע
שהיה כהן גדול ומשמש על גבי מזבח, כמו שנזכר בראשון מברכות". ולפי"ז מתורצת קושיית הראשונים ביומא איך ראה שם מלאך הלא וכל אדם לא יהיה בבואו לכפר בקודש עד צאתו, ואפילו
אלו שנאמר בהם ופניהם פני אדם. והשתא מבואר שהיה בחוץ ודוק {{ממ|מתוך פורום אוצר החכמה עיי"ש עוד}}.</ref> 
וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב 
על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני 
אמרתי לו<ref>אמרתי '''לפניו רבש"ע''' יהי רצון, וכ"ה בע"י והיא הגי' האמיתית דכן הלשון בכל הש"ס אצל הקב"ה אמרו לפניו ותמצא אחדים שיצאו מן הכלל וט"ס בכולם וכתובים כהוגן בכ"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את 
כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם 
בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים 
משורת הדין ונענע לי בראשו{{הערה|'''ראשו וקמ"ל''' נ"ב ס"א '''מאי קמ"ל''' {{ממ|הגהות הב"ח}}. ראה הע' בסמוך.}} וקמ"ל<ref>בכי"מ '''מאי קמ"ל הא קמ"ל לעולם אל תהי''' ברכת הדיוט קל בעיניך, וכ"ה בב"נ ובע"י ובאה"ת ובאו"ז הל' ק"ש סי' ח'. וגי' הדפוס נראית יותר דקאי על הקב"ה דקמ"ל בנענועו ראשו ולא על ר"י דקמ"ל במה שסיפר לנו. וכן מצאתי אח"כ בע"י הראשון ובד' ווינציא ש"ו {{ממ|ובדפוסים האחרונים השמיטוהו}} בהכותב שהקשה דטובא קמ"ל ר' ישמעאל שהקב"ה קבל ברכתו וכתב שמצא בספר אחד הגי' והא קמ"ל וקלסו {{ממ|דק"ס}}.</ref> שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך<ref>בגליון כי"מ נוסף '''דאמר ר' אלעזר א"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה שנא' ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך ודניאל דברכיה דריוש שנא' אלהא די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבנך''', וכ"ה בב"נ ובע"י ובאה"ת ובכולם הגי' אמר ר' אלעזר וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}} וכולם עדי נוסח ספרדיים {{ממ|פורום אוצה"ח}}.</ref>: 
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב<ref>בכי"מ במקום מנין כו' הגי' '''מאי''' דכתיב '''ויאמר''' פני ילכו, וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובאה"ת [וכ"ה מ"ד פני כו' באוצר הכבוד] והיא הגי' האמיתית דלקמן בע"ב אמרה ר"י משמיה דרשב"י וכבר הקשה זאת בס' קהלת יעקב.‏ ובילקוט פ' תשא רמז שצ"ה הגי' כבכ"י אך אחר תיבות פנים של זעם ואניח לך הוסיף מכאן שאין מרצין כו' ופשוט הוא דבעל הילקוט סדרו כאן מהא דלקמן {{ממ|דק"ס}}.
{{ש}}עי' {{ממק|צל"ח}}, ובש"ס כת"י מינכן 95 הגי' בגמ' (בע"א) היא: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי '''מאי דכתי' ויאמר''' פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה... ועל הגליון יש הגהה: "מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מניין שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון
בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא". וכעי"ז גי' כל הכ"י. וע"ע מש"כ בדקדוקי סופרים {{ממ|מתוך פורום אוצה"ח}}.</ref> [[תנ"ך/שמות/לג#יד|פני ילכו 
והנחותי לך]] אמר לו הקב"ה למשה המתן לי<ref>בכי"מ ליתא, וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> עד שיעברו פנים של זעם ואניח 
לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא<ref>באה"ת הגי' ומי '''רתח קוב"ה'''‏ {{ממ|דק"ס}}.</ref> אין דתניא<ref>בכי"מ '''דכתיב''' ואל כו', וט"ס וכן אמרו בע"ז ד'‏ א' ת"ר ואל זועם כו' {{ממ|דק"ס}} ראה עוד הע' בסמוך.</ref> [[תנ"ך/תהלים/ז#יב|ואל זועם בכל יום]] 
וכמה זעמו רגע וכמה רגע<ref>בגליון כי"מ נוסף '''תנא''', ולפי הגי' דכתיב ואל זועם יכולין לקיים הגי' כאן תנא אבל באמת הוא טעות גם כאן והכל ברייתא אחת היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות 
ושמנים ושמנה<ref>בכי"מ אחד מחמשת רבוא '''וששת''' (ובגליון '''["ושמנת"]''') אלפים ושמנה מאות ושמנים '''["ושמנה"]'''. הגי' ‏'''וששת'''‏ אלפים כ"ה גם בב"נ ובכ"י בע"ז.‏ ובב"נ ליתא תיבות ‏"ושמנים ושמנה".‏ ובאה"ת הגי' אחד מחמשה אלפים ושמנה מאות ושמנים בשעה ועי' בהגהות הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}וכמה רגע חלק אחד מחמשת רבוא '''וששת''' אלפים ושמנה מאות '''ושמונים''' ושמונה בשעה כצ"ל, שהמספר הוא 56,888, וכך הוא הנוסח לפי הבבלי ברוב ככל הכתבי יד כאן ובמסכת ע"ז {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש עוד}}.</ref> 
בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ 
מבלעם הרשע דכתיב ביה [[תנ"ך/במדבר/כד#טז|ויודע דעת עליון]] השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע<ref>ב{{ממק|בית נתן}} דעת עליון הוה ידע ‏'''דא"ל מ"ט לא רכבת אסוסיא א"ל ברטיבא שדי ליה מיד אמרה ליה הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי אקראי בעלמא מעודך עד היום הזה ולא עוד אלא שהיית עושה עמי מעשה אישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ותהי לו סוכנת'''‏ אלא מלמד כו'.‏ וכ"ה בע"ז ובע"י ובאה"ת ובכולם הגי' הלא אנכי אתונך ‏'''א"ל לטעינא בעלמא א"ל'''‏ אשר רכבת כו'. ובאה"ת הגי' כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ‏'''בא אל הסוכן הזה'''‏. ועי' בסנהדרין כ"ו ב' שבנא בעל הנאה היה אעפ"כ נר' שגי' מוטעת היא ובאה"ת כתוב זה הענין גם בסנהדרין ק"ה ושם הגי' כלפנינו בדפוס {{ממ|דק"ס}}. כ"ה בגמ' סנהדרין דף ק"ה ומרש"י מבואר דל"ג לה. ונמצא רק במקורות הספרדיים {{ממ|מפורום אוצה"ח}}.</ref> 
אלא מלמד 
שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דאמר להו נביא לישראל [[תנ"ך/מיכה/ו#ה|עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך 
מואב וגו']]<ref>בכי"מ בלק מלך מואב '''ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגלגל למען דעת צדקת ה'''', וכ"ה בסנהדרין ק"ה ובע"ז שם ובע"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי [[תנ"ך/מיכה/ו#ה|למען דעת צדקות ה']] א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה<ref>בכי"מ אמר '''לו''' הקב"ה '''לנביא לך אמור להם''' לישראל, ובאה"ת הגי' א"ל ‏'''משה'''‏ לישראל דעו כמה צדקות '''עשה הקב"ה עמכם שלא כעס''' בימי בלעם ‏'''שאלמלא היה כועס בימי בלעם'''.‏ וצ"ל א"ל '''נביא'''‏ לישראל {{ממ|דק"ס}}.</ref> לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא 
כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי<ref>בכי"מ '''שאלמלא''' כעסתי '''בימי בלעם הרשע''', וכ"ה בסנהדרין שם ובע"י. ואצל השני פעמים כעסתי נגרר תיבה אחת ונר'‏ שהיה כתוב‎ ‏'''עליכם''' כמו שהוא בע"ז ובילקוט מיכה ו' אבל באמת טעות הוא שבכל יום הוא כועס סתם ובאותן הימים לא זעם כלל.  וכ"ה ‏"שאלמלא" בכל הדפוסים הישנים ועי' תוס' מגילה כ"א א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקא"ל בלעם 
לבלק [[תנ"ך/במדבר/כג#ח|מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה']] מלמד שכל אותן הימים לא זעם<ref>בכי"מ '''תנא כל''' אותן הימים לא זעם '''ה'''', וכ"ה באה"ת וכ"ה בסנהדרין על הגליון.‏ וט"ס בכולן. ובכל הדפוסים הישנים הגי' מלמד ‏'''שאותן''' הימים {{ממ|דק"ס}}.</ref>. וכמה זעמו רגע וכמה רגע 
א"ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא ‏"מנלן דרגע רתח" וכן ליתא באה"ת ועי' ב[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}|תו' הרא"ש]] וכן מצאתי בתו' ר"י כ"י שהקשה על גי' זו ועי' תו' ע"ז שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> שנא' [[תנ"ך/תהלים/ל#ו|כי רגע באפו חיים ברצונו]] ואב"א מהכא 
[[תנ"ך/ישעיה/כו#כ|חבי כמעט רגע עד יעבור זעם]]<ref>באה"ת ליתא מן ‏חיים כו' עד עד יעבור זעם‏ ואולי קצר ‏את המאמר ושם בסנהדרין איתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואימת רתח אמר אביי<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ‏"אמר אביי"‏ ליתא וכן ליתא לפנינו בע"ז {{ממ|דק"ס}}.</ref> בהנך תלת<ref>בכי"מ '''בתלת''' שעי קמייתא, וכ"ה בב"נ וברש"י וכ"ה בסנהדרין ובע"ז.‏ ובאה"ת הגי' ‏'''בתחלת'''‏ שעי כו' וט"ס {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי 
אחד כרעא<ref>ב{{ממק|בית נתן}} "וקאי אחד כרעא" ליתא, ‏וכן ליתא לפנינו בסנהדרין ובע"ז {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי 
סומקי<ref>בכי"מ כל שעתא נמי '''מחוורא''' כל שעתא '''פיישי בה''' סורייקי סומקי בההיא שעתא '''לא פיישי בה''' שורייקי, וגי' ישרה היא מאוד. ותיבת מחוורא איתא גם בב"נ ובסנהדרין ובע"ז. ובאה"ת ליתא מן ‏וקאי כו' עד לית ביה שורייקי סומקי‏ ואולי קצרו ובסנהדרין איתא שם {{ממ|דק"ס}}.</ref>. ההוא צדוקי<ref>בכי"מ ההוא '''מינא''', וכ"ה בב"נ וכ"ה בכל הדפוסים הישנים {{ממ|לבד מן ד'‏ בסיליאה}}‏ ב‎גמ' ובע"י ועי' תוס' ובענינים כאלה אין לסמוך כלל על ספרי הדפוס כי נשתנו מהצענזור {{ממ|דק"ס}}.
</ref> דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא 
ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה<ref>באה"ת הגי' '''ריב"ל הוה ליה דינא בהדיה ההוא מינאה נקט תרנגולא בכנפיה''' סבר כו', וגי' זו אינה נראית דמשום דהו"ל דינא בהדיה מילט קלייט ליה ובסנהדרין שם הגי' כבדפוס {{ממ|דק"ס}}.</ref> סבר כי מטא<ref>בכי"מ '''בקראי טובא בעא למלטייה אזל אנקט תרנגולא ואסר כרעיה לפורייה ויתיב קמיה אמר''' כי '''מטיא''', וב{{ממק|בית נתן}} בקראי טובא שקל תרנגולא ועיין כי מטא ההיא שעתא נמנם והשאר ליתא.‏ ובילקוט תהילים ז' הגי' קרובה לגי' הכ"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ 
לאו אורח ארעא למעבד הכי [[תנ"ך/תהלים/קמה#ט|ורחמיו על כל מעשיו]] כתיב וכתיב [[תנ"ך/משלי/יז#כו|גם ענוש לצדיק לא טוב]]<ref>בכי"מ הכי '''שנא' גם ענוש לצדיק לא טוב ואפי' במינאי מ"ט ורחמיו על כל מעשיו''', וכ"ה שנא' גם כו' במינאי בב"נ ובאה"ת ובסנהדרין שם וכ"ה בילקוט משלי י"ח ושם הגי' גם מ"ט ורחמיו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> תנא משמיה דר' 
מאיר<ref>בב"נ הגי' תנא משמיה ‏'''דריב"ל''' וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> בשעה שהחמה זורחת וכל<ref>בכי"מ בשעה '''שכל''' מלכי מזרח, וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובילקוט חהלים ז' ובע"ז ‏(ועי' שם בתוס' ד"ה בתלת) {{ממ|דק"ס}}.</ref> מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה<ref>באה"ת הגי' ומשתחוים לחמה ‏'''כשזורחת'''‏ {{ממ|דק"ס}}.</ref> מיד כועס 
הקב"ה<ref>בכי"מ ליתא, ובאמת הוא מיותר וכן ליתא בב"נ ובילקוט ובסנהדרין ובע"ז {{ממ|דק"ס}}.</ref>: וא"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' [[תנ"ך/הושע/ב#ט|ורדפה את 
מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה]] וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות 
שנאמר [[תנ"ך/משלי/יז#י|תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה]]: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה 
ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר [[תנ"ך/שמות/לג#טז|הלוא בלכתך עמנו]]<ref>בכי"מ '''ילך נא ה' בקרבנו''', וגי' הדפוס עדיף דלמה לי' לאתויי מקרא המאוחר {{ממ|דק"ס}}. אלא די"ל דמקרא זה מבואר יותר.</ref> בקש שלא תשרה שכינה על 
עובדי כוכבים<ref>[בדפו"י שכינה "רק על ישראל"] בכי"מ שכינה '''על אומות העולם''', וכ"ה בכל הדפוסים הישנים {{ממ|לבד מד'‏ בסיליאה}}‏ ובע"י ובב"נ ובאה"ת ונשתנה מן הצענוור {{ממ|דק"ס}}.</ref> ונתן לו שנאמר [[תנ"ך/שמות/לג#טז|ונפלינו אני ועמך]] בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה<ref>בכי"מ בקש להודיע '''את''' דרכיו, וכ"ה ב‎ב"נ ובאה"ת ובשער הגמול להרמב"ן ובמנוה"מ בהקדמת הנר הראשון {{ממ|דק"ס}}.</ref> ונתן לו שנא' [[תנ"ך/שמות/לג#יג|הודיעני נא את 
דרכיך]] אמר לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו 
משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן 
רשע: אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני<ref>בכ"י פאריז במקום אמר מר צדיק כו' בן רשע איני הגי' '''ולא יהא צדיק בן רשע כרשע בן צדיק והא כתיב איש בחטאו יומתו ומקשינן ומרמינן קראי אהדדי והא כתיב ואף בעונות אבותם אתם ימקו לא''' (ואולי הוא ר"ת לישנא אחרינא) והא כתיב פוקד כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> והא כתיב [[תנ"ך/שמות/לד#ז|פקד עון אבות על בנים]] 
וכתיב [[תנ"ך/דברים/כד#טז|ובנים לא יומתו על אבות]] ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם 
הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו 
גמור <ref>בכי"מ נוסף '''רשע ורע לו רשע גמור''', והוא כפול בט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref>רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר שתים נתנו<ref>בכי"מ כאן ובסמוך '''נתן''', וכ"ה נכון כמו שאמר לעיל ונתן לו {{ממ|דק"ס}}.</ref> לו ואחת 
לא נתנו לו שנא' [[תנ"ך/שמות/לג#יט|וחנתי את אשר אחון]] אע"פ שאינו הגון [[תנ"ך/שמות/לג#יט|ורחמתי את אשר ארחם]] אע"פ שאינו הגון [[תנ"ך/שמות/לג#כ|ויאמר לא תוכל 
לראות את פני]] תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה 
איני רוצה ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש בשכר<ref>באה"ת הגי' ופליגא '''דר'‏ מאיר דאר"מ א"ר יוחנן בזכות שלשה''' זכה '''לשלשה בזכות''' ויסתר כו' . וגי' מוטעת היא ובא הטעות ‏מהא דבסמוך ופליגא דר"מ {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
[[תנ"ך/שמות/ג#ו|ויסתר משה פניו]]<ref>בכי"מ "משה פניו" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> זכה לקלסתר פנים בשכר [[תנ"ך/שמות/ג#ו|כי ירא]] זכה ל[[תנ"ך/שמות/לד#ל|וייראו מגשת אליו]]<ref>במדרש חופת אליהו פרק השלשה {{ממ|אות כ"ט}} איתא זכה '''ומדוע לא יראתם''', ועיין {{ממ|חומת אש}}.</ref> בשכר [[תנ"ך/שמות/ג#ו|מהביט]] זכה ל[[תנ"ך/במדבר/יב#ח|ותמונת ה' יביט]]: 
[[תנ"ך/שמות/לג#כג|והסירתי את כפי וראית את אחרי]] אמר רב חנא<ref>בכי"מ א"ר '''חנינא''' בר ביזנא, ונר' שהוא ט"ס שלא נמצא עוד בש"ס. ובאה"ת הגי' רב ‏'''הונא'''‏ בר ביזנא [וכ"ה באה"כ] ושם ליתא ‏"ר"ש חסידא"‏ {{ממ|דק"ס}}.</ref> בר ביזנא<ref>בכ"י פאריז א"ר '''הונא ברבי זנא''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר 
של תפילין: וא"ר יוחנן משום ר' יוסי<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' א"ר יוחנן משום ‏'''ר"ש בן יוחי''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר<ref>בכי"מ '''אינו חוזר''' בו, וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> בו מנא לן ממשה 
רבינו שנא' [[תנ"ך/דברים/ט#יד|הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום]]<ref>בכי"מ ואשמידם '''ואעשה''' אותך לגוי '''גדול ועצום''', וט"ס. ובכל הדפוסים הישנים כתוב הרף ממני וגו' והשאר ליתא והמהרש"ל הוא שהוסיפו {{ממ|דק"ס}}.</ref> אע"ג דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפ"ה 
אוקמה בזרעיה שנא' [[תנ"ך/דברי הימים א/כג#טו|בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו']] ותני
רב יוסף<ref>בכי"מ הראש '''ולא היו לאליעזר בנים אחרים''' ובני רחביה רבו למעלה '''מאי למעלה תני''' רב יוסף '''שרבו''' למעלה.‏ וב‎ב‏"נ הגי' ‏'''תנא משמיה דר' אליעזר''' {{ממ|דק"ס}}.</ref>  למעלה מששים רבוא<ref>באה"ת הגי' '''א"ר יוחנן'''‏ אתיא רביה כו'.‏ וט"ס {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}במדרש הגדול שמות ל"ב י' מצאתי גירסא מחודשת וז"ל, ובני רחביה רבו למעלה '''מאי רבו למעלה תני''' רב יוסף למעלה מששים רבוא '''ור' יוחנן אמר''' אתיא '''רבו רבו''' כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ע"כ, היינו שלרב יוסף נלמד מלמעלה לחודיה שהכוונה למעלה מס' רבוא {{ממ|וכן מובא שם בפסוק שאחר זה מדרש, אמר ר' יוסי הוא הלוה להקב"ה על ששים רבוא שביקש עליהן רחמים ונתן לו הקב"ה יתר מששים רבוא שנאמר ובני רחביה רבו למעלה מאי למעלה למעלה מששים רבוא לקיים מה שנאמר וגמולו ישלם לו ע"כ, הרי שדורש תיבת למעלה לחוד}}. ואפשר לפרש דמשום שסתם למעלה ממה, מסתמא כוונתו למנין גדול מפורסם והיינו ס' רבוא של יוצאי מצרים ודו"ק {{ממ|חומת אש}}.</ref> אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם [[תנ"ך/שמות/א#ז|ובני ישראל פרו וישרצו וירבו]]: 
{{שומר דף בבלי|אמר}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]