עריכת הדף "באר הגולה/יורה דעה/רלב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} משנה נדרים דף כ' ע"ב:

{{עוגןמ|ב}} ציינתיו לקמן בסעיף י"ט:

{{עוגןמ|ג}} שם במשנה:

{{עוגןמ|ד}} לשון הטור מדברי הרא"ש בפסקיו שם בשם הירושלמי:

{{עוגןמ|ה}} שם ושם בשם הירושלמי:

{{עוגןמ|ו}} גם זו שם ושם בשם רא"מ בפירוש הירו' וכן פי' הר"ן:

{{עוגןמ|ז}} בעיא דרבינא מרכב אשי שם בבלי בנדרים דף כ"א ע"א וע"ב ולא נפשטא וכתבו הרא"ש והר"ן דלחומרא נקטינן:

{{עוגןמ|ח}} משנה שם דף כ"ז ע"א וכדמפרש שם בגמרא:

{{עוגןמ|ט}} ברייתא שם דף כ"ד ע"א:

{{עוגןמ|י}} שם בגמ' זמינא אדריה למזמנא וכפי' הרא"ש שם {{ממ|ולא כב"ח לדעת הרא"ש}}:

{{עוגןמ|יא}} משנה שם ע"ב ופי' הבאי גוזמא ושפת יתר:

{{עוגןמ|יב}} לשון הרמב"ם בפ"ג מהלכות שבועות:

{{עוגןמ|יג}} טור בשם ר"פ וכ"כ הרא"ש בשמו בפסקיו בפ"ז דכתובות ובפ"ג דשבועות וכתב בתשו' מיימוני בסוף ס' הפלאה דיכול להיות דכל דבר הגדל בעולם הוי בכלל פירות עולם כגון דגים ופשתן וקנבוס וצמר ומשי ועצים וכמה דברים הנולדים וגדלים זה מזה וכו':

{{עוגןמ|יד}} מדברי המרדכי בפרק ג' דשבועות וסמ"ג:

{{עוגןמ|טו}} משנה נדרים דף כ"ה ע"ב:

{{עוגןמ|טז}} משנה שם דף ס"ז ע"א:

{{עוגןמ|יז}} משנה שם דף כ"ה ע"ב:

{{עוגןמ|יח}} שם במשנה וכב"ה:

{{עוגןמ|יט}} כאוקימתא דרבה שם בגמ' ולחומרא וכ"פ הרמב"ם בפ"ח מה"נ וכ"כ הרא"ש והר"ן ובשם הרמב"ן ובפי' התוס' והרא"ש שם דכיון שהחליף דבריו הורע כח הנדר ואמרינן הואיל והותר מקצתו הותר כולו:

{{עוגןמ|כ}} שם:

{{עוגןמ|כא}} לשון הרמב"ם שם ממשנה דנדרים דף ס"ו ע"א {{ממ|ורבינו ירוחם}}:

{{עוגןמ|כב}} שם מאוקימתא דגמ' שם דכ"ו ע"ב ואע"ג שהיא אליבא דרבא כתב הר"ן שגם אליבא דרבה צריך לאוקמי הכי ומשם למד הרמב"ם לדין היין:

{{עוגןמ|כג}} רבינו ירוחם:

{{עוגןמ|כד}} תשו' הרא"ש כלל ח':

{{עוגןמ|כה}} משנה שם דף כ"ז ע"א: 

{{ממ|°}} ע"ש שהמעשה הי' שראובן היה במצוק ושמעון היה מתעסק עבורו והוציא הוצאו' על הדבר ואע"פ שחשדו ראובן לשמעון בלבו מ"מ הוצרך להבטיח כרצונו לפרוע לו כל אשר יחשוב לו ונתן כתב הודא' על זה שנשבע בשבועת התורה שלא יטעון כנגדו וכו' וכ' שם שאונס ממון לא מקרי אונס ומ"ש רמ"א וכ"ש אם האמת שלא נשבע פירושו שגם התובע מודה שלא נשבע רק כתב וכן הוא שם בתשובה ודין מי שנשבע בכתב ידו ולא הוציא בשפתיו ראיתי בתשו' הר"מ מודינא טור י"ד בשאלה פ' בשם ר' יוסף הלוי על אחד שנשבע בכת"י שלא יתקוטט עם חבירו ועבר שהשיב שחייב הוא לקיים מה שנשבע ואע"פ שלא הוציא מפיו ואם לא קיים דינו מסור לשמים אבל אין לחייבו דבר בדיני אדם:

{{עוגןמ|כו}} רמב"ם בפ"ד מה"נ וסיים שם ת"ל לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין והוא מהתוספתא פ"ד וכתבה הרא"ש בפרק ג' דנדרים וגם סמ"ג כתבה וכ' דהכי נמי איתא בירושלמי פ"ב דנדרים:

{{עוגןמ|כז}} משנה נדרים דף כ"ז ע"ב:

{{עוגןמ|כח}} כאוקימתא דבי רבי ינאי שם בגמ' דכ"ח ע"א:

{{עוגןמ|כט}} כאוקימת' דרב חיננא וכו' שם:

{{עוגןמ|ל}} שם בגמ':

{{עוגןמ|לא}} שם במשנה וכדמפרש שם בגמ':

{{עוגןמ|לב}} תשו' הגמי"י ומרדכי בסוף ספר הפללאה בשם הר"מ וסיים שם אף ע"פ שקבל עליו החרם ע"ד המקום וע"ד הקהל חלילה שתהא דעת המקום מסכמת זולתי לטובה ולא לרעה ואע"פ שתלו דעתן בדעת אחרים כיון דאנוסין היו בטלו דעתן:

{{עוגןמ|לג}} הרא"ש בתשובה כלל ט' סי' ד':

{{עוגןמ|לד}} בתשובו' להרמב"ן סי' ער"ב וסיים שם ואם הרופאים מוחי' בו שהאויר שם סכנה לו אם הוא מדרך האמת הוי אונס:

{{עוגןמ|לה}} הרשב"ץ וסיים שם שאין זה בכלל נדרי אונסין כיון שלא היו מכריחים אותו לקבל פסק דינם:

{{עוגןמ|לו}} משנה נדרים דף ס"ח ע"א:

{{עוגןמ|לז}} משנה שם דף ס"ג ע"ב:

{{עוגןמ|לח}} לשון הטור מדברי הרא"ש אביו בשם הירושלמי שם:

{{עוגןמ|לט}} שם במשנה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: יורה דעה]]