עריכת הדף "באר הגולה/יורה דעה/רכח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} מימרא דרבא א"ר נחמן הלכתא פותחין בחרטה וכו' נדרים דף כ"ב ע"ב וכן פסק הרא"ש שם והרמב"ם בפ' ו':

{{עוגןמ|ב}} מימרא דרבי חייא בר אבא אמר רב עמרם בכורות דף ל"ו ול"ז הביאו הרא"ש בפ"ד דנדרים:

{{עוגןמ|ג}} טור ממימרא דרבינא שם וכ"פ הרא"ש בפסקיו ורבינו ירוחם בשם הרמ"ה:

{{עוגןמ|ד}} שם מירושלמי:

{{עוגןמ|ה}} שם והרא"ש בפסקיו מהא דאמרינן בבכורות דף ל"ז ע"א כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא ומי הוא בדורות הללו דגמיר וסביר כרב נחמן:

{{עוגןמ|ו}} מסקנת הגמרא אעובדא דרבינא שם דף ח' ע"ב:

{{עוגןמ|ז}} רמב"ם בפ"ו מהלכו' שבועות מההוא עובדא דהא רבינא הוה תלמיד חבר לרב אשי כדאיתא שם:

{{עוגןמ|ח}} טור:

{{עוגןמ|ט}} הרמב"ם בפ"ז מה"ש דין ה':

{{עוגןמ|י}} מימרא דאביי שם דף ע"ו ע"א:

{{עוגןמ|יא}} משנה שבת דף קנ"ז ע"א ונדרים דף ע"ז ע"ב:

{{עוגןמ|יב}} מסקנת הגמ' בנדרים שם:

{{עוגןמ|יג}} רבינו ירוחם כיון דבשבת כולם מקובצים ואם לא יתירו אז לא יוכלו להתירן {{ממ|וב"י בא"ח סי' שמ"א בשם תשובת רשב"א ואגור}}:

{{עוגןמ|יד}} לשון טור מדברי הרא"ש שם בפסקיו מברייתא דר"ג ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ומפרש בגמ' דר"ג סבר אין פותחין בחרטה דמעקר נדרא בעינן ובעי עיונא אהכי ישב:

{{עוגןמ|טו}} לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות נדרים מהירושלמי פרק ה' דנדרים והתוספתא:

{{עוגןמ|טז}} תשו' הרשב"א וסיים שם כיון שהוא נהנה שהוא מן הדברים שאין מתמני' עליהם עובדי כוכבים והגרים וגם הצבור נהנין ממנו ממלאכתן שנעשית ע"י וכיון שהוא נהנה אינו נשאל לחכם שבעיר:

{{עוגןמ|יז}} מסקנת הגמ' שם בנדרים דף ע"ז ע"א:

{{עוגןמ|יח}} הרא"ש והר"ן שם והכריחו כן מהגמרא:

{{עוגןמ|יט}} כ"כ הרא"ש בפ"ג דנדרים:

{{עוגןמ|כ}} מעובדא דההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא וכו' שם דף כ"א ע"ב וכ' שם הרא"ש דפתח זה לא הוי נולד כי מצוי הוא שיקפידו קרוביו ואוהביו של אדם על מה שנדר:

{{עוגןמ|כא}} מעובדא דביתהו דאביי וברייתא מעשה באדם א' וכו' שם דף כ"ג ע"א:

{{עוגןמ|כב}} בפי' רש"י בעירובין דף ס"ד ע"ב ובכמה דוכתי והמרדכי בפ"ב דשבועות בשם הר"מ שהסכים לדברי רש"י ור' יוסף בכור שור שלא להתיר שום נדר בלא פתח וחרטה:

{{עוגןמ|כג}} הרמב"ן במשפטי החרם וכרשב"א בתשובה וש"פ מעובדא דרב הונא דאפקה ההיא איתתא הזכרת ה' וכו' שם בנדרים דף ז' ע"ב:

{{עוגןמ|כד}} משנה שם דף ס"ו ע"א:

{{עוגןמ|כה}} משנה שם דף ס"ה ע"ב:

{{עוגןמ|כו}} משנה שם:

{{עוגןמ|כז}} משנה שם דף ס"ד ע"ב וכטעמיה דאביי שם בגמרא דכללא הלכ' כרבא לא איתמר אלא כי פליגי לענין דינא אבל לא היכא דפליגי בטעמא דמילתא ומשום דטעמיה מסתברא:

{{עוגןמ|כח}} ב"י מהספרי דאילו משום מצוה אחת לא חמיר לאינשי כולי האי וכמ"ש הרא"ש והר"ן

{{עוגןמ|כט}} מסקנת הגמ' שם דף כ"ב ע"א:

{{עוגןמ|ל}} משנה שם וכרבא:

{{עוגןמ|לא}} שם דף ס"ד ע"ב כחכמים ור' צדוק:

{{עוגןמ|לב}} ירושלמ' כתבוהו שם הרא"ש והר"ן:

{{עוגןמ|לג}} שם במשנה ומפרש שם בגמ' ע"ב כיון דאחציף לפניו להדירם גם בשעת חרטה אם אין לו חרטה גמורה יחציף פניו:

{{עוגןמ|לד}} שם במשנה וכחכמים:

{{עוגןמ|לה}} כפי' הרא"ש שם:

{{עוגןמ|לו}} טור ממימרא דרב נזיר דף ל"ב ע"ב וכ"פ הסמ"ג:

{{עוגןמ|לז}} כרב הונא ורב פפא גיטין דף ל"ה ע"ב תוספות שם והרשב"א וש"פ מהירושל' בההוא עובדא דאתא קמי דר' בון וכו' א"ל לשחק בקוביא קאמינא:

{{עוגןמ|לח}} מפי' רש"י שם בגיטין וכן משמע מהירושלמי:

{{עוגןמ|לט}} הרשב"א בתשובה וכ"כ הרא"ש שם והריב"ש בתשובה:

{{עוגןמ|מ}} הרשב"א בתשובה:

{{עוגןמ|מא}} הריב"ש בח"א סי' ל"ו מהירושלמי הנזכר:

{{עוגןמ|מב}} בקיצור תשובת הרשב"א:

{{עוגןמ|מג}} שם בשם הרש"ט והוכיח בראיות {{ממ|ור' ירוחם}}:

{{עוגןמ|מד}} טור בשם הרמב"ם בפ"ו מהלכות שבועות מעובדא דרבינא דהוה ליה נדרא לדביתהו וכו' נדרים דף ח' ע"ב והכי מוכח בירושלמי מדבעי בפ"י דנדרים מהו להתיר ע"י תורגמן וכו' ומסיק דע"י תורגמן שרי משום דבעל דבר נמי תמן קאי וכן הכריע הרשב"א בתשובה ועובדא דבת יפתח יוכיח וכ"כ הריב"ש בשם הרא"ה והגמ"יי שם ברמב"ם והגמר"ד דקידושין:

{{עוגןמ|מה}} כרב פפא דאמר בשאלה ד"ה אין חכם וכו' נדרים דף צ' ע"א הסכמת הפוסקים:

{{עוגןמ|מו}} לשון הרמב"ם שם בפ"ז מה"ש דין י"ד:

{{עוגןמ|מז}} ר"ן בתשובה סימן נ':

{{עוגןמ|מח}} תשו' הרמב"ן סימן רמ"א ותשו' הרשב"א:

{{עוגןמ|מט}} ריב"ש בח"ב סי' ל"ו:

{{עוגןמ|נ}} ברייתא נדרי' דף ס"ה ע"א ובפי' המשנה שכתבתי עם מסקנת הדין וקצת שאר דינים הנלוים אליהם שחברתי פה בגלותי וקראתיו כלי גולה השי"ת יזכני לגמרו הוכחתי שנשמט בהעתק דין זה תיבה אחת וכצ"ל לאותו שנדר על דעתו ומדעתו פי' ומרצונו וכו' כיון שנדר לו בשביל טובה שקיבל ממנו וכמו שכתב בכ"מ בפ"ז מה"ש ובב"י בסי' זה לדעת הרמב"ם ולדעת הרא"ש ובשם רא"מ והראב"ד וכ"כ התוספות שם בשם ר"ת והרשב"א והמרדכי והטור והר"ן וסמ"ג ומהרי"ק בתשובה וש"פ זולת הרמב"ן ולחד תירוצא בתוספות דגיטין כנזכר לקמן וכן מוכח מדברי המחבר שכ' אבל אם מעצמו וכו' בלא דעתו משמע שא"צ דעתו ורצונו אבל צריך להודיע לו כמ"ד בירושלמי מפני החשד כמ"ש הרמב"ם ושאר פוסקים וראיתי עכשיו בחיבור הרב ט"ז שכת' שמה שכ' בש"ע אלא אם כן הודיעו וכו' פירושו שיהיה רצונו בכך ולענ"ד דלא בא המחבר לסתום אלא לפרש אף שהרב הגאון רמ"א כ' שני הדינים בשם י"א מ"מ הדבר מוכרח כמ"ש לענ"ד וכמ"ש ג"כ הרב ט"ז:

{{עוגןמ|נא}} תוספות בגיטין דף ל"ה ע"ב וכן כתב הרא"ש והר"ן בשם ר"ת שם בנדרי' וכ"כ הטור וכ"נ מדברי הרא"ש שהסכים לדברי ר"ת וכ"כ הסמ"ג והריב"ש בתשו':

{{עוגןמ|נב}} שם בריב"ש וכנזכר לעיל סעיף י"ד וציינתיו שם:

{{עוגןמ|נג}} הראב"ד והרשב"א בתשובה ומהרי"ק בסי' נ"ב:

{{עוגןמ|נד}} הר"ן בתשובה מדברי התוס' בגיטין דף ל"ה ע"ב וכן כתב הרשב"א בתשובה:

{{עוגןמ|נה}} שם בתוספות לתירוצא בתרא וכ"כ בתשובות להרמב"ם סי' רמ"ח רמ"ט ור"ן וכדעת רשב"ל דאמר בירושלמי מפני החשד:

{{עוגןמ|נו}} מימרא דאמימר גיטין דף ל"ו ע"א:

{{עוגןמ|נז}} שם ומייתי שם כי ההוא מקרי דרדקי וכו':

{{עוגןמ|נח}} כרב נחמן גיטין דף מ"ו ע"א הרא"ש והרשב"א והר"ן וש"פ:

{{עוגןמ|נט}} תוס' והרא"ש והר"ן וש"פ:

{{עוגןמ|ס}} טור בשם סמ"ג בשם ר"ת וכ"כ מהרי"ק בסי' נ"ב בשם התוס':

{{עוגןמ|סא}} טור מדברי התוס' שבועות דף כ"ט ע"ב ומדברי אביו הרא"ש שם מהא דגיטין וציינתיו בסעיף דלעיל ומההיא דנזיר דף נ"ז ע"א:

{{עוגןמ|סב}} שם מהתוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי על מימרא דאמימר וציינתיו לעיל ריש סעיף כ"א וסמ"ג בשם הגאונים והרשב"א בתשובה וכן נראה מדברי הרמב"ם:

{{עוגןמ|סג}} ר"ן בפ"ד דגיטין:

{{עוגןמ|סד}} מדברי התוס' והרא"ש בשבועות דף כ"ט ע"ב:

{{עוגןמ|סה}} שם:

{{עוגןמ|סו}} לשון הטור:

{{עוגןמ|סז}} הר"ן בתשו' וכ"כ הרשב"א בתשובה:

{{עוגןמ|סח}} שם בתשובת הרשב"א בשם הרא"ה:

{{עוגןמ|סט}} תשו' הרשב"א וסיים שם דהיתר צבור מיגז גייז לה וכהפרת הבעל כדלקמן סי' רל"ד וכתבה מהרי"ק בשורש נ"א {{ממ|ולקמן רכ"ט סעיף ב'}}:

{{עוגןמ|ע}} תשובת הרשב"א וסיים שם שהרי הם כאלו התנו לעשות כך:

{{עוגןמ|עא}} שם מפני שכאלו התנו וכענין הפרת הבעל שא"צ להמתין עד שיחול:

{{עוגןמ|עב}} ריב"ש בח"ג סי' קע"ח מהירושלמי וציינתיו לעיל סעיף י"ד:

{{עוגןמ|עג}} הר"ר דוד כהן בתשובה:

{{עוגןמ|עד}} בתשובות להרמב"ן:

{{עוגןמ|עה}} הרא"ש בכלל ה' סי' ד' וכלל ז' סי' ה' והריב"ש בח"א סי' ע"ג:

{{עוגןמ|עו}} הר"ן בתשובה וכ"כ הרשב"א בתשובה:

{{עוגןמ|עז}} סמ"ג בסי' רל"ח בשם שהורה גאון ותשובת הגאונים ושכן ראה בתשובות ר' יוסף ט"ע והמרדכי בשם תשובת רש"י ותשו' להרמב"ן סי' ר"פ וש"פ:

{{עוגןמ|עח}} שם:

{{עוגןמ|עט}} הרא"ש בתשובה כלל ה' סי' ד' ממדרש ילמדנו שכן היתה שבועת יהושע ושבועת פילגש בגבעה ושבועת שאול גזירה ונידוי:

{{עוגןמ|פ}} תשובת הרא"ש כלל י"ב {{ממ|מהגהת מיי'}}:

{{עוגןמ|פא}} תשובת הרשב"א ודוקא שלא היתה לתועלת חבירו אבל אם היתה לתועלת חבירו כגון שנשבע ליתן לו מנה די כשיאמר הרי אני כאלו התקבלתי ב"י והוכיח בראיות כדלקמן סי' רל"ב:

{{עוגןמ|פב}} תשובת הרשב"א וכתב שם שא"צ רשות פה אל פה אלא אפילו בכתב ידו כל שהוא מכיר חותם ידו {{ממ|ורמב"ן סי' רנ"ד}}:

{{עוגןמ|פג}} הרשב"א בתשו':

{{עוגןמ|פד}} תשובת הרשב"א וכר' יונתן דאמר משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו סנהדרין דף פ"ה ע"ב ובכמה דוכתי:

{{עוגןמ|פה}} תשובת הרשב"א {{ממ|וריב"ש לדעת הרא"ש ורמב"ן סי' רנ"ט וסוף ספר כל בו}}:

{{עוגןמ|פו}} כדעת הריב"ש בח"א בסי' צ"ט ובח"ב סימן קנ"ח והביאם הרב ב"י בסי' זה:

{{עוגןמ|פז}} שם:

{{עוגןמ|פח}} שם לדעת הרא"ש ולדעת הריב"ש וכתב שם עוד שאפילו לדעת הרא"ש אם אין בשבועה תביעת ממון כיון שאין כאן חיוב ממון אין השבועה אלא עד הזמן ולא יותר:

{{עוגןמ|פט}} הרשב"א בתשובה וכן כתוב בתשובות להרמב"ן סי' רע"ה:

{{עוגןמ|צ}} שם בתשובות להרמב"ן וע"ש:

{{עוגןמ|צא}} תשובת הרשב"א מהא דאמרינן בב"ק לא נתכוונה זו אלא להגון לה וציינתיו לעיל ריש סי' רי"ט:

{{עוגןמ|צב}} הרא"ש בתשובה כלל ח':

{{עוגןמ|צג}} בתשו' להרמב"ן והיא בתשו' הרשב"א וסיים שם וענין יהודה דאיתא {{ממ|בב"ק דף צ"ב ע"א}} מפני שהיה סובר דנדוי על תנאי אם נתקיים התנאי א"צ הפרה וע"כ לא שאל על נדויו וכו' ואמרי' במכות י"א ע"ב נידוי על תנאי צריך הפרה מנ"ל מיהודה כו':

{{עוגןמ|צד}} מרדכי פ"ז דמציעא בשם ה"ר פרץ ורבינו ירותם בנתיב י"ד שקבל מרבותיו ולפיכך לא התירו ליהודה לא יעקב ולא מרע"ה עד שהתפלל עליו משה רע"ה:

{{עוגןמ|צה}} בתשובת הרמב"ן סי' רע"ד:

{{עוגןמ|צו}} כן משמע מתשובה הנזכרת וכ"נ מתשובת הר"ן סי' י"ז מטעם דכל שלא התיר הראשונה לא חלה השניה ואין מתירין הנדר עד שיחול וכמ"ש בסי' רכ"ט סעיף ג':

{{עוגןמ|צז}} תשובת הרשב"א:

{{עוגןמ|צח}} תשובת הרשב"א: {{ממ|וכפול בח"מ סי' ע"ג סעיף ט'}} משום דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם והוי ספיקא דאורייתא ואזלינן לחומרא:

{{עוגןמ|צט}} תשובת הרשב"א מההיא דמחצה לאהרן ומחצה לבניו ב"ב דף קמ"ג ע"א:

{{עוגןמ|ק}} הריב"ש בח"ב בסי' קמ"ה:

{{עוגןמ|קא}} שם בח"ג סי' צ"ו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: יורה דעה]]