עריכת הדף "באר הגולה/יורה דעה/ריז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} משנה וגמרא נדרים דף מ"ט ע"א 

{{ממ|°}} {{ממ|הרא"ש פי' בנתבשל יותר מסתם בישול ור"ן פי' בשיל ולא בשיל}}:

{{עוגןמ|ב}} רמב"ם בפ"ט מה"נ והביאו הטור וטעמו משום דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ואי ליכא לשון ידוע ה"ז ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר כדלקמן סעיף ג':

{{עוגןמ|ג}} שם במשנה:

{{עוגןמ|ד}} טור ורמב"ם מהירושלמי ופי' ריפות מעשה חיטין או שאר תבואה הנכתשין ופי' לביבות הבצק הרך שחולטין אותו ברותחין ואח"כ בשמן:

{{עוגןמ|ה}} שם במשנה:

{{עוגןמ|ו}} ברייתא שם דף נ"א ע"א:

{{עוגןמ|ז}} לשון הרמב"ם שם בפ"ט ממשנה שם ע"ב וכפי פירושו במשנה:

{{עוגןמ|ח}} שם ושם:

{{עוגןמ|ט}} הרמב"ם שם:

{{עוגןמ|י}} לשון הטור ממשנה וגמרא שם דף נ"ד ע"ב וכפי' הרא"ש שם:

{{עוגןמ|יא}} כר"ע שם וכדמפרש שם בגמ' ופי' הר"ן אע"ג דלא הוי ירק אלא פרי ואית דמפרשי דסתם ירק נאכל כמו שהוא חי ודלועין אינן כן:

{{עוגןמ|יב}} ירושלמי פ' הנודר מן הירק הביאו הב"ו:

{{עוגןמ|יג}} שם בשם ר"י בשם הירושלמי:

{{עוגןמ|יד}} בפ"ז דנדרים:

{{עוגןמ|טו}} שם בירושלמי דהנודר מן העיקר אסור בטפילה:

{{עוגןמ|טז}} ל' הרמב"ם שם דין ו' בפ"ט מברייתא וכדמפרש שם בגמרא דף נ"ד ע"ב וכת"ק וכר"ע הסכמת הפוסקים:

{{עוגןמ|יז}} שם וכת"ק:

{{עוגןמ|יח}} שם בגמרא וכפי' הרמב"ם שם בגמרא:

{{עוגןמ|יט}} שם ומפרש בגמ' כגון דכייבין ליה עיניה ובשעת הנדר היה תחלת החולי שהדגים קשים לעינים דמסתמא לא נדר אלא אמידי דמצי למיכל וכאשר הגהתי כן הוא ברמב"ם מאוקימתא דגמרא שם 

{{ממ|°}} פי' קאי אחלוקה ראשונה בשר בהמה בלבד:

{{עוגןמ|כ}} ברייתא שם דף נ"ב ע"ב 

{{ממ|°}} הרא"ש והר"ן פירשו דהיינו דק דק של בשר שיורד לשולי הקדירה ומדברי הרמב"ם בפ' ה' מה"נ נראה דמפרש דקיפה היינו תבלין:

{{עוגןמ|כא}} משנה שם דף נ"א ע"ב:

{{עוגןמ|כב}} משנה שם דף נ"ג ע"ב ונלע"ד הטעם כמו שציינתי לעיל בסעיף ז' בשם הירושלמי:

{{עוגןמ|כג}} ומשום שהיו רגילים ליתן בכל מקפה שום:

{{עוגןמ|כד}} תוספתא כתבה הרא"ש בפ"י דנדרים וכ' הב"י כגון שומים ובצלים וכיוצא בהם הבאים ליתן טעם בקדירה שגם הם נקראים תבלין דאלו בפלפלים וכיוצא בהם אין לחלק בהם בין חיים למבושלים:

{{עוגןמ|כה}} שם במשנה 

{{ממ|°}} כן הגיה הט"ז על פי המשנה וכן הוא בטור ודלא כלבוש שקיים גירסת הספרים שכתוב בהם מותר ע"ש:

{{עוגןמ|כו}} משנה שם ע"א 

{{ממ|°}} פי' מין כרישין שיש להם ראש בל' יון קורין לראש קיפאל ערוך:

{{עוגןמ|כז}} משנה שם דף נ"א ע"ב:

{{עוגןמ|כח}} ברייתא שם דף נ"ב ע"ב:

{{עוגןמ|כט}} שם במשנה משמיה דאבא שאול:

{{עוגןמ|ל}} טור:

{{עוגןמ|לא}} משנה שם ופי' הר"ן ציר הוא השומן היוצא מהם וקרבי דגים מעורבים בו וכ"ש שמותר במורייס שהוא שמנו של דג לבד:

{{עוגןמ|לב}} משנה דף נ"ג ע"א:

{{עוגןמ|לג}} טור ולמד במכ"ש אם נדר מהתמרים שהוא העיקר מותר בדבש היוצא מהם מכ"ש הנודר מהדבש וכו':

{{עוגןמ|לד}} שם במשנה:

{{עוגןמ|לה}} משנה שם שסתם דבש הוא דבש דבורים:

{{עוגןמ|לו}} שם במשנה וסיים מפני שהוא שם לווי:

{{עוגןמ|לז}} ירושל' הביאו הרא"ש וכ"כ ש"פ דתמרא וחמרא מבשלא חד מינא הוא:

{{עוגןמ|לח}} כן הוא בירושל':

{{עוגןמ|לט}} טור מדברי הרא"ש אביו שם אליבא דרבנן:

{{עוגןמ|מ}} הר"ן שם ודלא כהתוספתא הביאה הרא"ש והר"ן דתנא שם בהיפוך והביא הר"ן ראיה ע"ז מהירושלמי:

{{עוגןמ|מא}} לשון הטור ממשנה וגמרא שם בבבלי דף נ"ג ע"ב:

{{עוגןמ|מב}} משנה שם דף נ"ה ע"א:

{{עוגןמ|מג}} טור מהא דמר שמואל פקיד וכו' וכמ"ש הב"י דהוי כנדר מן התבואה אלא שנדר בלשון תרגום 

{{ממ|°}} פי' כל דבר מעולה ומשובח כ"כ הרא"ש:

{{עוגןמ|מד}} שם במשנה וכחכמים ורמב"ן וטור בשם הרמב"ם שם דין ט':

{{עוגןמ|מה}} בפ"ט ירושלמי ממס' חלה הביאו הרא"ש פ"ו דנדרים:

{{עוגןמ|מו}} ממשנה וגמרא עירובין דף ל' ע"א:

{{עוגןמ|מז}} ל' הרמב"ם בפ"ט מהלכות נדרים וכ"כ הר"ן אברייתא דלקמן:

{{עוגןמ|מח}} משנה שם דף נ"ג ע"ב:

{{עוגןמ|מט}} ברייתא דרשב"ג שם וגירסתו כגירסת הרא"ש שם:

{{עוגןמ|נ}} שם בברייתא ופי' רש"י גריס משמע מבושל גריסים משמע חיים:

{{עוגןמ|נא}} בריי' שם דף נ"ה ע"ב {{ממ|וכפול לקמן ס"ס רכ"א}}:

{{עוגןמ|נב}} שם:

{{עוגןמ|נג}} לשון הטור מדברי אביו הרא"ש שם ופשוט הוא:

{{עוגןמ|נד}} ברייתא שם דף ס"א ע"ב וכתנא קמא:

{{עוגןמ|נה}} מימרא דרב כהנא וכו' וממימרא דרב יהודה אמר רב וכו' בכורות דף נ"ה ע"א 

{{ממ|°}} פי' ואין מלוין אותם לשם המעין הנדור רמב"ם שם בפ"ט:

{{עוגןמ|נו}} פשיטותא דגמרא שם:

{{עוגןמ|נז}} ברייתא ר"ה דף כ"ח ע"א:

{{עוגןמ|נח}} משנה נדרים דף נ"ה ע"ב:

{{עוגןמ|נט}} משנה שם דף נ"ו ע"א וכחכמים דעליה בכלל הבית

{{עוגןמ|ס}} משנה שם ע"ב וכפי' הרא"ש שם:

{{עוגןמ|סא}} שם במשנה:

{{עוגןמ|סב}} הר"ן שם:

{{עוגןמ|סג}} ברייתא סנהדרין דף קי"ב ע"א ובב"ב דף ח' ע"א וכתבה הרא"ש בספ"ד דנדרים:

{{עוגןמ|סד}} משנה נדרים דף ל' ע"א:

{{עוגןמ|סה}} טור מהא דפסקו הרמב"ם והרא"ש כלישנא בתרא דאסיפא קאי וכ"כ הר"ן שם:

{{עוגןמ|סו}} שם דבירושל' נסתפקו בזה וספיקא דאוריי' הוא ונקטינן לחומרא וכ"כ הר"ן שם וכ"פ רבינו ירוחם:

{{עוגןמ|סז}} שם במשנה:

{{עוגןמ|סח}} כלישנא בתרא שם בגמרא:

{{עוגןמ|סט}} בירושלמי תלוי דין זה בפלוגתא דרבי ישמעאל ור"ע באומרת הריני נזירה לכשאנש' וכו' בנדרים דף פ"ט ע"א ופסק הרא"ש הלכה כר"ע וכ"פ הרמב"ם בפי"ג מה"נ:

{{עוגןמ|ע}} משנה שם דף ל' ע"ב:

{{עוגןמ|עא}} שם בגמ' מדלא קאמר מן הרואים לאפוקי דגים שבים ועוברים שבמעי אמן:

{{עוגןמ|עב}} משנה שם {{ממ|ורמב"ם שם דין י"ט}} 

{{ממ|°}} פי' שא"א לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש דזימנין מכסי ראשייהו וזמנין מגלי ורובן שערן שחור מה שאין כן בנשים שמתארים אותן בכסוי הראש דלעולם מיכסי והקטנים בגילוי הראש דלעולם מיגלי ר"ן שם מהגמרא:

{{עוגןמ|עג}} טור בשם הרמב"ם בפ"ט ופשוט הוא:

{{עוגןמ|עד}} משנה שם דף ל"א ע"א ומפרש בגמ' מפני שהכותיים ג"כ מצווים ועושים דגרים הן:

{{עוגןמ|עה}} שם במשנה ומפרש בגמ' שם דכותיים מצווים ואינם עושין אלא עולין להר גריזים:

{{עוגןמ|עו}} משנה שם ומפרש בגמ' שם כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה:

{{עוגןמ|עז}} משנה שם:

{{עוגןמ|עח}} רמב"ם בפ"ט מהתוספתא פ"ב:

{{עוגןמ|עט}} שם בגמרא מפרש דכתיב ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק:

{{עוגןמ|פ}} משנה שם ע"ב ומפרש שם שאין הערלה קרויה אלא לשום עבודת כוכבים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכו':

{{עוגןמ|פא}} שם במשנה:

{{עוגןמ|פב}} עד סוף סעיף מ"ו הוא מהתוספתא פ"ב הביאו הרא"ש ספ"ג דנדרים והרמב"ם סוף פ"ט מה"נ:

{{עוגןמ|פג}} תשובת הרשב"א סי' תרצ"ט:

{{עוגןמ|פד}} רבינו ירוחם בשם רבי פרץ 

{{ממ|°}} פי' נתערבו זה עם זה מי יזכה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: יורה דעה]]