עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/תכא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) משנה בפ"ח דב"ק [[בבלי/בבא קמא/פו/א|דף פ"ו ע"א]]:

{{עוגן1|ב}}) משנה [[בבלי/בבא קמא/פו/ב|שם ע"ב]]:

{{עוגן1|ג}}) וכ' שם ומ"מ יקבל דכונתו לא היתה לביישו:

{{עוגן1|ד}}) ל' הרמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/א#|פ"א מה' חובל ומזיק]] וכתב [[מגיד משנה/חובל ומזיק/א#|ה"ה]] ברייתא בפ"ח דב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/פו/א|דף פ"ו ע"א]]}}:

{{עוגן1|ה}}) שם באותה ברייתא:

{{עוגן1|ו}}) טור ס"ד וכן כ' הרא"ש בספ"ב דב"ק על משנה אדם מועד לעולם וכו' שם [[בבלי/בבא קמא/כו/א|דף כ"ו ע"א]] וכ"כ התוספת בספ"ו דב"מ [[תוספות/בבא מציעא/פב/א|דף פ"ב ע"א]]:

{{עוגן1|ז}}) שם בסימן ו' וכ"כ הרמב"ם שם דף יא וכ' ה"ה מהירושלמי שם וגם הרא"ש הביאו שם:

{{עוגן1|ח}}) שם ושם:

{{עוגן1|ט}}) שם סעיף ז' בשם תשובת הרא"ש [[שו"ת הרא"ש/קא/ו|כלל ק"א סי' ו']] מטעם דהוי אנוס כי עיקר כוונתם הי' להפיל א' לחביריו וא"א לצמצם ולכוין שיפלו בנחת ומחלו זה על זה ואדעתא דהכי אבקו יחד:

{{עוגן1|י}}) שם ס"ח מימרא דר"פ בפ"ה דב"ק [[בבלי/בבא קמא/מח/א|דף מח ע"א]]:

{{עוגן1|כ}}) טור שם מברייתא שם פ"ג [[בבלי/בבא קמא/כח/ב|דף כח ע"ב]] מניין לנרצע כו' ואע"ג דמוקי לה התם בעבדא גנבא היינו אליבא דמ"ד דלא עביד אינש לנפשיה דינא במקום דליכא פסידא ואנן קיימ' לן כמ"ד דעביד וכו' לעיל סי' ד':

{{עוגן1|ל}}) מברייתא הנזכרת וכ' עוד וכ"ש ☜אדם מעלמא שיצא עליו שם שהוא גנב:

{{עוגן1|מ}}) שם ס"ט מימרא דרבא שם בפ"ה [[בבלי/בבא קמא/מא/א|דף מא ע"א]]:

{{עוגן1|נ}}) שם בשם הרמ"ה:

{{עוגן1|ס}}) מבואר במ"ש לעיל [[שולחן ערוך/חושן משפט/רפח#ז|סי' רפ"ח סעיף ז']]:

{{עוגן1|ע}}) ל' הרמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/ח#יז|פ"ח מה' חובל ומזיק דין י"ז]] משנה שם בפ"ג [[בבלי/בבא קמא/לב/ב|דף לב ע"ב]]:

{{עוגן1|פ}}) ברייתא שם:

{{עוגן1|צ}}) כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דר' יוסי בר חנינא גבי הך ברייתא שם וי"מ שלא ברשות אבל יודע בו הוא כההיא דלעיל וכן כ' הטור בשם רש"י) ויש מי שפי' אע"ג דלא ידע ליה שאני נגר שהכל רגילין ליכנס אצל האומנים וה"ל שלא ברשות כברשות (וכ"כ הטור בשם ריב"א) ☜ מבואר בסעיף א':

{{עוגן1|ק}}) שם דף טו מימרא דרבה שם בפ"ב דף כו ע"ב:

{{עוגן1|ר}}) שם באותה מימרא:

{{עוגן1|ש}}) משנה שם ע"א סוגיא דגמרא שם:

{{עוגן1|ת}}) שם דף יב מימרא דרבא שם דף כז ע"א:

{{עוגן1|א2}}) פירש"י לאחר שהתחיל ליפול שנתכוין ליפול על האדם להזיקו להנאתו חייב על הבוש' ואע"פ שלא נתכוין משום בשתו וכ' ה"ה דע שג' חלוקים הם כל זמן שיש בדבר פשיעה גמורה וזהו רוח מצויה אבל היא שלא בכוונה חייב בד' דברי' ופטור מן הבושת לא היתה שם פשיעה גמורה וגם כן לא נעשה באונס גמור חייב על הנזק ופטור מן השאר וזהו רוח שאינה מצויי' ובאונס גמור כתבו המפרשים ז"ל שהוא פטור ע"כ וכתב רבינו ירוחם כל אונס שהוא כעין גניבה פטור וכ"כ התוספות:

{{עוגן1|ב2}}) שם בפ"ד דף יז בעיא דאפשיטא שם בפ"ג דף לב ע"א והטור סי"ו כ' שחייב בד' דברים וכ' הב"י שם משמע שם דעל הבושת פטור דאינו חייב על הבושת עד שיתכוין:

{{עוגן1|ג2}}) שם בפ"ח די"א משנה שם בפ"ח דף צב ע"א וכ' ה"ה ודע דרבינו מפרש דר' יוחנן שם דף צג ע"א דאמר יש הן וכו' לא קאי אראשי איברים דמתני' דלימא דטעמא דמתני' מפני שאמר לי' הן כמתמיה וכדפי' רש"י ז"ל אלא דר"י דינא באנפי נפשה הוא ובהכני ופצעני בדוקא אבל בראשי איברי' אפי' אמר הן בניחותא חייב וז"ש רבינו בראשי איברי' בדוקא אבל בהכני ופצעני ודאי הרי לו הן בנזקי ממון וכן עיקר ולא הביא הרב ז"ל דין המדבר בתמיה לפי שהוא פשוט:

{{עוגן1|ד2}}) מימרא דר' יוחנן שם וכפרש"י:

{{עוגן1|ה2}}) טור סי"ט משנה בפ"ג דל"ג ע"א:

{{עוגן1|ו2}}) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו פי' לאחר שנפרדו זה מזה וע"ל בסי' ת"כ:

{{עוגן1|ז2}}) וכ' מהר"ם מרוזבורג ☜ראובן טען על שמעון שקראו ממזר ושמעון אומר שמתחל' לחש לו באזנו שהוא ממזר לכן נתרגז וא"ל כן אומדנא דמוכח הוי כיון שקראו פתאום ממזר ודאי האמת אתו עכ"ל וא"צ לישבע ע"ז כמ"ש [[שולחן ערוך/חושן משפט/תכ#לח|לעיל סימן ת"כ סל"ח]] סמ"ע בשם ד"מ:

{{עוגן1|ח2}}) וכ' בנימוקי מהר"ם דדין אשה לענין בזיון כדין איש ואם אין האיש רוצ' שתתבזה אשתו צריך לפדותה בממון כפי אשר ישיתו עליו הב"ד וע' [[שולחן ערוך/חושן משפט/תכד#ח|לעיל סי' תכד ס"ח]] מזה סמ"ע בשם ד"מ:

{{עוגן1|ט2}}) שם ושם:

{{עוגן1|י2}}) שם ושם:

{{עוגן1|כ2}}) כ' המרדכי פרק המניח אין לדחוף אדם את חבירו כשמכין זה את זה אלא יש לשומטו בנחת ואם דחף חייב לעשות לו דין ונלע"ד שלמדו מדין שור שעלה ע"ג שור מבואר בסי' שפ"ג ס"ב:

{{עוגן1|ל2}}) רמב"ם ב[[רמב"ם/חובל ומזיק/א#יב|פ"א מה' חובל ומזיק די"ב]]


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]