עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/רפ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפרק ד' מהל' נחלות וכתב ה"ה מפורש בהרבה מקומות ועיקר דין החזקה פרק ד' דקידושין [דף פ ע"א] ומפורש בתוספתא שם:

{{עוגן1|ב}}) שם דין ח' משנה זה אחי אינו נאמן ויטול עמו בנחלה וכו' בפרק ח' דבבא בתרא דף קל"ד ע"א וכדמפרש לה שם בגמ' דף קל"ה ע"א:

{{עוגן1|ג}}) שם ושם בגמ' ע"ב פשוט לרבא וכתב ח"ה וכגירסת ההלכות (וכן הוא בספרי' שלפנינו) ופירושו שבח המגיע לכתפים שהוא עומד להסתלק מן הקרקע להנטל על הכתפי' וכ"כ הטור בשם ר"י הלוי:

{{עוגן1|ד}}) בעי' דרבא שם ועלתה בתיקו וכתב ה"ה ופסק רבינו בתיקו זה שהוא כאלו נפשטא הבעיא וכו' והטעם מפני שזה ודאי והשני ספק ויתבאר בפ"ה וכו' (לקמן בסעיף ז'):

{{עוגן1|ה}}) שם מבואר בסוגיא שם ע"א אלא דקא אמרי לאו אחינו הוא וכו':

{{עוגן1|ו}}) שם וכ' ה"ה זה פשוט דמה לי אחים מה לי שאר יורשים:

{{עוגן1|ז}}) ל' הטור ס"ב עובדא דמרי בר איסק בפ"ב דב"מ דף ל"ט ע"ב:

{{עוגן1|ח}}) כן דקדק הרא"ש שם בפסקיו שהי' טוען שהוא מכירו וגם יצא הקול:

{{עוגן1|ט}}) שם בפ"ה ד' א' וכ' ה"ה דין הטומטו' מתבאר במשנה בפ"ט דב"ב (דף ק"מ ע"א) ודין האנדרגינוס מפני שדעת רבינו הוא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמה היא וכן דעת ההלכות ביבמות פ' הערל ושם בב"ב מייתי בברייתא דמשמע דטומטום ואנדרוגינוס שוין:

{{עוגן1|י}}) כ' הכ"מ דלא איירי רבינו אלא לענין ירושה אבל הטומטום ניזון דממ"נ יש לו מזונות ומבואר לקמן ס"ב:

{{עוגן1|כ}}) שם ברמב"ם ממשנה וברייתא הנזכר לעיל:

{{עוגן1|ל}}) שם דין ב' ושם במשנה

[דהיינו פלגא ממה נפשך ואידך פלגא שמא זכר הוא ויש לו ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין אותו החצי לשון הטור]:

{{עוגן1|מ}}) ע' ב"י שכ' ע"ז שלא ידע מאין לו לחלק באנדרוגינוס בין במקום בן לבמקו' בת ועוד דפרק מי שמת דף ק"מ ע"ב משמע שאין אנדרוגינוס שוה לדין הטומטום לענין ירושה בין במקום בן בין במקום בת ושכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה' נחלות והניחו בצ"ע והב"ח כתב טעם לזה ולענ"ד עדיין צ"ע ואכמ"ל:

{{עוגן1|נ}}) ל' הטור ס"ג וכ"כ הרמב"ם שם ד"ו:

{{עוגן1|ס}}) ופי' שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב ולא האשה יורשה את אביה בקבר להנחיל לבעלה ופסק כר"ע שם במשנה דף קנ"ח ע"א כדמפרשי אמוראי שם ע"ב כדמפרש אביי שם הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט וכ"פ בהלכות ה"ה:

{{עוגן1|ע}}) כ"כ ה"ה שם שנ"ל כן:

{{עוגן1|פ}}) שם ד"ז בברייתא שם ד' קנ"ט ע"ב וכ' ה"ה ורבינו השוה דין נפל לדין נשבו ומתו זה בשביה וזה במדינה ואין ידוע איזה מת ראשון ופשוט הוא שהן שוין אלא שיש לתמוה היאך פסק רבינו כברייתא זו אחר שפסק בנפל הבית וכו' כר"ע שהנכסים בחזקת יורשי האם ומשמע דכ"ש הוא בנכסי אבי האם וכן הקשה הרשב"א וכו' ועם כל זה לא רצו לחלוק על דברי רבינו הלכה למעשה ע"כ וכתב הכ"מ שהרא"ש בכלל פ"ד סי' ג' כתב לתרץ קושי' זו דשאני הכא הואיל וממ"נ ממשמשת הנחלה מן האב לבת אע"פ שהיא עדיין בחזקת אותו שבט הואיל ויצאתה מיד מי שהיתה עד היום ספק תורדנה למטה או תעלנה למעלה ויחלוקו:

{{עוגן1|צ}}) וה"ה כ' שם הדין הנזכר אע"פ שהרשב"א הקשה עליו והאריך בזה וסוף דבריו ועם כל זה לא רצה לחלוק על דברי רבינו הלכה למעשה:

{{עוגן1|ק}}) שם ד"ח וטור ס"י משנה שם דף קנ"ז ע"א וכתב ה"ה וקי"ל כב"ה דאמרי' נכסי' בחזקת יורשין ומסקנתה בגמ' דבכל היורשין כן אפי' בבן ואב שמתו ואין ידוע איזה מהן מת תחלה אין בני הבן היורשין את הזקן פורעין את חובות אביהם:

{{עוגן1|ר}}) וכתב עוד המרדכי וז"ל ואם לא היו קבועות בעת מיתתן אלא מתו ביציאתן לחוץ אמרינן כל דפריש מרובא קפריש ונהרגו תחלה ד' מצד ראובן ונשאר אחד מצדו ואחד מצד אשתו והדר דינא דיחלוקו ☜ואע"ג דלא נשבעה האשה על כתובתה לא חיישינן (שמא אתפסה צררי) היכא דמת פתאום עכ"ל הביאו הסמ"ע:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]