עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/קעד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם רפי"ב מה' שכנים וכ' ה"ה ש' השותפין (די"ב ע"ב) תרוייהו אחד ניגרא א"ר יוסף כגון זה כופין על מדת סדום וכ' הגמ' נראה שאפי' בב' שדות שורת הדין כן:

{{עוגן1|ב}}) כתב ה"ה גם זה שם וכר' יוסף ודע שיש שיטות אחרות למפרשים ז"ל בזה ויש מי שפי' שאם היתה שדה א' אע"פ שכולה שוה יכול הא' לעלות ולומר זה החלק שהיא למיצר שלך שוה יותר וכו' ושיטת המחבר כשיטת רבו וכ' הכ"מ מה שהקשו מעובדא דההוא דזבן ארעא וכו' ומסיק והלכתא כרב יוסף דמצי אמרי אנן מעלי' ליה וכו' ובפ' יש נוחלין פסקי' כרב יוסף בשדה ענין ומחצה ופרש"י דשדה היינו הך דהכא וי"ל שעובדא הוה בתרי ארעא אתרי ניגרי א"נ שלא היה גורס והלכתא כרב יוסף והאריך בזה ע"ש:

{{עוגן1|ג}}) כ' ה"ה כ"כ רבו ז"ל וכן הסכימו האחרונים ומפורש בכ"מ שם מדברי רבה (שם) נשמע דכל כה"ג דליכא למימר איכא דניחא ליה בהא ואיכא דניחא ליה בהא כופין על מדת סדום

פי' בלא שומא כן איתא ברמב"ם:

{{עוגן1|ד}}) שם דין ב' מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע שם כ' ה"ה לדעת המחבר ז"ל אם הי' בה ב' חלקים בינונית והחלק האמצעי עידית שא"א לו לבכור שיטול כל חלקו כא' אא"ה כל העידית שלו ה"ז נוטלו ובשומת דמים וכ"פ רבו ז"ל:

{{עוגן1|ה}}) פסק כרבא שם וכ' ה"ה ולדעת המחבר אם היה הכל שוה אפי' ביבם נוטל חלק כא' לפי שיטתו וכ"כ רבו ז"ל עכ"ל ומבואר בסעיף דלעיל:

{{עוגן1|ו}}) שם דין ג' ושם בגמ' ריש די"ב ופירושו בפי' ר"ח ורבו כמ"ש התוס' שם בשם ר"ח אלא שפירש ניגרא דרך והטעם שהקרקע שקרוב דרך חשוב משאינו קרוב ב"י:

{{עוגן1|ז}}) כ' ח"ה זהו נמשך לפי שיטתו ושטת רבו ז"ל וכמ"ש:

{{עוגן1|ח}}) טור ס"ז בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו נלמד מדין הברור וכן כתב ה"ה בשם הרב אבן מגש ז"ל:

{{עוגן1|ט}}) ג"ז שם ושם ונלמד מדין היבם:

{{עוגן1|י}}) טור ס"ב בשם אביו הרח"ש שם בפסקיו בשם רבי' יונה והראב"ד וכ"כ הנ"י בשם הרשב"א מהא דמעלינן ליה בנכסי דבר מריון וכ' הרא"ש שמסתבר הכי שכולן מרויחין בעלוי הנכסים (ב"ב דף י"ב ע"ב):

{{עוגן1|כ}}) כ"י שם בשם הרמב"ן ורא"ה תלמידו שאין שם עלוי משבית הגורל שהגורל דין וכו' ולא אמרוהו אלא בגוד או אגוד שאין בו דין חלוקה ולזה נוטה דעת הריטב"א תלמידו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]