עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/קלג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


({{עוגן|א|א}}) טור ורמב"ם ריש פ"ח מה' טוען וכתב ה"ה מפורש בהרבה מקומות בגמ' ומהם בפ' חזקת {{ממ|דף מ"ה ע"א}} ופ' הנשבעין דף מ"ו ע"ב) ודין המשכון כבר נתבאר וכו' {{ממ|בסימן ע"ב}} {{ממ|ועיין במרדכי ס"פ המקבל}}

({{עוגן|ב|ב}}) רמב"ם שם ד"ב כדעת הגאונים והביאו הטור

({{עוגן|ג|ג}}) טור ס"ג בשם תשובת אביו הרא"ש כלל ע' סימן ה'

({{עוגן|ד|ד}}) לשון הטור ס"ד וכל הדינים בסעיף זה מבוארים בפ' חזקת שם בשמעתא דאומן מתוך דברי הגמ' {{ממ|שם}} ודברי הרא"ש שם ודברי הרי"ף בסוף המקבל

({{עוגן|ה|ה}}) שם ס"ו בשם תשו' אביו הרא"ש כלל ק"ו וסימן ב' והביאו ג"כ הרמ"א בהג"ה בסי' ע"ב סי"ח

({{עוגן|ו|ו}}) וביאר שם כי הכל תלוי בשבועתו שהב"ד יפסקו לו שישבע שחייב לו כדי דמיו במגו שהי' יכול לישבע דהחזרתי וכיון שראוהו בידו לא יכול וצריך להחזירו

({{עוגן|ז|ז}}) כדעת הטור ס"ז שתמה על מ"ש שם ה"ר יונה שהדין עם המערער אך כ' וביאר שם שיאמר המחזיק שהחזירו לו בעדים ואני קניתיו ממנו שהרי אם היה הנפקד לפנינו גם הוא היה נאמן לומר החזרתי לך בפני פלוני ופ' והלכו להם למדינת הים וכ' הב"ח ודין ה"ר יונה אמת "כשייחד לו עדים והעידו שלא החזיר החפץ:

({{עוגן|ח|ח}}) שם ה"ח וכ"כ הרמב"ם שם ד"ג וכתב ה"ה פרק הנשבעין {{ממ|דף מ"ו ע"ב}} דשלח רב הונא בר אבין וכו' דעת הרי"ף והרבה מן הגאונים דבכל גינא אינו נאמן ולא בעינן ראו שהטמין כלים וכן עיקר ויש לזה ראיה מוכחת בפרק המקבל {{ממ|מעובדא דרבא דאפיק וכו' דף קי"ו ע"א}}:

({{עוגן|ט|ט}}) טור בשם בעה"ט דכיון דמטלטלי לאו בני שטרא נינהו לא שייך בהו חזקה וכ"כ הר"ר יונה מטעם שמא שכח למי השאיל או השכיר:

({{עוגן|י|י}}) שם וברמב"ם שם מעובדא דרבא דלעיל.

({{עוגן|כ|כ}}) כ"כ הרמב"ם שם בפ"ט ד"ה וכתב ה"ה דעת רבינו שאין ב"ה נשבע היסת אלא כשזה שהכלים בידו טוען טענת ברי אבל ליורש שאין טוען טענת ברי אינו נשבע היסת לפי שאין נשבעין היסת על טענת שמא וכו' וכתב ה"ה שדעת רבינו עיקר:

({{עוגן|ל|ל}}) שם ד"ג כתב בשמם דנשבע היסת:

({{עוגן|מ|מ}}) בהשגתו שם בפ"ט כל נוטל נשבע בנק"ח והר"ב רמ"א לא פי' כדברי מי מהם והסמ"א כת' שבועות היסת כיון שדחה ה"ה דעת הראב"ד מדלא מנו זה במשנתינו בכלל הנשבעין וניטלין וכתב הב"ח שכן דעת הטור והסמ"ג שלא הביאו דברי הרמב"ם ולא מ"ש בשם הגאונים וכ"כ הרא"ש בפ' חזקת דף צה דביתומים משביעין ליה אפילו בשמא וכמ"ש לקמן בסי' ק"נ ס"ו.

({{עוגן|נ|נ}}) שם ברמב"ם:

({{עוגן|ס|ס}}) טור סי"ב

({{עוגן|ע|ע}}) שם סי"ג בשם הרמב"ם שם פ"ח דין ז

({{עוגן|פ|פ}}) כן פי' הב"י דברי הרמב"ם ושכ"נ מדברי ה"ה שם ולענ"ד מפורש משמעות דברי ה"ה שם שכן היה גרסתו ברמב"ם:

({{עוגן|צ|צ}}) דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כיון שלא יצא לו שם גנבה בעי' ה"ה שם:

({{עוגן|ק|ק}}) דברי הר"ב רמ"א לא הבנתי שהרי הטור הבין דברי הרמב"ם שהמערער טוען שהשאילם או השכירם כמ"ש הטור מפורש וע"ז כתב איני מבין דבריו והסכים עם השגת הראב"ד אבל כשהמערער טוען שנגנבו כמ"ש המחבר לעיל בזה גה הטור מודה וכמ"ש לעיל בשם ה"ה והביאו הב"י וכן ראיתי בסמ"ע שתמה עליו ג"כ בזה:

({{עוגן|ר|ר}}) שם ברמב"ם והביאו הטור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]