עריכת הדף "אפיקי ים/א/יא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן יא{{ש}}'''חקירה רבתא במפריש תרומת מעשר קודם מעשר ראשון אי מהני בדיעבד או לא:'''}}

==א==
א) '''יבמות''' {{ממ|[[בבלי/יבמות/פו/א|דף פ"ו ע"א]]}} גבי מחלוקת דר"מ ורבנן אי מעשר ראשון מותר לזרים ואמרינן בש"ס מ"ט דר"מ אמר רב אחא ברי' דרבה משמי' דגמרא כי את מעשר בנ"י אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים. אי מה תרומה חייבין עלי' מיתה וחומש אף מע"ר חייבין עלי' מיתה וחומש אמר קרא ומתו בו כי יחללו' ויסף חמישיתו עלי' בו ולא במעשר עלי' ולא על מעשר. ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל וכדתניא ר"י אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מניין. ת"ל ל"ת לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך וגו' מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל. ואי מהתם הו"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל. ובתוס' שם בד"ה מה תרומה טובלת וז"ל, פי' בקונטרס בשלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא תרומה מיתה כתיבא בי' וקשה לר"י מעשר ראשון נמי כתיבא בי' תרומת מעשר ועוד אי מטעם זה לא ליתסר טבל לכהן כיון דתרומה שריא לי', ופי' ריב"ן משום דדרשינן בפ' הנשרפין ולא יחללו א"ק בני ישראל את אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר ויליף חילול חילול מתרומה עכ"ל: 

==ב==
ב) '''ובשי'''' רש"י ז"ל ע"כ צ"ל דודאי עיקר טעמא מקרא דולא יחללו כמבואר בש"ס סנהדרין שם רק דבא להסביר מ"ט פשיטא לן יותר טבל לתרומה גדולה מטבל למעשר ראשון שיש בו נמי קדשי בני ישראל דהיינו תרומת מעשר. לזה כתב דתרומה פשיטא יותר משום דבו גופי' איכא מיתה לאחר הפרשה משא"כ במעשר ראשון ליכא בו גופי מיתה להכי צריך היקישא לתרומה כ"כ בס' על"נ שם: אבל עדיין הדבר צריך הסבר מאי מתרץ רש"י ז"ל בזה. כיון דתרומה טובלת מקרא דולא יחללו ומשום דסברא הוא כיון דתרומה מיתה כתיבא בי' להכי טובל בשלא הופרש עוד ומעורב בתוכו. א"כ מעשר ראשון נמי דמעורב בי' תרומת מעשר שהוא במיתה ג"כ יטבול מהאי טעמא ויהי' בכלל קרא דולא יחללו ומה לי בזה שאין במעשר עצמו מיתה כיון דעכ"פ מעורב בי' תרומת מעשר שהוא במיתה וכמו שהק' תוס' ז"ל. ועי' מהר"ם ז"ל וצ"ב שי' רש"י ז"ל: 

==ג==
ג) '''והנראה''' בזה מילתא חדתא. הנה סדר הפרשת תרומות ומעשרות הוא כן. מתחלה תרומה גדולה אח"כ מעשר ראשון ואח"כ מעשר שני ומהמעשר ראשון על הלוי להפריש תרומת מעשר ואנן קיי"ל כאבא אלעזר בן גמלא בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/לא/א|דף ל"א ע"א]]}} דרשות ביד בעה"ב לתרום תרומת מעשר. והמשנה סדר המעשרות כגון שהקדים מעשר ראשון לתרומה או מעשר שני לראשון עובר בלאו דמלאתך ודמעך לא תאחר ומ"מ מה שעשה עשוי וחלה הפרשתו וכמבואר ב[[משנה/תרומות/ג#ו|משנה ו' פ"ג דתרומות]] ופשוט הוא. וגם מבואר בכמה דוכתי דאסור להקדים תרומת מעשר למעשר ראשון. אמנם בדיעבד אם הקדים להפריש תרומת מעשר קודם שהפריש מע"ר אינו מבואר בש"ס אם מהניא הפרשתו. וטעמא רבא איכא לחלק בזה בין הקדמה זו דתרו"מ למע"ר לשארי הקדמות כמו שיבואר לפנינו בס"ד: 

==ד==
ד) '''והנה''' הרא"ה ז"ל בחינוך מצוה רפ"ד בדין טבל שביאר שם דטבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר הוא במיתה מקרא דולא יחללו את קדשי בני וגו' וילפינן חילול חילול מתרומה וטבל למעשרות לחוד אינו רק במלקות מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך. וכתב שם עוד וז"ל נמצא מכלל דברינו שהאוכל טבל קודם שניטלה ממנו תרומת מעשר הוא במיתה ואם אכל ממנו אחר שניטלה ממנו תרומה גדולה ונטל ממנו גם תרומת מעשר וכגון שהקדים ליטול ממנו תרו"מ קודם מעשר אע"פ שהוא עדיין טבול לשני המעשרות דהיינו מעשר ראשון ושני ומ"ע. אינו חייב מיתה אבל הוא מחויב מלקות עכ"ל. הרי מבואר בדברי' ז"ל דבדיעבד אם הקדים תרומת מעשר למעשר ראשון ג"כ מה שעשה עשוי ויעוי"ש במנח"ח שהאריך בזה וכתב דדבר פשוט הוא דמהני בדיעבד. והביא מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' מעשר ה"ה גבי הפרשת דמאי דמסיים מקודם מקום להמעשר ואח"כ מפריש התרו"מ משום שאינו רשאי להפריש תרומת מעשר קודם המעשר לכתחלה. ומלשון זה משמע דרק לכתחלה אין להקדים אבל בדיעבד מה שעשה עשוי: 

==ה==
ה) '''ובכ"מ''' ז"ל בה"ו שם עמ"ש הרמב"ם ז"ל דמותר להפריש מעשר שני קודם הראשון בדמאי כ' וז"ל. משנה בפ"ק דדמאי גבי דמאי אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום ומשמע דוקא הקדים שני לראשון אבל תרומת מעשר קודם מעשר לא. וכן בדין שהרי תרומת מעשר היא מעשר מן המעשר ואם אין המעשר היאך יפריש מעשרו ומפני כך בכ"מ במשנה דמסכת דמאי מקדים לסיים מקום תרומת מעשר בעודו חולין ואינו קורא שם עלי' עד שיקרא שם למעשר ראשון, ובמנח"ח כ' עמ"ש דכן בדין כיון שלא הפריש מעשר איך הפריש מעשר המעשר. דאין זה ראי' כ"כ דאם יש לו מאה כורים טבל טבול למעשר יכול להפריש אחד והוא תרומת מעשר. נראה שהבין כונת הכ"מ ז"ל דאינו יודע כמה עלי' להפריש תרומת מעשר קודם שהפריש המעשר. והוא תמוה דכמו שיודע חשבון המעשר עצמו ממילא יודע ג"כ חשבון התרו"מ. ועוד קשה טובא מ"ט דמותר להקדים מעשר שני לראשון בדמאי ואסור להקדים תרומת מעשר למעשר ראשון ועיי"ש מ"ש במנח"ח שדעתו דאף דמקדים מעשר לתרומה או שני לראשון בודאי עובר בלאו מ"מ במקדים תרו"מ למע"ר ליכא לאו מדלא חשיב לה במתני' דתרומות פ"ג רק דמצוה איכא לכתחלה להפריש מע"ר קודם לתרו"מ עיי"ש. א"כ באמת צריך להבין מ"ט דבדמאי הקילו שאין איסור גם לכתחלה שני לראשון ואסרו להקדים תרו"מ למעשר וכ"ז צע"ג:

==ו==
ו) '''ונלע"ד''' להכריח מדברי הר"ש ז"ל דאם הקדים תרומת מעשר למעשר ראשון לא מהניא הקדמתו כלל. דשנינו במשנתנו פ"ב דבכורים מ"ג יש בתרומה ומעשר משא"כ בבכורים התרומה והמעשר אוסרין את הגורן וכו' וז"ל הר"ש ז"ל שם אוסרין את הגורן משום טבל אבל בכורים אינם טובלין. ובירושלמי אמרינן ניחא תרומה אוסרת את הגורן המעשר אוסרת את הגורן. תיפתר שהקדימו בשיבלים דאמר ר"א בשם ר"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. משמע שרוצה לפרש אוסרין את הגורן דאע"פ דלא נתמרחה קובעים אותה לאוסרה באכילת עראי כההיא דתנן בפ"ב דמעשרות ומייתי לה בפ' המביא כדי יין. פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר לאכול מהן עראי ורבנן מודו בתורם מן הכלכלה. ולהכי קשיא לי' ממעשר היכי משכח"ל דאסר שהתרומה לעולם קודמת ומשני בשהקדימו בשבלין. ולא מייתי דר"א אלא לאשמועינן שחל שם מעשר כשהקדימו בשבלין ואע"ג דר"א איירי במע"ר ומתני' מיירי במע"ש ל"ש, ומיהו בסיפא דמתני' דקתני גבי תרומת מעשר שאוסרת את הגורן כתרומה לא יתכן לפרש בכה"ג שהקדימה דאי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיקרא שם למעשר ונמצא שכבר נאסר הגורן. אלא דטובלת לאסור באכילה עד שיפרישנה כתרומה גדולה מה שאין כן בבכורים ובכה"ג הי' יכול לפרש כאן. הרי מפורש יוצא מדברי רבינו הר"ש ז"ל דאפי' בדיעבד לא מהני אם הקדים תרו"מ למעשר ראשון דאל"כ הרי כמו דמפרש הירושלמי הא דמעשר אוסרת את הגורן דמיירי כשהקדים מעשר לתרומה בשבלין אף דלכתחלה אסור לעשות כן ורק דמיירי בדיעבד. ועמ"ש לקמן בסי' מ"ד בתשו' להרב הגאון מוהר"א שליט"א מד"א דמינסק. וא"כ בתרומת מעשר נמי מצינן למימר דמיירי דעבר והקדים אותה למעשר ראשון ומ"ט מכריח הר"ש ז"ל דבסיפא לא מצינן לפרש כן שהקדימה. וע"כ דדעתו ז"ל דגם בדיעבד לא מהני בהקדים תרו"מ למעשר ראשון וחולק ארא"ה ז"ל בחינוך: 

==ז==
ז) '''ונראה''' דזהו מכ"ש ה"מ ז"ל שהובא לעיל ב[[מגיד משנה/מעשר/ט#ו|פ"ט מה' מעשר ה"ו]] דאינו בדין שיפריש תרו"מ קודם למעשר. שכונתו ג"כ דאפי' בדיעבד לא מהני ולהכי ניחא דגם בדמאי שהקילו בו להקדים שני לראשון מ"מ תרו"מ קודם למעשר א"א להקדים. דלאו מצד איסור לחוד הוא דאיכא בזה ורק דלא אהנו מעשי' כלל וכמו שיבואר לפנינו בס"ד מילתא בטעמא רק דצ"ע מ"ש הרמב"ם ז"ל בה"ה תי' לכתחלה. וכן מ"ש במנח"ח להכריח גם מדברי הרמב"ם ז"ל דבדיעבד מהני אם הקדים תרו"מ למעשר מדכתב בפ"י מהל' מאכלות אסורות ה"כ וז"ל אבל האוכל מטבל שנטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפי' לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום טבל ואין בו מיתה שאין עון מיתה אלא בתרו"ג ותרו"מ. ומדכתב שנטלה ממנו תרו"ג ותרו"מ ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ומשמע דטבול לשני המעשרות דהיינו או מעשר ראשון ושני או מעשר ראשון ועני. ועכ"פ מבואר דהקדים תרומת מעשר למעשר ראשון מהני. אין זה הכרע כ"כ די"ל מעשרות דעלמא קאמר דהיינו או מע"ש או מעשר עני וכדמפרש אבל מע"ר כבר הופרש: 

==ח==
ח) '''אולם''' מצאתי תנא דמסייע להמנח"ח ז"ל. והוא הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש סביב הרמב"ם ז"ל שם שכ' לתרץ השגת הראב"ד ז"ל שם עמ"ש הרמב"ם ז"ל שם דטבל למעשר עני אין בו מיתה וז"ל. כתב הראב"ד ז"ל סברא היא זו והיא יפה בעיני משום דכתיב בהנך קראי קודש ע"כ. ובעל מ"ע כתב שאין זו סברא אלא תלמוד ערוך ואיברא דסברא היא לפרש כן בדברי ר"י דאמר יכול לא יהי' חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרו"ג ולא הורם ממנו מעשר ראשון מע"ר ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מניין ת"ל ל"ת לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו. פשטה משמע שלא הפריש מעשר ראשון כלל אין בו חיוב מיתה אע"פ שיש בתוכו תרו"מ. הודיענו רבינו שאין הדבר כן. אלא שהפריש תרומת מעשר ועדיין המעשר בתוך הכרי אע"פ שאין ראוי לעשות כן מ"מ אם עבר ועשה שם תרומת מעשר עלי' ונסתלק מן הכרי חיוב מיתה וזהו שכתב רבינו ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפי' לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' משמע שני מעשרות לבד מעשר עני ולא משכח"ל אלא שהפריש תרומת מעשר ולא מעשר ראשון ומשו"ה קלסי'. הרי שכתב ג"כ בכונת הרמב"ם ז"ל כמ"ש המנח"ח. אף דצע"ק במש"ש שזהו כוונת הראב"ד ז"ל יעו"ש. עכ"פ פשיטא לי' בדעת הרמב"ם ז"ל דאם הקדים תרו"מ למעשר מהני. נקטינן מזה שדעת הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל והרדב"ז ז"ל דמהני הקדמת תרו"מ למעשר ודעת הר"ש ז"ל וכן נראה דעת הכ"מ ז"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דלא מהניא הקדמתי. וצ"ע באמת להני שי' דהקדמת תרו"מ הוי כשארי הקדמות דרק לכתחלה אינו ראוי לעשות הן אבל בדיעבד מה שעשה עשוי. דמ"ט דהקילו בדמאי בהקדמת שני לראשון דמותר לכתחלה ואסור להקדים תרו"מ למעשר: 

==ט==
ט) '''ונראה''' עוד טעם לשבח דלא מהני הקדמת תרו"מ למעשר דהרי חזינן אם מעשר תבואתו קודם הוי שאר הכרי חולין גמורים ואינם טבולים לתרו"מ רק למעשר שני או למעשר עני. ורק חלק המעשר עצמו שהפריש הוי טבל לתרומת מעשר דזהו דיני' מעשר מן המעשר, וא"כ לא שייך להפריש תרומת מעשר מכל הכרי קודם שהפריש מעשר אף דלא יפריש רק חלק אחד ממאה כפי חשבון תרומת מעשר כיון דלא יהי' לעולם החיוב על כל הכרי רק על חלק המעשר וכל הכרי לא תהי' לעולם כולה טבולה לתרו"מ. וגרע ממפריש מדבר שלא נגמרה מלאכתו דמהני אף דעדיין לא בא לכלל חיוב תרומות ומעשרות דהתם עכ"פ לאחר מירוח וגמר מלאכה תתחייב זו הכרי בעצמה. וגזה"כ דמהני כמ"ש הר"ש ז"ל בפ"א דתרומות מ"י. משא"כ הכא מלבד זה דנראה דחיוב דתרומת מעשר אינו חל כלל מקודם שעישר דרק חלק המעשר נתחייב בתרו"מ בתר שהפרישו והוי לענין זה כמו בעלמא קודם גמר מלאכה דרק מעשר מן המעשר אמרה תורה ולא קודם וכמו שיבואר לפנינו. אך כיון דכל הכרי לא תהי' לעולם כולה טבולה לתרו"מ אף בתר שיפריש ממנה המעשר. א"כ שורת הדין דלא חלה כלל הפרשתו מה שמפריש מכל הכרי קודם שבירר חלק המעשר דרק זה החלק יבוא לכלל חיוב תרו"מ ולא כל הכרי. רק דצ"ע לפי"ז ממקדים מעשר לתרומה דמהני אף דחלק התרומה ג"כ אינו בא לעולם לידי חיוב מעשר ואפ"ל דגזה"כ הוא ויש להאריך בזה ואכ"מ: 

==י==
י) '''עכ"פ''' זה נ"ל ברור ראם נאמר דלא מהני כלל הקדמת תרומת מעשר למעשר א"כ קודם שהפריש מעשר ראשון לא הוי על הכרי רק דין טבל למעשר ראשון ולא טבל לתרו"מ. ונ"מ לשי' הפוסקים ז"ל דטבל למעשר ראשון הוא רק בלאו וטבל לתרו"מ הוא במיתה. א"כ להני שי' דלא מהני גם בדיעבד אם הפריש תרו"מ קודם למעשר וגרע עוד יותר ממפריש תרומות ומעשרות קודם שנגמרה מלאכתן בודאי דלא יהי' על הכרי לדידהו דין טבל לתרו"מ קודם שהפריש מעשר ורק טבול למעשר הוי ולא לתרו"מ. והא דכתב הרמב"ם ז"ל לפי' הרדב"ז ז"ל וכן גם הרא"ה ז"ל דרק לאחר שניטל תרומה גדולה ותרומת מעשר אינו במיתה אבל קודם שניטלה תרו"מ אף שגם מעשר לא הפריש עוד מ"מ יש בו עון מיתה. הרי דגם בעודו טבל למעשר ראשון מ"מ יש עלי' גם טבל לתרו"מ. היינו משום דס"ל ע"כ דחיוב דתרו"מ חל תיכף לאחר מירוח כמו כל המעשרות ורק סדר המעשרות הוא שמקודם עלי' להפריש מעשר ואח"כ תרומת מעשר ובדיעבד מהני גם אם שינה הסדר לדידהו אבל להני שי' דלא מהני גם בדיעבד אם הקדים תרו"מ למעשר נראה ודאי דס"ל דאין החיוב דתרו"מ חל כלל רק בתר שהפריש המעשר חל החיוב דמעשר מן המעשר ואין מקום לחיוב זה כלל קודם שהפריש המעשר. דאין תלוי במירוח רק בהפרשת מעשר ואפי' בדיעבד לא מהני אם תרם תרו"מ קודם מעשר: 

==יא==
יא) '''והנראה''' עוד לכאורה בזה. דדין זה אימתי חל החיוב דתרומת מעשר אם ע"י מירוח או ע"י הפרשת המעשר. אפ"ל דתלוי במחלוקת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל בהא דאמרינן בפ"ק דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/יג/א|דף י"ג ע"א]]}} אר"א אמר רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שמו טובלו לתרומת מעשר. וכ' רש"י ז"ל שמו טובלו שם מעשר שקרא עלי' טובלו ואוסרו באכילת עראי ובמיתה כדין טבל עד שירים תרומת מעשר שלו ולקמי' יהיב טעמא עכ"ל. וס"ל דהוי טבל גמור מה"ת ובמיתה הוא ע"י שקרא עלי' שם מעשר ושם בע"ב אמרינן בש"ס מאי טעמא אמר רבא הואיל ויצא עלי' שם מעשר וז"ל רש"י ז"ל ורחמנא אמר והרמותם ממנו מעשר מן המעשר משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו עכ"ל. וכיון דס"ל לרש"י ז"ל דטעם זה שנקרא עלי' שם מעשר מהני לחייבו מה"ת בתרומת מעשר מירוח משום דהתורה לא חלה החיוב במירוח ורק משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו. א"כ דוק מינה לאידך גיסא דקודם שנקרא שם מעשר אינו חייב בתרומת מעשר אף בתר מירוח דעיקרו של חיוב זה אינו תלוי כלל במירוח רק בהפרשת המעשר ושם מעשר הוא דטובלו מה"ת בין קודם מירוח בין לאחר מירוח: 

'''אבל''' שי' הרמב"ם ז"ל דלא כשי' רש"י ז"ל בזה דשם מעשר טובל מה"ת. דז"ל ב[[רמב"ם/מעשר/ג#יט|פ"ג מה' מעשר הי"ט]]. מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לאכול ממנו עראי שיפריש תרומתי ואם אכל מכין אותו מכת מרדות הרי דס"ל דלא הוי טבל גמור מה"ת קודם מירוח ושם מעשר אינו טובל רק מדרבנן ועמש"ש במל"מ ובפ"ג מה' תרומות וברי"ט אלגזי ריש הל' חלה ע"ש. וא"כ לשי' הרמב"ם ז"ל החיוב דתרומת מעשר הוי כשאר חיוב דתרומות ומעשרות דתלוי במירוח ולא בהפרשת המעשר לפי"ז אפ"ל דגם קודם שהפריש המעשר חל חיובא דתרומת מעשר והוי על הכרי' דין טבל לתרו"מ שהוא במיתה ולא רק טבל למעשר שהוא בלאו זו היא שיטתו ז"ל ולא רחוק הדבר לכאו' לומר כן דתלוי בשתי שיטות הנ"ל: ומהאי ברייתא שמביא הש"ס שם בביצה. בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרות' עושה אותן גורן ענבים עושה אותן יין זתים עושה אותן שמן ומפריש עליהן תרו"מ ונותנן לכהן שכשם שתרו"ג אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב. אין ראי' מזה דגם תרו"מ עיקרה תלוי' במירוח כתרו"ג. דז"א דמש"ס דהתם גופא מוכרח דנה דרשה גמורה היא דהרי האי קרא בלוים כתיב ואדרבה מן התורה כשלקח בן לוי שבלין במעשרותי' מלבד שנתחייב מיד בתרו"מ והוא טבל גמור לשי' רש"י ז"ל אלא גם לכהן יכול ליתן התרו"מ קודם מירוח. ורק משום דקנסוהו משום שגרם לשנות סדר המעשרות. וכ"ז הרי מבואר שם בהדיא ועי' מ"ש המל"מ ז"ל בפ"ג מה' תרומות בזה: 

==יב==
יב) '''ואם''' צדקנו בדברינו אלה מה מאד יומתק לנו בזה לפרש דברי הירושלמי בפ"ק דתרומות בסופו דאי' התם. חייא בר אדא בשם רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לוכל ממנו עראי ומ"ט את קדשי בנ"י לא תחללו וגו'. מהו שילקו על טבלו ד"ת רבי אשיאן בשם ר"י מתניתא אמרה כן אין לוקין על טבלו דבר תורה דתנינן תמן תרומת מעשר שוה לבכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים. ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים ואוסרת את הגורן ויש לה שיעור כתרומה אית לך מימר אוסרת את הגורן אלא לאחר מירוח הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד"ת. ועי' ברי"ט אלגזי ריש הל' חלה שתמה על הר"ש ז"ל בפ"ב דבכורים מ"ג ולשונו ז"ל מובא לעיל שכתב דסיפא דמתני' שם דתנן גבי תרו"מ ואוסרת את הגורן לא מיירי בהקדים בשבלין א"כ אינו מובן כלל מאי ראי' מביא בירושלמי מזה למעשר שהקדימו בשבלין יעוי"ש מ"ש בזה: 

'''ולמ"ש''' דעיקר הספק אם מעשר שהקדימו בשבלין הוי טבל מה"ת לתרו"מ או לא תלוי בזה. אם שם מעשר הוא דטובלו ואינו תלוי במירוח או דתלוי במירוח דוקא ורק מדרבנן שם מעשר טיבלו וכמ"ש לעיל דזהו מחלוקת רש"י ז"ל עם הרמב"ם ז"ל. וזהו דבעי בירושלמי מהו שילקה על טבלו ד"ת ר"ל אם נאמר דשם מעשר טובלו מה"ת ולא מירוח. ופשיט לה מדתנן דשוה תרו"מ לתרומה שאוסרת את הגורן ומשמע דלגמרי דמיא לתרומה דכמו דבתרומה תלוי במירוח דכתי' ראשית דגנך ה"נ תלוי במירוח מה"ת וממילא ע"כ דשם מעשר אינו טובל מה"ת וזהו דקאמר אית לך מימר אוסרת את הגורן אלא לאחר מירוח והיינו מדאמרינן דשוה לתרומה בזה ובתרומה הא דאוסרת היינו לאחר מירוח. הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד"ת ור"ל דלא אמרינן דשמו טובלו מה"ת דאם נאמר שמו טובלו בהקדימו בשבלין א"כ ה"ה במירח בכרי לא הוי טבל לתרו"מ כ"ז שלא עישר המעשר. נמצא דלא משכח"ל שיאסר הגורן במירוח לחוד משום תרו"מ וא"כ לא הוי דומיא דתרומה בזה. דבתרו"ג ע"י מירוח אוסרת הגורן ובתרו"מ דוקא שם מעשר טובל בין קודם מירוח ובין לאחר מירוח וא"ש: 

==יג==
יג) '''נקטינן''' מיהא דהאי דינא אי מהניא בדיעבד הקדמת תרומת מעשר קודם למעשר תלוי באשלי רברבי בשתי שיטות הראשונים ז"ל כאמור לעיל ואף דלשי' הרמב"ם ז"ל ולש' הרא"ה ז"ל דמהניא ההקדמה י"ל דגם החיוב דתרו"מ חל ג"כ אף קודם הפרשת המעשר ולא נאמר דמעשר מן המעשר דוקא ורק מצוה איכא להקדים מעשר לכתחלה. מ"מ נ"פ דלשי' הר"ש ז"ל דלא מהניא הקדמתו גם בדיעבד כאשר הכרחנו לעיל בודאי גם עצם חיובא דתרו"מ אינו חל בעיקרו רק לאחר הפרשת המעשר ומעשר מן המעשר דוקא הוא דזהו שטובל לתרו"מ וכמ"ש לעיל: 

==יד==
יד) '''ובזה''' נ"ל לתרץ שיטת רש"י ז"ל ביבמות {{ממ|דפ"ו}} הנ"ל שנותן טעם לשבח אהא דפסיקא לן דתרומה טובלת מקרא דולא יחללו משום דתרומה כתיבא בי' מיתה וצריך ביאור לכאורה דמה"ט גם מעשר ראשון יטבול דאית בי' תרומת מעשר דכתיבא בי' נמי מיתה. ומ"ט לא יהי' בכלל הקרא דול"י את קדשי בנ"י. וכמו שהק' תוס' ז"ל:

'''אמנם''' למ"ש א"ש. די"ל דס"ל לרש"י ז"ל כשי' הר"ש ז"ל דחיוב תרו"מ אינו חל כלל קודם שהופרש המעשר דמעשר מן המעשר דוקא הוא ומקודם שהופרש המעשר הוי כמו קודם גמר מלאכה לענין תרו"מ. וא"כ כמו דתרומה אינה טובלת קודם מירוח מקרא דולא יחללו משום דאכתי לא נתחייב בתרומה ול"ש אשר ירימו בעתידין לתרום. ה"ה והוא הטעם דל"ש דתרו"מ יטבול קודם שהופרש המעשר דעוד לא חל חיובא דתרו"מ וליכא למילף מקרא דול"י את קדשי בנ"י וגו' אשר ירימו. וטבל לתרו"מ לא הוי רק בתר שהופרש המעשר אבל קודם שהופרש המעשר המעשר הוא דטובל ולא התרו"מ וטבל למעשר לא ידעינן מלא יחללו אי לאו היקישא לתרומה וא"ש. ואדרבה דברי תוס' ז"ל צ"ע במ"ש דהא דפסיקא לי' לש"ס דתרומה טובלת הוא מקרא דלא יחללו. וצ"ע באמת הלא גם טבל לתרו"מ הוא בכלל קרא זה דלא יחללו וגו' אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר. וכמ"ש באמת הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל לחלק בין טבל לתרומה ותרומת מעשר לטבל לשאר מעשרות דזהו במיתה וזהו אינו רק בלאו. וע"כ דגם טבל לתרו"מ ילפינן מל"י דתרומה הוא ושייך ע"ז לישנא דאשר ירימו משא"כ טבל לשאר מעשרות אינו בכלל קרא דל"י והוי רק בלאו מקרא דל"ת לאכול בשעריך וכ"כ במנח"ח ועי' ברמב"ם פ"י מה' מאכא"ס ה"כ ובהשגת הראב"ד שם. ואם כונת תוס' ז"ל דמיירי כאן שכבר הופרש התרומות מעשר ולא הוה רק טבל למעשר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל והחנוך ז"ל. א"כ מאי קשה להו על מ"ש רש"י ז"ל דטעם דתרומה טובל הוא משום דמיתה כתיב בי'. והק' דא"כ גם מעשר ראשון יטבול מהאי טעמא דאית בי' תרו"מ והוא במיתה. הלא י"ל דמיירי כאן שכבר הופרש תרו"מ ולא הוה טבל למעשר ראשון. וכן הק' במנח"ח באמת על דבריהם. ואין לתרץ דבריהם כמ"ש לשי' רש"י ז"ל דקודם שהופרש המעשר לא הוה טבל לתרו"מ דא"כ גם קושי' על רש"י ז"ל לק"מ וכ"ז צ"ע. ועי' בחינוך שם שכתב דטבל לתרו"מ ילפינן מקרא דואת קדשי בנ"י לא תחללו וגו' ובמנח"ח תמה ע"ז דלא נמצא לימוד זה בשום מקום יעוי"ש ומדברי הירושלמי בספ"ק דתרומות שהובא לעיל יליף מקרא זה למעשר שהקדימו בשבלין שטובל לתרו"מ סייעתא להרא"ה ז"ל. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת קנ"ג דקרא זה דואת קדשי בנ"י לא תחללו ול"ת אתא לאזהרה למעשר הטבול לתרו"מ יעוי"ש. ובפ"י מהל' מאכלות אסורות לא הביא רק קרא דלא יחללו וגו' ומוכח דמזה ידעינן גם לטבל לתרו"מ:

==טו==
טו) '''ובזה''' נ"ל לפרש דרש"י ז"ל בנדרים דף פ"ד ע"א בד"ה ר"א אומר וז"ל. הלוקח פירות מעם הארץ בשנה השלישית ובא לו להפריש מעשר עני א"צ לקרות על' שם מעשר עני דלמעשר ראשון ליכא למיחש דליתי לוי ראי' דלא יהבי' עם הארץ וליתב לי' ולתרומה ליכא למיחש דלא נחשדו עמי הארץ על התרומה דאית בה עון מיתה ומעשר שני ליכא בשנה השלישית אבל בתרומת מעשר מיחייב דלא למדנו בה עון מיתה אלא מהיקישא דתרומה גדולה והואיל ולא כתיב בה בפירוש מיתה משו"ה לא ציית ע"ה להיקישא ולא מפריש ממנה תרומת מעשר עכ"ל: 

'''ובעניי''' לא אבין דברי' ז"ל ולמיעוט בקיאותי לא אדע אי' מקום זה ההיקש דתרו"מ לתרו"ג לענין עון מיתה שכתב רש"י ז"ל. והלא כמו דילפינן תרו"ג דטובל מקרא דלא יחללו אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר כמו כן ידעינן מזה גם תרו"מ דנקראת בקרא תרומת ד' וכל דיני תרומה עלי' וכמבואר בכ"ד בש"ס ועי' בב"מ דנ"ה ע"ב ברש"י במתנ' שם וכמ"ש באמת הרמב"ם ז"ל בפ"י ממאכא"ס דטבל לתרו"ג ולתרו"מ ידעינן מלא יחללו. ואי נאמר דס"ל כמ"ש החנוך ז"ל דטבל לתרו"מ נפקא מקרא דאת קדשי בנ"י וגו' א"כ מאי זה היקישא שכתב דהלא קרא זה כתיב בגופי'. וד' הרא"ה ז"ל ג"כ צ"ע דל"ל קרא מיוחד לתרו"מ הלא גם בעלמא כל דיני תרו"ג עלי' עכ"פ דרש"י ז"ל צ"ע ולא ראיתי עדן למי מהמפרשים שהרגישו בזה. והרע"ב ז"ל במס' דמאי [[רע"ב/דמאי/ד#א|פ"ד מ"א]] כתב בביאור יותר וז"ל שם בד"ה תרו"מ של דמאי. להכי נקט תרומת מעשר דעמי הארץ נחשדו עלי' דסברי אינה במיתה כ"ז שלא הופרש מעשר ראשון אבל תרו"ג לא נחשדו עלי' עכ"ל וכ"ז צריך באור עדיין: 

==טז==
טז) '''אמנם''' א"ש מאד למ"ש. דבאמת מעשר ראשון שטבול לתרו"מ ידעינן מקרא דולא יחללו כיון דכבר חל החיוב דתרו"מ הוי בכלל הקרא דאשר ירימו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל. משא"כ קודם שהופרש המעשר דאכתי לא חל עלי' חיוב דתרו"מ וכמ"ש לעיל לא ידעינן מקרא דלא יחללו ורק מהיקישא דבש"ס דיבמות הנ"ל דכתיב כי את מעשר בנ"י אשר ירימו לד' תרומה מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון טובל דמזה ידעינן לקודם שהופרש המעשר שהוא במיתה. ועמי הארץ דלא צייתי להיקישא סברי דמקודם שהופרש המעשר ליכא עון מיתה לא משום טבל למעשר ולא משום טבל לתרו"מ. ולהכי לא מפרשי מעשר ראשון כדי שלא יהי' טבל לתרו"מ דזה יודע שפיר דאחר שהופרש המעשר איכא עון מיתה משום תרו"מ כמו דיודע טבל לתרו"ג וכמ"ש וא"ש מאד. ועמ"ש הרע"ב ז"ל בריש מס' דמאי ובתוי"ט שם:

==יז==
יז) '''ובש"ס''' סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מח/א|דמ"ח ע"א]]}} גבי הא ששלח יוחנן כה"ג בכל גבול ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרו"ג בלבד וכו' אמר להם בני בואו ואומר לכם כשם שתרו"ג יש בה עון מיתה כך תרו"מ וטבל יש בהן עון מיתה. ופרש"י ז"ל וכשאתם לוקחין מעם הארץ והם לא הפרישו אלא תרומה עודנו טבל למעשרות ואתם נענשים מיתה. ולא תקשי למ"ש דקודם שהופרש המעשר אינו טבל לתרו"מ רק למעשר ובטבל למעשר פסקו הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל דליכא מיתה דלק"מ. דאדרבה שי' הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל צ"ע מש"ס דיבמות הנ"ל דלמסקנא גם טבל למעשר ראשון במיתה ועי' במנח"ח מ"ש בזה. עכ"פ שי' רש"י ז"ל בודאי א"ש ואדרבה מדוייקים דברי' ז"ל שכתב דהוי טבל למעשרות מוכח דמשו"ז לחוד איכא עון מיתה. והא דציין שם לפרק אלו הנשרפים היינו דלפי האמת מקור נאמן אחד להם דטבל למעשר מקשינן לחרו"ג לתרו"ג ובתרו"ג ילפינן שם באלו הנשרפין מולא יחללו והא דמזכיר כלל שם תרו"מ. י"ל דעיקר הוא משום מאי דמסיק דמפריש תרו"מ ונותנה לכהן וכדפרש"י ז"ל שם דמשום דאית בי' עון מיתה אחמור עלייהו שלא לעכבו אצלו כמו מע"ר ומעשר עני עיי"ש. ועמ"ש המל"מ ז"ל {{ממ|[[משנה למלך/מעשר/ט#ב|פ"ט ממעשר ה"ב]]}} וד' ז"ל קצ"ע שם לכאו' במש"ש לחלק בתי' שני בין תרו"מ לספק חלה ואכ"מ. ולהרמב"ם ז"ל וכן להרא"ה ז"ל דס"ל דטבל למעשר ראשון לא הוי רק בלאו ג"כ ל"ק מש"ס זה דסוטה דמוכח דאיכא עון מיתה קודם שהופרש המעשר. דלדידהו איכא מיתה משום תרו"מ גם קודם שהופרש המעשר וכמ"ש לעיל וא"ש: 

==יח==
יח) '''והאיר''' ד' את עיני ומצאתי אח"כ בתשו' מהרי"ט ז"ל [[שו"ת מהרי"ט/א/כה|סי' כ"ה]] שכתב שם ג"כ לתרץ שי' רש"י ז"ל ביבמות {{ממ|דפ"ו}} הנ"ל מקושי' התוס' ז"ל כמ"ש. וז"ל וס"ל לרש"י שכשכתוב מיתה בתרומה ה"ה עד שלא הופרשה כיון שחייבתו תורה להפריש דכל העומד ליגזז כגזוז דמי וה"ה במעשר ראשון שהופרש ועדיין לא נטלה תרומתו כיון שנפרש חל עלי' חיוב התרומה חל עלי' חיוב מיתה. אבל טבל שלא הופרש ממנו מעשר ראשון לא מחייב מיתה משום תרומת מעשר שבו דאכתי לא חל חיובו עד שיפריש המעשר אז חל החיוב על הלוי להפרישה. וס"ד דלא טביל עד דמייתי לה מהקישא ודייקינן נמי מקרא דקרא מיירי בטבל טבול למעשר דכתיב אשר ירימו בעתידים ליתרום הכתוב מדבר כדילפינן בהנשרפין גבי תרומה גדולה וסברא זו נכונה וברורה ואף לדברי התוס' אנו צריכין לה וכו' עכ"ל. ומ"ש שגם לדברי התוס' ז"ל אנו צריכין לסברא זו אפשר דכונתו לתרץ מה שהקשיתי לעיל לתי' ריב"ן ז"ל דהא דאמר מה תרומה טובלת היינו מקרא דלא יחללו א"כ גם תרומת מעשר יטבול מהאי קרא וכמ"ש באמת הרמב"ם ז"ל. אמנם לסברא זו א"ש דבלאו הקישא לא ידעינן מקרא דלא יחללו דתרומת מעשר טובל רק לאחר שהופרש המעשר וחל החיוב דתרו"מ והוה ממילא בכלל קרא דל"י אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר. משא"כ קודם שהופרש המעשר לא חל עדיין החיוב דתרומת מעשר ולא הוה בכלל קרא דל"י אי לאו הקישא. אכי לפי"ז צ"ע דא"כ גם קושיתם על רש"י ז"ל לק"מ. עכ"פ מבואר בדברי' לתרץ שי' רש"י ז"ל עפ"י הדרך שכתבתי בזה: 

==יט==
יט) '''ועוד''' כתב שם שזו היא דרשתו של יוחנן כהן גדול בפ' עגלה ערופה דהא דלא הי' מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד פרש"י ז"ל בפ"ק דבכורות שהי' סבורין שתרומת מעשר לא חל חיובה עד שיפרישו המעשר ועל הלוים רמי חיובא יעוי"ש וכונתו לדרש"י ז"ל בכורות [[רש"י/בכורות/יא/ב#דמאי|די"א ע"ב]] בד"ה דמאי עיי"ש. ובאמת נראה מדברי' ז"ל דזה הי' רק הטעות של עמי הארץ שהי' סבורים דחיובא דתרומת מעשר לא רמי רק על הלוים. והאמת הוא דהחיוב על הכרי ואף קודם שהופרש המעשר וזהו דרשתו של יוחנן כה"ג בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מח/א|דף מ"ח]]}}. וז"ל רש"י ז"ל בבכורות שם משום דסבר עם הארץ ללוי הוא דפקיד רחמנא למיתב תרו"מ ולא לדידי עכ"ל. וזהו סותר למ"ש רש"י ז"ל נדרים פ"ד ע"א בד"ה ר"א וז"ל אבל בתרומת מעשר מיחייב דלא למדנו בה עון מיתה אלא מהיקשא דתרומה גדולה והואיל ולא כתיב בה בפירוש מיתה משו"ה לא ציית ע"ה להקישא ולא מפריש ממנה תרו"מ עכ"ל. ולמ"ש לעיל בביאור דרש"י ז"ל דנדרים ובביאור דברי הרע"ב ז"ל ברפ"ד מדמאי יש ליישב שלא יהי' דבר' ז"ל סותרים ושניהם צדקו יחדי' ודו"ק. ועדיין צ"ע קצת. ועמ"ש רש"י ז"ל במכות {{ממ|[[רש"י/מכות/יז/א#אפרושי|דף י"ז ע"א]]}} בד"ה אפרושי. ועיי"ש במהרי"ט בסוף תשו' מ"ש ליישב שי' הרמב"ם ז"ל דטבל למעשר אינו רק בלאו דה"ט משום דעיקר מאי דדרשינן מקרא דכי את מעשר בנ"י ביבמות שם היינו דכמו דתרו"מ טובל לאחר שהופרש המעשר כמו כן נמי טובל גם קודם הפרשת המעשר אבל לשאר מעשר שיטבול אין לנו כלל מזה. ובזה יומתק יותר דרש"י ז"ל בנדרים הנ"ל וא"ש דהכל הולך אל מקום אחד ומתאימים עם דברי' ז"ל בבכורות וקצרתי כי ארכו הדברים ודו"ק: 

==כ==
כ) '''וראיתי''' בספר על"נ במס' מכות {{ממ|[[ערוך לנר/מכות/כ/א|ד"כ ע"א]]}} אהא דמביא הש"ס שם ברייתא ר"י אומר כהן שעלתה בידו תאנה של טבל ואמר תאנה זו תרומתה בעוקצה מעשר ראשון בצפונה ומע"ש בדרומה והיא שנת מע"ש והוא בירושלים או מעשר עני והוא בגבולין. אכלה לוקה אחת וזר שאכלה לוקה שתים שאילו בתחילה אכלה אינו לוקה אלא אחת. והקשה בעל"נ שם למאי דמבואר בסנהדרין {{ממ|דף פ"ג}} דטבל הטבול לתרומה אזהרתי' מלא יחללו וגו' וטבל הטבול למעשר מבואר במכות {{ממ|דט"ז}} דאזהרתי' מלא תוכל לאכול וגו' וכ"פ גם הרמב"ם ז"ל. א"כ איך אמר שאם בתחילה אכלה אינו לוקה אלא אחת כיון דהיא טבולה לתרומה ולמעשר ויש ע"ז שני לאוין חלוקין ילקה שתים. וכ' לתרץ די"ל כיון דאסור להקדים מעשרות לתרומה א"כ לא חל שם טבל למעשרות על התאנה בעוד שלא הפריש תרומה דהוי כאילו לא נגמרה מלאכתו לענין מעשר ולכך אינה לוקה אלא אחת על טבל לתרומה עיי"ש. ולפי"ז נראה דגם בהפריש תרומה ועוד לא הפריש המעשר אינו רק טבל למעשר ולא לתרומת מעשר דלכו"ע אסור להקדים התרו"מ למעשר לכתחלה והוי לענין תרו"מ כקודם גמר מלאכה לדברי':

'''ועפי"ז''' יוצדק ג"כ מ"ש רש"י ז"ל ביבמות בסוגיין ולא תקשה קושי' תוס' ז"ל דמעשר ראשון יטבול גם קודם שהופרש משום התרומת מעשר דאית בי' דקודם שהופרש המעשר הוי לענין תרו"מ כקודם גמר מלאכה. אכן לפי"ז צ"ע משי' הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל דאם לא נטלה התרו"מ הוא במיתה אף קודם שנטלה המעשר וחזינן דליתא לסברא זו שכ' דמשום דסדר ההפרשה כן הוא ואסור לשנותו הו"ל כלא נגמרה מלאכתו ובכ"ז בשי' רש"י ז"ל אפ"ל כן. וצ"ע בהרבה משניות ערוכות בס' זרעים דנ"פ דגם קודם שהופרש המעשר הו"ל טבל לתרו"מ ועי' במס' דמאי [[משנה/דמאי/ז#ז|פ"ז מ"ז]]. וע"כ כמ"ש המהרי"ט ז"ל דלמסקנא טובלת גם קודם הפרשת מעשר וד' יצילני משגיאות:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>