עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/תרכו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==

[א] '''ויערבם וכו'.'''  והב"ח פסק כרמב"ם שאין להתיר אלא בקצצן אבל במחובר אסור, ואינה דומה לשאר סכך פסול שבטל ברוב וסיים שכן פסק ריא"ז, עד כאן. ותימא דריא"ז לא כתב כן אלא בשם המז"ה, אבל הוא פוסק כטור ולבוש דבטיל כל מחובר כמו שכתב בשלטי גיבורים דף של"ו ע"א וכן מבואר ע"כ שם. כתב הב"ח נתלשו ענפי אילן ואינו מעורין במקצת עד שיכולין לחיות פסולים לסכך ובטלין ברוב.:

==ב==

[ב] '''[לבוש] אבל תימא ליה וכו'.'''  אישתמיטתיה אגודה פרק קמא דסוכה זה לשונו ואם תאמר הא אין מבטלין איסור לכתחילה יש לומר דקודם יום טוב ניתקן, עוד יש לומר הני מילי כגון לאכול או לחמם שהגוף נהנה אבל מצוות לאו ליהנות ניתנו:

==ג==

[ג] '''[לבוש] ומשמע הכא וכו'.'''  קשה דש"ס ערוכה [סוכה] דף ט' ע"ב הוא מהו דתימא הני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא קא משמע לן:

==ד==

[ד] '''[לבוש] אבל הכא במצוה וכו'.'''  הקשה הט"ז הרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככים בהם משום גזירת תקרה בסימן תרכ"ט, עד כאן. ולא קשה מידי דהתם יסבור דגם תקרה היתר גמור כמו נסרים מה שאין כן הכא דחשש שיאכל האיסור בלא ביטול:

==ה==

[ה] '''[לבוש] ויש מחמירין וכו'.'''  משמע דבשעת הדחק יש להקל כסברא ראשונה:

==ו==

[ו] '''[לבוש] ולא עירבו וכו'.'''  משמע הא בהשפיל למטה ועירבו כשר כדלעיל מיהו לסברא זו כתב מגן אברהם בעינן דוקא שסוכה צלתה מרובה בלא אילן:

==ז==

[ז] '''[לבוש] ועוד שדרך וכו'.'''  טעם זה עיקר וכן משמע במטה משה וב"ח, והט"ז כתב שאין להקל אלא ביש ביניהם ארבע טפחים ופשוט דאפילו לישב תחת אותן הלטין עצמן מותר. ואם מסככין על הלאטין אם יש ביניהם שלושה טפחים אפילו ניכרין שרו, ואם אין ביניהם שלושה טפחים אוסר הב"ח בניכרין. ואני כתבתי באליהו זוטא להקל, וכן הסכים מגן אברהם:

==ח==

[ח] '''[לבוש] ויש מתירין וכו'.'''  באליהו זוטא כתבתי דעת הב"ח דוקא עושה סוכה בבית תחת הגג כשר, אבל סוכות שנעשין גגיהן כל השנה כעין צריפין ובחג מסלקין לצדדין פסול אף דעשוי לפתוח ולסגור ודלא כעולת שבת, וכן פסק מגן אברהם שצריך לפתוח תחילה. כתב מטה משה שאם הצרי"פין רצה לומר שלע"ק הם משופעין יזהר שלא ישב תחת השיפוע:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}